החדשנות, כך מתברר - פנים רבות לה. אולי זה משום שקצת קשה לשים את האצבע על ההגדרה המדויקת שלה. האם חדשנות היא בעצם חשיבה מקורית? רצון תמידי להתפתח? אימוץ של טכנולוגיות מתקדמות? ואולי כל אלה ביחד? כשאנחנו חושבים על המושג, האסוציאציה המיידית היא כל אותן מילים שמסתיימות ב"טק", ואכן חלקים גדולים ממה שאנו מכנים "חדשנות" הם חידושים טכנולוגיים.

פרסומת ישנה לקפה טורקי גרסה פעם כי "מי שלא הולך קדימה, הולך אחורה", כלומר חדשנות אינה מותרות, היא כורח הישרדותי: בעולם שלא עוצר לרגע, אין לנו יותר מדי זמן לנוח על זרי הדפנה של ההישג הקודם שלנו. לפיכך, אם תרצו, חדשנות אינה המצאה של האנושות, אלא במידה רבה היא נשמת אפה.

לשחרר את הפקק

"בשנים הקרובות אנחנו נראה פחות ופחות רכבים פרטיים שנכנסים למרכזי העיר"

"אחד התחומים השמרניים ביותר שהחלו לחשוב בצורה חדשנית וטכנולוגית, מחוץ לקופסה, הוא תחום התחבורה והתשתיות", מסביר מומו מהדב מנכ"ל מעלה, "אי אפשר להתעלם מהפקקים שאנחנו רואים בכבישים כיום. לכן על מנת לנהל את הביקושים בשנת 2021 בואכה 2022 נדרשת הרבה טכנולוגיה וחשיבה מקורית".

מהדב טוען שהשילוב בין טכנולוגיה חדשנית לפרויקטים תחבורתיים הוא משהו חדש שקורה בישראל, בפרט בתקופה זו. למעשה, כדי להפעיל פרויקט שכזה ולהוציא את הישראלים מהפקק, נדרשת לצד החשיבה הטכנולוגית גם חשיבה הלקוחה מעולם הכלכלה ההתנהגותית. קודם כל צריך לשאול ולבדוק: האם הישראלי אוהב לחכות לאוטובוס בתחנה או להמתין בפקק? מה החסמים שמונעים מהקהל הישראלי לנסוע בתחבורה ציבורית או בתחבורה שיתופית, וכיצד פותרים את הבעיה הזו?

"לא מעט מהחדשנות שאנחנו רואים עכשיו, נוגעת בסוגיות הקיימות והאחריות התאגידית של החברה והמשתמש בה, ובהקשר זה נתחיל לראות את זה בתחבורה. בציר אחד ההשפעות הסביבתיות, ובציר השני - שקורה בשנה האחרונה - כל הנוגע למחיר הגדול שאתה משלם על ההגעה לעבודה, על הזמן שאתה מבזבז. תקופת הקורונה עצרה מעט את התהליכים שהחלו לפני כמה שנים, וכעת - כשהחברות חזרו לעבודה סדירה או היברידית - הנושא עולה שוב על סדר היום בחשיבותו".

עוד מוסיף מהדב כי לצד פרויקטים משמעותיים של תשתיות, צפויה בעשור הקרוב מהפכה טכנולוגית של רכבים אוטונומיים שיתופיים, שיגיעו למצב שבו תהיה אפשרות, כחלק מובנה במערכת, להזמין מסלול ביחד עם אנשים נוספים, והרכב האוטונומי יאסוף את מי שצריך ויוריד אותו ביעד. "בשנים הקרובות אנחנו נראה פחות ופחות רכבים פרטיים שנכנסים למרכזי העיר", מסכם מהדב.

נשמע נהדר, אבל צריך גם פתרונות בפועל, ועד שיגיע היום שבו מכוניות ללא נהג יסיעו אותנו ממקום למקום, מה הפתרונות הנוכחיים?
"פותחו פלטפורמות מתקדמות כדי להקל על עובדים שרוצים להגיע למקום העבודה מבלי להזיז את רכבם הפרטי, שכבר מיושמות בכמה חברות.

טלוויזיות חכמות שמסייעות לעובדים לחבור לנסיעות משותפות בקלות, להבין את ממשקי התחבורה הציבורית ולבחור מה מונגש יותר עבורם. כמו כן פותחו אפליקציות ייחודיות שמתאימות לכל חברה וחברה. באינטל, למשל, הם עשו משהו מדהים שנעצר קצת בשל הקורונה והמעבר לעבודה מהבית - במסדרונות הבניין החכם ישנם מסכי ענק שמאפשרים לעובדים לחבור בקלות לכל פלטפורמה של תחבורה שיתופית ולמצוא את המסלול המועדף עליהם הלוך וחזור".

עד כמה קשה להכניס חדשנות לתחומים שמרניים בישראל?
"החדשנות בתחומים הללו היא במקום הכי קשה שלה, מכיוון שכל יזם רץ עם רעיון אחד שלא מסתנכרן בהכרח עם האחרים. גם לשנות את כל מערכת הניהול הממשלתי והתמריצים זה משהו שלוקח זמן, בפרט בתחום כל כך מורכב שבו נדרש לסנכרן בין הרבה מאוד רעיונות חדשים שאתה לא באמת יודע כיצד הם עובדים. זה נכון לתחבורה ונכון לתשתיות - שם מדובר בחסמי כניסה כבדים יותר".

אנרגיה סולארית מעבר לדלת

"בסופו של יום אנחנו תעשיינים, וזה חלק מהחזון שלנו לתת ערך מוסף ירוק, ובעיקר רווחי, לכולם"

מהדב סבור כי בסופו של דבר החדשנות צריכה להיות ערך - כחלק ממהלך קידום של אחריות תאגידית בחברה וכחלק מתפיסה ניהולית שמתווה מנכ"ל החברה. גם אביחי רז, מנכ"ל רב־בריח אנרגיה, החליט לפני כמה שנים שהחדשנות בחברה היא ערך עבורו, לא רק כעניין עסקי, אלא גם כמחשבה כוללת למען איכות הסביבה.

כולם מכירים את רב־בריח כחברת דלתות ומערכות נעילה ותיקה, אלא שבשנת 2021 החליטו בחברה לפתוח חברת בת חדשה שתעסוק בתחום האנרגיות המתחדשות ותפנה לא רק לשוק הקבלני אלא גם לשוק הפרטי ולצרכן הסופי. חברת רב–בריח אנרגיה תעסוק בייזום, פיתוח והקמה של מערכות סולאריות בשוק הפרטי ובשוק המסחרי.

אביחי רז, מנכ''ל רב־בריח אנרגיה (צילום: אייל טואג)אביחי רז, מנכ''ל רב־בריח אנרגיה (צילום: אייל טואג)


"חשוב לנו להעביר ערכים של חדשנות, קיימות ושמירה על הסביבה והאזור שבו אנו פועלים", אומר רז. "בשבוע הבא נהיה הראשונים בארץ למכור מערכות סולאריות בחנויות קמעונאיות. המשמעות היא אדירה: אדם שיגיע לחנות יקבל את האופציה לרכוש מערכת סולארית ביתית על ידי מימון הנטל על רכישת הדלתות. המטרה שלנו היא לקדם את שוק האנרגיות המתחדשות בסקטור הפרטי שעוד דרושה לו עבודה. בסופו של דבר התמריץ שלנו מיועד ליצור מצב של ווין-ווין, השקעה שתניב ללקוח רווחים וחיסכון בעתיד, כולל רווח לסביבה. זו חשיבה מחוץ לקופסה ולא דרך שעד היום מכרו בה מערכות סולאריות".

