"כ־70% מהמחסנים בארה"ב מתכננים להשקיע בטכנולוגיות רובוטיות", מדגיש ראובן דלה־טורה, סמנכ"ל טכנולוגיות של חברת Caja Robotics, שמסביר כי פתרונות רובוטיים נכונים מסייעים להגדיל את רווחי החברה בטווח קצר יחסית.

שוק הרובוטיקה למחסנים העולמי הוערך ב־3.97 מיליארד דולר בשנת 2020, וצפוי להגיע ל־7.63 מיליארד דולר עד שנת 2026. הסיבות העיקריות לזינוק הן התחזקות מגמת האינטרנט של הדברים התעשייתיים (IIoT) ורשתות מאובטחות ומכשירים חכמים המאפשרים לתעשיות לבצע מגוון משימות כגון ייצור חומרים, קטיף, הזמנה, אריזה, אבטחת מחסן ובדיקה.

דלה־טורה מציין כי יש כמה סיבות למעבר למחסנים המופעלים בידי רובוטים. "האחד הוא גיוס ושימור כוח אדם", הוא מסביר. "כיום יש קושי משמעותי בגיוס ובשימור כוח אדם בביצוע משימות במחסן, שהן פיזיות, אך דורשות דיוק והכשרה ומטבען יכולות להתבצע באופן אוטומטי ורובוטי.

ראובן דלה טורה (צילום: תומר קצב)
ראובן דלה טורה (צילום: תומר קצב)

"כ־60% מזמן העבודה לאורך המשמרת 'מתבזבז' על הליכה במחסן לאיתור הפריט הרלוונטי. ייעול המשימות לצורך ליקוט ומשלוח מהירים יותר מתאפשר כאשר הפרמטר הזה נעלם. נוסף לכך, שימוש במערכת רובוטית לביצוע תהליך הליקוט, ממזער את אחוזי הטעויות במשלוחים לזניחים ובכך חוסכים כסף רב". הוא מוסיף כי תקופת הקורונה העלתה צורך בריחוק חברתי גם במחסנים, ולכן פונים לפתרונות המאפשרים יכולת עבודה סדירה וריווח במחסן. "פתרון רובוטי מאפשר יעילות מקסימלית בניהול המחסן, עבודה במשמרות נוספות סביב השעון, ניצול השטח, ניהול המלאי, מתן מענה לצרכים משתנים, מתן מענה לגידול בביקוש שהשוק חווה תדיר".

הסטארט־אפ הישראלי Caja Robotics, הממוקם בבנימינה ומחזיק בחברה־בת בארה"ב, גייס עד כה 26 מיליון דולר מקרנות וממשקיעים פרטיים. מנכ"ל החברה הוא ד"ר אילן כהן, שמאחוריו מכירת סרווטרוניקס לענקית הסינית Midea. הפתרון של Caja Robotics כולל שני סוגי רובוטים, בשילוב תוכנה ייחודית שפיתחה החברה. בין היתר פועלים הרובוטים ומערכות החברה במחסני סלע לוגיסטיקה באשדוד וכן פועלים באופן מלא במרכז הלוגיסטי של Bergen Logistics בניו ג'רזי, שמנהל מוצרים מעשרות מותגים מובילים המיועדים לפעילות אונליין, תוך מתן מענה יומי לאלפי הזמנות לאזור מטרופולין ניו יורק.

"הטכנולוגיה שלנו משלבת שלושה פרמטרים", מסביר דלה־טרה, "תוכנה, רובוטים ועמדות עבודה. התוכנה מבוססת הענן שלנו היא המנצח על התזמורת. באמצעות AI ואלגוריתמים מתקדמים היא שולטת באופן מוחלט על התנהלות וייעול המחסן, תנועות הרובוטים וניהול ההזמנות. התוכנה עוקבת בזמן אמת אחר צבר ההזמנות והשינויים ומבצעת אופטימיזציה לשיפור וייעול הפעילות ושטחי האחסון".

