משימת 'רקיע' עולה שלב: הערב (שני) מתפרסמת, במסגרת אירועי "שבוע החלל", רשימת הניסויים אשר ימריאו עם האסטרונאוט הישראלי  השני איתן סטיבה לחלל. שיגור המשימה אקסיום-1 צפוי לצאת לפועל, במידה ולא יקרו שינויים נוספים, ב-31 במרץ 2022. 

כאמור, לרשימה הסופית נכנס מספר חסר תקדים של כ-35 ניסויים מדעיים ישראליים והדגמות טכנולוגיות, אשר יבוצעו בתחנת החלל הבינלאומית בשבוע אחד בלבד. הניסויים יתבצעו על-ידי סטיבה, זאת לאחר שהגיעו לקו הסיום, עמדו בכל הקריטריונים שהוגדרו ושולבו בלו"ז המשימה על ידי נאס"א ו-Axiom Space.

משימת 'רקיע', אותה מובילות בישראל עמותת קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נועדה לקדם ולהרחיב את תעשיית החלל הישראלית, להעניק הזדמנות לפריצות דרך של עשרות טכנולוגיות ישראליות וניסויים מדעיים בחלל וכן לתרום לחינוך ולאומנות בישראל. במהלך שהותו בתחנת החלל יקדיש איתן סטיבה את רוב זמנו  לביצוע הניסויים וכן לפעילויות חינוכיות ואמנותיות עבור ילדים ובני נוער בישראל.

איתן סטיבה במתחם האימונים של נאס''א (צילום: אורי בורג)איתן סטיבה במתחם האימונים של נאס''א (צילום: אורי בורג)

מדובר בהזדמנות ייחודית ומשמעותית מאוד עבור הקהילה המדעית, כאשר החוקרים והמהנדסים יקוו לפריצות דרך מדעיות בתחומים רפואיים, טכנולוגיים והנדסיים, שיובילו להקמת חברות סטארט-אפ, פיתוח מוצרים חדשים במגוון ענפים, פרסומים מדעיים וטיפולים רפואיים חדשים. 

כזכור, בחודש מאי האחרון נחשפו 44 הניסויים המדעיים שנבחרו על-ידי הוועדה המדעית-טכנולוגית, כאשר מעל ל-70 אחוזים מהם הגיעו לקו הסיום ועמדו בכל הקריטריונים שהוגדרו, בהם: אישורים של נאס"א, עמידה ביעדי תכן הנדסי, עמידת בלוחות זמנים, חתימה על חוזה שיגור, הבטחת מימון.

קרן רמון, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע החדשנות והטכנולוגיה, וגורמי החלל הבכירים בישראל עבדו בחודשים האחרונים יחד עם חברות סטארט-אפ, גופי מחקר, מוסדות אקדמיים, מדענים, וחוקרים ישראלים, על מנת לעבור את תהליך ההטמעה אל מול סוכנויות החלל (נאס"א וסוכנות החלל האירופית). 

תחומים רבים

במהלך שהייתו בחלל, סטיבה צפוי לבצע ניסויים מקשת רחבה ויוצאת דופן של תחומים, בהם: אסטרופיזיקה, מכשור רפואי, חקר מחלות, תקשורת ואופטיקה, קרינה, רפואת עיניים, נוירולוגיה, חקלאות ועוד.

איתן סטיבה באימונים בסוכנות החלל האירופית. צילום: ניק וואס, ליאן רתם סטיבה

בין היתר, ניתן למצוא ניסויים רבים בתחום הרפואה, שצפויים להשפיע הן על בני האדם הנמצאים על כדור הארץ והן על האסטרונאוטים הנמצאים בחלל, כאשר בהם גם מחקרים קליניים שיבוצעו על חברי הצוות. אחד המחקרים שיטוס לחלל מאפשר אבחון של חיידקים שעלולים לתקוף את האסטרונאוטים בחלל וביצוע בדיקות דם ללא מחט, לצד מחקרים הקשורים למוח האנושי ולמערכת החיסון. בנוסף, צפויים מחקרים הקשורים לתחום בריאות הנפש, לראייה וללב. ניסויים נוספים קשורים לפיתוח של טיפולים חדשניים ללוקמיה בקרב ילדים והתכלות פלסטיק בחלל על ידי חיידק.

מספר ניסויים שימריאו לחלל עוסקים בתחום החקלאות, בהם ניסוי הבודק היתכנות להנבטת חומוס בתנאי מיקרו-כבידה, וביצוע שליטה בקצב הגדילה עבור מושבות עתידיות על הירח, ושימוש בזרעי מורינגה לטיהור המים בחללית. בנוסף, ישנם ניסויים בתחומי אופטיקה ותקשורת ואסטרופיזיקה. 

