עד לפני קצת יותר משנה הסתכם הקשר בין סיגל שילוני ללימור שילוני בכך שהשתיים הן גיסות. אולם משבר שאיתו כל אחת מהן התמודדה בדרכה גרם להן לשלב כוחות ולהפוך לחלוצות הישראליות בטרנד הביו־האקינג (מיד נידרש לשם הלא מוכר), ולשנות לא רק את חייהן אלא, בשאיפה, גם את חייהם של ישראלים רבים אחרים.
לפני כשנה נפתח בישראל המרכז החדשני EVER LAB, שכשמו כן הוא, מעבדה שנועדה לשפר את איכות חיינו. מעבדה לבריאות אופטימלית, הנשענת על יסודות הביו־האקינג, טרנד לא ממש מוכר בישראל, והשילוניות, הן הראשונות לעסוק פה בתחום. הן שזיהו את הפוטנציאל של מרכז כזה בישראל, בעיצומה של הקורונה ועם הפנים למגיפה שאינה נגמרת ולמערכת חיסונית שמשוועת לחיזוק.
למען הילדים
ראשית, מהו ביו־האקינג? זוהי תנועה חדשנית הפועלת בעולם, ונקודת המוצא שלה טוענת שכבני אדם יש לנו היכולת להשפיע על הביטוי הגנטי שלנו. "הגנים שלנו הם לא הגורל שלנו, כמו שחשבו פעם", אומרת סיגל. "יש לנו את היכולת להשפיע על ביטוי הגנים שלנו באמצעות שינויים שאנחנו עושים במהלך החיים כגון תזונה או פעילות גופנית או טיפולים כאלה ואחרים". המונח "ביו־האקינג" שאול מתחום ההייטק, ולא בכדי. החדשנות כאן היא השילוב בין הביולוגיה לטכנולוגיה, "הפריצה" לגבולות הביולוגיה שלנו בידי טכנולוגיה מתקדמת, במטרה להשיג בריאות אופטימלית.
"כל אחת מאיתנו הגיעה ממקום אחר, אבל בסופו של דבר החזון, המוטיבציה והאינטרס המשותף ליצור משהו מאפס חברו יחדיו", מספרת לימור, שחלתה לפני שבע שנים בסרטן השד בגיל צעיר יחסית והחליטה שהיא לא נותנת למחלה שום אפשרות לחזור. "הגעתי להחלטה שאני יוצאת למסע לעבר הבריאות. הבנתי שאם אני חולה, אומנם הרפואה המערבית מטפלת לי במחלה, אבל היא לא באמת יודעת למנוע את הישנותה, והילדים שלי היו קטנים מאוד, וידעתי שאין שום סיכוי שאני משאירה אותם לבד". לימור יצאה למסע חקר בעולם הרפואה המונעת וגילתה את מה שרובנו כבר יודעים: הרפואה המערבית טובה יותר בטיפול במחלות מאשר במניעתן. "רציתי בעיקר לדעת איך אני משמרת את עצמי בריאה. אז יצאתי למסע, ומכיוון שאני מגיעה מהתחום הטכנולוגי, החלטתי שאני מקימה סטארט־אפ".
לימור יצאה לדרך עם שני סטארט־אפים בנושא בריאות דיגיטלית, האחרון בהם עסק במציאות מדומה ככלי לטיפול בנשים שחלו בסרטן השד ובאפשרות להתמודד עם תופעות הלוואי באמצעות טיפול פסיכולוגי וירטואלי. הסטארט־אפ נמכר לחברה גדולה, ושילוני חיפשה את השלב הבא. כאן נכנסה לתמונה הגיסה סיגל, שגם היא עמדה בצומת שדרש ממנה החלטות מרחיקות לכת בחייה.
"אני מגיעה מהצד האחר של הספקטרום", מספרת סיגל, שניהלה שנים ארוכות חטיבה עסקית בחברת שטראוס. "לקראת גיל 50 ניקר בי קול פנימי שאמר לי שמשהו לא מרגיש טוב ולא יושב טוב, אבל לא ידעתי על מה בדיוק לשים את האצבע". היום, במבט לאחור, היא יודעת. "החלטתי שבגיל 50 אני נותנת לעצמי מתנה והולכת ללמוד רפואה תזונתית, תחום שסקרן ומשך אותי. אחרי שנת לימודים נפקחו לי העיניים, הרגשתי כמו מי שהסתובבה כל החיים ללא משקפיים, וכעת כשהיא מרכיבה אותם, היא רואה את העולם בצבעים אחרים".
זו הייתה הנקודה שבה סיגל הבינה שהיא לא יכולה לחזור יותר לתעשיית המזון. "הבנתי את ההשלכות. הבנתי שהגוף שלנו, הדלק שאנחנו שמים במכונית, הוא זה שיקבע בסוף כמה טוב המכונית תיסע. והבנתי שהגוף הוא בדיוק כמו שיאמרו לך שתנהגי באותה מכונית במשך כל חייך. אני מניחה שאם היית יודעת את זה היית מתייחסת אליו טוב יותר, לא?".
השתיים הבינו שהן משדרות על אותו גל וששתיהן עוסקות במקצועות משלימים - אחת לקחה את היכולות השיווקיות והניהוליות והשנייה את יכולות הפיתוח הטכנולוגיות. יחד הן עושות משהו שיעשה הבדל.
במרכז העתידני הממוקם בהרצליה יש מכשירים עם טכנולוגיות מעמק הסיליקון, שמשתמשים בהן בגופים כמו נאס"א, NBA, FBI ועוד. מה למשל? סאונת קור במינוס 85 מעלות, מסאז' לימפטי לרקמות, אינפרא־אדום, פוד מדיטציה פטנט ומכשירי כושר המבוססים על בינה מלאכותית. כאמור זהו המרכז הראשון בישראל, אבל גם אם תחפשו מרכזי ביו־האקינג בעולם, כמעט שלא תמצאו. את רוב הטכנולוגיות והמכשירים שמסייעים במיטוב הגוף והמוח הביאו השתיים ארצה, הציוד נבנה ברובו עבור נאס"א ולטובת ספורטאים בכירים.
"כמה אחוזים מחיינו את חושבת שאנחנו שוהים במקומות סגורים?", שואלת אותי פתאום סיגל, ואני עונה שלדעתי 60% מהזמן. התשובה שהיא עונה לי שומטת לסת. מתברר שבני אדם נחשפים לאור פחות מ־10% מהזמן במהלך חייהם. כן, גם במדינה שטופת שמש כמו ישראל. "השמש היא מקור יצירת האנרגיה של הגוף, ולמחסור באור יש השפעות לא טובות. לא פלא שלרוב בני האדם חסר ויטמין D, גם בישראל".
סיגל: "היום כבר מגיעים אלינו אנשים שמבינים את המשמעות של הרזרבות התפקודיות של הגוף ואת הצורך כבני אדם לנהל את הבריאות שלנו כדי שלא נצטרך לנהל אחר כך חולי. בסוף תמיד צריך לנהל משהו, השאלה היא מה אנחנו בוחרים".
התרעות פיקוד העורף