"מודל העבודה שלנו הוא High touch", אומר גדעון ארגוב, שותף מנהל בקרן ההון סיכון הבינלאומית המצליחה New Era, שהכריזה לאחרונה על גיוס קרן שנייה בסך 140 מיליון דולר וכבר מתחילה להביט קדימה, אל עבר קרן שלישית שתמנף את ההצלחה האחרונה. הקרן הישראלית הבינלאומית כבר שווה על פי הערכות מעל 500 מיליון דולר.
הקרן, שהוקמה ב־2017, מתמקדת בהשקעות בשלבים מוקדמים בסטארט־אפים ישראליים שנוגעים בטכנולוגיות פורצות דרך, עם דגש על תחום ה־AI ולמידת המכונה. "אנחנו במגע רציף ומעמיק עם היזמים שלנו, ברמה האישית ועד לפרטי פרטים של הטכנולוגיות שבהן משתמשים", מדגיש ארגוב.
"אנחנו חושבים שחברות ישראליות לא צריכות להימכר מוקדם מדי, הן צריכות להתבסס מחוץ לישראל, לממש את הפוטנציאל שלהן ולפתח יכולת להגיע לממדים גלובליים. חשוב שהן יהיו חברות משפיעות, לא דווקא חברות ציבוריות או נסחרות. זה פחות חשוב כיום, כי יש הרבה הון פרטי".
הקרן הראשונה של New Era, בסך 60 מיליון דולר, השקיעה ב־10 חברות עם שיעור החזר גבוה על השקעה בכולן: שתיים מהחברות הן כבר UNICORN (שוות מעל מיליארד דולר) ושתיים נוספות נמצאות על הסף וזכו בקרן לכינוי SOONICORN. בין החברות הבולטות שהשתתפו בקרן הראשונה הן Papaya Global, שפתחה תוכנה לניהול שכר בחברות גבוליות. היא החלה עם סבב גיוס של 3 מיליון דולר ב־2018 ומוערכת היום בשווי של 3.7 מיליארד דולר.
חברה מצליחה נוספת מהקרן הראשונה היא Optibus, שכבר גייסה קרוב ל־200 מיליון דולר ובקרוב תהיה יוניקורן על פי ההערכות. החברה ניכסה לעצמה את תחום מערכות ההפעלה לציי רכב ציבורי ברכבי העולם. "באמצעות הפלטפורמה הזו עיריות או ארגונים יכולים לקבל שליטה ובקרה על כל זמני התחבורה הציבורית", מסביר ארגוב, "ולקבל מסד נתונים שכולל תשלומים לנהגים, עומסי תנועה ועומסים בקווים, וזה מאפשר להם לשנות דברים בזמן אמת". המערכת נמצאת כבר ב־1,000 רשויות מקומיות ברחבי העולם.
החברות שבהן השקיעה ניו ארה ממחישות היטב את השימוש בבינה מלאכותית להיטיב עם החברה. ארגוב אומר כי זה חלק מפן ה־ESG (קיצור של Environmental Social Governance) שבו מאמינה הקרן. "לא מדובר בהשקעות אימפקט", הוא מדגיש, "אבל כן לוקחים בחשבון את מה שקורה בעולם האמיתי והיכולת של חברות וטכנולוגיה לשפר את המצב באופן משמעותי. OPTIBUS גם מסייעת בנוחות, בסידור התנועה, אבל זה גם מוריד את הפחמן באוויר ומסייע לאקלים. לצד הרווחים חשוב לנו גם שמיעוטים יהיו מיוצגים בחברות ושיהיו נושאים סביבתיים וחברתיים".
