מסיבות שונות כמו אבטחה, נוחות, אפשרויות ניטור ותשתיות מתאימות, יותר ויותר אנשים ברחבי העולם החלו לאמץ שימוש במכשירים חכמים כטלפונים ניידים או שעונים כדי לבצע רכישות ולבטל את הצורך במזומן או בכרטיסי אשראי. המגמה הזאת החלה גם אצלנו וקיבלה לאחרונה דחיפה ענקית, עם ההכרזה על כניסת אפל פיי לישראל.

חשוב להזכיר, כמובן, שעולם הארנקים הדיגיטליים ואפליקציות תשלום אחרות שמשלבות בין כרטיס האשראי לטלפון הסלולרי צומחות במרץ בישראל, כמו בשאר העולם, כבר כמה שנים. עם זאת, אף שמשתמשי איפון בישראל מונים רק כ־25% מבעלי הטלפון החכמים, מדובר בקהל שנחשב למוביל שוק ובעל השפעה גדולה יותר על אימוץ חידושים צרכניים. שירות התשלומים הסלולרי Apple Pay הושק בידי החברה עוד בשנת 2014, וכיום מונה יותר מ־383 מיליון משתמשים ברחבי העולם. הוא נחשב לאחד מספקיות התשלומים הסלולריות הבולטות בעולם, עם הטמעה של כ־43% מהלקוחות שלה בפיצ'ר שמקרב אותנו לעולם ללא מזומן.


"כבר הרבה זמן שכרטיס הפלסטיק עצמו פחות חשוב - מה שחשוב זה ה־Credential. כלומר, 16 הספרות המתפקדות כאישורים", מדגיש ברק מלניק, מנכ"ל ויזה בישראל. "בגלל היכולות הטכנולוגיות היום בעולם של המכשירים המחוברים, IOT, כל נקודת קצה יכולה לעשות הזמנה, ואפילו הצ'יפ של המקרר יכול להעביר את התשלום באמצעות אותן 16 ספרות. זאת מגמה שתפסה תאוצה בכל העולם, בישראל זה חדש יחסית".

ויזה היא חברה בינלאומית המספקת את התשתית הפיזית המאפשרת למחזיקי כרטיסי אשראי ישראליים הנוסעים לחו"ל לקנות בבתי עסק וכמובן לבצע רכישות אונליין. לדברי מלניק, העידן החדש לא מרתיע את חברות האשראי. "זה פחות מפריע להן כל עוד העסקאות עדיין מבוצעות בעולם שלהן, עם אותן 16 ספרות. עדיין צריך לבצע הנפקה, זיהוי לקוח ולעמוד ברגולציה כדי לוודא שלא נעשית הלבנת כספים, מימון טרור וכמובן כדי לוודא שבתי העסק מקבלים תשלום. כל זה עדיין קיים אצל חברות האשראי גם אם לא יהיה את כרטיס הפלסטיק עצמו.

לדבריו, "בסין משלמים עם האפליקציות ולא עוברים דרך כרטיסי האשראי, הם בנו תשתית נפרדת, והם מנסים לייצר נוכחות עולמית, אבל בהצלחה נמוכה, כי יש המון יתרונות לכרטיסי האשראי. מלבד לעניין הבטיחות ושכבות ההגנה שזה נותן, יש יתרון גם בדברים פשוטים כמו החזרת כסף ללקוח אם הוא לא קיבל את הסחורה. מי ששילם דרך מתווך או העברה בנקאית, צריך לרדוף בעצמו אחרי הסוכן או חברת התעופה. יש גם הגנות לבית העסק. זאת תשתית שהיא לא רק פיזית, אלא אוסף של חוקים שמותאם למצבים שונים ולמדינות שונות. מבחינת הדיגיטציה, הפלסטיק כבר פחות חשוב, אבל כל עוד יש את נושא האישורים זה מקל על הליך התשלומים".


התשתית המתאימה

מלניק מסביר כי הארנקים הדיגיטליים מאפשרים ללכת עם הטלפון או השעון החכמים לכל בית עסק ולעשות איתם את פעולת הטאץ' או הסוויפ שאנו רגילים לעשות עם כרטיס הפלסטיק. "גם לכרטיס הפלסטיק וגם לטלפון יש משדר NFC, ובצד של הקופה צריך שהתשתית תעבוד בפרוטוקול EMV, תשתית שהיא חדשה בישראל אבל קיימת כבר שנים בעולם". לדבריו, "בנק ישראל מנסה שנים לתמרץ את העסקים לעבור לפרוטוקול הזה, וחייבו את העסקים הגדולים לסיים את ההליך עד נובמבר אשתקד. העסקים הקטנים מצטרפים ביולי ויישאר רק מערך תחנות הדלק, שקיבל הארכה.

