"מצב החתולים חסרי הבית בארץ הגיע למצב של התפוצצות וחוסר שליטה", מתריע גדי ויטנר, דובר אגודת צער בעלי חיים בישראל, הפותחת בקמפיין לאימוץ ולהעלאת מודעות לסבלם של החתולים הנטושים, לצד פורטל אימוץ דיגיטלי חדש שיקל את ההליך עבור המאמצים הפוטנציאליים.

"מספרם של החתולים שנמצאים ברחובות, אצל העמותות ובתחנות ההסגר גדול יותר מזה של הכלבים", מסביר ויטנר, "אנשים פחות מאמצים חתולים, אולי מפני שאין להם יחסי ציבור טובים כל כך. חלק מהאנשים מפחדים להישרט, ואולי רגילים לראות אותם בפחי אשפה וחוששים ממחלות. אבל חתול זו חיה מהממת ומקסימה, הם מתקשרים בצורה יוצאת מן הכלל, אוהבים באופן מלא, חתול זו חיה מרפאת. הם נוחים כל כך בבית, לא צריך לצאת איתם, ומספיק לנקות את ארגז הצרכים שלהם פעם ביום. היום החול מתקדם כל כך עד שאפילו אין ריח".

חתולים (צילום: חיים שוורצנברג)חתולים (צילום: חיים שוורצנברג)


"העלינו לאתר של האגודה את כל החתולים שנמצאים בחתולייה, ובכל שבוע נעלה מצטרפים חדשים ונברך את בני המזל שמצאו בתים", מסביר ויטנר על הפורטל החדש שהוקם, "אפשר לראות תמונות של כל החתולים המדהימים שלנו, לקרוא את תעודת הזהות שלהם, מה הם אוהבים, איך הם מתנהגים. כולם מחפשים אהבה, הם מתאימים לכל בית שיש בו חיבור. אבל הכי חשוב כמאמץ זה לדעת שזו התחייבות, לא מדובר בצעצוע לילד או בגחמה רגעית כי כשמחזירים חתול עושים לו טראומה. בכלל הכי טוב זה לאמץ שני חתולים יחד. הם אוהבים לשחק, וזה ממלא את הבית באושר".

הוא מדגיש כי העמותה בודקת היטב את המשפחה לפני האימוץ. "אנו עושים חוזה עם המאמצים ויכולים לבקר לדרוש לשלום החתול, ולמשפחה המאמצת אסור להעביר את החתול למשפחה אחרת או להשליכו לרחוב. יש לנו חוזה אימוץ אחראי שמטרתו להסדיר את האימוץ על הצד הטוב ביותר. השאיפה היא להגיע למצב כמו בחו"ל, ששולחים מישהו כמו עובד סוציאלי לבית של המשפחה המאמצת כדי לוודא שהכל כשורה, וכמובן להיות במעקב אחר האימוץ".

כמדי שנה באביב, עונת ההמלטות של החתולים מביאה עמה עשרות אלפי גורים בכל רחבי הארץ. רובם נולדים ברחוב לחתולות חסרות בית לתוך מציאות אכזרית המקשה עליהם לשרוד בגיל צעיר, ומאוחר יותר הם מחפשים מקורות מזון תוך מאבקי טריטוריה, כשהם חשופים למחלות, לתאונות, להתעללויות ועוד. בימים אלה האגודה קולטת עשרות גורי חתולים נטושים, שיימסרו לאימוץ בהגיעם לגיל שלושה חודשים, לאחר שיקבלו את כל החיסונים הדרושים ויעברו ניתוח עיקור או סירוס. 

חתולים לאימוץ קרדיט לסרטונים צילום ועריכה גבריאל לוקאס


סירוס ועיקור מסובסדים 


לפי הערכות, בישראל חיים יוצר מ־2  מיליון חתולים חסרי בית. הפתרון למניעת התרבות לא מבוקרת של חתולות חסרות בית ולצמצום סבלם של גורים חסרי ישע אלה הוא עיקור וסירוס, ניתוחים שנמצאים באחריות הרשויות המקומיות. אולם בתקופת הקורונה רובן ככולן לא עסקו במלאכת לכידת החתולים, העיקור והסירוס אשר הייתה מונעת המלטות רבות.