רז טוען שמערכות סולאריות הן בדיוק כמו רכבי טסלה. "כל אדם שיש לו רכב חשמלי לא יכול לחזור לאחור. ובמערכות סולאריות זה בדיוק אותו דבר. כל התחום של האנרגיה הסולארית צועד לכיוון אגירת אנרגיה, ואף אחד עדיין לא עשה זאת עד היום בצורה טובה. בימים אלה אנחנו שוקדים על יצירת הפתרון האולטימטיבי והאופטימלי. בסופו של יום אנחנו תעשיינים וזה חלק מהחזון שלנו לתת ערך מוסף ירוק, ובעיקר רווחי, לכולם".

מהנהלת חשבונות לחדשנות

"איך הופכים את ההנגשה הזו ואת החדשנות למשהו שהוא לא מפחיד ומאיים טכנולוגית?"

אחד התחומים הפחות מדוברים בעולם החדשנות הוא ההתייחסות לעסקים בינוניים וקטנים, אך גם שם מסתמנת מהפכה מעניינת, שתסייע גם להם ליישר קו עם חברות גדולות עשירות במשאבים, כך לטענתו של פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חשבשבת וחבר סגל אורח בפקולטה להנדסה וניהול מערכות מידע בטכניון. "גם הארגונים המסורתיים וגם הארגונים הבינוניים והקטנים מחפשים כל העת דרך להתייעל, לעשות דברים בצורה חכמה, ליהנות מכל הטוב שארגון ענק ועתיר תקציב יכול ליהנות ממנו. בכל ארגון ענק יש מחלקת חדשנות, יש סמנכ"ל חדשנות שבודק כל היום מה אפשר לעשות, אבל לא רבים יודעים שבארגונים קטנים ובינוניים זה לא המצב. מנגד, הם עסוקים כל הזמן בבדיקה איך גם הם יכולים להתפתח".

פרופ' אסף אברהמי, מנכ''ל חשבשבת וחבר סגל אורח בפקולטה להנדסה וניהול מערכות מידע בטכניון (צילום: ינאי יחיאל)פרופ' אסף אברהמי, מנכ''ל חשבשבת וחבר סגל אורח בפקולטה להנדסה וניהול מערכות מידע בטכניון (צילום: ינאי יחיאל)


אחת התובנות שגילו החוקרים במחקר שמתבצע בטכניון, היא שארגונים קטנים עם דנ"א שקשה לשנות, חשים בתקופה האחרונה שאין להם ברירה אלא לאמץ טכנולוגיה חדשנית ולסמוך על משהו אחר. "זה לא פשוט, אך זו בהחלט מגמה שנראית לעין. ברור מאליו שחברת הייטק בינלאומית עושה את התהליכים הללו בלי שאלה, אבל אנחנו רואים חדשנות במקומות שלא ציפינו לה בכלל. אחד הדברים שאנחנו חוקרים במסגרת המחקר בהקשר הזה הוא מהם הזרזים? מה יגרום לעסקים לאמץ את החדשנות מהר יותר? גילינו שזה מאוד תלוי מי המנהלים של אותו עסק ומה תפיסת העולם שלהם. כמו כן אחד הדברים המעניינים הנוספים שצריך לתת עליהם את הדעת, הוא איך צריך להנגיש את התובנות הללו למנהלים שאינם אנליסטים. איך הופכים את ההנגשה הזו ואת החדשנות למשהו שהוא לא מפחיד ומאיים טכנולוגית".

בשנה החולפת ביצעו בחשבשבת כמה פרויקטים שפותחו במיוחד עבור ארגונים בינוניים וקטנים. "השאיפה שלנו הייתה להגיע גם לעסק קטן בפינת הרחוב שאין לו אנליסטים ולא מבין דבר וחצי דבר בעניין", אומר אברהמי. "אפשרנו לכל מי שמפעיל את המערכת שלנו בזמן אמת לראות מי עובד מולו, ומי יכול להיות מסוכן עבורו מבחינה עסקית. הגישה החדשנית היא שיש מידע לכולם, גם עסק קטן יכול לאסוף את הנתונים. ראינו שמאות ארגונים קטנים הצטרפו לזה והבנו שיש צימאון ענק לזה בארגונים שלא יכולים להרשות לעצמם להחזיק מחלקות אנליטיקה, וכעת הם יכולים לקבל גישה לשכבות של תובנה עסקית נוספת".

בחודש הבא תשיק חשבשבת שיתוף פעולה עם חברת ביזיבוקס, שיאפשר למערכת המידע בארגון להתחבר אוטומטית לחשבון הבנק העסקי ולחשבונות כרטיסי האשראי. "כל מה שאני עושה בעסק נמצא בשתי מערכות שלא מדברות אחת עם השנייה. מערכות הבנקים הן מערכות סגורות. נכון שבשנה האחרונה בנק ישראל פרסם שהוא מחייב את הבנקים לפתוח את המערכות שלהם, מה שבא לתת מענה לצורך החדשני של העסקים להיות מחוברים לחשבונות, אבל זה קורה לאט מדי ובצורה מוגבלת למדי. חשבשבת קיבלה את החיבור הזה באופן ישיר. עוד לפני שהרגולטור סיים את התקנה שלו".

לעוף על ההשוואה

"לפני עשור עוד היינו מזמינים כרטיסי טיסה באופן ידני, והיום את מזמינה טיסה ללא מגע יד אדם"

לא רק ענף התחבורה הוא תחום שמרני אלא גם תחום הביטוח, שעובר אבולוציה בשנים האחרונות והתפתח לעולמות הדיגיטל. "עד היום היינו עושים את תהליך הביטוח אצל סוכן ביטוח, ובשנתיים–שלוש האחרונות החלה מגמה של העברת העולם הזה לתחום הדיגיטל", אומרת תמר גרזון, מנכ"לית אתר bestie, שעוסק בהשוואות מחירים בתחומי הביטוח. גרזון שימשה בעבר כמנכ"לית טרווליסט שעשו מהפכה בתחום התיירות, והיא מביאה את החזון והיוזמה גם לתחום הביטוח.

"לא צריך לפשפש יותר מדי בזיכרון: לפני עשור עוד היינו מזמינים כרטיסי טיסה באופן ידני, והיום את מזמינה טיסה ללא מגע יד אדם. התחרות על לב הצרכן הובילה לשיפור השירות והמבחר, וכמובן לירידת מחירים משמעותית".

"התהליך שקרה בעולם התיירות קורה היום בתחום הביטוח", מוסיפה גרזון. "בסטי היא בעצם סטארט–אפ שמתממשק לחברות הביטוח השונות. אנחנו מעבירים להם את כל נתוני הלקוח ומקבלים בחזרה תמחור. נכון להיום 70%–80% מהאנשים מחפשים את הביטוח אונליין, הם נכנסים לכל אתר ובודקים את המחיר. הכלי שפיתחנו בעצם מרכז את כל החיפושים הללו בזירה אחת, שבה ניתן לראות את כל ההצעות במקום אחד ולהשוות מחירים".

