כשלושה חודשים לפני השיגור ההיסטורי: חברת אקסיום ספייס חשפה היום (רביעי) את המחקרים שיערוכו חברי צוות האסטרונאוטים הפרטי הראשון בהיסטוריה בתחנת החלל הבינלאומית. ארבעת חברי הצוות של משימה Ax-1, בפיקודו של מייקל לופז אלגריה, יבצעו יותר מ-25 ניסויים וישלימו למעלה ממאה שעות מחקר במהלך שהותם בתחנה. המידע שיופק מהמחקרים ומן ההדגמות הטכנולוגיות והתצפיות על כדור הארץ, צפוי להרחיב את היישום של תנאי מיקרו כבידה לדיסציפלינות נוספות.

"עד כה, האנושות מימשה רק את קצה קצהו של הפוטנציאל לחדשנות פורצת דרך הטמון במסלול הלווייני הנמוך של כדור הארץ. אקסיום הוקמה כדי לדחוק גבול זה, ראשית עם משלחות פרטיות לתחנת החלל הבינלאומית, אחריהן השקה ותפעול של תחנת החלל המסחרית הראשונה, ובסופו של דבר יצירת עיר בחלל והרחבת הנוכחות האנושית במסלול המקיף את כדור הארץ", אמר מייק סופרדיני, נשיא ומנכ"ל אקסיום ספייס. הוא הוסיף: "אנו מוקירים את מחויבותו של צוות Ax-1 לקידום המחקר המדעי ולביצוע הצעד הראשון בשלב הבא עבור הציביליזציה האנושית. אנו בטוחים שמשימה זו תהווה נקודת ציון משמעותית לא רק לנסיעות לחלל אלא גם של ראשית מימוש הפוטנציאל הטמון בהפיכת החלל לזמין לאזרחים פרטיים ולארגונים".

המחקרים במשימת Ax-1 

לארי קונור, טייס משימת Ax-1, יבצע מחקרים עבור המרכזים הרפואיים מאיו קליניק (Mayo Clinic) וקליבלנד קליניק (Cleveland Clinic). פרויקטי המחקר הללו הם פרי שותפות מתמשכת עם המרכזים הללו. הניסויים שיערוך קונור עבור מאיו קליניק יספקו מידע על השפעת הנסיעה בחלל על תאים מזדקנים ובריאות הלב.

המחקר עם קליבלנד קליניק כולל הדמיות בתהודה מגנטית (MRI) ברזולוציה גבוהה לפני ואחרי הטיסה, כדי ללמוד על השפעות סביבת הטיסה לחלל על רקמת עמוד השדרה והמוח.

הניסויים במשימה של אקסיום (צילום: Axiom Space)הניסויים במשימה של אקסיום (צילום: Axiom Space)

מארק פאתי יבצע מחקרים עבור בית החולים לילדים במונטריאול, אוניברסיטאות המחקר של קנדה והאגודה הגיאוגרפית המלכותית של קנדה. הוא צפוי לקחת חלק בפרוייקטי מחקר מדעיים בשיתוף עם חוקרים משש אוניברסיטאות, וכן במחקר הוכחת היתכנות עם שני סטארט-אפים.

בין הפרויקטים של פתאי, ישנו גם מחקר השואף לעזור בפיזור המסתורין סביב תופעת הכאב הכרוני והפרעות שינה, המתרחשות בעת נסיעה בחלל, שהיא סביבה המתאפיינת בחוסר כבידה, חשיפה לקרינה ובידוד. פרויקט נוסף עוסק בתסמונת הנוירו-אוקולרית (SANS) הקשורה לטיסות בחלל, ומתבטאת בשינויים בחדות הראייה אצל אסטרונאוטים במהלך טיסות חלל ארוכות. שינויים אלה נחשבים לסיכון לחקר החלל העמוק. פרוייקטי מחקר נוספים נערכים בשיתוף עם חוקרים מ-UBC, אונטריו טק, אוניברסיטת סיימון פרייזר ואוניברסיטת קלגרי, אשר נבחרו לאחר התייעצות עם סוכנות החלל הקנדית וקהילת חקר החלל.

בנוסף, פאתי צפוי להוביל תצפיות על כדור הארץ שיתרמו לקידום ניתוח ההשפעות של שינויי אקלים, עיור וגורמים נוספים על האקולוגיה והחיים בצפון אמריקה. במקביל, הוא ישלב גם יוזמות חינוכיות נוספות בפעילויותיו במשימת Ax-1, לרבות אספקת תוכנית לימודים במדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) ליותר משישה בתי ספר תיכוניים בקנדה. 

הניסויים במשימה של אקסיום (צילום: Axiom Space)הניסויים במשימה של אקסיום (צילום: Axiom Space)

איתן סטיבה, שישתתף במשימה מטעם קרן רמון ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, צפוי לבצע כ-25 ניסויים במהלך שהותו בחלל. מסתמן, כי המשימה כולה, ומשימת 'רקיע' בתוכה, עתידה לשבור שיא עולמי של מספר הניסויים הרב ביותר שבוצעו אי פעם בתחנת החלל הבינלאומית בשבוע אחד בלבד.

כאמור, משימת "רקיע", אותה יוביל איתן סטיבה, הישראלי הראשון בתחנת החלל הבינלאומית, מהווה ציון דרך נוסף של ישראל בחקר החלל. השם שניתן למשימתו, "רקיע", הוא שם נרדף לשמים המופיעים בספר בראשית, ביום השני לבריאה, ומתקשר לאטמוספרה המגוננת על החיים בכדור הארץ. במהלך המשימה יערוך סטיבה ניסויים מדעיים ופעילויות חינוכיות ואמנותיות שנועדו לחבר בין הדור הצעיר בישראל ובעולם לבין ערכי השלום, החדשנות והאחריות החברתית. כמו כן, משימת "רקיע" מסמנת את הפעם הראשונה בה לישראלים תהיה גישה לתחנת החלל הבינלאומית בעברית.

"משימת רקיע היא הזדמנות ייחודית ליזמים וחוקרים ישראליים לקדם רעיונות חדשניים ולבדוק את ניסוייהם בסביבת מחקר ייחודית, ובכך לתרום לאקוסיסטם המחקרי הבינלאומי והישראלי," אמרה ענבל קרייס, יו"ר הוועדה המדעית טכנולוגית ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית. היא הוסיפה: "המשימה מבטאת את שיתוף הפעולה הבינלאומי בין מוסדות מחקר ואקדמיה, חברות סטרטאפ וטכנולוגיה, מוסדות רפואיים בולטים בעולם, ועוד.

"הוועדה המדעית והטכנולוגית בחרה במספר חסר-תקדים של ניסויים אשר ייקחו חלק במשימה ואושרו  יחד עם נאס"א. הניסויים הינם חדשניים ופורצי דרך ומגיעים ממגוון תחומים – אסטרופיזיקה, טכנולוגיית חקלאות (אגרו-טק), אופטיקה, תקשורת, ביולוגיה, בריאות, נוירולוגיה ואופתלמולוגיה", הסבירה, "הניסויים נבחרו על בסיס הפוטנציאל המחקרי שלהם, השפעתם הכלכלית הצפויה, וגישתם החדשנית, וצפויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות אשר ישפיעו על איכות חיי האדם על כדור הארץ ובטווח הרחוק על עתיד משימות החלל".