מחר, 15 בינואר, ימלאו 20 שנה למהפכה שחוללה בעולם ויקיפדיה. האנציקלופדיה האינטרנטית, שהושקה בארצות הברית ב־2001 כמיזם מיקור המונים על ידי ג'ימי ויילס ולארי סנגר, הגדירה מחדש את המונח "חופש המידע" והפכה את חוכמת ההמונים לנגישה לכולם בלחיצת כפתור אחת.

כ־280 אלף עורכים ועורכות פועלים כיום במסגרת ויקיפדיה ברחבי העולם, ב־300 שפות שונות, שבהן הם יוצרים ועורכים ערכים מגוונים בהתנדבות מלאה, ומתוך אמונה בחשיבות חופש המידע. "מי שכותב את ויקיפדיה - כותב את ההיסטוריה בעצם", אומר אריה ענבר, בן 75, שיחד עם זוגתו, שלומית קדם בת ה־74, מהווה עורך ותיק בוויקיפדיה העברית, מתוך 1,200 עורכים שפועלים בה. "יש חלקים בהיסטוריה שלא ידועים בציבור, ופה ממש כותבים אותם".

למלאכת ההתנדבות הזו התגלגלו השניים דרך בנה של שלומית, שערך בעצמו בוויקיפדיה והציע להם להצטרף. "בהתחלה חשבתי שזה קצת מוזר לכתוב ערכים באנציקלופדיה אינטרנטית", מספרת קדם. "אבל הוא הסביר לנו כיצד עושים זאת. כבר כ־15 שנים אנו עושים זאת באהבה רבה".

"בבעלותי עסק של הוצאה לאור של תשבצים", מספר ענבר. "לשם בניית התשבצים נעזרתי רבות בספרות עזר, באנציקלופדיות ובמילונים. כשבנה של שלומית החל להשתמש בוויקיפדיה, זה גרם לי גם לקחת משם מידע עבור התשבצים. הרגשתי לא נעים לקבל בלי לשלם, אז החלטתי 'לשלם' לוויקיפדיה בכך שאוסיף לשם תוכן מהידע שלי".

מה מושך אתכם בהתנדבות הזו?
קדם: "כל היופי בוויקיפדיה הוא שאפשר לכתוב על כל מה שמעניין אותך. אני מתרגמת ועורכת לשונית במקצועי, אז אני מתעסקת רבות בתרגום של ערכים מאנגלית לעברית, ואריה מתרגם מרומנית. בנוסף, עבדתי על ערכים בתחומים שאני אוהבת כמו מוזיקה קלאסית, ישראלית והתזמורת הפילהרמונית".

ענבר: "אני התעסקתי בערכים הקשורים ליהדות רומניה והיסטוריה, אבל כשרצינו גיוון, התחלנו לעבוד על ערכים מתחומים שלא קשורים אלינו, כמו אנטרקטיקה למשל, וזה היה מאוד מיוחד. יצרתי גם ערכים שלא היו קיימים בוויקיפדיה העולמית כלל, ולשנינו יש כיום כמה וכמה 'ערכים מומלצים' עם כניסות רבות".

קדם: "אני מרגישה שזה נותן ביטוי לכל הדברים שאני אוהבת: מוזיקה, תרגום, כתיבה ועריכה. זה נותן לי אפשרות להתבטא, וביחד עם זה פותח דרך לידע נכון וחופשי עבור הציבור. לתת מהידע שלי לכולם - זה דבר גדול בעיניי.  כל עוד יש מי שזוכר ויכול לספר על מה שהיה כאן פעם, לפני שהדור שלנו ייעלם, צריך לכתוב. זו ממש עבודת קודש".

ענבר: "המורה של אחד מנכדיי ביקשה שאופיע בפני הילדים בכיתה ואספר להם על העשייה בוויקיפדיה. הגעתי לבית הספר יחד עם כרכי אנציקלופדיות שונות כדי להסביר לילדים מהי אנציקלופדיה בכלל. השומר ראה אותי בשער, צחק ואמר לי: 'מה זה הספרים האלו שאתה סוחב, מי עוד מסתכל באנציקלופדיות בימינו? היום יש הכל בוויקיפדיה'".