המיזם הישראלי הוא בעצם האתר היחיד המציע השוואת מחירים (אגרגטור) ואינו סוכן מטעם, ועל כן הוא עונה על הצרכים של מבוטחי הרכב בישראל. הוא פועל לפי מודל השוואת המחירים אשר הוביל בהצלחה את מהפכת השוואת המחירים של Skyscanner בעולם התיירות. המוצר קיים כשנתיים בהשקה שקטה בגרסת בטא, וממש בימים אלה מושק באופן רשמי. "השוק הבריטי הוא הסמן הימני שלנו, וכשרוצים לבחון את המגמות אנחנו מסתכלים תמיד עליו. שם, לצורך העניין, השחקנים הדיגיטליים הם השחקנים החזקים בשוק, תחום הסופרמרקטים למשל. זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות בישראל בעולם הביטוח - בדיקה של מספר הצעות במקביל, עד 20 הצעות, וללא שיקולים חיצוניים למעט צורכי הלקוח ורצונותיו". לסיכום הוסיפה גרזון כי "הצטרפותו של שחקן אגרגטורי לעולם הביטוח יביא, עם הזמן, לתחרות יעילה יותר במחירי הביטוח ואיתה ירידה במחירים והתייעלות החברות לטובת הצרכן".

כלל לחדשנות

"אלו הדברים הקטנים שמשנים את התמונה המלאה ונותנים ללקוח חוויית שירות אחרת לגמרי"

עד השנים האחרונות המילים "חדשנות" ו"ביטוח" היו כמעט הפכים. בשנים האחרונות תחום האינשור–טק משנה את התפיסה גם לגבי הענף הוותיק, כאשר לצד החברות המסורתיות קמות חברות חדשות מבוססות טכנולוגיה. אלא שנדמה שגם בחברות הוותיקות והמבוססות לא חוששים מהקידמה. בשלוש השנים האחרונות כלל מוכיחה ששיתוף הפעולה שרקמה עלית כספי - המשנה למנכ"ל ומנהלת חטיבת הביטוח הכללי - בין הייטק וחדשנות לניסיון רב–שנים בעולם הביטוח, עובד בהצלחה.

"תחום הביטוח נחשב בעבר כתחום מיושן ולא חדשני אבל עם הרבה ידע מקצועי מעמיק על צורכי הלקוחות", אומרת כספי. "לצד זאת, חברות סטארט–אפ רבות שפיתחו מוצרים שמתאימים לתחום הרכב, הדיור והרכוש, לא בדיוק ידעו לאן לכוון את המוצר החדש שלהן. השילוב שלנו איתן נבע מדרייב גדול שהגיע מתוך החטיבות העסקיות עצמן, שדוחפות את הענף עם מוצרים חדשים, בוחנות אותם ביחד עם האסטרטגיה העסקית והשיווקית, בהובלת מנכ"ל החברה, ועם הרבה מאוד תיאבון לנושא".

עלית כספי, המשנה למנכ''ל ומנהלת חטיבת הביטוח הכללי בכלל (צילום: סיון פרג')עלית כספי, המשנה למנכ''ל ומנהלת חטיבת הביטוח הכללי בכלל (צילום: סיון פרג')


בחברת כלל ביטוח ופיננסים הבינו את החשיבות והערך בחדשנות מוקדם ביחס לחברות מסורתיות אחרות בשוק. הם מדגישים כי החדשנות בחברה לא מגיעה רק כחדשנות לשם עצמה אלא במטרה ליצור התייעלות בתהליכים וצמיחה רווחית במכירות. "שיתופי הפעולה אפשרו לנו לבנות פלטפורמה שיודעת לעשות גם את זה וגם את זה", מוסיפה כספי.

בזמן שחברות חדשות הוקמו מראש עם פלטפורמה דיגיטלית, המהלך שנעשה בחברה, שכבר הייתה מסורתית ומבוססת, היה משמעותי ביותר. "לא נבהלנו מהשינויים שחלים בעולם הטכנולוגיה, אלא אימצנו אותם בשתי ידיים ומצאנו את הדרכים לקחת את החדשנות וליישם אותה בכל החזיתות, בין שבמוצרים חדשים ובין שבשירות וחוויית לקוח".

כספי מסבירה כי מבין תחומי הביטוח, החדשנות בתחום הביטוח הכללי מובילה בעולם, מכיוון שרוב המוצרים החדשניים נוגעים לעולמות הרכב, הדירה והסייבר. שיתופי הפעולה שעשתה החברה עם חברות טכנולוגיה נוגעים לתחומים רבים. בין המוצרים החדשניים שפותחו בכלל ביטוח ופיננסים יש מוצר שנקרא "כלל VAR": "מדובר במוצר עם מצלמה ותוכנה ייעודית שעוקבת אחרי מסלול הנסיעה של הלקוח כך שהוא מוגן מפני אירועים שלא הוא גרם להם במהלך הנסיעה", אומרת כספי. בנוסף לכך ניתן באמצעות האפליקציה הייחודית שירות מקיף שמשנה לגמרי עבור הלקוח את חוויית התאונה הלא נעימה. "באירוע של תאונה אנחנו מקבלים חיווי מהאפליקציה ויוצרים קשר עם הנהג, שולחים גרר ומונית שתיקח אותו למקום העבודה ומפנים את הרכב לטיפול. אלו הדברים הקטנים שמשנים את התמונה המלאה ונותנים ללקוח חוויית שירות אחרת לגמרי".

מוצר נוסף שמושק בימים אלה על ידי החברה נקרא "כלל Behave", שתפקידו לנטר את הרגלי הנהיגה של הלקוח בעזרת אפליקציה ועם תחשיב חודשי בתשלום הביטוח אשר נותן הנחה נוספת לנהגים זהירים. "הלקוח מקבל פרמיה שנתית אטרקטיבית אך יכול להוזיל עוד יותר מדי חודש את הפרמיה בהתאם להתנהגות הנהיגה שלו. באופן כזה הוא גם לומד כיצד להשתפר בנהיגה ויכול להתקין את המוצר עבור הילדים שרק מקבלים רישיון וכך לסייע להם לנהוג יותר נכון".

גם לבעיית גניבת הזהויות ותקיפות הסייבר שמתרחשות לאחרונה בתדירות גבוהה מצאו בחברה פתרון במוצר בשם "סייבר למשפחה". "אנחנו דואגים לאדם הפרטי, לילדים, לכל עניין השיימינג, לבריונות ברשת, לגניבת זהויות. מדובר במוצר שמיועד לכל חברי המשפחה שיש להם אייפד או מחשב או טלפון סלולרי", מסבירה כספי.

