קצת קשה להאמין שלמורים ולמורות בשנת 2021 בואכה 2022 אין מחשב אישי. תקופת הקורונה הוכיחה לכולנו שמחשב הוא מצרך בסיסי כמעט לכל אדם ועל אחת וכמה כשמדובר בהוראה. יוזמה מבורכת של קרן אתנה (עמותה ללא מטרות רווח) יחד עם מפעל הפיס ובשיתוף הרשויות המקומיות היא תוכנית "מחשב נייד לכל מורה בישראל". אורי בן ארי, מייסד ונשיא הקרן, לשעבר סגן נשיא בכיר בנס טכנולוגיות ומנכ"ל יו־בי־איי ונצ'רס, החליט בשנת 2007 שהוא עוזב את תעשיית ההייטק ופועל למען החברה. "מכרתי את המניות שלי בחברת ההייטק וחיפשתי את הדבר הבא בחיי", מספר בן ארי על הדרך שהביאה אותו להקמת הקרן ולפעילותה הייחודית. "כשבדקתי מה אני יכול לעשות שיהיה גם בעל ערך חברתי, הבנתי שחינוך הוא דבר מרכזי שאני מעוניין להשקיע בו. היה לי חשוב, בפרט בשל העבר העשיר שלי בתעשיית ההייטק, שהילדים שלנו יוכלו להתחרות בעולם מול הסינים, מול ההודים, שהם ימשיכו לפתח חברות הייטק מצליחות ושהבשורה תמשיך לצאת מישראל".

"מאחורי כל חינוך טוב עומדים מורים טובים", מוסיף בן ארי. "לצערי הרב, ואולי גם להפתעתי הרבה, גיליתי שלמורים רבים אין מחשבים. אני מודה שלא כל כך הבנתי איך ייתכן דבר כזה. איך אפשר להכין מצגות, לתקשר עם התלמידים ועם ההורים? ואני לא מדבר על המחשב הכיתתי שנמצא כמעט בכל בית ספר, אלא על עבודת מורה שנעשית מהבית. שלא לדבר על הכנת מערכי שיעור ודברים אלמנטריים שעל מורים לעשות".

''מחשב נייד לכל מורה בישראל'' (צילום: באדיבות קרן אתנה)''מחשב נייד לכל מורה בישראל'' (צילום: באדיבות קרן אתנה)

מחשב אישי ומדריך צמוד

בשנה האחרונה חולקו מאות מחשבים ניידים ואייפדים במסגרת התוכניות של קרן אתנה, שפועלת בשיתוף מפעל הפיס, הרשויות המקומיות, משרד החינוך והסתדרות המורים. תוכנית "ארגז כלים דיגיטלי לכל מורה וגננת" ותוכנית "ארגז כלים דיגיטלי לכל מורה לחינוך מיוחד" פועלות ברשויות כפר שמריהו, מועצה אזורית לכיש, נהריה, קריית גת, מועצה מקומית ינוח ג'ת, מועצה אזורית אל־קסום, מועצה אזורית דרום השרון ומועצה מקומית מזכרת בתיה. התוכנית הלאומית של קרן אתנה בשיתוף הסתדרות המורים, משרד החינוך והרשויות המקומיות ובתמיכת מפעל הפיס חילקה עד היום 30 אלף מחשבים, ביניהם ליותר מ־9,500 מורות וגננות לחינוך מיוחד, החל מ־2017. למחשבים מתווספות 120 שעות הדרכה מקצועית עבור המורים, ב־173 יישובים בארץ. “התרומה של מפעל הפיס מגיעה דרך הרשויות המקומיות, והוא בעצם מסייע להן לממן את הפרויקט", מסביר בן ארי. "בפיס רואים בתוכנית כלים מאוד משמעותיים להתפתחות ולהתעצמות של המורים ואנחנו מברכים על כך".

"מפעל הפיס גאה להיות שותף בתוכנית שאכן נותנת ארגז כלים דיגיטלי למורים ולגננות במערכת החינוך", אומרת עירית בן מנחם, מנהלת מחלקת מבני פיס, אגף הקצאות ובקרת מבנים במפעל הפיס. "התקופה האחרונה הבהירה לכולנו כמה חשובה פעילות זו וכמה פערים עוד יש להשלים. אנו מודים לקרן אתנה ולעומד בראשה מר אורי בן ארי, שחרט על דגלו את קידום מעמד המורים בישראל ומתן כלי עבודה בסיסיים עבורם. נמשיך ביחד עם שאר השותפים והרשויות המקומיות לסייע ולתמוך בפרויקט זה".

