במסגרת אירועי שבוע החלל הישראלי נחתם היום (רביעי) הסכם לשיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האמריקאית בתכנית ארטמיס להשבת בני אדם לירח ולמאדים. ההסכם קובע עקרונות לשיתוף פעולה בחקר החלל ובשימוש אזרחי של הירח, מאדים, שביטים ואסטרואידים למטרות שלום. 

על ההסכמים חתמו ראש נאס"א ויליאם (ביל) נלסון ומנהל סוכנות החלל הישראלית תא"ל (מיל') אורי אורון. הטקס נערך במעמד שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן, שגריר ישראל לארה"ב מיכאל הרצוג, ראש נאס"א הסנטור ויליאם (ביל) נלסון ומנהל סוכנות החלל הישראלית תא"ל (מיל') אורי אורון. 

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן, אמרה: אני מברכת את ראש סוכנות החלל על חתימה על הסכם ארטמיס והצטרפות ישראל לתכנית החלל השאפתנית, המורכבת והיקרה ביותר בעולם. חתימה על הסכם זה כעת, היא אבן בניין נוספת במערכת היחסים שלנו עם ארה״ב, הידידה הגדולה שלנו בעולם. המהות של תוכנית ארטמיס: לעשות משהו נועז, ומעורר השראה. להנחית אנשים - נשים וגברים - על הירח פעם נוספת, לאחר חמישה עשורים. לראות איך הירח יכול להפוך ליותר מעצירה, אלא מקום לשהות בו לפרק זמן משמעותי, על מנת לאפשר פיתוחים ומחקרים שלא ניתן לפתח בשום מקום אחר.

טקס החתימה על הסכם שיתוף הפעולה (צילום: ציפי וילמובסקי, לע''מ)טקס החתימה על הסכם שיתוף הפעולה (צילום: ציפי וילמובסקי, לע''מ)

ישראל יכולה וצריכה לשמש תפקיד מרכזי בחלום הזה. ישראל יכולה לתרום בכל תחום הקשור בחלל - כולל שימוש בחליפות חלל ישראליות בטיסה הראשונה כבר במרץ הקרוב. מדובר בהוכחה נוספת שלטכנולוגיה ולחדשנות יש תפקיד דיפלומטי חשוב. למוח הישראלי יש שם שחוצה גבולות ויבשות, אפילו השמיים הם לא הגבול".

את ההסכמי ארטמיס מובילה נאס"א וחברות בה כיום, לצד ארה"ב, 13 מדינות: אוסטרליה, אוקראינה, איחוד האמירויות הערביות, איטליה, ברזיל, בריטניה, יפן, לוקסמבורג, מקסיקו, ניו זילנד, פולין, קוריאה הדרומית וקנדה. ישראל היא המדינה ה-15 בהסכמים.

החתימה צפויה לאפשר לישראל להשתלב בתכנית ארטמיס השאפתנית במגוון שיתופי פעולה במחקר ובמדע לצד חיזוק שיתופי פעולה מסחריים וכלכליים בתחום החלל בין תעשיות החלל של כל המדינות החתומות.

ההסכם הוא צעד חשוב מבחינה מדינית לישראל ומסמל את הצטרפותה לקבוצת מדינות שחרטו על דגלן עקרונות לשיתוף פעולה ולחקר החלל למטרות שלום. 

תא"ל במיל' אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית: "אני גאה לחתום היום על הסכמי ארטמיס , כפי שהסמיכה אותי ממשלת ישראל ובכך לצרף רשמית את המדינה לתוכנית  פורצת הדרך אותה מובילה נאס"א להחזרת הטיסות המאוישות לירח כבר בשנים הקרובות. ישראל מצטרפת היום ל-14 המדינות החולקות ערכים דומים בנוגע לשימוש העתידי במשאבי הירח, המאדים וגרמי שמים נוספים, בצורה פתוחה, שוחרת שלום ולטובת האנושות כולה. הצטרפותנו פותחת כר נרחב של אפשרויות מגוונות - טכנולוגיות, עסקיות ומדיניות ומוכיחה שוב את מעמדה של ישראל בתחומי החדשנות והטכנולוגיה.

כבר בחודשים הקרובים, בשיגורה של משימת ארטמיס 1 נוטלת ישראל חלק באמצעות חליפה מיוחדת מפני קרינה, פרי פיתוחה של חברת סטמרד הישראלית בסיוע סוכנות החלל. החלל מוכיח היום שוב את הפוטנציאל העצום הגלום בו לישראל בפרט ולעולם כולו בתחומי החדשנות, הטכנולוגיה והדיפלומטיה הבינלאומית. אני משוכנע שבאמצעות תכנית ארטמיס תתקדם האנושות כולה, לא רק בחלל אלא גם כאן על כדור הארץ. סוכנות החלל הישראלית תפעל כדי להבטיח ככל האפשר את שיתופי הפעולה במחקר, במדע, בחדשנות ובכלכלה  במסגרת הסכמי אטרמיס בין גופים ישראליים לעמיתנו הבינלאומיים".

מטרתה העיקרית של תוכנית "ארטמיס", שהיא המורכבת והיקרה בתכניותיה של נאס"א, היא להנחית בני אדם על הירח כבר ב-2025 ובהמשך אף לבסס תחנת מחקר מאוישת קבועה. למרות שנאס"א היא זו שמובילה את התוכנית, המדינות החתומות על הסכמי ארטמיס מגייסות אף הן אמצעים להשגת יעדיה. החללית שתישא את האסטרונאוטים מכדור הארץ לירח תהיה ככל הנראה חללית אוריון, שנאס"א מפתחת הן לטיסות לתחנת החלל והן למשימות לעומק החלל, בראשן טיסות לירח ובעתיד אולי גם טיסות מאוישות למאדים.

טרם ההסכם שנחתם היום, ישראל למעשה כבר לוקחת חלק ב"ארטמיס 1" שצפויה להיות משוגרת במרץ 2022. הניסויים בחליפת המגן אסטרוראד של חברת סטמארד הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית, החלו כבר בינואר אשתקד בתחנת החלל הבינלאומית. החליפה צפויה לשמש תפקיד מרכזי בתוכנית ארטמיס, שכן האסטרונאוטים שיפעלו בחלל העמוק יהיו זקוקים להגנה מפני קרינת השמש המסוכנת. 

במשימת ארטמיס 1 הבלתי מאוישת, שמתוכננת לירח, זו תהיה הפעם הראשונה שתיבחן את יעילות הטכנולוגיה כנגד הקרינה בחלל העמוק. טיסה זו תהיה בלתי מאוישת אך תישא שתי בובות בדמות אישה: האחת "זוהר" שתלבש את חליפת המגן, והשניה, "הלגה", שלא תלבש אותה. לאחר חזרתן של שתי הבובות עמוסות חיישני הקרינה, ניתן יהיה להשוות ביניהן ולבדוק את יעילות של האפוד.