מלניק מסביר כי בעולמות האנדרואיד גוגל מאפשרת לכל מנפיק ליצור ארנק עם אפליקציה נפרדת ולהשתמש בשבב ה־NFC של המכשיר לתקשורת, זה עולם פתוח שבו אתה יכול להחזיק עשרות ארנקים דיגיטליים שונים כמו מקס פיי, גוגל פיי וכן הלאה. "במכשירים של אפל אתה יכול לבחור רק את אפל", הוא מסביר, "הם לא נותנים הרשאה לאף אפליקציה אחרת ל־NFC של המכשיר, ולכן משתמש אפל לא היה יכול להשתמש בצורת התשלום הזאת עד שהיא נכנסה לארץ.

ברק מלניק  (צילום: יחצ)
ברק מלניק (צילום: יחצ)

הדבר הזה מסייע בהעלאת המודעות כי מדובר ברבע מהאוכלוסייה שלא יכלו לעשות זאת קודם ועכשיו כן, ואפל הוא מותג ברמה אחרת. הכניסה שלו עוררה המון רעש בתקשורת. זה יגרום למי שעוד לא סיים להעביר את התשתית בבית העסק להזדרז, מחשש לאבד לקוחות, ויעלה את המודעות בקרב הצרכנים לכך שאפשר לשלם גם עם הטלפון - אפל או אנדרואיד. "המקום שבו יש הכי פחות הונאה באירופה הוא בתחום הארנקים הדיגיטליים. פרוטוקול ה־EMV מאובטח הרבה יותר מהגיהוץ הקלאסי ונוסף לכך יש את שכבת ההגנה של הטלפון שדורשת את ההזדהות שלך", הוא מדגיש, "יתרה מכך, לאחר שאתה מכניס את פרטי כרטיס האשראי מה שנשמר בטלפון עצמו הוא רק טוקן - מספר דמי שנוצר כדי שיוכל לעבוד עם הטלפון הזה והנתונים הביומטריים שלך. כלומר, גם אם הצליחו לפרוץ ולקבל את הספרות, אפשר להשתמש בכך רק לעסקאות בתוך אפל ולא לרכישות במקומות חיצוניים".

האקוסיסטם של אפל

אביב סביון, מומחה לאפל באתר ג'ירפה, נשאר נאמן לאיפון מאז שהטלפון החכם נכנס לחיינו, והוא נרגש מאוד מכניסת אפל פיי לישראל. "החזון של אפל הוא שנשאיר בבית את הארנק והמפתחות ונצא רק עם הטלפון - ובעתיד רק עם השעון". לדבריו, "בעולם, וכבר בישראל, יש כלי רכב שאפשר להתניע עם האייפון כמו טסלה או שיתוף פעולה שהם עושים עם BMW העולמית. מלבד זאת, כל משתמש יכול היום להתקין מנעול חכם בבית שלו, והצורך לקחת את המפתח מיותר. המנעול מזהה אותך והדלת נפתחת. "כיוון נוסף הוא נושא הפרטיות. כשאנו רוכשים באשראי, חברות האשראי יודעות עלינו הכל: מה אנחנו רוצים לקנות, איפה אנו רוכשים, והן יכולות לסמן אותנו למבצעים, גם כאלו שאנו לא צריכים", הוא מוסיף.

לדבריו, "אפל שומרת את הדאטה אצלה, וכשאתה משלם עם אפל פיי, היא מטשטשת חלק מהאינפורמציה שחברת האשראי רגילה לקבל. נוסף לכך, כשאתה מזין את פרטי כרטיס האשראי, העסק עצמו לא מקבל את המספר אלא מספר אחר, וירטואלי. הוא מחייב אותו ואפל מחייבת אותך.
סביון מדגיש כי האפליקציה של אפל מאובטחת ברמה הגבוהה ביותר, והיא גם נוחה מאוד כי היא מאפשרת לשלם באמצעות השעון. "בחו"ל, לדוגמה, קניתי פחית קולה ברכבת התחתית. רק העברתי את השעון והמשכתי הלאה, ועכשיו זה יהיה גם בארץ. עוד דבר נוח, שיעלה בעתיד, הוא האפשרות לנקז את כל החשבוניות ואת נושא האחריות לחפצים שקנית ישירות לאפליקציה, והם נגישים במידת הצורך".

