משבר הקורונה הפך את האינטרנט למוצר צריכה חיוני יותר מאי פעם, כאשר אנשים רבים נדרשו לעבור באופן מלא למרחב הווירטואלי, שהחליף את הפגישות והשיחות הפיזיות. הדבר מהווה אתגר משמעותי עבור אזורים רבים בעולם, אשר אינם מחוברים לרשת האינטרנט בכלל, או שהם מתמודדים עם איכות גלישה ירודה, עלות גבוהה ותשתיות רעועות. אחד הפתרונות שנועד לסייע למשתמשים הללו מפותח בימים אלה במרכז המחקר והפיתוח של Meta (לשעבר פייסבוק) בתל אביב.
"האינטרנט מהווה חלק משמעותי מהאופן בו אנחנו חיים ועובדים, אך הוא לא נגיש לכולם, כאשר למעלה מ-3.5 מיליארד אנשים ברחבי העולם עדיין חיים ללא גישה מספקת לאינטרנט או ללא חיבור כלל", סיפר עדן רוזין, מנהל מוצר בחטיבת הפיתוח של ה-Express Wi-Fi בתל אביב, "המצב רווח יותר במדינות מתפתחות, ולפי דו״ח המצב של ארגון ה-GSMA, רק 40 אחוזים מהתושבים במדינות מתפתחות מחוברים לאינטרנט מהיר, לעומת 75 אחוזים מתושבי המדינות המפותחות". הוא ציין עוד כי "לפי מחקר של האקונומיסט, גישה לאינטרנט מהיר תורמת לצמצום של 'הפער הדיגיטלי', ומאפשרת ליותר אנשים נגישות לחינוך ולהשכלה, לצד רכישה של מיומנויות מקצועיות חדשות".
משבר הקורונה רק העמיק והנציח את אותם פערים דיגיטליים בין המדינות, שכן דווקא אלו ללא החיבור האיכותי לאינטרנט, היו אלו שפיתחו תלות גדולה יותר ברשת לטובת לימודים ועבודה", הדגיש רוזין, "הנגישות המוגבלת לרשת יצרה אצלם פערים מורכבים לגישור, כך למשל, המדינות המתפתחות איבדו במצטבר 16 שבועות של לימודים בגלל המגפה, בעוד שמדינות מערביות איבדו שישה שבועות בלבד". מנהל המוצר ציין עוד כי "הניתוק מהרשת הוביל לכך שאנשים נאלצו לחכות זמן רב יותר לחיסונים נגד הנגיף, או איבדו את פרנסתם כי אין ביכולתם לעבוד בשלט רחוק. אותו מחקר של האקונומיסט הראה ש-70 אחוזים מהאנשים ברחבי העולם סבורים שהשימוש התדיר באינטרנט רק יילך ויתעצם ביום שאחרי המגפה".
רוזין בן ה-35, עוסק בתחום הגישה לאינטרנט כבר 13 שנים. "פרויקט Express Wi-Fi עליו אני עובד, הוא פרויקט מרכזי בתוך היוזמה הרחבה של החברה, ומרכז המחקר והפיתוח של Meta בתל-אביב מוביל אותו. העשייה שלנו מתמקדת בעבודה עם ספקי תקשורת במדינות מתפתחות, על-מנת להגדיל את הזמינות של אינטרנט מהיר וזול באותם מקומות", הסביר.
"במסגרת הפרויקט, פיתחנו פלטפורמה שמסייעת ליזמים מקומיים, ספקי רשת ומפעילי רשתות סלולר במדינות מתפתחות לספק פתרונות Wi-Fi משתלמים ומהירים", הוסיף, "הפלטפורמה של Meta מאפשרת לספקים להקים ולתפעל רשתות Wi-Fi ציבוריות בצורה יעילה וחסכונית, וכך להבטיח אינטרנט מהיר, זול ואיכותי ללקוחות של אותן מפעילות".
כאמור, מרכז הפיתוח בתל אביב הוא זה שמוביל את המיזם, שפועל כיום בלמעלה מ-30 מדינות, "כיום, מיליוני אנשים ברחבי העולם מחוברים לאינטרנט בעזרת רשתות המנוהלות באמצעות Express Wi-Fi", ציין רוזין והוסיף כי "כיום, רק 40% מאוכלוסיית אפריקה מחוברת לאינטרנט, כאשר האוכלוסייה המתגוררת בה עתידה להכפיל את עצמה עד 2050 ולהגיע ל-2.5 מיליארד נפש, וכל עליה של 10% במספר האנשים המחוברים לאינטרנט שווה 2.5 אחוז ב-GDP לנפש".
איך ניגשים לפרויקט כזה כשאנחנו חיים במדינה מפותחת עם גישה לאינטרנט?
"זו זכות גדולה לחיות במדינה מערבית עם תשתיות אינטרנט מתקדמות, והימים הראשונים של האינטרנט בארץ מרגישים כבר כמו זיכרון רחוק. על-אף שאפשר לשאוב מהניסיון האישי והחוויות שלנו כמשתמשי אינטרנט, קשה להסיק מהם על הדרכים הנכונות לגשת למשימה הזו. בכל מדינה יש את האתגרים שלה, כך למשל במדינות מרכזיות באפריקה, החבילות שספקיות האינטרנט מוכרות הן מאוד יקרות, כך שרק שכבה מאוד צרה של אנשים מסוגלים בכלל לרכוש גישה לאינטרנט באופן תדיר. על-מנת להוזיל את החבילות, אנחנו פועלים לעזור לשותפים שלנו לייצר הכנסה אלטרנטיבית קבועה ויעילה, למשל דרך חבילות המסובסדות באמצעות פרסומות, או דרך עסקים מקומיים שנקודות הגישה לאינטרנט פרוסות בשטחם".
