כנס Forum Investment Global שנערך באיחוד האמירויות, בהובלת קבוצת הג'רוזלם פוסט בשיתוף חאליג' טיימס, קבוצת המדיה המובילה באיחוד האמירויות, אפשר לחברות ישראליות להציג את היכולות והפיתוחים שמציבים את ארצנו בחוד החנית של החדשנות העולמית. הכנס גם נתן תקווה לחיזוק יחסי הידידות בין המדינות, על בסיס קשרים כלכליים חדשים.

"בינה מלאכותית ייחודית"

"אנו עושים שימוש בבינה מלאכותית מאוד ייחודית, המדמה אינטואיציה אנושית ויכולות של חוקרים אנושיים מנוסים בקבלת החלטות ומסייעת לבנקים לפתור את בעיית העברות התשלומים הגלובליות", אומר מארק גזית, מנכ"ל ThetaRay, המשתתף בכנס Forum Investment Global באיחוד האמירויות.

הטכנולוגיה שפיתחה ThetaRay מאפשרת לבנקים, לספקי שירותים פיננסיים ולעסקים הפעלת מערכת העברת כספים מאובטחת וחכמה. "העולם הפך להיות גלובלי, כסף עובר ממקום למקום בצורה דיגיטלית, וארגונים עוינים, בין אם אלו גופי טרור ובין אם רשתות סחר בבני אדם, מנצלים את הפרצות במערכת בצורה מסוכנת ואף גונבים כסף מהבנקים".

מארק גזית מנכ''ל ThetaRay  (צילום: מרק ישראל סלם)מארק גזית מנכ''ל ThetaRay (צילום: מרק ישראל סלם)

"העברות תשלומים היום אורכות כמה ימים, עולות הרבה כסף ולא תמיד אפשר לוודא מי עומד מאחוריהן", אומר גזית. "אנחנו פותחים את הסתימה הזו בצנרת ההעברות, שנוצרה כתוצאה מכך שהעולם מפחד מהלבנות הון וממימון טרור".

"המערכת שלנו מזהה לפעמים איומים והתקפות לפני שהן יוצאות לפועל כי היא קולטת התנהגות חריגה שהגורם האנושי יכול לפספס, מדובר במהפכה", הוא מוסיף.

"אנחנו מאיצים את הליך התשלומים, מורידים את העלויות ומאפשרים לבנקים לשפר את השירות שהם נותנים ללקוחות שלהם ומסייעים למדינות שהן חלשות ובעייתיות לייצב את המערכת הפיננסית שלהם. למעשה אנחנו עושים עבור מערכת התשלומים את מה שעשה האינטרנט לפני 25 שנה לעולם, רק שאנחנו מאפשרים העברות תשלומים מאובטחות שבהן אפשר לזהות את מעביר התשלום ומקבל התשלום ולוודא שהעברה אינה מיועדת לביצוע פשע או למימון פעילות טרור. המערכת שלנו עובדת גם עם מטבעות דיגיטליים ומערכת הבלוקצ'יין".

גזית מסביר כי הטכנולוגיה של החברה מבוססת על סט אלגוריתמים המאפשר למחשב לזהות אינטואיציה אנושית: "היא מסתכלת על המון פרמטרים - יודעת לחבר את הנקודות ולהגיד לנו אם משהו בחשבונות לא מריח טוב. כך המערכת יכולה להתריע על אפשרות לפעילות חשודה עוד לפני שהיא קורית בפועל, ונוכל לנקוט את הצעדים המתאימים עוד לפני ביצוע הפשע.

בכנס חשף גזית כי ממשלת האמירויות קנסה לאחרונה 11 בנקים בשל פעילות החשודה כהלבנת הון, והסביר כי ממשלת האמירויות פועלת להסדרת הפעילות הפיננסית שלה מאחר שבכוונתה להפוך לאחד ממרכזי הכלכלה העולמיים. גזית הוסיף: "חשוב לזכור כי מה שמביא שלום אמיתי בין מדינות היא הכלכלה. המערכת שלנו תעלה את רמת האמון ותאפשר העברות כספים גלובליות ללא מתווכים או פקקים מיותרים".

"ניהול מערכת הבריאות"

״זו הזדמנות בלתי רגילה לחזק את הקשרים הבילטרליים בין המדינות", אומר פרופ' רפי ביאר, ממנהלי קרן הון הסיכון ALIVE, שהשתתפה בכנס. לקרן יש שותפות אסטרטגית עם מכבי שירותי בריאות, רשת אסותא מרכזים רפואיים, קרן מכבי, לאומי פרטנרס, קבוצת ההשקעות הבריטית CBG ורשת בתי החולים האמריקאית Carilion Clinic.

