הניסויים יישלחו לחלל בתחילת 2022, במסגרת משימת Ax1 של חברת Axiom Space, המשימה הפרטית הראשונה בהיסטוריה לתחנת החלל הבינלאומית. הצוות עליו יפקד האסטרונאוט האמריקני-ספרדי הוותיק וסגן נשיא Axiom Space מייקל לופז אלגריה, יהיה הצוות הראשון בתולדות האנושות שכולו פרטי, אשר ישהה ויעבוד בתחנה (בכפוף לאישור הצוות על ידי נאס"א ושותפיה בתחנת החלל הבינלאומית).
מדובר בניסויים ומיזמים חדשניים ופורצי מעולמות תוכן מגוונים, שנבחרו על בסיס הפוטנציאל המחקרי שלהם והשפעתם הכלכלית הצפויה. ניסויים אלו צפויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות אשר ישפיעו על האנושות כיום בכדור הארץ, והן על החיים מחוץ לכדור הארץ – כעת בתחנת החלל הבינלאומית ובהמשך על חיי האנושות על הירח ועל מאדים.
יודגש, כי הניסויים יישלחו לתחנת החלל הבינלאומית בכפוף להשגת מימון לניסוי, לעמידה בלוח הזמנים של המשימה, ולאישור נאס"א ו-Axiom Space . סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה עתידה להוציא קול קורא לסיוע במימון הניסויים בכפוף לאישור תקציב המדינה. כמו כן, קרן רמון תסייע במציאת מקורות מימון נוספים.
בין הניסויים הנבחרים, ניסוי בתחום האנרגיה של חברת החשמל בשיתוף חברת Storedot. במסגרת הניסוי יבחנו הביצועים של סוללת ליתיום-יון חדשנית בתנאי מיקרו כבידה. כיום, ישנה הגבלה בשימוש במוצר באופן מסחרי ובחלל התנאים יאפשרו שכלול של התהליך - ומכאן ערכו הרב. המסקנות מהניסוי עשויות להביא לטעינה מהירה של הסוללות, שנמצאות במרבית המכשירים החשמליים והאלקטרוניים בהם שעוני יד, ניידים, רכבים חשמליים ומתקני אגירת אנרגיה, שנמצאים בליבת העתיד של משק החשמל.
ואפילו חומוס צפוי להגיע לחלל. אחד הניסויים הצפויים הוא בדיקת היתכנות להנבטת חומוס בתנאי מיקרו-כבידה. מערכות תומכות חיים צמחיות הן מרכיב אסטרטגי בהתיישבות הירח. המגבלה העיקרית של מערכות אקולוגיות קטנות היא היכולת לייצב את המערכת ולמנוע כשל אקולוגי. מטרת הניסוי לטווח הארוך היא להשתמש בביולוגיה סינתטית ואופטוגנטיקה לשליטה ישירה במסלולים התוך- תאיים של הצמח באמצעות אור.
האסטרונאוט ידגים את הטכנולוגיה והביולוגיה הבסיסיים הנדרשים לבקרה במערכת אופטוגנטית על גרגרי חומוס. כלים שפותחו בהצעה זו יכולים לשמש לקיום חיים על פני הירח ומעבר. הצעה זו היא שיתוף פעולה בין מדענים מארה"ב וישראל בשנת אקדמיה, תעשייה ושותפים חינוכיים. החוקר הראשי הוא יונתן ויינטראוב, אוניברסיטת סטנפורד. והשותפים:בניסוי הם שטראוס, MARS-D ומרכז מדעים ירוחם.
"המחקר נועד לפרוץ את גבולות הידע ולפענח את המסע. המשימה הציתה את דמיונם של אנשים רבים ורבים נוספים מדענים צעירים מבתי ספר מרחבי הארץ, שעומדים מאחורי ניסויים פעולות שונות שימלאו את הזמן שלי שם", הוסיף סטיבה.
יצרנו הזדמנות שישראל תשתתף בפרויקט בין-לאומי חשוב שיצית את הדמיון של אנשים רבים. ובכוונתו לרתום את הניסיון שצברנו בעולם השקעות האימפקט לטובת הגדרה ומדידה של התמורה המקצועית והחברתית של משימת 'רקיע'. מה שהתחיל כחלום רוקם עור וגידים עומקו של עולם שלם נפתח בפני ובפנינו .לומד משהו חדש כל יום", סיכם סטיבה.
התרעות פיקוד העורף