כל מורה שמקבלת מחשב מחויבת להדרכה מקצועית של 120 שעות במשך שנתיים. ההדרכה כוללת הכשרה מעמיקה בכל הנוגע לעבודה טכנית על המחשבים והעמקת הכישורים הפדגוגיים. "זה מתחיל באיך לטפל בהם, איך ללמד איתם ועד איך ללמד את המקצוע, כשכל מורה מקבלת את ההכשרה לפי תחום הלימוד שלה. גם בחינוך המיוחד התוכנית פועלת בהצלחה". מחקר באוניברסיטת בר־אילן בחן עד כמה הליווי המקצועי השפיע על המורות והתלמידים בתחום החינוך המיוחד, ותוצאותיו היו מפתיעות: המחשבים וההכשרה המקצועית שמלווה אותם שיפרו באחוזים גבוהים את יכולות הלימוד של התלמידים, את ההבנה ואת ההתקדמות בלימודים.

בן ארי מספר על אחד הפרויקטים המרגשים שיזמה העמותה בשנה החולפת בשיתוף עם החינוך המיוחד: "נתנו לעשרת אלפים מורים ומורות לחינוך מיוחד הכשרה מקצועית, תמיכה טכנית וכל מה שצריך מעבר למחשב עצמו, וראינו תוצאות שהדהימו אפילו אותנו. ילדים שלא יכלו לתקשר עם המשפחה פתאום יצרו קשר בצורה קלה, הם הצליחו לתכנת רובוטים, לצייר, לדבר באמצעות המחשב ולעשות הרבה מאוד דברים שתרמו רבות להתפתחותם ולהשתלבותם".

"אני מביטה לאחור ואומרת כמה מזל היה לנו", אומרת אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון, שכבר הכירה את הפרויקט של קרן אתנה ומפעל הפיס עוד בתפקידה הקודם כמנכ"לית עיריית כפר סבא. "אני מכירה את הפרויקט, וראיתי גם אז את חשיבותו הרבה. במהלך תקופת הקורונה הבנתי שהיה לנו מזל גדול שלקחנו בו חלק מכיוון שלא היינו מצליחים לתפקד ללא אמצעי בסיסי שכזה בעבודה". גני גונן מספרת שבמועצה המקומית הבינו שהעתיד בכל הנוגע לחינוך נמצא בדיגיטל: "ביחס לתקופה שלפני הקורונה אני יכולה לספר לך שהגדלנו את התקציבים הדיגיטליים שלנו פי עשרה. בסופו של דבר אנחנו מבינים שזו הדרך וזה האמצעי ללמד את הילדים שלנו, ואנחנו רואים את התוצאות בכל שכבות הגיל. בזכות קרן אתנה ומפעל הפיס יכולנו לעשות את השינויים הללו ולהתאים את עצמנו ללמידה דינמית יותר וללמידה מקוונת".

גם בימים שאחרי סגרי הקורונה במועצה האזורית דרום השרון עדיין לומדים במקומות מסוימים במודל למידה היברידי. "קירות הכיתה נשברו, והמגמה החדשה ממשיכה גם כיום. כבר לא לומדים רק בכיתה", מסבירה ראש המועצה. "בנוסף למכשירים שהם חשובים לאין שיעור אחת המתנות הגדולות בפרויקט הזה היא ההכשרה. הפרויקט כולל בעצם הכשרה מקצועית, ליווי והדרכה. זה ללמד מחדש את מקצוע ההוראה, לייצר מתודולוגיה ושיטות למידה חדשות שמותאמות למאה ה־21. הדגש היה על שדרוג הפדגוגיה של הכיתה לאמצעי מקוון, ואילו דברים אפשר לעשות באמצעות ההוראה המקוונת. כלים שאפשר להתאים אותם גם לעולם התעסוקה הדיגיטלית".

עד כמה המחסור במחשבים היה משמעותי למורים במועצה המקומית?
"היה מחסור גדול. בפרט בתקופת הקורונה, שבה בכל בית יש שניים־שלושה תלמידים שזקוקים למחשב. תוסיפי לכך את המורה שצריכה לבנות מערכי שיעור ולבדוק עבודות, והדבר היה בלתי אפשרי".