״אנחנו פועלים בתעשיית מדעי החיים, ואנו מקיימים לא מעט שיחות עם גורמים שונים בדובאי", מדגיש פרופ' ביאר, לשעבר מנכ"ל המרכז הרפואי ברמב"ם ודיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, "יש המון עניין בתחום הרפואה ויש להם גם בעיות מאוד ספציפיות שמעניין אותם לקדם. יש בדובאי מרכזים רפואיים מובילים עולמיים, ויש להם עניין בשיתופי פעולה קליניים וטכנולוגיים עם ישראל".

פרופסור רפי ביאר (צילום: מרק ישראל סלם)פרופסור רפי ביאר (צילום: מרק ישראל סלם)

״יש להם צרכים רחבים בניהול האוכלוסייה, ניהול מערכת הבריאות והמעבר לדיגיטל", הוא מוסיף, "שתי בעיות שכיחות שם הן השמנה וסוכרת, והם רוצים לדעת כיצד ניתן לנהל זאת. ללמוד מי נוטה להשמנה בעזרת היכולות הדיגיטליות החזקות בישראל והיכולת לנתח באמצעות אינטליגנציה מלאכותית. כך ניתן לקדם את היכולות בינינו ולהשפיע על כל העולם.

מנהל הקרן מישל חביב, בעבר מנכ"ל חברת ההשקעות הדסית ביו־הולדינגס מוסיף: "יש להם גם צורך בטיפולים מתקדמים, בפתרונות בתחום האונקולוגיה, ואפילו ברמה של ייעוץ רפואי שניתן מרחוק באופן דיגיטלי. נושא נוסף שמעניין אותם הוא ההשקעה בסייבר, הם מאוד חשופים למתקפות על בתי חולים, וזה תחום שחשוב להם".

אחת החברות שהקרן משקיעה בהן ומתאימה לשיתוף פעולה כזה היא CYNERIO, חברת סייבר שפיתחה פלטפורמה להגנה על ציוד ה־IOT מדיקל בבתי החולים. "בדרך כלל כשיש תקיפה, הדבר הראשון שהמערכת עושה הוא לעצור את כל הפעילות, אבל כשמדובר בציוד רפואי זו סכנת חיים", מדגיש דודי קליין, מנהל בקרן שבתפקידו הקודם עמד בראש מערך החדשנות באסותא.

"הפלטפורמה של החברה מזהה איזה מהציוד הוא מכשיר רפואי תומך חיים ואילו הן מערכות משניות ומתריע על כך בפני איש האבטחה שיידע לטפל בבעיה. נוסף לכך המערכת מתריעה ומציגה התנהגויות חריגות, וכך אפשר למנוע את המתקפה עוד לפני שהיא יוצאת לדרך", מוסיף.

"פיתוח פורץ דרך"

"הפלטפורמה הטכנולוגית שלנו לפיתוח טיפולים מתאי שליה למחלות שאין להן כיום מענה היא פיתוח פורץ דרך ששם את ישראל על המפה כאי של חדשנות", אומר יקי ינאי, מנכ"ל חברת הביו־טכנולוגיה פלוריסטם, שהשתתף בפאנל מדעי החיים בכנס.

הטכנולוגיה החדשנית של פלוריסטם מפתחת טיפולים רפואיים משליות, והיא מסקרנת מאוד את העולם, ובמיוחד את מדינות המפרץ, והחברה כבר משתפת פעולה עם המרכז לתאי גזע באבו דאבי. "הקשרים האלה יבססו את האפשרות לקיים שלום אמיתי ומערכת יחסים טובה בין שתי האוכלוסיות שרוצות לעבוד יחד ומדברות על דרך חיים של שיתופי פעולה", אומר ינאי, "עכשיו אנחנו נפגשים ומדברים על האפשרויות להרחבת שיתוף הפעולה הטכנולוגי, המחקרי והקליני, ויש לא מעט שותפים בצד השני שרוצים להביא טכנולוגיות מתקדמות למפרץ".

יקי ינאי, מנכל חברת הביו-טכנולוגיה פלוריסטם  (צילום: מרק ישראל סלם)יקי ינאי, מנכל חברת הביו-טכנולוגיה פלוריסטם (צילום: מרק ישראל סלם)

ינאי מסביר כי התהליך כולל ריבוי תאי שליה שנלקחים לאחר לידה מלאה, בהסכמת היולדת, וכי הטכנולוגיה של החברה, שנולדה במכון ויצמן ובטכניון ומחקה את התאים בגוף האדם, מאפשרת לתאים להתרבות באופן מבוקר מחוץ לגוף האדם.

