נגה זיבר, מייסדת חברת SAIPS (סאייפס), שמפתחת את הרכב האוטונומי של פורד, רגילה להיות האישה היחידה בחדר. "בעשרים שנותיי בתעשייה תמיד הייתי האישה היחידה, או אחת מיני מעטות, בחדר. בתחילת דרכי זה הפריע לי, אבל בה בעת הרגשתי בצורה נאיבית כלשהי שאני חלק משינוי", סיפרה בשיחה מבוסטון. "היום זה בעיקר מעציב ומטריד אותי שהמצב השתנה כל כך מעט מאז ועד היום".

"לא בהכרח נתקלתי ביחס מזלזל כלפיי אישית, אבל זה משהו שנמצא בכל מקום, גם אם זה לא תמיד זלזול מופגן ובוטה. כמו מבקר במשרד שביקש מעובדת במשאבי אנוש שבמקרה עברה שם להיות נחמדה ולהביא לו קפה", היא מספרת. "הרבה פעמים זה כביכול דברים קטנים, ולמה לעשות עניין ולמה אתן כאלה כבדות. אבל זה הכל חלק מאותו שיח מזלזל ומקטין. אנחנו צריכים להיות רגישים לחוסר הרגישות הזה ולשנות את התרבות הארגונית, ככה שתהיה בטוחה ונעימה לכולם ולכולן".

היא סיפרה על החיבור עם פורד, שהוביל לרכישת החברה שלה בקיץ 2016. "בשנים הראשונות של SAIPS עסקנו במחקר ופיתוח של מגוון רחב של אלגוריתמים לשלל אפליקציות, בתחומים של ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה. היינו מהראשונים לזהות את ההתקדמויות בתחום למידת מכונה, ולהתמחות בטכנולוגיה זו שעומדת בבסיס מהפכת ה־AI של השנים האחרונות. מהר מאוד הבנו שנוכל למצוא בפורד פרטנר מצוין, שמצד אחד ייתן לנו את הגב הכלכלי החזק, ומצד שני ייתן לנו עצמאות ויכולת לשמר את התרבות הגמישה והדינמית שאפיינה אותנו כסטארט־אפ".

זיבר מספרת כי תקופת הקורונה הייתה מאתגרת עבור החברה: "כמו לכולם, ישנה ההתמודדות היומיומית עם ההגבלות ועם הילדים שנמצאים בבית. מעבר לזה, ההשפעה של ביטול הטיסות משמעותית עבורנו. בזמני שגרה אני טסה לישראל בתדירות גבוהה יחסית, על מנת להיות בקשר הדוק עם צוות הפיתוח בארץ. בגלל הקורונה עברה שנה מאז שישבתי עם הצוות בארץ ועבדנו יחד כתף אל כתף.

"שיתוף הפעולה שלנו מרחוק עדיין עובד מצוין", היא מדגישה, "אבל אין ספק שמשהו חסר ברמת האינטראקציה האישית. עוד לפני הקורונה נהגנו לעבוד במודל היברידי שמשלב עבודה מהבית ומהמשרד, כך שההסתגלות למצב הייתה יעילה וחלקה. האתגר המרכזי מבחינתי בתקופה הזו הוא הצורך להמשיך לעבוד מהבית, במקביל להימצאות הילדים שם חלק גדול מהזמן - הם בני 6 ו־8, ו'שותים' את תשומת הלב והמשאבים שלי ושל בעלי. לשמחתי, בעלי ואני חולקים בנטל בצורה שוויונית לחלוטין. גם בימי שגרה אנחנו חולקים בכל מטלות הבית. למעשה, אם תשאלי אותו, הוא יטען שהוא עושה יותר".

כשנשאלה על המסר שהיא רוצה להעביר לנערות המתעניינות בתחום, היא הדגישה כי הבעיה היא לא ברצון שלהן, שלא חסר, אלא בחברה: "נערות לא רואות את עצמן בתחומים טכנולוגיים, כי הן לא רואות, בתקשורת ובחיים מסביבן, מספיק דוגמאות לנשים בתחומים האלה. לכן הן עלולות להתקשות לדמיין את עצמן שם ולראות את זה כאופציה. נערות ונשים רוצות שידברו אליהן בצורה ישירה, בלי להקטין ובלי להניח מה הן חושבות וממה הן מונעות. במקום להגיד להן 'כדאי לכן, אל תפחדו', צריך לומר להן: 'תבחרו מה שמעניין אתכן. אם הנדסה או תכנות מעניין אותך, אז עופי על זה'".