הוא מוסיף כי סוגי הרובוטים שלהם מאפשרים עבודה בסינרגיה ואופטימיזציה של המחסן. "רובוט ה־LIFT הוא בעל יכולת להגיע לגובה רב, אחראי על סידור הארגזים הנכנסים, על ביצוע אופטימיזציה במחסן ועל קידום הארגזים הנדרשים לליקוט על ידי הרובוט השני. רובוט ה־CART הוא רובוט מהיר שיכול לנוע במהירות, והוא אחראי על תהליך הבאת הארגזים הרלוונטיים לעמדות הליקוט. שני הרובוטים יכולים להתמודד עם הבאה של ארגזים מחומרים ובגדלים שונים לתחנות העבודה".

"מהירות ויעילות לאונליין"

"שוק ה־eCommerce צומח בקצב מואץ, ואיתו עלתה גם ציפיית הצרכנים לשירות מהיר", אומרת שירלי בכר, מנהלת הפעילות המסחרית של פבריק בישראל. "ממחקרים שערכנו עולה כי 65% מהצרכנים ישקלו להחליף את אתר האונליין שממנו הם עושים את רכישות המזון לבית באופן קבוע, אם לא תהיה להם אפשרות למשלוח לאותו היום. הקמעונאים כבר מבינים שהם נדרשים לעשות התאמות כדי לעמוד בציפיות אלו ולייצר פתרון ארוך טווח שמאפשר להם להגדיל את פעילות האונליין בצורה יעילה ורווחית.

"אוטומציה של תהליך הליקוט, באמצעות רובוטים ותוכנה, נותנת מענה לאתגר זה בכך שהיא מאפשרת להביא מהירות ויעילות לפעילות האונליין של הקמעונאים. החומרה והתוכנה שפיתחה פבריק מאפשרות לייצר תפוקה גבוהה ביחס לשטח המתקן ולהפחית בעלויות כוח אדם", היא מדגישה.

שירלי בכר (צילום: בר אפרים )
שירלי בכר (צילום: בר אפרים )

Fabric מפתחת טכנולוגיה הכוללת הן את התוכנה והן את מתקני הליקוט הרובוטיים עצמם. החברה עובדת בישראל עם רמי לוי וסופר פארם ועם וולמארט, פרש דיירקט ואינסטה קארט המובילות בתחום המזון בארה"ב. כיום החברה מפעילה ומתפעלת מתקני ליקוט רובוטיים (MFC) עבור קמעונאים בניו־יורק, וושינגטון, תל אביב, חולון, באר שבע ועמק חפר. בחודשים הקרובים החברה צפויה להתרחב לחמישה אזורים נוספים ברחבי ארצות הברית.

"המוצר שלנו, Micro Fulfillment Center", היא מסבירה, "עוצב ונבנה במיוחד כדי להתאים לשטחים קטנים בתוך מרכזי ערים וכדי לענות על הצורך במהירות, יעילות ואלסטיות, ובכך לאפשר לקמעונאים להיענות לדרישות הצרכנים לשירות מיידי תוך מתן חוויית השירות הטובה ביותר. למעשה, היכולת של פבריק להיכנס לשטחים קטנים בתוך מרכזי ערים ולאפשר תפוקה גבוהה ביחס למ״ר מייצרת את השילוב האופטימלי בין קרבה ללקוח לבין עלויות".

הטכנולוגיה שפותחה בידי פבריק מורכבת מחומרה ותוכנה וכוללת כמה רכיבים, בהם ה־Ground robot, הנע לאורך הרצפה ומשנע סחורה, Lift robot, מהבודדים בעולם שיודע לנוע על המידוף בצורה אנכית ואופקית ולשלוף את ארגזי הסחורה הרלוונטיים.

בכר מציינת כי במתקני הליקוט שלהם ראו קפיצה של כ־250% בהזמנות עם התפרצות מגיפת הקורונה. "הקורונה חיזקה גם את הצורך להיות קרוב ללקוח ודחפה את הקמעונאים לפתח שירות של אספקה באותו יום". לדבריה, "קמעונאים מבינים שכשפעילות האונליין הופכת לנתח משמעותי מהמכירות, אי אפשר להמשיך להסתמך על פתרונות ליקוט ידניים, הן בהיבטי רווחיות והן מבחינת חוויית הלקוח באונליין וגם בחנות הפיזית.

