"תעשיית ההייטק היא סיפור ההצלחה הישראלי, וראוי שתהיה הזדמנות לכלל אזרחי ישראל, ובהם הערבים, לקחת חלק ולהשפיע", אומרת ד"ר דליה פדילה, מנכ"לית משותפת (עם עמית דרי) של עמותת עתידנא לקידום השתלבותם של הערבים בחברה הישראלית.
פדילה, שהיא גם המנהלת והמייסדת של ארגון קיו סקול לקידום חינוך בחברה הערבית, טוענת: "עד עכשיו, למרות כל המשאבים והמאמצים של הממשלה ושל גופים העוסקים בקידום צעירים מהחברה הערבית בהייטק הישראלי, אחוז העובדים הערבים בהייטק הישראלי הוא נמוך מאוד, פחות מ־3%".
לפי דוח הון אנושי בתעשיית ההייטק 2020 מטעם רשות החדשנות ועמותת Start-Up Nation Central, רואים כי שיעור העובדים הערבים בהייטק, שהיה בעלייה מתונה בשנים האחרונות, ירד במקצת ב־2020 (2.3%).
שיעורם של השכירים הערבים בהייטק עדיין נמוך מ־3%, בעוד שיעורם באוכלוסייה הכללית הוא גדול פי כמה. כמו כן, על פי הדוח, נראה כי הפוטנציאל הגלום באוכלוסייה זו גבוה מאוד, שכן מספר הסטודנטים הערבים גדל ביותר מפי שניים בין 2012 ל־2020, ומספר הסטודנטיות הערביות אף שולש באותן השנים. יתרה מזאת, ייצוג הסטודנטים הערבים במקצועות ההייטק עלה באופן מרשים בשנים האחרונות.
"למרות הלימודים האקדמיים, רבים מהסטודנטים הערבים בתחומים הרלוונטיים לא עוברים את הסף של המוכנות לראיונות עבודה", אומרת פדילה.
"הם לא עומדים למשל בקריטריונים של לעבור ראיון בשפה העברית. השפה העברית פעמים רבות היא חסם. פעמים רבות גם המיומנויות האישיות הקשורות בראיון עבודה, כמו ביטחון עצמי, הן פחותות משל מועמדים במגזר היהודי. אחוז גדול מאלה שמסיימים לימודי הנדסה לא עובדים בסופו של דבר בהייטק.
"חלקם עושים תעודת הוראה ומתחילים ללמד בבתי ספר או עושים הסבה. זה גורם בסופו של דבר לתחושה של תסכול. יש אצל בוגרי המוסדות האקדמיים את החסמים הפנימיים כמו שציינתי, ויש גם את הצד השני: עד כמה מעדיפות החברות לשלב צעיר ערבי אל מול צעיר יהודי שסיים צבא? אני לא רוצה להגיד אפליה, אבל אני חושבת שיש העדפה מסוימת".
ב־2019 החלה עמותת עתידנא, בשיתיף חברת Elevation, בתוכנית "עתידנא בהייטק", שמטרתה להגדיל את מספר הערבים אזרחי ישראל בתעשייה באמצעות מתן כלים טכנולוגים ובין־אישיים וסיוע לבוגרי התוכנית למצוא עבודה בתחום. המחזור השלישי של תוכנית זו הסתיים אך לאחרונה.
במסגרתה השתתפו בכירים מחברות מובילות, בהן סיילספורס, וויקס, גוגל ופייסבוק, בתוכנית ההכשרה כדי לשלב טאלנטים בעלי תארים טכנולוגיים מהאוכלוסייה הערבית בשוק ההייטק הישראלי. התוכנית, שאורכת שלושה חודשים, מעניקה הכשרה מקצועית לסטודנטים עם רקע ויכולות מתאימות ומשפרת מיומנויות וכישורים המסייעים בראיונות, בתהליכי קבלה למקצוע ובעבודה בצוות.
לדברי פדילה, בשלושת מחזורי התוכניות השתתפו כ־50 איש מהמגזר, "40% מהמשתתפים היו נשים ערביות, שזו גם מהפכה מבחינתנו. לכ־70% מהמסיימים כבר יש מקומות עבודה", היא אומרת.
"השתלבותם של החבר'ה מהמגזר הערבי בהייטק תורמת להשתלבותם בחברה הישראלית ולתחושה שהם שייכים. זה גם מנוע כלכלי: הם הופכים חלק מהכלכלה הישראלית וגם מכניסים משכורות גבוהות יותר למשפחות שלהם - מה שאומר איכות חיים גבוהה יותר בחברה הערבית - והם הופכים עובדים גאים".