אגודת צער בעלי חיים בישראל תסבסד את עלויות ניתוחי העיקור והסירוס לחתולים חסרי בית ולחתולי בית עד סוף שנת 2021, במחיר של 100 שקל לסירוס ו־150 שקל לעיקור, ובאגודה מקווים כי מרפאת העיקורים והסירוסים תוכל להמשיך את הסבסוד גם בשנת 2022. "הכול תלוי בתמיכת הציבור, במתן תרומות לניתוחים חיוניים אלו", מסביר ויטנר.

גדי ויטנר (צילום: דורון אורסיאנו–ויטנר)גדי ויטנר (צילום: דורון אורסיאנו–ויטנר)


"אנחנו, בני האדם, אשמים שהחתולים הגיעו למצב של חיי רחוב", הוא מדגיש, "אנחנו לא אומרים שצריך להרוג את כל החתולים שנמצאים ברחוב, ממש לא. אבל צריך לטפל בהם ולדאוג להם, לא ייתכן שהם יסתובבו בשדות התעופה או בבתי חולים. היה לנו מקרה שחתול נפל לתוך חדר ניתוח. הם מסכנים. הרחוב הוא אסון, הם חשופים לסכנות, למחלות וכל הזמן בחיפוש אחר מזון ומים. הרשויות המקומיות, עם המדינה, צריכות לעשות תוכנית מסודרת לעיקור ולסירוס ולשחרר תקציבים".

ויטנר מתריע כי מצב בעלי החיים הנטושים בישראל, שכוללים גם את אוכלוסיית הכלבים, הביא כבר להתפרצות כלבת במדינה. "יש מקרים בצפון, בדרום וזה הגיע אפילו למרכז. זה מחיר ההזנחה", הוא מסביר, "בנגב יש לפחות 100 אלף כלבים משוטטים שתועדו על ידנו בשנה האחרונה. יש המון כלבים פצועים, עם חורים בגוף וגורים שנחנקים. חייבים לעזור להם וצריך לעשות שם סדר. יש לנו תיעוד של להקות מקיפות יישובים שלמים".


4 מיליון שקל בשנה 


אגודת צער בעלי חיים בישראל מחזיקה מתקן מוגן לבעלי חיים שבו אפשר לשכן עד 250 כלבים ו־100 חתולים נטושים. במתחם בית המחסה, המשתרע על פני שבעה דונמים בתל אביב (רחוב הרצל 159), קיימים גם מתחמים לטיפול בחיות אקזוטיות ובחיות משק.

אחד הנושאים החשובים ביותר לעמותה, הוא מטבע הדברים התקציב. עלויות אחזקת המתקן והטיפול בבעלי החיים הן עצומות, חשבונות החשמל והמים גבוהים מאוד וכן עלויות האוכל לגורים, אוכל לבוגרים ולחולים, ירקות ופירות טריים לכל המנקרים והמכרסמים וכמובן לטיפול וטרינרי ותרופתי יקר, המגיע לעשרות אלפי שקל בחודש. באגודה מוסיפים כי התחזוקה השוטפת של המקום מצריכה השקעה לא מעטה בתחזוקת הציוד הווטרינרי היקר במרפאה ובמערכות הביוב, המיזוג והחימום, בתיקון המכלאות, לולי התרנגולות, הגגות ועוד. הכספים לאחזקה ולטיפול בבעלי החיים מתקבלים מתרומות בלבד, וההוצאה השנתית מגיע ל־4 מיליון שקל מדי שנה. (אפשר לתרום, בין היתר, באתר העמותה או במוקד 4553*).

"סיוע ממשלתי מוענק לנו פעם בשנה על ידי המשרד לאיכות הסביבה, באמצעות פרויקט מרכבה - עזרה שנעה בין 150־200 אלף שקל", מסביר ויטנר, "עזרה זו יכולה להספיק לשיפוץ כמה מכלאות בודדות לכלבים, אנו נתרמים מעזרה כספית זו אך מובן שאנו לא יכולים לסמוך עליה כמשענת להוצאות השוטפות ולתחזוקת המקום. אנו זקוקים לתרומות מהציבור בארץ ובעולם".  

לפורטל האימוץ: www.spca.co.il