כששואלים את הילדים של הגיאופיזיקאי לורן גאי (34)  - האיש שגילה בתואר השני שלו שיש מים על מאדים והקים את החברה היחידה בעולם שמצליחה לזהות נזילות מי שתייה באמצעות לוויין - מה אבא עושה, הם עונים שהוא "שרברב מהחלל".

גאי הקים לבדו בשנת 2013 את החברה שנודעה בשם UTILIS, והיום, אחרי מיתוג מחדש, נקראת ASTERRA, והוא היזם והבעלים. להקמה קדמו מחקר וניסויים שגאי ערך הן בחלל והן על פני כדור הארץ. הוא מצא פתרון שמאפשר לתאגידי מים ולממשלות לסרוק את כלל המערכות של הצנרת שלהם - שיכולה להגיע לעשרות אלפי ק"מ - ולאתר נזילות. בכך החברה מסייעת לחסוך מיליארדי דולרים ועוד יותר מכך - לחסוך במים.

סתם כדי לסבר את האוזן, בימים שבהם כל טיפה חשובה, 46 מיליארד ליטרים של מים הולכים לאיבוד ברחבי העולם בכל יום בשל צנרת מיושנת ותחזוקה לקויה. יותר מ־20% מהמים שעוברים טיפול לשתייה באירופה ובארה"ב אובדים במערכות ההפצה. 75% מהמים האלה יכולים לחזור, לטובת השימוש של התושבים.

גאי הוא לא הסטארט־אפיסט המצוי שיושב ליד מחשב ומפרק תוכנות. הוא למד גיאולוגיה עם התמחות בהידרולוגיה בתואר הראשון באוניברסיטת בן־גוריון והמשיך לתואר שני באוניברסיטה העברית, במסלול מחקר שבו התמקד בחקר פלנטות אחרות "וכל מיני תופעות שקורות בהן", הוא מספר, כאילו טבעי לקום בבוקר ולהחליט ששאלת המחקר שלך תעסוק במאדים.

על כביש 1
"בגלל שאני קודם כל גיאולוג, בתואר הראשון התמקדתי יותר בתחום הקרקע, ואחר כך התמקדתי בשאלה אם יש מים במאדים. הבנתי שאם כן, הם נמצאים רק מתחת לקרקע. מכיוון שאנחנו לא יכולים לחפור במאדים, אנחנו משתמשים בלווייני מיקרוגל ייחודיים שיכולים לחדור את הקרקע, ומהחלל את יכולה לראות מה קורה מתחת לאדמה. כך גילינו את הטכניקה, והבנתי שאם היא עובדת בחלל, היא ודאי עובדת גם בכדור הארץ".
אמא שלו בכלל רצתה שהוא ימשיך לדוקטורט, אבל גאי הגיע לרוויה מהאקדמיה. "הבעיה באקדמיה היא שהכל זז לאט. לעתים משתמשים  בדאטה מלפני 30 שנה, ולי יש פלפל. הגעתי לנקודה שבה, עם כל הכבוד לאהבתי למחקר, אני צריך לעבוד בקצב אחר ואולי למצוא משהו שיעזור לכדור הארץ".

אחרי שהתחתן חיפש גאי עבודה. "הבעיה היא שלא מצאתי איפה לעבוד. אני גיאופיזיקאי, ואין כזה מקצוע בארץ באמת. לתקופה קצרצרה הייתי מפקח קידוח על כביש 1, בואכה הרי ירושלים. זה הספיק לי, והחלטתי ליצור לעצמי את מקום העבודה. באחד מימי העבודה נחשפתי לנתונים של 'מי יבנה', ולעובדה שדווקא במדינת ישראל, המדינה שבה אנחנו לומדים מילדות שחבל על כל טיפה, יש בזבוז של 30% מי שתייה, בין אם נרצה ובין אם לא, והכל בגלל נזילות שאין מה לעשות איתן.