"אנחנו מסוגלים לייצר משליה אחת למעלה מ־20 אלף טיפולים. הפלטפורמה שבנינו מספקת את התנאים האופטימליים לגידול התאים, ללא צורך בהתאמה גנטית למטופל. ברגע שהתאים מוזרקים, הם מייצרים תקשורת עם הגוף, מדברים את השפה שלו, וברגע שהתאים מקבלים את האותות, הם יודעים להגיב בצורה הנכונה ולעשות את הפעולות הנכונות כדי להפחית למשל את רמת הדלקות ולייצר אפקט ריפוי שנמשך לאורך זמן".

"זה דור חדש של תרופות", הוא מדגיש. "יש לנו פרויקטים משותפים בארה"ב ובאירופה, אנו עובדים עם הצבא האמריקאי והממשל המקומי שם, עובדים עם נאס"א וזוכים לתמיכה נרחבת מגופים ממשלתיים. בתחילת יוני גם קיבלנו את 20 מיליון היורו הראשונים מתוך הסכם מימון לא מדלל של 50 מיליון יורו מהבנק האירופי להשקעות".

"יש תאים שמיועדים לטיפול בחולים שעברו השתלת מח עצם בשל מחלת הסרטן וההשתלה לא נקלטה בצורה טובה, טיפול בפגיעות שריר מסיביות שדורשות שיקום מהיר, טיפלנו גם בחולי קורונה מונשמים במטרה להפחית את הדלקות ולטפל בכשל נשימתי. הטיפולים החדשניים האלה מאוד חשובים לאוכלוסייה המבוגרת, והקורונה רק הדגישה זאת".

"הפלטפורמה שלנו היא בסיס למגוון רחב של טיפולים ואינדיקציות שיהיו בעתיד. כשאתה שולט על התהליך הטכנולוגי, אתה יכול למקסם את התהליך הקליני. אנחנו מבינים שהפלטפורמה היא זו שתאפשר פיתוח מוצרים נחוצים כדי להכין את העולם להתמודד עם אתגר ההתבגרות שמגיע".

"כלי להוריד חסמים"

"אנחנו מאמינים שטכנולוגיה הוא הכלי שבאמצעותו הכי קל להוריד חסמים", אומר עו"ד גיל לב, מנהל הפיתוח העסקי בחברת Noveto (נובטו), שהשתתף בכנס.

נובטו פיתחה מכשיר חדשני שמאפשר לשמוע מוזיקה ישירות בשתי האוזניים, ללא כל מגע או אוזניות ובאופן ישיר לאדם המזוהה, כך שזה לא מפריע לסובבים אותך. מדובר בחוויה קולית של סראונד ותלת־ממד - אתה מרגיש שהצלילים סובבים סביבך ועוטפים רק אותך.

"היה לנו חשוב להגיע לכאן כדי לפתוח שוק חדש", הוא מדגיש. "בטח עם טכנולוגיה כמו שפיתחנו, שנוגעת בתחומי היומיום, בחוויית האודיו והקשר האינטואיטיבי בין האדם והמכשיר, אלו דברים שאנשים מתחברים אליהם. הממשק שלנו מזהה את האדם באמצעות מצלמה ובינה מלאכותית ומתחבר היטב לרעיון של בתים חכמים, משרדים חכמים ושימוש בעוזרות אישיות כמו גוגל ואלקסה, כך שאפשר לעשות את כל הפעולות ללא מגע".

"מדובר בשימוש בחללים סגורים או פתוחים בלי שצריך להפריע לשאר הנוכחים במקום, וזו בשורה. הצליל עוטף אותך, חוויית התלת־ממד איכותית, ומפני שאנו בונים רמקולים וירטואליים בצמוד לאוזניים, יש תחושה שאתה חי בתוך האודיו".

עו"ד לב מדגיש כי החברה כבר חתמה על הסכמי הפצה בעולם והחלה בביסוס מערכות יחסים באיחוד האמירויות והאזור. "גילינו שהם מאוד פתוחים לחדשנות. אלו קשרים שנצטרך לטפח לאורך זמן, אבל כדי שיבשילו צריך לשים רגל בדלת ולראות איך דברים יתפתחו. אין ספק שזו התחלה טובה"