שוק הטכנולוגיה החקלאית, האגרו־טק, צמח בשנים האחרונות באופן משמעותי ומניב השקעות גדולות ופיתוחים חדשים, הן בתחום המזון והסביבה. על פי נתוני אתר statista ערך השוק, שעמד בשנת 2017 על 9.58 מיליארד דולר, צפוי להגיע עד שנת 2022 ל־23.14 מיליארד דולר. "יש כ־388 חברות בישראל שעוסקות בתחום האגרו־טק בארץ", חושף מאיר וולמן, מנהל מחלקת המחקר של סטארט־אפ ניישן סנטרל.

"בישראל הענף מבוסס קודם על מומחיות טכנולוגית ואז בוחנים איך עושים בו שימוש בחקלאות", הוא מוסיף, "הטכנולוגיות המובילות בענף הן מחשבים וביג דאטה - הרעיון הוא לתת כלים לכמת, לדייק ולייעל את השימוש לדוגמה במים או דשן, זה חוסך כסף אבל גם שומר על הסביבה. תחומים מובילים נוספים הם למידת מכונה ורובוטיקה, המאפשרים אוטומציה בשדות, וחיישנים שמסייעים גם בעולם הביג דאטה באיסוף מידע. גם נושא תחליפי המזון, הפוד־טק, תופס תאוצה עם המון השקעות, גם בישראל".

וולמן מדגיש שני תחומים נוספים מצליחים בענף: העולם הביולוגי הכולל השבחת זרעים ותחום החומרים החדשים שבהם משתמשים להעברת הסחורה לאחר הייצור, שגם עוזרים בשמירת הטריות וגם טובים לסביבה. "אנחנו רואים כל שנה עלייה בכספים שמגייסות החברות שעוסקות בתחום", הוא מדגיש, "בשנת 2019 גייסו בסקטור הזה כ־199 מיליון דולר, בשנת 2020 זה עלה ל־280 מיליון דולר וברבעון הראשון של 2021 אנחנו כבר עומדים על 103 מיליון דולר עבור הרבעון הזה בלבד. יש יותר מודעות לאופציות הרבות שניתן לעשות בהן שימוש ויש יותר רצון גם להיות ירוק וסביבתי", הוא מסכם.

עבודה בשדה + האפליקציה של חברת פילדין (צילום: יח''צ)עבודה בשדה + האפליקציה של חברת פילדין (צילום: יח''צ)

מידע בזמן אמת

אחת החברות הטכנולוגיות שפועלות בתחום בארץ היא פילדאין, שהוקמה ב־2013 על ידי צמד היזמים בועז בכר ויפתח בירגר. בירגר, בעל תואר שני באגרונומיה מהפקולטה לחקלאות, מגיע ממשפחה של מגדלים, ואביו היה יו״ר ארגון מגדלי השקדים במשך מספר עשורים. ההתמקדות של החברה היא בשוק הפירות והירקות, שבו שולי הרווח הם הגבוהים ביותר בעולם החקלאות והידע בין גידול לגידול הוא שונה מהותית, דבר אשר גורם לאותם מגדלים להשתוקק למידע וידע. הפלטפורמה שפילדאין פיתחה משלבת בתוכה סנסורים שמותקנים על כל טרקטור ומכונה בחווה.

הסנסורים שולחים מידע בזמן אמת על כל פעולה שנעשית בחווה, ועל ידי אנליטיקה בזמן אמת ולאחר מעשה, מתקבלות תובנות עסקיות שעוזרות למגדלים לחסוך 25% בעלויות התפעול, אשר הן העלויות הכבדות ביותר בחווה. נוסף לכך, לבצע את הפעולות השונות בצורה מדויקת יותר אשר גורמת ליבול גבוה יותר בחווה.

כיום החברה עובדת עם למעלה מ־1.5 מיליון דונם של מטעים ומכסה כמעט 20% משוק השקדים העולמי. מבין לקוחותיה של פילדאין בעולם ניתן למצוא את אולם (Ulam), מגדלי השקדים מהגדולים בעולם, את חברת טיילור פארמס (Taylor Farms), מגדלי מוצרי הסלט הגדולה בארה״ב, בי סוויט (B Sweet), ממגדלי ההדרים הגדולים בקליפורניה ועוד רבים. בארץ ניתן למצוא מבין לקוחותיה את יקבי ברקן, יקבי כרמל, הדרי גרנות, חברת מהדרין ועוד רבים.

"פילדאין שמה לעצמה למטרה להפוך את החקלאות למקצועית יותר, ולכן החברה מספקת דוחות ארציים מבוססי מידע שנותח ונאסף במערכת, הדוחות הללו מסופקים לכלל המגדלים, גם אם אינם נמנים עם לקוחותיה של החברה", אומר בירגר, המשמש גם כסמנכ"ל תפעול בחברה, "מעבר לדיגיטציה של החקלאות הוא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים שלה, מכיוון שעד היום תחום קבלת ההחלטות היה נחלתם של מעטים והסתמך הרבה מאוד פעמים על תחושות בטן. "ייצור דאטה נקי ואיכותי אשר על בסיסו ניתן לייצר יעדים ברורים ומדידים נמצא בבסיס העבודה של פילדאין, אנו מאמינים שבלי מידע אי אפשר באמת לנהל וכדי לקבל החלטה נכונה בזמן אמת, צריך את המידע הנכון".