שלומית קדם (צילום: פרטי)שלומית קדם (צילום: פרטי)

אסקפיזם מהעולם

הוויקיפדיה העברית נוסדה כשנתיים לאחר הוויקיפדיה באנגלית. דוד שי הינו עורך בוויקיפדיה העברית מיום הקמתה. "החלק החשוב בעיניי בוויקיפדיה הוא שהיא תשתית להבנת האקטואליה", אומר שי, בן 69 מהרצליה. "למשל, כאשר סיקרו רבות בתקשורת את ההתעסקות בכנסת סביב חוק התקציב, יצרתי את הערך 'חוק התקציב'. כך מי שצופה בחדשות ורוצה להבין את משמעויות החוק לעומקן ומדוע הוא כל כך משפיע על הממשלה - יכול להיכנס לוויקיפדיה ולגלות. אנחנו לא מתחרים באתרי החדשות, אנחנו נותנים תשתית ידע נחוצה להבנת האירועים האקטואליים בצורה עקיפה. אני, אישית, יצרתי אלפי ערכים וערכתי בוודאי עשרות אלפים. ביום ממוצע אני עורך 20־30 ערכים ומשקיע בזה שעות רבות".

איך הגעת להתנדבות הזו?
"תמיד אהבתי אנציקלופדיות, גם כשעוד היו מנייר ולא באינטרנט. אחד המייסדים של הוויקיפדיה העברית פנה אליי, וכך התחלתי לערוך וליצור עבורם תכנים. עד אז לא הייתה ויקיפדיה עבור שפות שנכתבות מימין לשמאל, ונדרשה גם התאמה טכנית מורכבת יותר. בהתחלה עסקתי בעריכת ערכי מתמטיקה, כי אני בא מעולם המחשבים, אבל בהמשך עברתי לתחומים אחרים כמו חוקי מדינת ישראל, יצירות של ש"י עגנון או סרטים שאהבתי. זה היופי בוויקיפדיה: אפשר לעסוק בהרבה תחומים שמעניינים אותך ולא צריך להיצמד לתחום אחד. היום, בשל הידע שלי בתכנות, אני גם לוקח חלק בצדדים הטכניים של האנציקלופדיה הממוחשבת. זה בהחלט נחמד עבורי ומשאיר אותי מחובר לעולם המחשוב".

ויקיפדיה (צילום: LIONEL BONAVENTURE/AFP via Getty Images)ויקיפדיה (צילום: LIONEL BONAVENTURE/AFP via Getty Images)

המרוויח הגדול

לצד העורכים המבוגרים בוויקיפדיה יש גם לא מעט עורכים צעירים, ואפילו נערים וילדים. אופק ג'רסי למשל, בן 16 מנס ציונה, עורך בוויקיפדיה העברית מאז שהיה בן 9. "נולדתי לעולם שכבר יש בו ויקיפדיה, וזה הרגיש לי מאוד טבעי להיכנס לשם ולחפש מידע", מספר ג'רסי. "בבית הספר היסודי הבנתי שניתן לערוך בעצמי ערכים. את הערך הראשון שלי, שהיה על העיירה עוואלי בבחריין, כתבתי בגיל 11. אני מאוד אוהב גיאוגרפיה ופוליטיקה, וכל האזור של חצי האי ערב מאוד מעניין אותי, ולכן, כתבתי גם את הערך 'הסכם בחריין־ישראל'. ממש נשאבתי לזה. זה נהיה תחביב לכל דבר ועניין, והיום יש כבר למעלה מ־1,000 ערכים שאני יצרתי".

איך הסביבה שלך מגיבה לתחביב הזה?
"כשהייתי בכיתה ח', כתבתי ערך על הפילוסופית איזבל דה שרייר. יום אחד המורה להיסטוריה לימדה על אותה הפילוסופית. במהלך השיעור היא נכנסה לערך שיצרתי בוויקיפדיה, ואפילו הקרינה אותו על הלוח בכיתה. סיפרתי לכולם שאני כתבתי את הערך הזה, וזה היה נחמד. לאחר מכן המורה נתנה לנו עבודה על אותה הפילוסופית, ואני מניח שרוב התלמידים השתמשו בערך שלי כדי להכין אותה".

מה מיוחד בהתנדבות הזו בעיניך?
"יש בעשייה הזו המון תרומה לחברה ואני שמח לקחת בזה חלק, אבל אני לא רואה את זה כהתנדבות. הגעתי לזה כי זה היה מעין אסקפיזם עבורי. היה לי קשה מבחינה חברתית, והעריכה בוויקיפדיה הייתה עולם שנשאבתי לתוכו וגרם לי לשכוח את מה שקורה בחוץ. היום, אחד מחבריי הטובים הוא עורך כמוני בוויקיפדיה, ועם הזמן הכרתי עוד צעירים כמוני בקהילת העורכים. באופן כללי, כמות הצעירים גדלה בשנים האחרונות. כשאני התחלתי, הייתי מהצעירים ביותר, והיום יש לא מעט ילדים ונערים שעורכים כמוני. העשייה שלנו מנגישה את המידע לאנשים שאין להם את היכולת ללכת לספרייה, וזה דבר אדיר בעיניי. אני חושב שוויקיפדיה זה דבר מדהים, ובלעדיה העולם היה נראה אחרת".