"בהודו, למשל, יש מצב אחר - רוב התקשורת היא תקשורת סלולרית, אך בזמן שיש כיסוי סלולרי טוב באזורים עירוניים רבים, כמעט ולא קיימות תשתיות אינטרנט ביתיות, כך שבכל ערב העומס על הרשתות הסלולריות גדל ומהירות הגלישה יורדת", אמר ,"המצב הזה גורם לרבים מהתושבים לצאת ולעמוד בקרבת אנטנות סלולריות כדי להוריד את התכנים לטלפון ולצפות בהם offline בבית".
לדבריו, את הפעולה הזו מבצעים בעיקר גברים, שכן יציאה מהבית בשעות הערב עלולה להיחשב לא ראויה, ואפילו למסוכנת עבור נשים, שצריכות להסתפק בגישה חלקית לרשת, או לנסות לקבל מהירות גלישה גבוהה יותר באזור הבית". לדבריו, זו דוגמה אחת מיני רבות שמראה עד כמה נקודת המבט שלנו, כמי שחיים במדינה עם תשתיות אינטרנט מתקדמות, לא מספיקה כדי להבין את האתגרים והבעיות של אנשים במדינות מתפתחות.
רוזין הוסיף: "אנחנו פועלים ביחד עם השותפים שלנו כדי להקים נקודות גישה לאינטרנט באזורים נגישים, שיספקו אינטרנט באופן שווה לכולם ויעניקו כיסוי מירבי ואיכותי בסביבות המגורים. לשיפור תשתיות האינטרנט יש קשר ישיר לצמצום הפערים המגדריים, והגישה השוויונית לרשת מסייעת לקדם שוויון הזדמנוית כלכלי, חברתי ומגדרי". הוא סיפר על תהליך העבודה על הפיתוח, המשנה חיים של מיליונים ברחבי העולם".
איך הקורונה השפיעה על העבודה שלכם מול העולם?
"בימים שלפני הקורונה, מתוך ניסיון להבין את הצרכים העסקיים של השותפים שלנו ואת האתגרים שבגישה לאינטרנט במדינות מתפתחות, טסנו לנסיעות מחקר בגאנה ובברזיל, והביקורים האלו הניבו הרבה תובנות משמעותיות. אחת מהן, שעבורי הייתה מדהימה ופוקחת עיניים, קיבלנו משותף שבדרום-אפריקה - בה ישנו אחוז האבטלה הגבוה בעולם. מסתבר, שלאחר פריסת אינטרנט אלחוטי, נרשמה ירידה עקבית בגניבות הרכוש. אמנם, ברור שאנשים שמחברים לאינטרנט צורכים אותו כראות עיניהם, צופים בווידאו, רשתות חברתיות, אך גם מקבלים גישה להשכלה ורכישת מיומנויות חדשות.
איך אתה חושב שייראה העתיד?
"קשה לחזות. 2018 הייתה שנה חשובה בעולם כשהעולם חצה לראשונה את קו ה-50/50, ולמעלה מ-50% מאוכלוסיית העולם מחוברת לאינטרנט. לחבר את ה-50% הראשונים לקח לעולם בערך שלושים שנים, ובעוד שכ-20% מאוכלוסיית העולם חוברה לאינטרנט בשמונה השנים האחרונות, יכול להיווצר הרושם שלחבר את ה-50% הנותרים זה רק עניין של זמן. לצערנו זה לא המצב - ה-50% הראשונים היו קלים יותר לביצוע, משום שמדובר באוכלוסיות באזורים בעלי הכנסה גבוהה יותר, השכלה זמינה ובאזורים עירוניים וצפופים יותר. לעומתם, הנותרים חיים באזורים בעלי הכנסה נמוכה יותר, אזורי ספר מרוחקים ממרכזים עירוניים וללא תשתיות הכרחיות על-מנת לספק תקשורת. מחקר של האו"ם מעריך שהעולם יגיע לחיבוריות מלאה (אותה הוא מגדיר כ-90% מאוכלוסיית העולם המחוברת לאינטרנט) בשנת 2050. כידוע, לא די בחיבור לאינטרנט - איכות הגלישה משמעותית לא פחות על-מנת לקבל חלק מהשירותים שנישאים על-גבי האינטרנט".
"אי אפשר לעצור את הקדמה, אך היתרונות שהיא מביאה איתה עדיין לא ״מפוזרים״ באופן שווה בכל המדינות בעולם", סיכם, "אם נסמוך על הערכות של המחקרים, אינטרנט זמין יהיה נחלת הכלל עוד בימינו, אבל אינטרנט איכותי לכל, שמאפשר את החוויות המתקדמות ביותר בכל מקום בעולם, הוא אתגר בסדר גודל אחר. זה אתגר עצום שאנחנו שמחים לקחת בו חלק".