הסטארט־אפ ניישן לא מפסיקה להפתיע, ואחרי שבשבוע שעבר היללנו כאן את תעשיית הפוד טק המתפתחת, השבוע לכדה את עינינו תעשיית סטארט־אפ רווחית ואטרקטיבית לא פחות, הנוגעת למונח שרבים מאיתנו מפרשים בטעות לא נכון. קוראים לזה Wellnes, ומתברר שזה הרבה יותר מלייף־סטייל ויוגה.

נתחיל בנתונים היבשים: שוק ה־Wellness הגלובלי מגלגל כ־4.5 טריליון דולר, וכולל את עולמות הכושר, בריאות הנפש, תזונה ומזון, רפואה מונעת ורפואה מותאמת אישית, ספא וטיפוח אישי (ביוטי ואנטי־אייג'ינג) וגם את סביבת העבודה, נדל"ן וקיימות. בישראל יש כ־500 חברות טק שפועלות ישירות בתחום, ולא כוללות חברות שעוסקות בתחומים אחרים ומפעם לפעם קורצות גם לתעשיית ה־Wellness.

אמיר אלרואי וגלית הורוביץ הקימו לפני שנתיים את Welltech Ventures, קרן השקעות מקומית ששמה לה למטרה לטפח את התחום בישראל. השניים משקיעים בסטארט־אפים בתחום, בעיקר בשלבים מוקדמים של הפיתוח, או בעגה המקצועית "שלב A", בטווח של חצי מיליון ל־3 מיליון דולר. "יש לנו משקיעים נוספים לצידנו", אומרת הורוביץ, "ועד היום השקענו ב־11 חברות בתחומים מגוונים מאוד של Wellness, וזה בכלל תחום שאנחנו מביטים עליו במובן הרחב של המילה".

איך מגדירים Wellness?
אלרואי: "זו תעשייה חדשה יחסית עם שורשים עתיקים במזרח, בהודו ובסין וכן במערב יוון וברומא. בעבר זה היה בעיקר טיפול עצמי ורפואה טבעית, והיום זה הרבה מעבר לכך. לא מדובר בתעשייה צדדית והזויה, אלא בתעשייה אמיתית של 4.5 טריליון דולר. יש למונח פרשנויות שונות, והפרשנות שאני הכי אוהב היא המעבר של עולם החולי לעולם של בריאות, או איך להשאיר את האדם בריא. במובנים של Wellness אפשר להסתכל הן על האדם והן על הקהילה והסביבה, ובכך להשאיר את כל הווקטורים בריאים. מעבר לגוף ונפש, התחום הזה מפותח ברמת החברות, מה שנקרא: Wellness תאגידי או Wellness נדל"ן".

אלרואי, מכיר את תעשיית ה־Wellness כבר קרוב ל־20 שנה, ואת התואר השני שלו הקדיש לניהול מערכות ספורט ולקורס מאמנים אישיים ו־Wellness קואצ'ינג בארה"ב. אחר כך הוא נכנס לעולם הסטארט־אפ, וייסד רשת מכוני כושר. הורוביץ, בוגרת תואר שני במימון באוניברסיטה העברית, מגיעה עם ניסיון רב - לא מצד היזמות אלא מהצד השני של המתרס. עם רקע של שנים רבות בפיתוח עסקי בהייטק ורכישות ומיזוגים של סטארט־אפים וחברות טכנולוגיות.

"במשפחה אנחנו משקיעים הרבה שנים בסטארט־אפים, והמוטיבציה שלי הייתה לשלב בין שני העולמות, בין עולם ההשקעות לבין התשוקה של גלית ושלי ל־Wellness, וככה קמה הקרן", אומר אלרואי. הזכרתם ספא, נדל"ן, תיירות, גוף ונפש, ואני לא זוכרת שאי פעם חשבתי שתחומים כאלה קשורים לעולם הסטארט־אפים.

הורוביץ: "כל מה שחשבנו שאין בו הרבה טכנולוגיה, מתברר שיש בו המון, וזה ממשיך ומתפתח, ואנחנו יכולים לראות את זה בצורה יומיומית. אני זוכרת שכשהקמנו את Welltech Ventures, לא ידענו כמה טכנולוגיה יש בתחום. ראינו את המגמה העולמית ורצינו לבדוק אם גם כאן בסטארט־אפ ניישן שלנו יש מספיק יזמות בתחום. אחרי מיפוי שעשינו גילינו 500 סטארט־אפים שעוסקים בכך ישירות ואף מעבר לכך. מכיוון שאנחנו מסתכלים על התחום במובן הרחב של המילה, כל סטארט־אפ שעוסק בבריאות דיגיטלית לצורך העניין הוא Wellness מבחינתנו. הקו בין מהי בריאות דיגיטלית, מהי רפואה ומה זה Wellness הפך להיות מטושטש מאוד בתקופה האחרונה".