"מוצרי הביטוח הוותיקים שלנו הפכו עם טוויסט טכנולוגי להיות חדשניים ופורצי דרך", אומרת כספי, "וכל זה נוסף לשירות הלקוחות שנתן קפיצה אדירה גם בתקופת הקורונה על ידי שימוש במערכת בוטים אשר נותנת שירות גם באמצע הלילה, תשתית עבודה מתקדמת לעובדים שמחוברים מהבית, תהליכים דיגיטליים מלאים בתחום התביעות ועוד. מוצר נוסף חדשני מאוד שמבוסס על חוויית לקוח הוא 'לחצן כלל', שמאפשר לכל לקוח לקבל שירות דחוף במקרה של תאונה, נזילה, מזוודה שהלכה לאיבוד בחו"ל או התייעצות עם רופא. על ידי לחיצת כפתור אחת מגיעים לכל המוקדים הרלוונטיים, מה שמקל מאוד על הלקוח כשהוא במצוקה".

חשבו מחו"ל לקופסה

"מדובר בביטוח הנסיעות המקיף והמתקדם בישראל, המעניק ללקוחות ראש שקט וחוסך המון התעסקויות"

חברת הביטוח AIG השיקה את אפליקציית "AIG Safe Travel", אפליקציית ביטוח נסיעות חדשנית המאפשרת ללקוחות החברה ליהנות מראש שקט ופטור מדאגות, גם בעת מקרה רפואי בחו"ל. האפליקציה מאפשרת התייעצות עם רופא בעברית 24/7, איתור שירותי רפואה קרובים וגולת הכותרת - הגשת תביעה להחזר הוצאות רפואיות בפחות מדקה, בכפוף לאישור ונוהלי חברות כרטיסי האשראי.

הממשק פשוט ובאמצעות צילום החשבונית בטלפון הנייד, יקבל הלקוח החזר של עד 500 דולר ישירות לכרטיס האשראי תוך 15 שניות בלבד מרגע ההגשה.

לקוחות AIG יכולים לאתר בקלות ובמהירות את בית המרקחת, בית החולים או הרופא הרלוונטי הקרובים ביותר, לתאם תור ולקבל הוראות הגעה. עוד טרם הפנייה לקבלת טיפול רפואי מקומי הם יכולים לקבל דרך האפליקציה ייעוץ רפואי אונליין עם רופא מומחה מהארץ, שיוכל לסייע באבחון המצב הרפואי ולהמליץ על דרך הטיפול או הגורם המטפל הרצוי. פיצ'ר נוסף באפליקציה, שחשוב במיוחד במקרים מורכבים הכוללים אשפוז בחו"ל, הוא הליך אינטראקטיבי וקצר לעדכון על אשפוז בחו"ל, המשחרר את הלקוח מהבירוקרטיה ומהטפסים ומעביר את כלל הטיפול ל–AIG שתתנהל ישירות מול בית החולים.

יפעת רייטר, מנכ"ל חברת AIG ישראל: "האפליקציה החדשנית שאנחנו משיקים היום, AIG SafeTravel, מאפשרת ללקוחות גם התייעצות עם רופא אונליין בעברית, גם איתור שירותי רפואה קרובים מכל סוג שהוא, ובעיקר החזר כספי תוך 15 שניות ישירות לכרטיס האשראי - בלי צורך לטעון כרטיס מיוחד או להסביר לנציג למה צריך את הכסף וכו'. מדובר בביטוח הנסיעות המקיף והמתקדם בישראל, המעניק ללקוחות ראש שקט וחוסך המון התעסקויות שמתלוות לנסיעה לחו"ל בימים אלה".

ביס מהעתיד

"זה נעשה מתוך הבנה שתשתיות הייצור כפי שהן קיימות היום - ישתנו, וברור שהמערכת כולה תצטרך להתפתח"

אחד התחומים החדשניים ביותר בישראל הוא תחום המזון. בשנים האחרונות תחום הפודטק הוא הסייבר החדש, וזה לא יהיה מוגזם אם נאמר שעיני כל העולם נשואות אל הפיתוחים הישראליים. אחת הבשורות המעניינות בתחום החדשנות במזון מגיעה מחממת הפודטק fresh start, הממוקמת בקריית שמונה. החממה הוקמה כחלק מתוכנית החממות של רשות החדשנות ובשותפות עם תנובה, חברת המשקאות טמפו, קרן ההשקעות האמריקאית Finistere ventures ופלטפורמת ההשקעות OurCrowd, המשקיעה הפעילה ביותר בישראל בהון סיכון.

החממה הוקמה דווקא באזור הגליל ומתמקדת בקידום טכנולוגיות מזון ומשקאות בתחום הבשר המתורבת, הארכת חיי מדף, הפחתת סוכר, שיפור הערך התזונתי ועוד. היא עושה זאת באמצעות שש חברות: בלו–טרי, המפחיתה סוכר במיצים טבעיים; פורפיוז, פיתוח תוצרת מכון ויצמן המייעל את ייצורו של בשר מתורבת ובכך מפחית דרמטית את מחירו; באונטיקה, שפיתחה מנגנון ייחודי המונע קלקול ומאריך חיי מדף; פיגמנטום, שפיתחה טכנולוגיה המפיקה רכיבי מזון טבעיים, בריאים וזולים מצמחים; סי–טו–סל המפתחת דג מתורבת; וסוויט באלנס, שפיתחה נוסחה המחליפה סוכר להמתקה ולהחלפת הפונקציונליות של סוכר.

"זו תעשייה שמרנית באופייה", אומרת נגה סלע־ שלו, סמנכ"לית הפיתוח העסקי בחממת fresh start. לנגה ניסיון של 14 שנים בשיווק ובפיתוח עסקי בתעשיית המזון. בתפקידה האחרון כיהנה כסמנכ"לית חדשנות בתנובה.

"מכיוון שזו תעשייה עם אימפקט מטורף, במיוחד בעת האחרונה - ותודה לאל שישנה מודעות הולכת וגדלה לנזקים המשמעותיים בזיהום שיש פה - ישנה תחושת דחיפות לטפל בדברים ולהתייחס אליהם בזווית האקולוגית. מצד שני יש הבנה הרבה יותר טובה של מה שאנחנו אוכלים ואיך זה משפיע עלינו. היום כשאת מסתכלת על תעשיית הפודטק, את מבינה שזו לא רק תזונה טובה יותר, אלא גם משהו שצריך להיות בר–קיימא, וזה תהליך שקורה עכשיו. כמו בכל מהפכה בתחומים הללו, בסופו של דבר מדובר בשילוב של כמה דברים: צרכנים שמזהים ומבינים ודורשים, טכנולוגיה מאפשרת וכסף שנכנס פנימה. תוסיפי לזה גם רגולציה שיש לה תפקיד משמעותי בעניין - ואת מקבלת שינוי".

אנחנו מדברים על פריצות דרך בעיקר בתחום הבשר המתורבת?
"בשר מתורבת הוא אחד מני כמה ניסיונות ליצור אלטרנטיבה בתעשיית המזון מן החי, שהיא תעשייה מאוד מזהמת ומאוד לא יעילה מבחינת מה שאנחנו מצפים ממנה, ויש ניסיונות לפתור את זה".

נגה סלע־ שלו, סמנכ''לית הפיתוח העסקי בחממת fresh start (צילום: רמי זרגנר)נגה סלע־ שלו, סמנכ''לית הפיתוח העסקי בחממת fresh start (צילום: רמי זרגנר)


"הכי חשוב ודחוף זה למצוא מקור חלבון ולהזין את האוכלוסייה בצל משבר האקלים", מוסיפה ד"ר תמי מירון, מנהלת הטכנולוגיות של החממה. מירון היא בעלת ניסיון של יותר מ–20 שנה בכל הקשור לטכנולוגיות מזון ומחקר ופיתוח מזון ותרופות, והיא הובילה מספר סטארטאפים בפודטק.

