שמונה חודשים עברו מהרגע בו משימת Mars 2020 המריאה לחלל, עם רכב המחקר Perseverance (התמדה) של נאס"א בדרך למאדים, עד לנחיתה המורכבת אך המוצלחת שהתרחשה אתמול בשעות הערב המאוחרות. הנחיתה המרגשת אירעה שמונה שנים מאז יצאה לדרך משימה דומה, של ה-Curiosity (סקרנות) שעדיין חוקרת את פני מאדים – וגם הפעם נעתקה נשמתם של מיליוני חובבי חלל ומדענים מנאס"א שצפו בדריכות בחדירת רכב החלל לאטמוספירה של מאדים, החלק האחרון במסלול בן 500 מיליון הקילומטרים והמסוכן ביותר, המכונה "7 דקות של אימה".

למרות הדמיון החיצוני בין רכבי השטח שנחתו על פני מאדים בשתי המשימות, יש הבדלים מהותיים במטרות ובמכשירים המייעדים לבצען. בין שאר החידושים, מיועדת המשימה הנוכחית לאסוף דגימות להחזרה לכדור הארץ, לבדוק ייצור חמצן מהפחמן הדו-חמצני באטמוספרה של מאדים ולהפריח רחפן באטמוספירה הדלילה. המשימה מיועדת גם לשמש כצעד בדרך להגעת בני אדם לכוכב הלכת האדום, אך ההיבט המסקרן ביותר את האסטרוביולוגים הוא הניסיון לחפש שרידי חיים בקטריאליים שאולי התקיימו במאדים לפני מיליארדי שנים - ה"גביע הקדוש" בדרך לחיפוש חיים בחלל ולהבנת התפתחות החיים הקדומים בכדור הארץ. 

התמונה הראשונה שהעבירה הגשושית של נאס\'\'א על מאדים (צילום: NASA/JPL-Caltech)התמונה הראשונה שהעבירה הגשושית של נאס\'\'א על מאדים (צילום: NASA/JPL-Caltech)

המשימה של הפרסבירנס, רכב השטח החמישי הנוחת על מאדים, רק מתחילה בימים אלה: הוא אמור לחקור את פני מאדים בשנתיים הקרובות לפחות. הוא דומה לג'יפ גדול, נושא זרוע רובוטית באורך שני מטרים עם מקדחה רבת עוצמה וכן 48 מכלי מתכת לאיסוף דגימות, אשר יושארו לאיסוף על ידי משימת חלל עתידית. 

בהתבסס על ממצאי המשימות הקודמות, המדענים מאמינים כי בעבר הרחוק היה מאדים בעל אקלים מסביר פנים לחיים, הרבה יותר מן השממה הקפואה והיבשה שהוא כיום - אטמוספירה סמיכה בהרבה, מים נוזליים בנחלים, אגמים ואולי אף אוקיינוסים. האם סביבה מימית זו אפשרה התפתחות וקיום של חיים, לפחות של חיידקים או אצות, כפי שהתקיימו באוקיאנוסים של כדור הארץ לפני שלושה ואולי אף ארבעה מיליארד שנה?

בשנת 2018 דווחה קיוריוסיטי על ריכוזים זעירים של מולקולות אורגניות פשוטות, אך לא עדות לחיים. במשימה הנוכחית מקווים החוקרים למצוא "חתימה ביוכימית" של יצורים חיים, כלומר חיפוש מולקולות שהיו יכולות להיווצר רק בתהליכים ביולוגיים.

הדמייה של נחיתת הגשושית של נאס''א על מאדים (צילום: NASA/JPL-Caltech)הדמייה של נחיתת הגשושית של נאס''א על מאדים (צילום: NASA/JPL-Caltech)

אתר הנחיתה, מכתש בקוטר 45 ק"מ בשם ג'זרו (Jezero), סמוך לקו המשווה של מאדים, נבחר בקפידה כדי למקסם את הסיכויים למצוא סימני חיים. לפני 3-4 מיליארד שנים היה המכתש כנראה מלא במים, וצילומי לוויין שלו מראים דלתא של נהר שנשפך לאגם. החוקרים מקווים כי אם התפתחו יצורים זעירים במאדים, ניתן יהיה למצוא סימנים לכך באזור שכזה – שנסחפו לאגם, שם שקעו, כוסו בסחף והתאבנו.

למטרה זו, וכן לניתוח גיאולוגי, מצוייד פרסבירנס בעשרות מצלמות ומכשירי מדידה לבדיקת הרכב הקרקע, ספקטרוסקופים למדידת החזר הקרינה באורכי גל שונים, בנוסף לאור נראה גם בקרינה על-סגולה ובקרני רנטגן, וקרן לייזר המסוגלת לאדות סלע ממרחק. 

הכותב הוא אסטרופיזיקאי, אסטרוביולוג, חוקר ומרצה במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.