אלרואי: "אנחנו חווים רנסנס בתחום היטשטשות הגבולות בין בריאות ל־Wellness, וכיום גם יש לזה שם: self care ורפואה מונעת. Wellness ותעשיית הבריאות והקהילה הרפואית קצת התקוטטו לאורך השנים, ואולי גם זלזלו אחת בשנייה, אבל בשנים האחרונות יש מגמת התקרבות. תעשיית ה־Wellness נהייתה עמוקה יותר, וכיום אפשר לראות איך רופאים הופכים להיות קצת קואצ'רים וקצת מנהלי בריאות. אני מניחה שיבוא שלב, ולא רחוק היום שבו בתי חולים ייקחו רעיונות ממלונות חמישה כוכבים בכל הנוגע ללקוחות, ולהבדיל מכוני כושר ימדדו מדדי בריאות".

אמיר אלרואי, גלית הורוביץ (צילום: פולה סטודיו)אמיר אלרואי, גלית הורוביץ (צילום: פולה סטודיו)

המשאף ששואף ליותר

קלמיגו הוא סטארט־אפ שהשקיעו בו השניים, ואולי המוצר הקלאסי שמשלב בין בריאות קונבנציונלית ל־Wellness. מדובר במכשיר חכם שנראה כמו משאף סטנדרטי של חולי אסטמה, שמשמש כעזרה ראשונה במצבי לחץ וחרדה, ללא תרופה וללא תופעות לוואי. המוצר עובר כיום ניסוי קליני באיכילוב, והוא לא הפיתוח היחיד שמשלב בין בריאות ל"סלף קר" וגם לרפואה מונעת. הורוביץ: "סטארט־אפים בתחום הרפואה המונעת וה־Telehealth גייסו ברבעון הראשון של 2021 4.2 ביליון דולר. מתוך החברות הללו, שישה סטארט־אפים הפכו ליוניקורן (חברה ששווייה מוערך ביותר ממיליארד דולר - ט"ל)".

עוד נתון מעניין הוא ההאצה שהשימוש בפלטפורמה הדיגיטלית עשתה לתחום הבריאות על כל גווניו בשנה החולפת. לפי דוח של חברת מקנזי, בשנה האחרונה חלה עלייה של 35 בשימוש של רפואה מרחוק בארה"ב, ואף שנוטים לשייך זאת לתקופת הקורונה, 76% מהמשתמשים אמרו שהם ימשיכו להשתמש בפלטפורמה הדיגיטלית ללא כל קשר למגיפה. "זה משהו שהוא ביומיום שלנו", אומרת הורוביץ, "ואנחנו רואים את זה יותר ויותר מיושם גם בקופות החולים בארץ, גם בבתי החולים. הרופאים הרבה פעמים ממליצים על אפליקציות למניעה".

הקורונה האיצה פיתוחים בתחום?
אלרואי: "אין ספק שהיא האיצה את התחום ממגמה שהתפתחה בשנים האחרונות לדרך חיים. היום, כמו שגלית אמרה, השימוש למשל בפונקציה של להתקשר לרופא, שזה משהו בסיסי, עד לא מזמן לא היה קיים. ומטלפון לרופא עד לאפליקציות מתוחכמות יותר ולחברות שעושות קואצ'ינג מרחוק ופסיכולוגיה מרחוק, והיום את יכולה לשלוח צילום של העור שלך לרופא עור שמסתכל עלייך מרחוק. אלו דברים שלא היו. כמו כן, יזמים בארץ, שעד היום פנו בעיקר לפינטק ולסייבר, פתאום מתעניינים בתחומים הללו, שזה דבר שלא קרה עד לא מזמן, ואני מניח שלקורונה יש יד בכך".

הורוביץ: "יש סטארט־אפים שעד לא מזמן לא הסתכלו על שום תחום מלבד על תחום המדיקל, והיום אותם סטארט־אפים יצרו מוצר שהוא גם משיק לתחום ה־Wellness. לדוגמה השקענו בחברה כזו, שנקראת X-trodes ופיתחה טכנולוגיה חדשנית לניטור ואנליזה של סיגנלים פיזיולוגיים ונוירולוגיים שאפשר להשתמש בהם גם בניטור שינה. זאת אומרת, הן ברמה הקלינית והן אצל ספורטאים, מה שיכול להעיד על עייפות השריר". אלרואי: "אחד מכל שלושה אנשים בארה"ב לא ישן טוב, ושינה היא נושא חם מאוד בפיתוח בתחום ה־Wellness".