"יש כמה אלטרנטיבות מבטיחות. קודם כל החלבון הצמחי, שהוא הוורסיה הכי מתקדמת, הוא משהו שנמצא בשווקים עשרות שנים. גם פה יש עדיין לאן לשאוף כדי להגיע למרקם המדויק. רוב המוצרים על בסיס צמחי לא מותאמים לסטייק שלם או חזה עוף שלם, אבל אנחנו לאט–לאט מתחילים לראות דברים כאלה בפיתוח. רוב המוצרים שנמצאים היום בשוק מכילים רשימת רכיבים ארוכה מדי, ולא כל הרכיבים הם באמת בריאים וטובים לנו, אז גם שם יש אתגרים".

ד''ר תמי מירון, מנהלת הטכנולוגיות בחממת fresh start (צילום: טל שחר)ד''ר תמי מירון, מנהלת הטכנולוגיות בחממת fresh start (צילום: טל שחר)


מירון מסבירה שבניגוד לעולם הביוטק, שם עוסקים בתרופות שצורכים במינונים קטנים לתקופות קצרות ותחת השגחת רופא, בעולם הפודטק מדובר בייצור תחליף שאותו יצרוך אדם לאורך שנים, ובכמויות שאי אפשר לשלוט בהן, על כן מדובר בעולם מורכב יותר ובפיתוח מסובך יותר מתרופה חדשנית.

"ישנו חסם נוסף: בעולמות הביוטק אנחנו מדברים על כמויות קטנות של רכיבים, ופה אנחנו מדברים על מסות הרבה יותר גדולות, והעלות שלהם נכון להיום הרבה יותר גבוהה ממה שהתעשייה הזאת יודעת לשלם. יש פה אתגרים. אבל הפיתוחים החדשניים שמשיקים לעולם הפרמנטציה מאפשרים לנו לקחת רכיב מזון שאנחנו בוחרים בו, שהמקור שלו יכול להיות צמח או בעל חיים, ולמצות כמות קטנה של רכיב. בצורה בת–קיימה שלא מזהמת את הסביבה, מפני שזו טכנולוגיה מאוד מתקדמת, אנחנו יכולים להפוך את הרכיבים האלה ליותר בריאים, לא אלרגנים, יש פה הבטחה מאוד גדולה".

לא רק בבשר מתורבת עסקינן אלא גם בפיתוחים טכנולוגיים למזונות–על בעולם האצות ועולם הפטריות. "גם שם נעשית עבודה רבה. יש תחושה של מרוץ נגד הזמן בתחום הפודטק, כדי להגיע לקו הסיום עם פתרונות שמתאימים בעיקר בתחום החלבון".

מה הסיכוי שנראה בקרוב ייצור המוני בישראל?
"ברמה הגלובלית החברות הגדולות משקיעות בחברות שנמצאות בתהליכי פיתוח, אין חברה בעולם שנמצאת בתהליך ייצור המוני, מכיוון שאנחנו עוד לא נמצאים שם. אבל בגלל שיש הרבה מאוד חברות וכולם מבינים שזה צורך, לא רחוק היום שזה יקרה. ישנה האצה ברגולציה בתחום גם בעולם וגם בישראל. המשרד לחדשנות ומשרד הבריאות מבצעים מהלכים לא מובנים מאליהם".

סלע־שלו: "הייתה כניסה אינטנסיבית של שחקנים מאוד גדולים לשוק, מיצרנים שעשו את זה ועד פוד סרוויס כמו מקדונלד'ס וברגר קינג, שהחליטו שהם נכנסים פנימה לתוך השוק. כיום אין כמעט שחקן גדול שלא נמצא בפנים, מה שיצר מקפצה אדירה, הניע את הטכנולוגיה והסייקל הזה נמשך ונמשך".

בשורה מן המדבר

"אנחנו לוקחים את כל התעשיות החזקות הללו ומחברים אותן עם מכוני המחקר, עם מתנדבים, עם גורואים ברמה עולמית"

מחדשנות בצפון אל חדשנות בדרום. לא כולם בקיאים בנתונים, אך רק 3% מההייטק בארץ נמצא בנגב. בשנים האחרונות הבינה הרשות לחדשנות את הצורך לפתח את תחום החדשנות ולהוציא אותה מגבולות מרכז הארץ לעבר אזורי הפריפריה, זאת מתוך הבנה כי קיים פוטנציאל צמיחה עתידי שצריך לתת לו דחיפה בדמות חממת חדשנות בדרום. דוגמה לכך היא חממת InNegev, אשר פועלת בתחומי האגרו–פודטק, קלינטק ותעשייה 4.0, וכבר השקיעה במספר מיזמים בולטים בתחומים אלה.

כמו כן, InNegev מקדמת במסגרת תוכניות שונות בניהולה למעלה מ–20 מיזמים נוספים. בנוסף, החממה פועלת רבות לגיוס חברות פורטפוליו ולצמיחת החדשנות בדרום. תחתיה נמצאות כבר שלוש חברות שבסיס הפעילות של כולן הוא בפריפריה, או שהיזמים עצמם הם תושבי הדרום. החממה והשותפים לה מעמידים לרשות חברות אלו את כל האמצעים שיש להם, החל במעבדות, מרחב עבודה פיזי וקשרים חזקים בתעשייה, וכלה בעזרה מנטלית ובמנטורינג בכל שלבי הפיתוח - מהרעיון ועד היציאה לשוק.

"כל עבודה שעשיתי ב–55 שנותיי על פני כדור הארץ הייתה בחברות שקשורות בנגב, כמו כיל, נטפים ועוד", אומר ארנון קולומבוס מנכ"ל InNegev. "חוויתי את הקושי בהעסקה ובתעסוקה, לשמור על אנשים בדרום, עם מאות ואלפי עובדים שהייתי צריך להיאבק עליהם. נכנסתי לעמותה שעוסקת בהשמה של אקדמאים בפריפריה. הקושי של למצוא תעסוקה בדרום ושל המעסיקים להחזיק אנשים בדרום הוא מה שאנחנו מנסים לעבוד עליו דרך עולם הטכנולוגיה. בעצם לשנות את המציאות של הנגב, שנמצא עשרות שנים במלכוד הזה.

ארנון קולומבוס מנכ''ל InNegev (צילום: ניק סמירוב)ארנון קולומבוס מנכ''ל InNegev (צילום: ניק סמירוב)


"החדשנות נכנסת לחיים שלנו כמעט בכל מקום. בצרכנות זה הכי פשוט, זו כבר לא רק מכולת אלא סופר, וגם שם אפשר לצרוך את המוצרים בצורה אלקטרונית ואפילו לא לצאת מהבית. בהמשך ייכנסו הרחפנים שיעשו לנו שליחויות ורכבים אוטונומיים, וכל העולם כולו כמעט מונגש עבורנו בטכנולוגיה, בין שמוחשית על ידי חומרה ותוכנה ובין שבאפליקציות ובהנגשות של בינה מלאכותית וטכנולוגיות AI שהלקוח אפילו לא צריך לחשוב, אלא המערכת עושה זאת עבורו".