"אני סקרן מטבעי, לכן תהיתי אם בהמשך למחקר שעשיתי בתואר השני, יהיה אולי אפשר להשתמש בשיטה למציאת מים לא רק בחיפוש על המאדים אלא גם על כדור הארץ, ואולי לעשות מזה סטארט־אפ" הוא מספר.

אולם כדור הארץ, למי שפספס את השיעור הזה בבית הספר, הוא כוכב עתיר מים. גם גאי יודע זאת, והבין שהוא צריך לחדד ולזקק את המחקר שלו כדי להתחיל לראות מזה כסף. "הבנתי שהאתגר שלי הוא לבדוק דרך הלוויין אם המים שאני מוצא על כדור הארץ הם מי שתייה או מי גשם או ביוב. האתגר היה לשים את ההבדלים ברמה כזאת".

לא נלאה אתכם בתהליך המחקר, רק נאמר שבשלב הראשוני גאי מצא את עצמו עובד כמעט לבדו, בונה אלגוריתם. בשיתוף פעולה עם שני תאגידי מים שסייעו לו בשלב הראשוני בניסויים, הוא הבין אט־אט שיש לו זהב ביד. הזהב הזה יהפוך בתוך שנתיים לחברה שפרוסה ב־70 מדינות ומטפלת ב־400 לקוחות. וזה לקח פחות מעשור.

תמונת הלוויין (צילום: באדיבות ASTERRA)תמונת הלוויין (צילום: באדיבות ASTERRA)

נרוץ רגע לסוף. עד היום הצליחה החברה לאתר יותר מ־30,000 דליפות ברשתות של מי שתייה, שחסכו לחברות תשתיות ולגופים ממשלתיים יותר מ־25 מיליארד ליטר מים, 17 אלף מגוואט שעה ו־11 אלף טונות של פליטת פחמן דו־חמצני בשנה.

בשנת 2019 נבחרה UTILIS בידי הפורום הכלכלי העולמי לאחת משמונה החברות הישראליות שלהן הפוטנציאל הגדול ביותר להביא לשינוי פני החברה ולעצב את המהפכה התעשייתית הבאה. בשנה שעברה בחר האקסלרטור AI for good של תאגיד מיקרוסופט בחברה להיות אחת מ־14 סטארט־אפים ישראליים שלהם הפוטנציאל הגדול ביותר לשילוב בינה מלאכותית ואימפקט סביבתי.

אפשר לומר שמימשת את ההבטחה?
"אנחנו סטארט־אפ בוגר שגדל משנה לשנה. לצורך העניין, בשנה שעברה היינו 20 עובדים, והיום אנחנו קרובים ל־60 עובדים שנכנסו בסיום הגיוס הנוכחי, לפני שנה. הסכום עמד על 6 מיליון דולר, מקרן הון סיכון בריטית".

אפשר לשאול כמה החברה שווה?
"ההכנסות עברו את ההשקעות, ובשנה האחרונה הן מוערכות בסביבות  10 מיליון דולר. אנחנו חברה מסחרית לכל דבר ועניין. לפעמים החברה הייתה חיובית 'בטעות', שזה לא כל כך טוב לסטארט־אפ, אבל העסקים הלכו טוב, בייחוד בשנת הקורונה. בשנת הקורונה תאגידים התכנסו בתוך עצמם וטיפלו בבעיות שלהם, והעסקים שלנו דווקא עלו מכיוון שחברות ותאגידים החליטו לטפל בבעיות שלהם. אנחנו החברה היחידה בעולם שמצלמת באופן לווייני, ללא מגע בשטח. רוב החברות שעוסקות באיתור נזילות עושה את זה פיזית, עם חומרה שיושבת על הצינור עצמו".

