כששואלים את הילדים של הגיאופיזיקאי לורן גאי (34) - האיש שגילה בתואר השני שלו שיש מים על מאדים והקים את החברה היחידה בעולם שמצליחה לזהות נזילות מי שתייה באמצעות לוויין - מה אבא עושה, הם עונים שהוא "שרברב מהחלל".
גאי הקים לבדו בשנת 2013 את החברה שנודעה בשם UTILIS, והיום, אחרי מיתוג מחדש, נקראת ASTERRA, והוא היזם והבעלים. להקמה קדמו מחקר וניסויים שגאי ערך הן בחלל והן על פני כדור הארץ. הוא מצא פתרון שמאפשר לתאגידי מים ולממשלות לסרוק את כלל המערכות של הצנרת שלהם - שיכולה להגיע לעשרות אלפי ק"מ - ולאתר נזילות. בכך החברה מסייעת לחסוך מיליארדי דולרים ועוד יותר מכך - לחסוך במים.
סתם כדי לסבר את האוזן, בימים שבהם כל טיפה חשובה, 46 מיליארד ליטרים של מים הולכים לאיבוד ברחבי העולם בכל יום בשל צנרת מיושנת ותחזוקה לקויה. יותר מ־20% מהמים שעוברים טיפול לשתייה באירופה ובארה"ב אובדים במערכות ההפצה. 75% מהמים האלה יכולים לחזור, לטובת השימוש של התושבים.
גאי הוא לא הסטארט־אפיסט המצוי שיושב ליד מחשב ומפרק תוכנות. הוא למד גיאולוגיה עם התמחות בהידרולוגיה בתואר הראשון באוניברסיטת בן־גוריון והמשיך לתואר שני באוניברסיטה העברית, במסלול מחקר שבו התמקד בחקר פלנטות אחרות "וכל מיני תופעות שקורות בהן", הוא מספר, כאילו טבעי לקום בבוקר ולהחליט ששאלת המחקר שלך תעסוק במאדים.
אחרי שהתחתן חיפש גאי עבודה. "הבעיה היא שלא מצאתי איפה לעבוד. אני גיאופיזיקאי, ואין כזה מקצוע בארץ באמת. לתקופה קצרצרה הייתי מפקח קידוח על כביש 1, בואכה הרי ירושלים. זה הספיק לי, והחלטתי ליצור לעצמי את מקום העבודה. באחד מימי העבודה נחשפתי לנתונים של 'מי יבנה', ולעובדה שדווקא במדינת ישראל, המדינה שבה אנחנו לומדים מילדות שחבל על כל טיפה, יש בזבוז של 30% מי שתייה, בין אם נרצה ובין אם לא, והכל בגלל נזילות שאין מה לעשות איתן.
"אני סקרן מטבעי, לכן תהיתי אם בהמשך למחקר שעשיתי בתואר השני, יהיה אולי אפשר להשתמש בשיטה למציאת מים לא רק בחיפוש על המאדים אלא גם על כדור הארץ, ואולי לעשות מזה סטארט־אפ" הוא מספר.
אולם כדור הארץ, למי שפספס את השיעור הזה בבית הספר, הוא כוכב עתיר מים. גם גאי יודע זאת, והבין שהוא צריך לחדד ולזקק את המחקר שלו כדי להתחיל לראות מזה כסף. "הבנתי שהאתגר שלי הוא לבדוק דרך הלוויין אם המים שאני מוצא על כדור הארץ הם מי שתייה או מי גשם או ביוב. האתגר היה לשים את ההבדלים ברמה כזאת".
נרוץ רגע לסוף. עד היום הצליחה החברה לאתר יותר מ־30,000 דליפות ברשתות של מי שתייה, שחסכו לחברות תשתיות ולגופים ממשלתיים יותר מ־25 מיליארד ליטר מים, 17 אלף מגוואט שעה ו־11 אלף טונות של פליטת פחמן דו־חמצני בשנה.
נוסף לאיתור נזילות, הטכנולוגיה מסייעת למניעת אסונות תשתית. "נדהמתי לגלות ש־75% מהאסונות בתשתיות כגון קריסת גשרים, הרס פסי רכבת, בורות שנפערים בכבישים מהירים ועוד - קורים בגלל מים" אומר גאי.
החברה היא כאמור היחידה בעולם שעוסקת באיתור נזילות דרך לוויינים. ולמרות זאת, אין לה לוויינים משלה. "אנחנו שוכרים זמן אוויר בכמה לווייני מיקרוגל ספציפיים עם רגישות מיוחדת. אנחנו שולחים למשל לוויין לצלם מעל לונדון, והוא חוזר עם החומר הכי גולמי שיש. אני מעבד אותו, ומוציא את הניתוח הסופי עבור הלקוח, שיידע בדיוק היכן הנזילות שלו וייצא לטפל בהן".
"במשך כמה חודשים חקרנו, צוות של ארבעה אנשים, את הנושא. עשינו ניסויים בצ'כיה ובגרמניה, עם כל מיני תאגידים שרצו לעזור לנו, וגילינו שבדיוק כמו שאת פותחת גזייה ונוצרות טיפות מים, גם בנושא של גז טבעי בכדור הארץ ישנה התעבות מים. אז נוצר לנו פטנט חדש, שבעתיד הקרוב אנחנו מקווים להפוך אותו לנדבך נוסף בחברה שלנו".
על אף הביקורת, גאי מבקש לציין לטובה את רשות המים, שפנתה אליו לפני כמה שנים והחליטה להשתמש בטכנולוגיה הייחודית של החברה לאיתור נזילות של מי ביוב.
"עשינו פרויקט בלוד שהיה מאוד מוצלח, ועכשיו זה משהו שכבר עובד בכל העולם בכל הנוגע לזליגת מי ביוב. רשות המים הייתה גורם חשוב ביצירת פתרון חדש, ואם כבר פרגון לישראלים, גם המדען הראשי השקיע 2 מיליון שקל לפני שש שנים, כשהחברה עוד הייתה בחיתוליה, והם רואים דיבידנדים בקנה מידה של עשרות אלפי דולרים בחודש. המדען הראשי זה סוג של הימור. הוא משקיע בחברת סטארט־אפ מתוך תקווה שהוא יקבל תגמולים, ובמקרה שלנו, ההימור היה מוצלח".
התרעות פיקוד העורף