המורשת של פרס
לצד השותף המייסד ארגוב, שמנהל את ענייני הקרן מבוסטון שבארה"ב, את משרדי הקרן בישראל מנהל השותף המייסד רן שמחה, שמעבר לרזומה עשיר בעולם העסקי כמנהל השקעות בקרנות יוקרתיות, כמו קרן הגידור של סר רונלד כהן באנגליה וכמשקיע בחברות מצליחות, נמנה על מקורביו של הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל ואף שימש כיועצו הכלכלי והטכנולוגי בתקופת הנשיאות, והוא יו״ר משותף של הועדה שבוחנת את החברות המוצגות במרכז פרס לחדשנות ביפו.
לארגוב רקורד עסקי מרשים, ובאמתחתו 25 שנה של בנייה וניהול כמה חברות אמריקאית וחברות רב־לאומיות שעוסקות בתחום התעשייה החכמה. בנוסף הוא יועץ לאחת מקרנות הפרייבט אקוויטי הגדולות בעולם, Berkshire Partners, ומשקיע בולט בלא מעט חברות ישראליות, ואף כיהן כיו"ר Servotronix, שנמכרה לענקית האלקטרוניקה הסינית Midea.
הקרן השנייה של New Era כבר גייסה פי 2.5 מהקרן הראשונה, וגם פה מדובר בחברות שעושות שימוש בטכנולוגיה פורצת דרך עם השפעות מיידיות על החיים של כולנו. בין שמדובר בשיפור עבודת השטח מול לקוחות באמצעות ממשקים אוטונומיים, בין בתחום אבטחת הסייבר ובין, אפילו, שיפור איכות החיים לאוכלוסייה הקשישה בטיפול מהבית או מחוצה לו, באמצעות נותני שירות רפואי. "אם בקרן הראשונה הרבה מהחברות הגיעו אלינו בזכות הקשרים האישיים, אז בקרן השנייה זה כבר בזכות ההישגים של החברות שלנו", מדגיש שמחה. למעשה כל המשקיעים מהקרן הראשונה הצטרפו לקרן השנייה, ואפילו בעלי קרנות גדולות עולמיות שמו את כספם בקרן הון הסיכון הישראלית.
"אנחנו מאמינים שיש לנו את היכולת להבין עסקים וטכנולוגיה, אבל חשוב להדגיש שמי שמרים את החברות האלה אלה המנכ"לים שלהן, שנושמים וחיים ואת העסק שלהם יום וליל. אנחנו כאן לסייע. אנחנו יודעים לבחור את האנשים הנכונים, אבל 99.9% מההצלחה היא שלהם. אנחנו מאפשרים להם גב כלכלי ונותנים להם רשת עסקית וחברתית שאליה לא יכלו להגיע באותה מהירות״.
"הטכנולוגיה מאפשרת היום לחברות לצמוח ולייצר הכנסה גבוהה ומהירה מבעבר", מוסיף שמחה, "בגלל שאנחנו מבינים את הטכנולוגיה עד לרמה של לקרוא את הקוד, זה נותן לנו יתרון, כי אנחנו יודעים אם זה בנוי נכון מבחינה עסקית, רעיונית וביצועית״.
"על הסטארט־אפים הטובים כולם נלחמים", מדגישה איילת פריש, שניהלה במשך שנים את מערך האסטרטגיה המיתוג והתקשורת של הנשיא פרס ז״ל והיום, לצד פרויקטים נוספים, מנהלת פיתוח עסקי בניו ארה "יש לך יתרון שאותם יזמים רוצים אותך, את הצוות שלך, והחבר'ה הצעירים בוחרים בניו ארה בדיוק בגלל הערכים והאנשים שמרכיבים את הקרן. הם מבינים את היתרונות שיש לניסיון. יש פה צוות שיודע להריח את הטכנולוגיה הבאה, את היוניקורן הבא, ומכאן התוצאות".
קרן שלישית
למרות הדגש ששמים בניו ארה על מודעות סביבתית וחברתית, הסיבה העיקרית לכך שהם מושכים משקיעים וסטארט־אפים היא ההצלחה של הקרן הראשונה והגיוס המרשים בקרן השנייה בסך 140 מיליון דולר, שבה הושקעו כבר בתשע חברות שכבר בתוך שנה הראו קפיצה משמעותית. ניו ארה ממשיכה לחפש את הסטארט־אפים הישראליים הצעירים עם טכנולוגיה פורצת דרך לצורך השקעות מהקרן השנייה.