הניסויים צפויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות אשר ישפיעו על האנושות הן בכדור הארץ והן מחוצה לו - כיום בתחנת החלל הבינלאומית ובעתיד בירח ובמאדים. בין השותפים הבינלאומיים לניסויים - MIT, Jefferson Hospotal, NASA AMES ומוסדות מחקר באירופה, דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה. 

ניסוי החומוס בחלל (צילום: Aviv Labs)ניסוי החומוס בחלל (צילום: Aviv Labs)

לניסויים המדעיים שיבוצעו במסגרת המשימה ישנה חשיבות יוצאת דופן, ופוטנציאל אדיר, לתמיכה בחייהם של האסטרונאוטים בחלל, ולשפר משמעותית את החיים על פני כדור הארץ, שכן תופעת המיקרו כבידה (השוררת בחלל) מאפשרת ביצוע ניסויים חדשניים הן מדעית והן טכנולוגית, ופיתוח מוצרים בצורה יעילה יותר מאשר בתנאי הכבידה שבכדור הארץ. על מנת לתת הזדמנות ליותר חוקרים וחוקרות ישראליים להשתתף במשימת 'רקיע' פרסמו משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יחד עם משרד הבריאות קול קורא לניסויים בחוסר כבידה בהיקף כולל של מיליון שקלים. המענק שניתן סייע להורדת החסם התקציבי של הניסויים פורצי הדרך בדרכם לתחנת החלל הבינלאומית.

כחלק מההיערכות למסע לחלל, והתאמת הניסויים לתנאי מיקרו כבידה, זכו הצוותים הנבחרים לסדנאות ופגישות ייעוץ וכן גישה לפלטפורמות המדעיות והטכנולוגיות בתחנת החלל הבינלאומית. בנוסף, הם קיבלו במעבר על סקרי תכן הנדסי ובטיחות אל מול נאס"א. עבור היזמים והמדענים הנבחרים, מדובר בקיצור תהליך הוכחת בטיחות והיתכנות (POC) הניסוי בחלל, אשר מהווה החסם המשמעותי ביותר לחוקרים מהאקדמיה והתעשייה הישראלית מכניסה לתעשיית החלל העולמית, ובחיסכון אדיר במשאבים.

אם הניסויים יצליחו - עשרות גופים וחברות יוכלו לשווק את מוצריהן לתעשיית החלל העולמית ולהזניק את תעשיית החלל הישראלית. בנוסף, החוקרים מאמינים כי הצלחת הניסויים תוכל להביא לפיתוח תרופות וטכנולוגיות אשר ישפרו את חייהם של בני האדם בכדור הארץ.

הפיתוח של חברת Aleph Farms (צילום: Aleph Frams)הפיתוח של חברת Aleph Farms (צילום: Aleph Frams)

בנוסף, הניסויים יקבלו גם מימד חינוכי, שכן בחודשים האחרונים עסק מכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בפיתוח תכנים חינוכיים שיעסקו בפעילות המדעית של המשימה. מדעני המכון עסקו בהנגשת הניסויים המדעיים המורכבים לתלמידות ולתלמידים, ובניית תכנים לימודיים על בסיסם, אשר יתמקדו בעקרונות מדעיים, הסברים לתופעות, יאפשרו התנסות בחשיבה ביקורתית, תכנון, ביצוע והערכת מחקר.

התכנים פותחו על בסיס תובנות שעלו בכנס ייחודי, בו נפגשו אנשי החינוך הטובים בארץ, והמדענים האמונים על הניסויים הללו. התכנים יופצו ויועברו לכמיליון תלמידות ותלמידים במגוון גילים, מכל רחבי הארץ.

בתוך כך, סטיבה מקיים בחודשים האחרונים לו"ז אימונים אינטנסיבי במתקני NASA ו-SpaceX, המכינים אותו לשהייה בחלל. כחלק מההכנה לביצוע הניסויים המדעיים, הוא השלים סבב הכנות ב-ESA (סוכנות החלל האירופית), במסגרתו הוכשר להשתמש בציוד ייעודי למטען המדעי שישוגר לחלל.  