בניגוד לעולם הצרכנות, עד לפני כמה שנים אף אחד לא חשב שעולם הרפואה עתיד לעבור מהפך כמעט ללא מגע יד אדם. קולומבוס: "עולם הרפואה–מרחוק מאפשר את הדברים שפעם דרשו הגעה ואשפוז בבית חולים. אחת הטכנולוגיות שמפותחות בחסות החממה היא טיפולים אונקולוגיים שמונגשים הביתה. המגמה שאנחנו רואים בתקופה האחרונה היא הצורך בחדשנות בקרב התחומים המסורתיים ביותר. גם חקלאות היא תעשייה מסורתית שהחלה פה בנגב וכיום מלאה בחדשנות וטכנולוגיה. גם החברות המסורתיות כמו כיל, נטפים וסודהסטרים למשל, מחפשות חדשנות כל הזמן. וזה היתרון שלנו כחממה, אנחנו לוקחים את כל התעשיות החזקות הללו ומחברים אותן עם מכוני המחקר, עם מתנדבים, עם גורואים ברמה עולמית שמובילים בתחומם ומסייעים לזרז את הפיתוחים.

"אנחנו נמצאים יותר באזורים של תעשייה מסורתית בנגב, מקדמים את נושא האג–טק, פוד קליימט טק, ובכל מה שנוגע לתחום המים. כאמור יש לנו גם מיזם רפואי כיוון שאנחנו מנסים לקחת כל מיזם שיש בתחום ולקדם אותו. אין מקום טוב יותר בעולם לפיתוח מיזם חקלאות מתקדמת מאשר הנגב, ומיזמים שנוגעים לתעשייה בכלל. כל מיזם חייב להתחיל משינוי תפיסת המציאות".

האיש הביוני

"אם הצוות או המטופלים לא רוצים להשתמש במוצר, מושקע ככל שיהיה, הוא ייוותר על המדף ולא עשינו כלום"

לפני כשנתיים הצטרף אריה מלמד יקל, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו, לבית החולים אלי"ן כדי לנהל את מרכז החדשנות ALYNovation שהוקם במקום. "התחום שאנחנו עוסקים בו, תחום רפואת השיקום, הוא תחום עצום. לפני פחות משבוע פורסמה תחזית של אנליסטים לגבי תחום השיקום, והצפי הוא שבעוד כחמש שנים התחום יהיה שווה 200 מיליארד דולר בשנה.

אלא שהבעייתיות מתחילה מכך שישנם מעט מאוד משקיעים בתחום". מלמד יקל מסביר כי בתחום השיקום ישנן שתי קטגוריות עיקריות: האחת, לכסות על מה שהאדם איבד באמצעות טכנולוגיה מסייעת - מעדשות מגע שמסייעות לאדם לשפר את ראייתו, ועד לכיסא גלגלים שמסייע לאדם שאיבד את יכולת התנועה, לנוע. התחום השני עוסק ברסטורציה, להשיב יכולות שאבדו על ידי מערכות טכנולוגיות שמסייעות לרפואה להשיב את אותן היכולות. "שני התחומים הללו נמצאים תחת הגדרת השיקום ופעילותו של מרכז החדשנות שלנו.

אריה מלמד יקל (צילום: יחצ)אריה מלמד יקל (צילום: יחצ)

"גם לפני הקמתו של מרכז החדשנות, נושא הטכנולוגיה והפיתוחים היה חלק מאוד משמעותי משגרת העבודה של בית החולים. בנינו תוכנית עבודה מדויקת שבעזרתה אנחנו מלווים מיזמים לאורך שנים. אנחנו בבית החולים מחויבים לתוכנית מתוך הבנה שאם ניתן למיזמים הטכנולוגיים להיכנס לרוטינה הרגילה של פיתוח סטארט–אפ, יהיה קשה מאוד ליזמים להתרומם ולהגיע לשוק. השותפות שלנו כבית חולים מאפשרת לנו לסייע להם לגייס השקעות ולהיכנס להליך פיתוח לאורך זמן".

לבית החולים אלי"ן ישנם 12 מיזמים שפועלים במסלול הפיתוח - החל מטכנולוגיות מסורתיות כדוגמת "כיסאות גלגלים של תקווה", שמאפשר פיתוח של כיסא גלגלים במחיר מוזל של כ–100 דולר, שיתאים למדינות מתפתחות, ועד מוצרים בצדה השני של הקשת הטכנולוגית, כגון פיתוח זרוע רובוטית המבוססת על אלגוריתם.

"כל המיזמים שמפותחים תחת קורת הגג של בית החולים מקבלים מודל עבודה דומה: בית החולים הוא שותף לפיתוח, לתהליך המחשבה ולאפיון המוצר".

פעמים רבות אנחנו עדים לפיתוחים בתחום הרפואה שנראים מבטיחים אבל נותרים על המדף. איך אתה מסביר את זה?
"אני מכיר את זה ושמעתי את זה מאנשים ממוסדות שונים בארץ ובעולם. לכן לדעתי חלק מהותי מהתהליך הוא ההטמעה בתוך בית החולים. אם הצוות או המטופלים לא רוצים להשתמש במוצר, מושקע ככל שיהיה, הוא ייוותר על המדף ולא עשינו כלום. נושא ההטמעה הראשונית של המוצר בתוך בית החולים, בשימוש הצוות ובקרב המטופלים, חשוב מאוד. כדאי לזכור שחלק גדול מהמוצרים הללו לא מוגדרים בהכרח כמוצר רפואי, בניגוד לתרופה, שבתהליך הפיתוח והייצור שלה יש רגולציה מאוד חדה וברורה. בשורה התחתונה, כדי שישתמשו במוצר חדשני ככל שיהיה, ישנה חובת הוכחה עליו בניסוי קליני מסודר, שמוכיח כי המוצר עומד מאחורי ההבטחות, שהוא יעיל, לא מסוכן ונוח לשימוש".

אתה בעצם טוען ששום מאמר לא יעזור לקידום מוצר, אלא רק ניסוי קליני?
"ניסוי קליני מחויב. המיזמים שלנו עוברים תמיד ניסויים קליניים, בין שבשיתוף בית החולים שלנו ובין שבשיתוף עם בתי חולים אחרים בארץ ובעולם. ככל שנעשה ניסוי קליני יותר מובנה ויותר רחב, זה משמעותי. כמובן שיש הכרח שהוא יהיה מדעי ויעמוד בכל הכללים, כך נוודא שיהיה למוצר תהליך אימוץ בקהילה".