רבע מהכנרת
לדברי גאי, הדבר המשמח באמת הוא שיש לחברה דרך לכמת את ההצלחה. "בזכות הדאטה שלנו אנחנו יכולים לעקוב בדיוק אחרי האימפקט שלנו בתחום נזילות המים. נכון ליולי 2020, מצאנו 36 אלף נזילות בחמש שנים, שהם 35 מיליון קוב מים (סדר גודל של רבע מהכנרת). והאימפקט הוא לא רק במים אלא גם באנרגיה. גיליתי ש־17% מהאנרגיה שישראל משתמשת בה היא לטובת הובלת מים וטיפול במים. וזה המון".

משבר האקלים הולך יד ביד עם חיסכון במים ובאנרגיה.
"פליטת הפחמן, למשל, היא אחד הפרמטרים החשובים. אם את חוסכת אנרגיה, את גם חוסכת פליטת פחמן באטמוספרה. הדבר השני הוא שמשבר האקלים ילך יד ביד עם משבר מים. חיסכון במים הוא חיוני בראייה לעתיד".

נוסף לאיתור נזילות, הטכנולוגיה מסייעת למניעת אסונות תשתית. "נדהמתי לגלות ש־75% מהאסונות בתשתיות כגון קריסת גשרים, הרס פסי רכבת, בורות שנפערים בכבישים מהירים ועוד - קורים בגלל מים" אומר גאי.

"טיפול לא נכון בתשתיות מים, או מי גשמים שלא מתנקזים טוב, יביאו לכזאת תוצאה. לפני שנתיים פנתה אלינו המקבילה הבריטית למע"צ, בבקשה לנטר עשרות אלפי קילומטרים של כבישים כדי למנוע מראש אסון כזה. יחד פיתחנו מוצר לווייני שצילם את כל התשתיות במדינה ואיתר היכן יש סיכוי גבוה לכשלים בתשתיות. אלו יכולים לנבוע מלחות, משיפוע, מקרקע לא מנוקזת או מקרקע בעייתית. וזה עוזר להגיע לפתרון מהר מאוד".

כמה זמן לוקח לכם לזהות בעיה?
"בפתרונות הישנים, אוספים דאטה מהשטח וחופרים, מה שיכול לארוך שבועות. אנחנו, לעומת זאת, מצלמים היום תמונת לוויין, מנתחים אותה מחר, ומחרתיים הלקוח כבר יידע מה קורה בכל אנגליה. זה לא רק עניין של חיסכון במים, באנרגיה ובכסף, אלא לפעמים זה גם עניין של הצלת חיים. לפני שלושה חודשים אירע אסון בסקוטלנד. הייתה גלישה של קרקע מתחת למסילת רכבת ושלושה אנשים נהרגו. בדיעבד, כשהסתכלו בנתונים, ראו שהצבנו תמרור אזהרה גדול לכך שהקרקע עומדת לגלוש, אך הם לא בדקו את זה. זה אסון שהיה יכול להימנע".

מהי רמת הדיוק שלכם באיתור נזילות?
"היום אנחנו עומדים על 87% הצלחה, וגם בשנת 2015, כשאחוז הדיוק שלנו עמד על 20%, עדיין מצאנו פי שניים יותר נזילות מאשר חברות אחרות שהשתמשו בשיטות הישנות. אנחנו משתפרים משנה לשנה, בעיקר בזכות הנתונים והאלגוריתם, שמתרחבים ככל שאנחנו עובדים יותר".

החברה היא כאמור היחידה בעולם שעוסקת באיתור נזילות דרך לוויינים. ולמרות זאת, אין לה לוויינים משלה. "אנחנו שוכרים זמן אוויר בכמה לווייני מיקרוגל ספציפיים עם רגישות מיוחדת. אנחנו שולחים למשל לוויין לצלם מעל לונדון, והוא חוזר עם החומר הכי גולמי שיש. אני מעבד אותו, ומוציא את הניתוח הסופי עבור הלקוח, שיידע בדיוק היכן הנזילות שלו וייצא לטפל בהן".