בגלל ההצלחה והעניין הרב, בניו ארה מאפשרים למשקיעים הזדמנות להיכנס ב־Co Investments בסטארט־אפים שאחרת לא היו יכולים להשקיע בשלבים אלו, בגלל האטרקטיביות הרבה של החברות. "גופים רבים רואים בנו משקפת לאקוסיסטם הישראלי", אומר ארגוב, שמציין עוד כמה מהסטארט־אפים המצליחים שנכנסו לקרן השנייה של ניו ארה.
אחת מהחברות שעוסקות בטרנספורמציה דיגיטלית היא WORKIZ, שמאפשרת לבעלי עסקים קטנים ולאנשי מקצוע כמו מנעולנים או שרברבים פלטפורמה דיגיטלית כדי לנהל את מאגר הלקוחות שלהם ואפילו לתזמן עבורם את השירות.
אחד מהסטארט־אפים היותר מיוחדים שנמצאים בקרן השנייה הוא TULU, סטארט־אפ שהוקם בארה"ב על ידי ישראלים, שמנגיש לבעלי בניינים "חדר טולו", חדרון קטן בתוך הבניין שמציע ציוד נגיש להשכרה, כמו שואבי אבק, מדפסות, קונסולות משחק, קורקינטים ועוד. "הכל נגיש וניתן לשלם באופן דיגיטלי, וזה מיועד לאנשים שלא רוצים לרכוש את המוצרים היקרים האלה, או שאין להם מקום כי הדירה קטנה מדי, ואתה יכול לשכור לפי שעה", מסביר ארגוב. "בנוסף, לחברות זה נותן נתוני צריכה והרגלי שימוש על ידי הלקוחות שלהם, שכבות מידע שקשה מאוד לייצר, כמו זמן שימוש ממוצע יומי".
סטארט־אפ נוסף שעושה חיל מאז שהצטרף לקרן השנייה הוא CAJA, שמספק רובוטים אוטונומיים ומערכת הפעלה ייחודית, בענן, לעבודה במחסנים לוגיסטיים. "התחום הזה נמצא בעולם בתאוצה מסיבית, זו עבודה פיזית וסיזיפית מאוד, וקשה למצוא היום עובדים למחסנים, וכאן נכנסת האוטומציה לתמונה. מערכות רבות שקיימות בשוק מאלצות שינוי מסיבי במבנה של המחסן או החנות, אבל כאן המערכת יכולה לעבוד בתנאים משתנים עם מינימום התערבות. הרובוטים הם למעשה טיפשים, והמוח נמצא בפלטפורמה בענן, שיודעת להתאים את עצמה למחסנים".
"יש לנו מודל מוצלח שמורכב מדריסת רגל חזקה מאוד בישראל, נוכחות בולטת בארה"ב וקשרים טובים ברחבי העולם", מסביר ארגוב על פעילות הקרן מול הסטארט־אפים, "אנחנו עוזרים לחברות לפתח את עצמן מחוץ לישראל, להביא את האנשים הנכונים וליצור את השותפות האסטרטגית הנכונה. למעשה יוצרים תשתית אנושית ומעשית כדי ליצור חברות רב־לאומיות, גם כשהן חברת קטנות".
זיו כונן, שהצטרף כשותף לקבוצה לפני כשנה, מדגיש את חשיבות ה־AI בבחירת הסטארט־אפים. כונן הוא בעל רקע טכנולוגי עשיר מתקופה של עשר שנים ביחידה הצבאית היוקרתית 8200, שסיים בדרגת רב־סרן, וכן ניסיון רב בסקטור הפרטי בהובלת טרנספורמציות דיגיטליות וכשותף בחברות ייעוץ ענק כמו מקינזי בבוסטון. כונן מדגיש כי החשיבות בשימוש ב־AI מגיע במטרה ליצור בידול דרך פלטפורמה שתהיה קשה לשכפל על ידי חברות ענק.