"כאשר פעולת הליקוט מתבצעת בתוך החנות, היא מפריעה לחוויית הקנייה של הלקוח בחנות הפיזית. הפתרון של פבריק מאפשר לקמעונאים ליהנות משני העולמות - להישאר קרוב ללקוח ולייצר פעילות רווחית. השירותים שפבריק מציעה מתאימים גם לקמעונאים קטנים ולשחקנים בתחילת דרכם, מפני שהם מאפשרים להם לקבל שירות ממתקנים המאכלסים  כמה קמעונאים או ספקים".
"משווע לידיים עובדות"

פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חברת התוכנה הישראלית חשבשבת, מדגיש כי עם צמיחת המסחר האלקטרוני והעלייה בביקוש, שאף התחזק בעקבות משבר הקורונה, שרשראות האספקה נדרשות לתת מענה לצרכים. "הטכנולוגיות השונות מאפשרות לשפר את התהליכים, לדייק את הביצועים ולתת מענה בזמן אמת", הוא מסביר. "מערכות מידע ייעודיות לחיזוי הביקוש, מערכות להמלצה על כמות המלאי הנדרש בכל מחסן ביניים, מערכות שממליצות על נתיבי נסיעה אופטימליים, מחסנים אוטומטיים, מרכזים לוגיסטיים ועוד. כולם נמצאים בשימוש בארגונים המובילים בתחומים אלו ומאפשרים לייעל את שרשת האספקה.

"הפוקוס בפיתוחים הבאים יהיה בתחומים של מודלים מתקדמים, שימליצו אילו פריטים להחזיק במלאי", מוסיף פרופ' אברהמי. "מודלים ללמידת מכונה, שימליצו מה הקונים מעוניינים לקנות, ומודלים לניהול מלאי. אנחנו גם רואים תופעה של פנייה לחברות מיקור חוץ בכל נושא ניהול שרשרת האספקה, מאחר שנושא זה דורש התמחות ולא כל ארגון מסוגל לתת מענה לנושאים אלו.

ד''ר אסף אברהמי (צילום: ינאי יחיאל)
ד''ר אסף אברהמי (צילום: ינאי יחיאל)

"בראייתי, לחלוטין אין סכנה באיבוד עובדים לטובת ההתייעלות, המודלים והשיטות ידרשו יותר כוח אדם מיומן שיפעיל את המערכות השונות וייתן מענה לביקוש. ראינו בשנה האחרונה שתחום השילוח ושרשרת האספקה משווע לידיים עובדות".

ד"ר יהודה אלמליח, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי המחשב ומרצה בפקולטה למדעי המחשב במסלול האקדמי המכללה למינהל, מאמין שמרבית המחסנים - אם לא כולם - יסתמכו על רובוטיקה. ד"ר אלמליח הוא מנכ"ל חברת הרובוטיקה CogniTeam, המפתחת מוצרים מבוססי אינטליגנציה בתחום הרובוטיקה ומשיקה מוצר חדש שיחבר את הרובוטים הפועלים לסביבת הענן.

ד"ר אלמליח מציין את רכישת חברת הרובוטיקה קיווה בידי ענקית המשלוחים אמזון בשנת 2012 כנקודת מפנה: "זה שינה את כל התפיסה. כל המחסנים שלהם רובוטיים לחלוטין, והם מניעים ומביאים את הסחורה לנקודת הריכוז. מאז החלו לצוץ עוד ועוד חברות שעוסקות בכך.

"יש רובוטים שנכנסים לתוך עולם המחסנים הגדולים אבל אתה תראה עוד מעט יותר ויותר גם בחנויות קטנות. יש לנו לקוחות בארה"ב שכבר משתמשים ברובוטים לסידור המחסנים. עם זה, העלייה ברכישות דרך האינטרנט, בחנויות וסופרים, מגבירה את הקצב שבו צריך ללקט את המוצרים, וכאן נכנסים לתמונה הרובוטים שמסייעים לייעל את המצב הקיים. אנחנו מדברים על מחסנים, סופרים, סופר־פארמים ועוד, שיהיו רובטיים לחלוטין. לקח לזה קצת זמן להיכנס, אבל בעשור הקרוב זה יהיה הדבר הכי טבעי, וכמעט שלא יהיו חנויות בלי רובוט שיסדר את המחסן".