אביב סביון (צילום: יחצ)
אביב סביון (צילום: יחצ)

היתרון הגדול ביותר של אפל על פני המתחרות הוא הצורה שבה הן מרכזות את כל הצרכים של הצרכן במקום אחד: "באופן כללי האקוסיסטם של אפל מדהים. לצרכן ממוצע יש מחשב נייד, שעון ואייפון, וכל דבר שאתה שם במכשיר איקס מסתנכרן בקלות למוצר ווי", אומר סביון ומוסיף "כשאני יוצא לריצה אני שם איי פוד באוזניים ומשאיר את הטלפון בבית, השעון מודד את הכושר ומאפשר העברת מוזיקה שהורדתי למכשיר - הוא משודר ישירות לשעון. ככה אני יכול לרוץ, ובאמצעות הסייעת הקולית סירי לתת פקודות ולהגיד לה מה אני רוצה לשמוע. אני אפילו לא צריך לתפעל את הטלפון או השעון. נכון שיש עוד חברות שעושות את זה היום, אבל אפל הייתה הראשונה והתחילה את זה לפני כשבע שנים. גם העבודה מסונכרנת. אם צילמתי תמונה או התחלתי לכתוב פתק במייל באייפון, המסך של המייל יקפוץ לי בדיוק באותה נקודה כשאגיע הביתה ואדליק את המחשב".

מערכת תשלום בטוחה


מנכ"ל מסטרקארד ישראל עומר אונגר מתרגש אף הוא מהרעש הגדול שיצרה הכניסה של אפל פיי למערך התשלומים הישראלי. האחרון מצטרף למהפכת העולם ללא מגע שהכריזו עליה לאחרונה, עם האפשרות לשלם בטלפונים של אנדרואיד ובארנקים הדיגיטליים. "אנחנו מנסים לכוון בפעילות הזאת לכמה מטרות, כמו עולם ללא מזומן - שאנו חושבים שיש לו השפעות שליליות - ומעבר למערכת תשלומים בטוחה וחדשנית, המייצרת תחרות טובה לכל לקוחות הקצה - מחזיקי כרטיסי האשראי ובתי העסק", מסביר אונגר.


לדבריו, "אנחנו רואים שאפל פיי מזיזה את המחט בכיוון הנכון ומייצרת השפעה שלא ראינו לפני כן. עם זאת, המהלך החשוב, הזרז, הוא המעבר לתקן EMV שמאפשר לעשות עסקאות ללא מגע באמצעות הכרטיס והנייד, והגענו למצב שבו כ־%60 מבתי העסק הרלוונטיים החליפו את המסוף. מדובר בעסקאות בטוחות יותר ללקוח. למעשה אחת הסיבה שבגינן התעכבנו בארץ היא שלא היו כאן הרבה הונאות בכרטיסי אשראי, ולכן בתי עסק לא ששו לאמץ זאת. וכך נוצר מצב שהיינו בין המדינות האחרונות להצטרף. לא מזמן עלה החשש שעם המעבר בעולם לשיטה החדשה ההונאות יגיעו לכאן".

עומר אונגר (צילום: יוסי אלוני)
עומר אונגר (צילום: יוסי אלוני)

"הארנקים הדיגיטליים מייצרים זרז חיובי כי הם מספקים חוויה טובה למשלמים, ובית עסק שלא מציע את זה יתחיל לפגוש לקוחות שמבקשים זאת. לדוגמה, אדם שיצא לריצה רק עם שעון אפל ומעדיף לאסוף בדרך שייק באחד מבתי העסק בלי להיסחב עם הארנק", מוסיף אונגר. "לכן אחרי שהגענו לרמת מסה קריטית של מסופים ללא מגע, מגיעה עכשיו אפל עם מספרים מרשימים מאוד של משתמשים ועשתה מהלך שתרם לפופולריות של הארנקים הדיגיטליים בכלל. אנו צופים שזה יהיה משהו שיניע את השוק, נוסף לפעולות שעושה הרגולציה", הוסיף אונגר