הגברת המודעות חשובה עבור שני המגדרים בחברה הערבית. "עדיין המודעות לתחום הזה בחברה שלנו היא לא כזאת שכיחה", מסבירה עבאס, שהשתתפה בתוכנית "עתידנא בהייטק".
"אנחנו בעצם אקדמיה לטכנולוגיה", הוא מסביר. "מכשירים נוער מכל האוכלוסייה דרך עבודה מעשית לטכנולוגיה. אנחנו עובדים החל מבית הספר היסודי ועד לשלב התעסוקה. אם ילד או נער לא יפגשו בגיל הנעורים מדריכים, מנטורים או מורים מתחום ההייטק, הם גם לא יגיעו להייטק".
לארגון מונא יש כרגע מרכזים לטובת העניין במג'ד אל־כרום ובכפר קאסם. "אנחנו פותחים עכשיו מרכזים נוספים ברהט, בכסייפה ובבקעה אל־גרבייה, והכוונה היא שיהיו עשרה מרכזים עד סוף 2022", אומר ברימר.
"מדובר במרכזי עבודה מעשיים לטכנולוגיה מתקדמת שאליהם מגיעים ויגיעו החל מגיל יסודי, יתמודדו עם אתגרים טכנולוגיים, יעבדו עליהם ויתפתחו משנה לשנה. המרכזים עובדים החל מגיל היסודי ועד שלב התעסוקה, כולל השמות של סטודנטים לחברות בתעשייה המתקדמת.
"אנו רואים למשל סטודנטים רבים שלמדו במכללה או בפריפריה, שהם חסרי ביטחון ומיומנויות. הם לא יודעים לאן לפנות, והם באים אלינו לחודשיים לניסיון מעשי, מעין סטאז', וגם מקבלים סיוע בהכנת קורות חיים. אנחנו מורידים חסמים מכל הבחינות, ועובדים על המסוגלות, על הביטחון ועל שילובם בחברה ובתעסוקה".
רק לאחרונה הסתיים מאיץ יזמות מיוחד שהתקיים ביוזמת מונא במשך שמונה חודשים ברהט, ובו השתתפו יזמים מקומיים מהמגזר הבדואי. עם המיזמים שנרקמו במהלך הפרויקט נמנים תוכנה לחיזוי עתידם של שחקני כדורגל וגם חיישן בשילוב אפליקציה שייתנו משוב על כמות העישון היומית בנרגילה ועל התנהגות המעשן.
"אני מאמין שאפשר לשנות את המציאות", אומר ברימר. "ברור שיש מציאות לא פשוטה, שיש כוחות בכל הכיוונים, גם כאלה שפועלים נגד המגמה הזאת, אבל אני אופטימי שהכוחות הטובים ינצחו".
פאדי האשם (28) מחיפה מנהל כיום את מרכז מונא, חלל לשיתוף במג'ד אל־כרום. "סיימתי לימודי הנדסת תוכנה בטכניון ב־2017 ועבדתי תקופה מסוימת באינטל", הוא מספר.
"תוך כדי הלימודים שמעתי על מרכז מונא ורציתי להיות חלק מזה. בהתחלה השתתפתי בקורס כחניך כדי להבין את התוכנית ואז הציעו לי להשתלב. עזבתי את העבודה, הפכתי להיות המדריך של הקורס, ועם השנים התקדמתי. מאז שאני פה, היו אצלנו מעל 180 מהנדסים והנדסאים, מתוכם כ־60% מהמגזר הערבי.
"בקורסים שלנו, המממונים על ידי גופים שונים, הצלחנו לסייע להם להתקבל לעבודה מתאימה. היום ענף ההייטק סובל ממחסור בכוח אדם איכותי. לא חסרים היום מהנדסים והנדסאים מוכשרים מהאוכלוסייה הערבית, שאין שום סיבה לא לקבל אותם לעבודה. אבל יש להם קושי מסוים להתקבל לעבודה והם מקבלים תשובה שלילית בשלב מוקדם מאוד בראיון, לפני שעוד הספיקו להראות את היכולת שלהם".
נוסף לבוגרי המוסדות האקדמיים מגיעים כאמור למרכז מונא גם חבר'ה בגילי בית ספר כדי להשתלב בחוגים בתחום. "בזמנו הורים מהמגזר היו רוצים שהילדים שלהם יהיו רופאים ועורכי דין", אומר האשם. "היום כבר מתחילים להבין שהנדסה והייטק זה תחום שיש לו המון דרישה בארץ מכיוון שטכנולוגיה זה העתיד"
התרעות פיקוד העורף