"לחלק המדעי של משימת 'רקיע' יש משמעות עצומה מבחינתי", אמר סטיבה, "הניסויים שאבצע יסייעו לעשרות חוקרים ישראליים לקדם את העשייה החשובה שלהם, יעסקו בקיימות לטובת החיים בכדור הארץ, יסייעו לתעשיית החלל הישראלית להשתלב בתעשייה הבינלאומית, הציבורית והמסחרית ויאפשרו להזניק אותה קדימה". הוא הוסיף: "לצד התמיכה במחקר ובפיתוח של התעשייה, אני מקווה להשפיע גם על בני ובנות הדור הצעיר - המדענים לעתיד. הניסויים שאעשה יונגשו לילדים במגוון גילאים, בתקווה לעורר בהם השראה לעשייה מדעית בתחומים מגוונים - כמו רפואה, חקלאות, פיזיקה ועוד". 

איתן סטיבה במתחם האימונים של נאס''א (צילום: אורי בורג)איתן סטיבה במתחם האימונים של נאס''א (צילום: אורי בורג)

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן מסרה: "תחום החלל העולמי עובר מהפכה של ממש. השוק הכפיל את גודלו בעשור החולף וצפוי לגדול לשווי של טריליון דולר בשנים הקרובות. שמחה ומברכת שבמשימת 'רקיע' יבוצעו ניסויים חשובים שיקדמו את תעשיית החלל הישראלית והמדע הישראלי והעולמי". היא הוסיפה כי "סוכנות החלל הישראלית שנמצאת במשרדי לקחה חלק בבחירת הניסויים ומימנה ניסויים חשובים שלא היו יכולים לקחת חלק במשימה ללא תמיכתה. עלינו להשכיל ולקדם גם את התחום האזרחי של החלל ולחברו לתעשיית ההייטק הישראלית. תחום החלל נמצא בתנופה ונוגע בכל תחומי חיינו - ומשימת 'רקיע' היא חלק מתהליך חשוב של העצמת תעשיה זו".

רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון וראש משימת 'רקיע' ציין כי "משימת 'רקיע' תשבור שיא של ניסויים בשבוע ביחס לכל משימת אסטרונאוט אחר בפרק זמן דומה. המספר כה גדול שהניסויים נשלחים לתחנת החלל הבינלאומית בשלושה שיגורים שונים: בדצמבר שוגרו כשבעה ניסויים גבי חללית של SpaceX, בסוף החודש ישוגר מטען נוסף והיתרה תשוגר בחללית AX1 עליה איתן יטוס לחלל. הניסויים המגוונים שיבוצעו במסגרת משימת 'רקיע' כוללים ניסויים 'כחול לבן' ושיתופי פעולה בינלאומיים בין חוקרים ומוסדות ישראלים לבין הגופים הבינלאומיים המובילים בעולם, ומעידים על מעמדם העולמי של הטכנולוגיה, היזמות, והמדע הישראליים".

ענבל קרייס, יו"ר הוועדה המדעית טכנולוגית ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית, מסרה: "משימת 'רקיע' היא הזדמנות חסרת תקדים ליזמים וחוקרים ישראליים לקדם רעיונות חדשניים ולבדוק את ניסוייהם בסביבת חלל, ובכך לקדם את המחקר והידע בתחום. הצלחת הפעילות המדעית צפויה להוביל להקמה של חברות חלל, ויצירת מקומות עבודה בתעשייה הישראלית. חוקרים שהיו צריכים לחכות שנים כדי לבצע ניסוי בתחנת החלל, יוכלו לעשות את זה בזכות משימת 'רקיע' עוד השנה. שיתופי הפעולה הרבים עם אוניברסיטאות וחברות מסחריות בארץ ובעולם מבטיחים כי השפעת המשימה תהיה נרחבת, תתרום לשיפור איכות החיים על פני כדור הארץ ותוביל לשינוי מובהק באקוסיסטם של החלל החדש בישראל'".

תא"ל (מיל') אורי אורון, מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה סיכם: "משימת 'רקיע' שצפויה להמריא אל החלל בעתיד הקרוב מהווה דוגמא מצוינת לשינוי הדרמטי בתחום החלל. במשימה מתקיים חיבור בין אנשים וגופים פרטיים למרכזי מחקר ואקדמיה עם ממשלות וגופים מדינתיים. איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל, יבצע סדרה מרשימה וחשובה של ניסויים, הן בכמות, במגוון והן באיכות. לניסויים אלו ישנה חשיבות ותרומה רבה להבנת סוגיות ותופעות בחלל מחד, כמו גם לשיפור חיינו על פני כדור הארץ מאידך. אני שמח מאד ששיתוף הפעולה בין סוכנות החלל הישראלית לגופים השונים בארץ ובחו"ל הבשיל לכדי מארג כה גדול של פעילויות וניסויים".