בין המיזמים שבית החולים מקדם כיום, ישנם כמה עזרים משמעותיים הנוגעים בעיקר לילדים עם מוגבלויות. "ממש לא מזמן סיימנו פיתוח פרוטזה לגפה תחתונה אצל ילדים. הסיפור של פרוטזות בקרב ילדים הוא מסובך מאוד, מכיוון שילדים גדלים מהר, מה שמאלץ את ההורים להחליף פרוטזות באופן תדיר, ומדובר בעסק לא זול בכלל. מילא בישראל, אבל מה עושים במדינות אחרות אנשים ללא יכולת כלכלית? בעיה נוספת בתחום הפרוטזות היא שהורים נמנעו מלשלוח ילדים למשחק בארגז חול או לים כדי למנוע בלאי". המיזם החדש שסיים בדיקות היתכנות אצל נסיינים לפני כחודש, מאפשר להגדיל את הפרוטזה בהתאם לגובהו של הילד ולהתאים אותה על ידי מטפל או על ידי ההורה ללא בעיה. "והדבר הלא פחות חשוב הוא שאפשר ללכת איתה לים ומחירה 200 דולר. יש פה פטנטים, אז אומנם לא תמיד זה הייטק, אבל כך אנחנו פותרים בעיות".

פיתוח נוסף ומעניין הוא תחליף לבדיקה שבוחנת פגיעה במערכת הווסטיבולרית (מערכת שיווי המשקל שבאוזן התיכונה). כדי לקבל את מלוא הקשב של הילד והנכונות לביצוע הבדיקה, פותח משחק שבימים אלה מתחיל את הניסוי הקליני שלו בפועל, ובאמצעותו יכול המטפל לעקוב אחרי ההישגים של הילד, שלא צריך להיות בבית החולים או במרפאה לשם כך, והרופא המטפל מקבל את הנתונים ומבצע אבחנה.

קמעונאות העתיד

"לא הייתה לנו בכלל חברה אלא בעיקר תשוקה למכור אונליין, להיות מעין אמזון בתחום מסוים"

חדשנות בעולם הצרכנות היא כמעט מתבקשת אחרי שנתיים של קורונה, עם הגבלות כאלה ואחרות, שבהן חברות שלא השכילו לעשות את המעבר הדיגיטלי מחנויות אופליין לחנויות אונליין, מצאו את עצמן מאחור.

חברת ACE, המשווקת את המותגים אייס אלקטריק, אוטודיפו וספץ, מביאה בשורה חדשנית של ניהול היברידי חכם בשוק הקמעונאות. החברה שחולשת על עשרות סניפים בפרישה ארצית רחבה, לצד נוכחות חזקה באונליין עם אתרי האי–קומרס שלה של המותגים השונים, נוקטת מהלכים לחיבור בין האופליין לאונליין ולהביא לסינרגיה של צמיחה בין השניים.

"הקמנו את אתר המכירה שלנו לפני כחמש שנים כחלק מהליך בניית מנועי צמיחה. פיתחנו מרקט פלייס עצום באונליין עם מבחר מוצרים רחב, אף יותר מזה שהצגנו בסניפים. חשבנו על מהלך של חדשנות שיביא לשילוב האולטימטיבי בין האונליין לאופליין והנגשנו מסך אינטראקטיבי בחנות הפיזית המספק גישה לצרכן לכלל המוצרים של הרשת, לרבות מוצרים שאינם נמצאים בחנות הפיזית", אומרת יפעת טולדו, סמנכ"לית השיווק של החברה. "כך ייצרנו תהליך רכישה היברידי ומקסמנו את חוויית הקנייה, תוך הנגשת חוויית האונליין בתוך הסניף".

יפעת טולדו, סמנכ''לית השיווק ב-ACE (צילום: גיא אברגיל)יפעת טולדו, סמנכ''לית השיווק ב-ACE (צילום: גיא אברגיל)


"אין ספק שהקורונה הפכה את אתרי האי–קומרס למבוקשים יותר. ובניגוד לחברות הקלאסיות שהאיצו את המעבר ההיברידי למערך דיגיטלי ופיזי כאחד באותה רמת שירות, היו יזמים שהחליטו לוותר על חנויות בפועל ולמכור רק אונליין", כך אומר המנכ"ל והמייסד המשותף של רשת shoesonline, דקל סטולרו, "כולם מחקים אותנו". סטולרו מסביר את המהלך החדשני, שנעשה עוד לפני שבכלל חשבו על קורונה, במטרה ליצור אלטרנטיבה שלא הייתה קיימת בישראל. "בניגוד לחנויות ביגוד והנעלה רגילות שפתחו חנויות דיגיטליות בהמשך, אנחנו עשינו את הדרך ההפוכה. לא הייתה לנו בכלל חברה אלא בעיקר תשוקה למכור אונליין, להיות מעין אמזון בתחום מסוים".

הדרך לשם לא הייתה פשוטה: "בעולם הסחר, כשיצאנו לדרך וניסינו לשתף פעולה עם כל מיני ספקים ומותגים שהיו בשוק, היו כאלה ששיתפו פעולה אבל רבים אחרים שלא האמינו שכזה דבר אפשרי בישראל. מה שמבדל אותנו בעצם מאתרים אחרים הוא היכולת למכור סחורה מספקים רבים בארץ ובחו"ל ולשמור על רמת מחיר נמוכה לצרכן, כשלכל מוצר יש זמן שילוח ייחודי עבורו. זה משהו שלא קיים בשום אתר סחר".

דקל סטולרו (צילום: יחצ)דקל סטולרו (צילום: יחצ)

אשראי לעולם המחר

יוזמה חדשנית נוספת של החברה תסייע לבעלי עסקים קטנים, שפועלים מהבית, להקים חנות אינטרנטית תוך זמן קצר ללא עלות הקמה
צרכנים רבים מוצאים את עצמם מתלבטים לפני קנייה גדולה גם אם היא ניתנת להם בתשלומים רבים. הסיבה: פריסת התשלומים תופסת את מסגרת האשראי לזמן רב מדי, דבר שעבור לקוחות מסוימים עשוי להיות בעייתי. חברת ישראכרט החליטה לצאת במיזם חדשני שיהפוך את הרכישות שלנו למעין עסקאות ליסינג. מדובר במיזם משותף להעמדת אשראי צרכני בנקודות מכירה ברחבי הארץ, שבה בפעם הראשונה חברת כרטיסי אשראי בישראל מקימה פעילות בתחום ה"Buy Now Pay Later" המתפתח בעולם.

ישראכרט תפעיל את הפעילות החדשה באמצעות חברה ייעודית. החברה החדשה תעמיד אשראי צרכני במודלים ייחודיים כמו העמדת הלוואות במודל ליסינג לרכישת מוצרים לבית. כך למשל, לקוחות יוכלו לרכוש חבילת מוצרים ביתיים (כמו מוצרי חשמל) ולשלם תשלום חודשי קבוע וידוע מראש באופן שלא "יתפוס" את מסגרת האשראי בכרטיס האשראי שלהם. בנוסף, תתאפשר פריסה ארוכה יותר של התשלום בהשוואה לפתרונות אחרים הקיימים כיום בשוק. בסוף התקופה יוכלו הלקוחות לבחור אם להשאיר ברשותם את המכשירים שרכשו ובהתאם להשלים את העסקה, או לחלופין להתחדש ולהחליף חלק מהמוצרים או את כולם במוצרים חדשים, ולהתחיל תקופה נוספת של תשלומים. בנוסף, המיזם יספק "One Stop Shop" עבור הלקוחות בנושאי שירות, אחריות וביטוחים למכשירים, ויפעל כגורם מקשר בין הלקוחות לבין הקמעונאים והיבואנים. שותפתה של ישראכרט להשקת המיזם היא קבוצת יזמים מוכרים מתחומי האשראי הצרכני בישראל.