הסטארט־אפ כולו מורכב מצוות של חוקרים ומדענים. "אנחנו גיאופיזיקאים, פיזיקאים, גיאוגרפים ומהנדסי חשמל ולא גיקים של תוכנה", מבהיר גאי. "הסיבה היא קודם כל רצון לתת מקום עבודה חדש ומעניין בתחום הזה, שלא היה קיים בארץ, מכיוון שכל מי שלמד את הנושאים הללו הלך לעבוד בארגון ממשלתי כזה או אחר. אנחנו נותנים ערוץ סטארט־אפ לחוקרים, וזה מרגש אותי מאוד".

מפני שכולכם מדענים אתם ממשיכים לחקור תשתיות אחרות?
"יש לנו מחלקה שאחראית רק על חקר העתיד. תחשבי שיש מחלקה בחברת סטארט־אפ שאומרים לה תחקרי כמו באקדמיה, רק שכאן יש כסף, וגם תעשי ניסויים אם את רוצה. אנחנו עושים ניסויים בעולם, ומוצאים פתרונות שונים לכל מיני סוגיות. לדוגמה, הייתה לי תזה שעניינה אותי ועסקה בשאלה אם אני יכול לראות נזילות גז טבעי דרך הלוויין.

"במשך כמה חודשים חקרנו, צוות של ארבעה אנשים, את הנושא. עשינו ניסויים בצ'כיה ובגרמניה, עם כל מיני תאגידים שרצו לעזור לנו, וגילינו שבדיוק כמו שאת פותחת גזייה ונוצרות טיפות מים, גם בנושא של גז טבעי בכדור הארץ ישנה התעבות מים. אז נוצר לנו פטנט חדש, שבעתיד הקרוב אנחנו מקווים להפוך אותו לנדבך נוסף בחברה שלנו".

בינתיים, בישראל
החברה עובדת בעיקר באנגליה, בארה"ב ובאיטליה, ופחות בישראל. "הרגולציה באנגליה מסייעת לכך שהשוק שלנו שם גדול מאוד. הם חרדים להיבט הסביבתי, להיבט האנרגיה ולטיפול בבעיות, ואותו הדבר גם באיטליה. בשנים האחרונות פנו אלינו חברות רבות שלוקחות ברצינות את הסיפור של אחריות תאגידית, וחיסכון במים הוא אחד הנושאים המרכזיים והחשובים עבורן".

ומדוע זה מתעכב בישראל?
"אני תמיד צוחק שבזמן שאיש המכירות בארץ מוכר ללקוח אחד, בחו"ל אנחנו כבר סוגרים עם 50. בשוק המים הישראלי אין דחף אמיתי. בארה"ב, למשל, מחיר המים משתנה לפי התאגיד, והוא מחליט מה המחיר לפי ההפסדים וההכנסות שלו. פה בארץ המחיר נכפה ממקורות או מהמדינה, ולתאגידים, לרובם לפחות, אין דחף לתקן את הנזילות. אנחנו כן רואים מגמה של שינוי לאחרונה. אנחנו עובדים עם מי רעננה, ואני מקווה שתאגידים נוספים ייקחו את זה בעתיד".

על אף הביקורת, גאי מבקש לציין לטובה את רשות המים, שפנתה אליו לפני כמה שנים והחליטה להשתמש בטכנולוגיה הייחודית של החברה לאיתור נזילות של מי ביוב.

"עשינו פרויקט בלוד שהיה מאוד מוצלח, ועכשיו זה משהו שכבר עובד בכל העולם בכל הנוגע לזליגת מי ביוב. רשות המים הייתה גורם חשוב ביצירת פתרון חדש, ואם כבר פרגון לישראלים, גם המדען הראשי השקיע 2 מיליון שקל לפני שש שנים, כשהחברה עוד הייתה בחיתוליה, והם רואים דיבידנדים בקנה מידה של עשרות אלפי דולרים בחודש. המדען הראשי זה סוג של הימור. הוא משקיע בחברת סטארט־אפ מתוך תקווה שהוא יקבל תגמולים, ובמקרה שלנו, ההימור היה מוצלח".