"העתיד של העסקים נמצא בפלטפורמות מבוססות AI. אם אתה מקדיש מספיק זמן בפיתוח של AI או כל טכנולוגיית דיפ־טק אחרת, יהיה הרבה יותר קשה למתחרה לעשות את אותו דבר. כוח החישוב היום התעצם והוא ממשיך להתעצם. יש יותר כוח אחסון, ואפשר לייצר מודלים שמעבדים יותר מידע יותר מהר ולהגיע לתובנות טובות יותר, באמצעות למידה מתמשכת".
כונן נותן כדוגמה אחת מהחברות המובילות בקרן השנייה, שעושות שימוש בדיוק בזה. אחת מהן היא Assured Allies, שמאריכה ומעצימה את איכות החיים בקרב האוכלוסייה הקשישה. "הם לקחו בלוק של עשרות אלפי מטופלים בחברת ביטוח שמבטחת אוכלוסייה קשישה והריצו דאטה סיינס, באמצעות אנשים מיחידת 8200. על בסיס זה בנו תוכנית עבור המטופלים, שמתעדכנת בזמן אמת על פי הצרכים שלהם, והם יצרו שותפות עם חברות הביטוח, כך שהמטופל שמשתמש באפליקציה גם זוכה לפרמיה נמוכה יותר".
"משנים את פני החברה"
"הסטארט־אפים הישראליים משנים את פני החברה", מדגיש ארגוב, שקיבל על עצמו את המשימה לנהל את הקרן לאחר פגישה עם הנשיא לשעבר פרס, שרצה אפשרות לסייע ליזמים צעירים גם לאחר שסיים את תקופת כהונתו. "יש בקרן תמהיל ייחודי מאוד, שמערב עניין עסקי של חדשנות ברמה שקשה לתאר, יזמים מבריקים שכל יום מלמדים אותך משהו חדש, וציונות נטו", מבהיר ארגוב.
"עברנו את השלב שציונות זה רק להגן על הארץ ולגדל תוצרת חקלאית. היום זה גם לפתח את כלכלת ההייטק שהובילה את ישראל לצמיחה שקשה לדמיין, ושבזכותה צלחנו משברים קשים. אנחנו רוצים לקחת חלק בניית החזון הישראלי החדש, שבאמצעותו גם נגשר על פערים בחברה ונחבר בין קהילות שונות מאזורים שונים כמו הפריפריה ואוכלוסיות מוחלשות. אנחנו כל הזמן פוגשים סטארט־אפים מגוונים עם מנהלים ערבים או חרדים, מכל מיני מקומות בארץ. זה מה שמניע אותנו, לבנות כאן מדינה לתפארת כל תושביה, ועל הדרך לעשות כסף עבור המשקיעים שלנו. זה משתלב יחד".
ארגוב, ירושלמי במקור ודור תשיעי בארץ, קשור מאוד לנושאים החברתיים ואף הקים את תוכנית ארגוב למנהיגות ודיפלומטיה באוניברסיטת רייכמן. התוכנית, על שם אביו, השגריר שלמה ארגוב ז"ל, מקנה לסטודנטים ידע תיאורטי וכלים פרקטיים, ונועדה להכין צעירים בעלי כישורים מיוחדים לייצג את האינטרסים של מדינת ישראל והעם היהודי בזירה הבינלאומית.
"הרעיון שמניע אותנו הוא להשקיע בחברות שעושות הטמעת טכנולוגיות בתחום ה־AI, למידת מכונה, דאטה מיינינג וכדומה", מסכם ארגוב, "ולזהות חברות שמביאות לשיפור באיכות החיים בכל אחד מהוורטיקלים האלה, כדי לסגור פערים בחברה".בבב