מוזיאון הננו שיפתח השבוע באוניברסיטת בר אילן מציע חוויה מוזיאלית חדשה וראשונה מסוגה בישראל. המוזיאון מתפרש על פני שבעת קומותיו של המכון לננו-טכנולוגיה באוניברסיטה, ומציע הצצה לעולם של אמנות ומדע - עולם של שיתופי פעולה בין תחומי מדע שונים, ובין אמנים למדענים.
התערוכות המוצגות במוזיאון הן תוצאה של עבודה ארוכה ומשותפת בין אמנים עכשוויים לבין חוקרים מתחומים שונים, בהם: ביולוגיה, פיזיקה, כימיה, הנדסה ומדעי המחשב. המבקרים במוזיאון נחשפים למחקר חי ופועם המתקיים בעשרות המעבדות הפועלות במכון, כאשר כחלק מתהליך הקמת המוזיאון הצטרפו אמנים צעירים וותיקים אל חוקרים ומדענים מהמכון לננו-טכנולוגיה, במטרה לצאת למסעות רעיוניים של גילוי, ומתוכם ליצור עבודות אמנות שבתוכן הידע האינסופי של תובנות חדשות המתגלמות בתוך יצירות אמנות.
כאמור, חומרי הננו הם מבנים מרתקים מבחינה מדעית וטכנולוגית, הפותחים אשנב לארץ פלאות של הבלתי נראה, כאשר חזונו של המוזיאון הוא לאפשר לחוקרים ואומנים לדון יחד במחקר העוסק בעולם הננו ובהשלכות מרחיקות הלכת שלו על המציאות. הננו, החלקיק הזעיר ביותר טומן בחובו השלכות על עולם התרבות, האומנות והמדע, דרך המוזיאון נוצרת ההזדמנות חדשה וייחודית להיחשף להשפעות ההדדיות בין העולמות.
פרופ' דרור פיקסלר, ראש המכון לננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן אמר: "אחרי שנים של חשיבה, ניסוי ותהייה, אנחנו זוכים היום לפתוח את המוזיאון המיוחד הזה בין כותלי המכון שלנו. עד היום היינו המכון המוביל בארץ ומהמובילים בעולם מהצד המדעי. עכשיו אנחנו זוכים לפתוח את שערינו לכל חובב דעת ואומנות ולחבר בין עולמות יצירה שאין אחד בלי השני. בפאראפרזה על דברי אלברט אינשטיין: מדע בלי אומנות - צולע; אומנות בלי מדע -עיוורת".
טל יזראעל אוצרת המוזיאון הוסיפה כי "יצאנו למסע אל עולמות רחוקים קונספטואלית וטכנית, ועם זאת קרובים מאוד אל עצם הווייתנו. זהו אשנב לארץ הפלאות של הבלתי נראה לעין. בננו-מדע כמו באומנות, החקר אל תוך החומר ואל תוך המהות מוביל לגילוי תופעות חדשות ועולמות חדשים."
תערוכת הפתיחה של מוזיאון הננו : "שפות חדשות"
בתערוכה "שפות חדשות" שפותחת את השלב הראשון במוזיאון, מוצגים תהליכי שיתוף הפעולה שנערכו בצוותים שכללו אמן וחוקרים לאורך מספר שנים , במסגרתם פיתחו הצוותים עבודות אמנות שהן גם פרי מחקר משותף, עבודות אשר יש בהן תובנות חדשות לגבי מהות החומר ומהות המחקר המדעי והאמנותי. עבודות מסוימות אף פורסמו בכתבי עת מדעיים כתגליות חדשניות ופורצות דרך.
בין העבודות ניתן למצוא עבודה של האמן מחמוד קייס שמקשרת בין מוטיב הערבסק המוסלמי לחומרים הננומטריים שיוצרת פרופ' עדי סולומון במעבדתה, עבודה של אמן הסאונד אלעד שניידרמן ופרופ' מוטי פרידמן שחקרו סנכרון של נגני כינור וגילו דרך כך תגלית מדעית חדשה, עבודה של ורדי בוברוב שקשרה 150 אלף גומיות זו לזו בעקבות הנוירונים אותם חוקרת פרופ' אורית שפי, האמנית קרוליין מקסוול שציירה באמצעות מי ים המלח שהתגבשו והשתנו בתהליכים ננומטריים לאורך מספר שנים והיווה נקודת מוצא למחקר מדעי חדש.
עבודות נוספות: אילי לוי שנעזרה בחומרים דוחי-מים שמיוצרים במעבדה על מנת לתאר את מסע החיים המתמשך, הפסל ישראל הדני והפיזיקאי פרופ' עמנואל דה לה טורה שיצרו עבודה הבוחנת את תפיסות העולם המדעיות אל מול התפיסות הרוחניות והדתיות, ועוד.