אופק ג'רסי (צילום: פרטי)אופק ג'רסי (צילום: פרטי)

ארבע שנים לאחר הקמת הוויקיפדיה העברית הוקמה עמותת ויקימדיה ישראל, הפועלת בשיתוף פעולה עם הקרן הבינלאומית. "מטרתנו היא לקדם את העשייה והחזון של ויקיפדיה בישראל על ידי קידום רעיונות של תוכן חופשי, ידע והשכלה, עידוד כתיבה ועריכה וכן הנגשת מידע במגוון רחב של תחומים", אומרת רויטל פולג, מנכ"לית עמותת ויקימדיה ישראל. "אנו מקיימים פעילויות רבות במערכת החינוך בשפה העברית והערבית, וגם באקדמיות ובגופים ציבוריים נוספים. בנוסף, אנו מקיימים קורס עריכה ייחודי לגמלאים וגמלאיות שמתאים גם לאנשים עם מוגבלויות למשל. בנוסף, אנו פועלים להרחבת מגוון העורכים, תוך עידוד ושיתוף של נשים בפעילויות העמותה. המהות שלנו כאנציקלופדיה חופשית היא שהיא חיה, נושמת ודינמית 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. העורכים נמצאים ברשת בכל רגע נתון. המידע משתנה ומתעדכן תמיד, ואפילו ישנה תחרות כביכול, בין העורכים, מי יהיה הראשון שיעדכן מידע חדשותי באותו הרגע שמתפרסם. השאיפה היא לתת את הידע העדכני והאמין ביותר. ככל שיהיו יותר עורכים בוויקיפדיה, כך יהיה יותר מידע, איזון ותוכן. מילה שנמצאת בוויקיפדיה - נשארת לדורות הבאים".

מה המניע של אותם עורכים שעושים זאת בהתנדבות בזמנם החופשי?
"מי שהופך לכותב באופן שיטתי הם אנשים שמאמינים במשמעות של זה. הם לא עוסקים בזה כדי לכתוב, אלא הם מאמינים במשימה שלהם ובעוצמת השפעתה. ליצור תוכן ולא רק לצרוך אותו".

איך הקורונה השפיעה על העשייה שלכם?
"ראינו עלייה גם בצריכת התוכן וגם ביצירתו. בחודשי הסגר הקודמים, היו 60־70 מיליון כניסות לדפים בוויקיפדיה בחודש, ורשימות המתנה לקורסי העריכה לגמלאים. המרוויח הגדול מכל זה, הוא כמובן, הציבור". 

רויטל פולג (צילום: ענת שרון גבע )רויטל פולג (צילום: ענת שרון גבע )

ויקיסטטיסטיקה: ויקיפדיה במספרים

  • הערך הראשון שנכתב בוויקיפדיה העברית הוא "מתמטיקה"
  • בוויקיפדיה העברית יש כ־1,200 עורכים פעילים. בוויקיפדיה העולמית יש יותר מ־280 אלף עורכים
  • הערך הנצפה ביותר בשנת 2020 היה "מגיפת הקורונה" עם מעל 808 אלף צפיות
  • לוויקיפדיה העברית יש כ־6.2 מיליון כניסות בחודש
  • מדינות בעולם שיש מהן הרבה כניסות לוויקיפדיה העברית לפי הסדר הן: ישראל, ארצות הברית, גרמניה ובריטניה
  • מתוך כל הערכים שיש בוויקיפדיה העברית על אישים, רק 19.76% מהם על נשים. כ־20% מהעורכים הם נשים, לעומת 10% בוויקיפדיה באנגלית
  • הוויקיפדיה העברית עומדת לחצות בקרוב את קו ה־300 אלף ערכים. בוויקיפדיה העולמית יש יותר מ־55 מיליון ערכים
  • ערך הוויקיפדיה העולמית הראשון שנוצר היה "תומאס ריד", פילוסוף סקוטי מהמאה ה־18
  • גם בישראל וגם בעולם כולו ויקיפדיה היא האתר הלא מסחרי שיש לו הכי הרבה כניסות

הנתונים באדיבות עמותת ויקימדיה ישראל