עד כמה ישראל היא מעצמה בתחום? אולי עצם העובדה שוועידת ה־Wellness העולמית - Global Wellness Summit - ההתכנסות הגדולה ביותר של מנהיגים בינלאומיים בכלכלת ה־Wellness, עומדת להגיע בנובמבר הקרוב לראשונה זה 15 שנה לישראל, היא סממן טוב לכך. קרן ההשקעות הישראלית Welltech Ventures תיתן את החסות לכנס.

הורוביץ: "ישראל הפכה למעצמת Wellness מכל הבחינות. אנחנו רואים הרבה משקיעים מחו"ל שמשקיעים בתחום הזה ומגיעים ארצה במיוחד כדי לחפש סטארט־אפים ישראליים. מלבד זאת, שימי לב שהישראלים ידועים ככאלה ששומרים על אורח חיים בריא. תראי כמה אנשים עושים כושר בים. חוץ מזה שאנחנו בירת הטבעונות העולמית, יש פה פר שטח הכי הרבה מסעדות טבעוניות בעולם".

עד כמה אתם מקפידים לשמר את התעשייה כאן, שתהיה כחול לבן?
אלרואי: "היתרון שלנו הוא קודם כל בהיכרות העמוקה מאוד  עם האקוסיסטם הישראלי. אנחנו תמיד קשורים ליזמים ישראלים או לכאלה שקשורים בצורה כזו או אחרת לישראל. אנחנו כן מדברים עם ישראלים ויזמים אחרים גם בארה"ב, אבל אנחנו מרגישים שיש מספיק אצלנו פה, וזה משמח אותנו מאוד. כשאנחנו מגיעים להשקיע, אנחנו יכולים להוסיף גם משקיעים מחו"ל, אבל זה יותר בצד של ההשקעה. בסך הכל הקשרים מעבר לים הם כלי עבורנו כדי לעזור לסטארט־אפים המקומיים לפתוח את השווקים הגדולים לחברות הפורטפוליו הישראליות".

בעידן שבו כמעט בכל שבוע אני מגלה טרנד חדש בסטראט־אפ ניישן, מה השלב הבא?
הורוביץ: "אין ספק שכל תחום הרפואה המונעת וטשטוש הגבולות בין Wellness לרפואה ימשיך. אנחנו נמצאים רק בהתחלה. ה־FDA מתחיל להכיר בחברות Wellness עם מוצרים בתחום".

אלרואי: "באוניברסיטת ייל נפתח בשנה שעברה קורס וירטואלי חדש במדעי ה־Wellness, ונרשמו אליו יותר מ־3 מיליון אנשים בתקופת הקורונה. עוד מגמה מעניינת שתלך ותתפתח היא Wellness וקיימות. היום, כשמישהו מגיע עם מוצר ומציג בפני משקיעים, ייתכן שברוב המקרים השאלה הראשונה תהיה כמה רכיבים יש בזה, עם אוריינטציה לקיימות. זה משהו שהולך ונהיה חשוב יותר בקרב משקיעים, חברות שמתחשבות בסביבה. עם דור ה־Z, זו תופעה שתלך ותגדל. ומגמה נוספת היא עולם אריכות הימים - אנחנו חיים יותר שנים, והמשימה הבאה תהיה לגרום לנו לחיות כמה שיותר טוב לאורך הזמן. כרגע יש המון מחקר ויוזמות שמתהוות ברחבי העולם, וזה לחלוטין יתפתח גם בארץ, ולא רחוק היום. אנחנו חווים ברגעים אלה מהפכה, ובעוד כמה שנים נבין את העוצמה שלה. ויש לנו זכות לעשות עסקים ולהצליח להשקיע במשהו שמשפיע על בריאות של אנשים. זה תחום מיוחד, ואתה מרגיש שאתה תורם את תרומתך הקטנה לאנושות".

הורוביץ: "יש את הצד ב־Wellness שעושה טוב גם לבריאות הנפש. זו לא רק הטכנולוגיה עצמה, אלא מה נותן לנו להרגיש טוב מה עוזר לנו באורח החיים הבריא שלנו להיות שמחים יותר. זה לחלוטין ערך עליון, שנעשה חשוב יותר ויותר".