במועצה האזורית דרום השרון גילו שהפרויקט סייע בראש ובראשונה לילדי החינוך המיוחד ולא רק למורים: "הדבר הראשון שראינו הוא שאפשר לתקשר עם ילדים בחינוך המיוחד באמצעים דיגיטליים בצורה טובה הרבה יותר ממה שאפשר לדמיין. ילדים שקשה להם להתבטא או לכתוב היו מסוגלים לפתע לצייר. הם הראשונים שזכו במכשור וההדרכה של המורים הללו ונהנו מזה".

גם בנהריה פלח אוכלוסייה גדול של מורים וגננות סבל ממחסור במחשבים אישיים. "גילינו שיש הרבה מאוד מורים שלא מצוידים מספיק טכנולוגית, שאין להם את אמצעי הקצה הזה לשימוש גם בימי שגרה ולא רק בתקופת הקורונה", אומר אילן ועקנין, ראש מינהל חינוך וקהילה בעיריית נהריה. "הפרויקט החל בשיתוף עם עיריית נהריה לפני יותר מעשור אבל התהדק בשלוש השנים האחרונות, בזכות התעדוף של סגירת פערים גדולים מאוד בכל מה שקשור לפיתוח הידע הדיגיטלי של מורות וגננות ולסיוע לילדים בקשיים וגם למורים בקשיים".

"ההשפעה הייתה משמעותית", מוסיף ועקנין, "זה משהו שכיסה את כל מי שהיה לו צורך, בתוך צוותי החינוך שלנו, בין אם גננות, ובין אם מורות בתי ספר יסודיים ופלח גדול מאוד באוכלוסייה שקיבל מענה. יש לנו שיתוף פעולה מעולה גם ברמה האישית לקיים מיזמים פורצי דרך ביחד במסגרת הפרויקט, שחלק מהם הם גם פדגוגיים. ולא רק ברמת החלק הפיזי - יש פה שיתוף פעולה שבא לידי ביטוי במתן הכשרה למורים הללו ולסיוע בצמצום הפער הטכנולוגי, לשדרוג שיטות הלימוד הן בהיבט המתודי והן בהיבט הפדגוגי, ואנחנו בדרך להכניס טכנולוגיות נוספות בנהריה".

''מחשב נייד לכל מורה בישראל'' (צילום: באדיבות קרן אתנה)''מחשב נייד לכל מורה בישראל'' (צילום: באדיבות קרן אתנה)

ממורה למנטור

זה לא סוד שמקצוע ההוראה הוא מקצוע פחות מבוקש במדינת ישראל. תנאים סוציאליים ושכר נמוך מבריחים מהמקצוע את רוב האנשים שמעוניינים להשקיע את חייהם בחינוך. בפינלנד, למשל, מצב המורים שונה לחלוטין. סף הקבלה של עובדי הוראה הוא גבוה כמעט כמו סף הקבלה של סטודנטים לרפואה או למשפטים בישראל. לכל המורים בפינלנד יש לפחות תואר שני, שלא לדבר על השכר האטרקטיבי והתנאים הסוציאליים. "ההתייחסות הישראלית למקצוע ההוראה היא מנצלת ולא מכבדת, ובהקמת הקרן הבנתי שהמטרה העיקרית שלי היא להעצים קודם כל את המורות והמורים. אגב, מכיוון ש־85% מהמורים הם מורות, קראנו לעמותה אתנה, על שם אלת החוכמה במיתולוגיה היוונית. החיבור בין נשים וחוכמה היה מתבקש", מספר בן ארי.

קרן אתנה שמה לה למטרה כי עד 2022 כל המורות והמורים במדינת ישראל יצוידו במחשב נייד, בשילוב הדרכה מקצועית. המחשב הנייד וההדרכה יקנו להם כלים להעצמתם כמורים ומורות מתקדמים ומתקדמות, מתוקשבים ומתוקשבות ובעלי ובעלות כלים מקצועיים להתמודדות עם מהפכת המידע ועם השינויים בתפקידו של המורה מ"מקור ידע" ל"מנטור" (מנחה).

הצלחתה של קרן אתנה הביאה להכרה בינלאומית בפעילותה. לאחרונה המליצה ועדת האו"ם לארגונים לא ממשלתיים למנות את קרן אתנה כיועצת למועצה הכלכלית והחברתית של האו"ם. כמו כן, נציגיה השתתפו בכנס למען אנשים עם מוגבלויות, שבו הסביר בן ארי כיצד טכנולוגיה יכולה לסייע לאוכלוסיית האנשים עם המוגבלויות, וכן על מערך תגבור המחשבים שלהם בתחום החינוך.