חברה נוספת שעוסקת בתחום היא קאנבריד (CanBreed), העוסקת בפיתוח והשבחה של זרעי קנאביס. "החקלאות בעולם, ובפרט במדינות המפותחות, נתקלת בקשיים רבים הנובעים בין היתר משינויים באקלים, בהרגלי צריכה ומקשיי רווחיות", אומר עדו מרגלית, מנכ"ל החברה, "נושא רווחיות החקלאות הנו גורם משמעותי בהדרת דורות חקלאיים צעירים מלהמשיך את דרכם של הוריהם ומהווה סכנה על קיומה של החקלאות במדינת ישראל. אמצעים טכנולוגיים לניהול משקים ולניטור הגידולים הם חשובים, אך מהווים פתרון חלקי בלבד שכן הטכנולוגיה נסמכת על הגנטיקה הקיימת של גידולים חקלאיים שונים אשר ברובה אינה מתאימה עוד לשינויים החלים בעולמנו. פתרון ארוך הטווח אשר ייתן מענה כולל לרוב קשיי החקלאות המודרנית ובפרט לבעיית רווחיות הגידול הנו שיפור גנטי של הגידולים החקלאיים הקיימים והתאמתם לאותם אתגרים".

יפתח בירגר (צילום: יח''צ)יפתח בירגר (צילום: יח''צ)

חיזוק היזמות המקומית

משרד החקלאות בארץ מנהל מספר תוכניות לקידום החדשנות בתחום. "הפעילות שלנו ממוקדת בתחום היזמות והמגזר הפרטי", אומרת מיכל לוי, סמנכ"לית בכירה למינוף המו"פ החקלאי במשרד החקלאות, "בעוד המדען הראשי של משרד החקלאות נוגע בעולם האקדמי, אנחנו לוקחים את זה פאזה קדימה והופכים את המחקר התיאורטי ליישום פרקטי בשטח".

"אנחנו עושים זאת על ידי קידום חברות סטארט־אפ וזה נחלק לכמה שלבים. פתחנו מסלול חקלאות ברשות החדשנות, שעד כה התמקדה בעולמות ההייטק והיה קשה לחברות מענף החקלאות להתחרות במדדים והדגשים ששמה הרשות על המענקים. המסלול שפתחנו ענה על שני צרכים: הוא מיועד אך ורק לחברות בתחום החקלאות והוספנו הגדרת איכות למטרת המענק, שלפיה מה שחשוב זה מידת ההשפעה שיש לטכנולוגיה על הענף ולא בהכרח החדשנות הטכנולוגית".

"נכון שיש היום המון טכנולוגיות בתוך ענף החקלאות ועולמות ההייטק נכנסים לשדה, מה שמאפשר לחברות חקלאיות להיות יותר תחרותיות", היא מדגישה, "אבל עדיין יש תחומים בענף שכן צריכים את הסיוע הזה כמו הגנת הצומח, שיש להם ערך בפיתוח החקלאות. "הפעילות שלנו היא דו־ראשית - לחזק את היזמות המקומית ולשלב את הפעילות שלה בחקלאות בישראל וגם לסייע ולדחוף להצלחות בינלאומיות. ענף החקלאות הישראלי ממותג כחדשני ומתקדם, ויש יתרון בעולם לחברות שמשתפות פעולה עם החקלאיים הישראליים"

לוי מדגישה כי יש תת־מסלולים - תמיכה בחברות מתחילות ותוכנית פיילוט שבה מצמידים חברה שפיתחה אבטיפוס עם חקלאיים מקומיים לשיתוף פעולה. היא מתייחסת גם לנוהל התקנה של טכנולוגיה חדשנית בחקלאות מקומית, שנמצאת כרגע בשיא תהליך ההגשות - תוכנית המתוקצבת ב־95 מיליון שקל ומטרתה לחפש את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שהפכו למסחריות בשלוש השנים האחרונות. "אנחנו רוצים להקפיץ את החדשנות המקומית ולחבר אותה לעולמות היזמים ולאפשר לסטארט־אפים מקומיים להגדיל את מספר הלקוחות שלהם ולצאת לשוק כשהם יותר בשלים. כרגע הנוהל מתמקד בהגנת הצומח והשאיפה היא לייצר נוהל נוסף במשך גם בנושא בעלי חיים".

לדברי לוי, מצבה של ישראל מתקדם ביחס לעולם. "אנחנו מקבלים אין־ספור פניות ממדינות, ואם בעבר אלו היו מדינות מתפתחות, היום רואים חיבורים שמגיעים מאירופה ומארה"ב. ישראל ידעה לאורך שנים לעמוד באתגרים גדולים בענף, בעיקר עקב מזג האוויר שיש בארץ, וישראל נמצאת בחזית שינוי האקלים שמחייב את החקלאות המקומית להתמודד.

"אם חשבנו ששנת 2020 תהיה שנה קשה מבחינת השקעות בתחום, דווקא ראינו עלייה", היא מוסיפה, "אחת הסיבות היא שנושא ביטחון המזון תפס מקום מכובד ויש עלייה בפניות של חברות וארגונים שרוצים להיכנס לתחום. אף שתחום החקלאות מאופיין לרוב באנשים שמרניים, החקלאי הישראלי נחשב למאמץ מוקדם של טכנולוגיות חדשות ויודע להתמודד עם אתגרים על בסיס יומי - אם זה מזג האוויר, היבוא והתחרות והמורכבות של עובדים זרים ובכלל נושא התעסוקה בענף. יש אתגרים שמכריחים אותנו להיות יצירתיים, והאופי הישראלי שיש בו יותר פתיחות ממה שמוכר לעולם".