יוזמה חדשנית נוספת של החברה תסייע לבעלי עסקים קטנים, שפועלים מהבית, להקים חנות אינטרנטית תוך זמן קצר ללא עלות הקמה, ללא צורך בידע טכנולוגי ועם כל השירותים שעסק צריך במקום אחד. החנות האינטרנטית של ישראכרט מתאימה לכל עסק שרוצה למכור באינטרנט, בכל תחומי החיים: שירותי עריכת דין, טיפוח ויופי, אוכל, אופנה, לימודים ועוד. הייחודיות שלה היא בפשטות ובמהירות ההקמה, עם שירות, ליווי ותמיכה כוללת של צוות מקצועי מטעם ישראכרט. הפלטפורמה היא הזדמנות נפלאה לעסקים שנותרו מאחור בזירה הדיגיטלית, שיכולים להתחיל למכור אונליין תוך זמן קצר מאוד, בלי כאב ראש של הקמת אתר אינטרנט ובעלות תפעולית נמוכה מאוד.

לישראכרט יש גם פתרונות שיווקיים, והיא מציעה את שירות TARGET - המציע פילוח קהלי יעד בהתאם להרגלי הצריכה שלהם. כמו כן מציעה החברה חיבור לשירותי אחסון פיזי של מוצרים במרכזים לוגיסטיים עם חיבור לחנות האינטרנטית, כולל ניהול מלאי, ברקודים וכיוצא באלה. למערכת קיים חיבור ישיר לזאפ, פייסבוק, אינסטגרם ולמערכות דיוור נוספות.

ולא מדובר רק בשיווק ומכירות, אלא גם בדרך שבה ניתן לטוס בקלות לחו"ל, ובכלל - להפוך את הזמנת החופשה הבאה שלנו לקלה ויעילה יותר:
ExpressFly - אתר בלעדי ללקוחות אמריקן אקספרס, המציע טיסות, בתי מלון וחופשות בארץ ובחו"ל תמורת נקודות.

האתר פועל על גבי פלטפורמה מתקדמת של חברת סמארטאייר וממשק API מתקדם להתאמה מיטבית של הטיסה לצורכי הנוסע על ידי שילוב בין חברות תעופה. מנגנון שילוב הטיסות מתבסס על אלגוריתם מתקדם שיודע לשלב טיסות מכל סוג שהוא - חברות סדירות עם
low cost, טיסות צ'רטר ועוד.

נוסף לכך, בתקופת הקורונה, כאשר הופסקה פעילות הטיסות, הוסיפה אמריקן אקספרס את האופציה להזמנת בתי מלון בארץ תמורת נקודות.
לקוחות אמריקן אקספרס שיזמינו טיסה באתר יוכלו לממש את הנקודות עבור טיסות לכל יעד בכל חברות התעופה ובכל מועד ולא יהיו מוגבלים למימוש ההטבה בחברות תעופה ספציפיות או במועדים ספציפיים. כמו כן, ייהנו לקוחות אמריקן אקספרס מצבירה של נקודות על הקנייה עצמה ב–ExpressFly.

שואפים להתקדם

"מדובר למעשה בגישת צמצום הנזק בדומה למהלכים שמתבצעים בתעשיות רבות, כמו בתעשיית המזון, האנרגיה, הרכב ועוד"

לפני כעשור החליטה חברת הטבק המובילה בעולם, פיליפ מוריס, לעשות מהפכה והציבה לעצמה חזון שהיה נדמה אז ככמעט בלתי אפשרי - לצעוד אל עבר "עתיד ללא עשן" ולחתור להפסיק למכור סיגריות בשווקים רבים, כבר בעתיד הנראה לעין. כעסק שטבק הוא מקור ההכנסה העיקרי שלו, בחברה התכנסו מיטב המוחות והחליטו לעשות פיבוט מסקרן בכיוון של מציאת אלטרנטיבות לסיגריות בוערות, שיאפשרו בין היתר גם את השימוש במוצרי טבק למי שעדיין מעוניין בכך, אך יפחיתו את פוטנציאל הנזק.

"החזון הוא עתיד ללא עשן", מסביר דור מטות, סמנכ"ל CX (חוויית לקוח) בפיליפ מוריס, האחראי על מוצרי העתיד של החברה. "החזון נובע מההבנה שאומנם הדבר הכי טוב למי שמעשן הוא להפסיק לעשן, אך עבור מעשנים בגירים שממשיכים לעשן, יש להציע חלופות פחות מזיקות, ללא בעירה וללא עשן. כחברה שמוכרת בעיקר כחברת סיגריות, בחרנו למנף את המדע והטכנולוגיה כדי לפתח ולשווק מוצרים שמהווים אלטרנטיבה טובה יותר ושמפחיתים את החשיפה לגורמי נזק בצורה משמעותית לעומת סיגריות רגילות. מדובר למעשה בגישת צמצום הנזק בדומה למהלכים שמתבצעים בתעשיות רבות כמו בתעשיית המזון, האנרגיה, הרכב ועוד".

כדי לממש את החזון, גייסה החברה כ–400 מדענים מכל התחומים, שיכנה אותם במרכז מחקר ופיתוח בשווייץ, ובמשך כמה שנים והשקעה מצטברת של מעל ל–8 מיליארד דולר הם החלו לעבוד על מוצרי העתיד של החברה.

אחד ממוצרי הדגל שממשיך להתחדש כל הזמן הוא ה–IQOS, שמחמם את הטבק ולא שורף אותו. מחקרים מדעיים הראו שמעבר מלא מסיגריות קונבנציונליות למערכת ה–IQOS מצמצם משמעותית את החשיפה לכימיקלים מזיקים או בעלי הפוטנציאל להזיק. על בסיס זה ותוך בחינה מדוקדקת ומעמיקה שארכה ארבע שנים, התיר ה–FDA לפני כשנה לשווק את מכשיר ה–IQOS כמוצר טבק בסיכון מותאם.

את החזון מתכוונים בפיליפ מוריס לממש על ידי שיווק ופיתוח מוצרים חדשניים בתחום הטבק וכן בתחומים נוספים שאינם קשורים לעולמות המסורתיים שלה. כלומר לעשות שינויים מבניים בשיטות העבודה, בדרכי השיווק ובגיוס הון אנושי המותאם לאג'נדה החדשה.

"חלק מרשימת היעדים של פיליפ מוריס העולמית עד 2025 הוא ש–50% מהכנסות החברה יגיעו ממוצרי העתיד נטולי העשן", מוסיף מטות, "וכן שמיליארד דולר מההכנסות יגיעו ממוצרים שלא קשורים לעולמות הטבק, כגון מעולמות הפארמה למשל (לאחרונה אף רכשה החברה מספר חברות פארמה). זוהי טרנספורמציה מקבילה ומשלימה, לראות כיצד אפשר למצות את הידע והמומחיות הטכנולוגית והמסחרית גם למוצרים ולתחומים אחרים, וזה פיבוט מאוד מעניין שהחברה עושה". 

דור מטות, סמנכ''ל CX (חוויית לקוח) בפיליפ מוריס (צילום: יחסי ציבור)דור מטות, סמנכ''ל CX (חוויית לקוח) בפיליפ מוריס (צילום: יחסי ציבור)