עבור רובנו בין פיזיקה לאומנות אין הרבה קשר, אבל שיתוף פעולה בין הפיזיקאית ד"ר יסמין מרוז מאוניברסיטת תל אביב לאומנית העכשווית ליאת סגל מאתגר את גבולות הגזרה בין שני התחומים. עבודתן המשותפת של השתיים, ששמה "אובייקט בלתי אפשרי", תשוגר בסוף השבוע לתחנת החלל הבינלאומית במסגרת משימת "רקיע" שבה משתתף האסטרונאוט הישראלי השני איתן סטיבה.

"אובייקט בלתי אפשרי" הוא פסל שמבנהו התלת־ממדי עשוי ממים נוזליים שאינם מקבלים את צורתם מכלי קיבול כלשהו, וככזה אינו יכול להתקיים על פני כדור הארץ אלא רק בתנאי חוסר כבידה. הפסל בנוי ממארג של צינורות ומוטות פליז שאליהם מוזרמים מים.

בהיעדר כבידה המים הולכים ויוצרים סביב המוטות מעטפת נוזלית בעלת מבנה תלת־ממדי המשתנה עם הזמן, ומקבלים את צורתם בזכות מתח הפנים של המים ומשיכתם אל דפנות המוטות. מבנה הפסל המתכתי, המזכיר גרם מדרגות גלי וחסר כיוון, מעלה שאלות לגבי מהי צורה בסביבה נטולת כבידה וכיווניות, ובפרט מה הצורה של המים.

ד''ר יסמין מרוז (צילום: נעמי מרוז)ד''ר יסמין מרוז (צילום: נעמי מרוז)


ד"ר מרוז היא חברת סגל בכירה בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון בפקולטה למדעי החיים ע"ש וייז של אוניברסיטת תל אביב, החוקרת פיזיקה של מערכות צמחים. סגל למדה מדעי המחשב וביולוגיה ועבדה בתעשיית ההייטק, אך בעשור האחרון מקדישה את עיקר זמנה לאומנות. הקשר המיוחד ביניהן נוצר כשהיו סטודנטיות לתואר שני באוניברסיטת תל אביב.

מרוז מספרת: "האומנות והמחקר שניהם מבוססים על תהליך מחשבתי, שבו היצירתיות משחקת תפקיד מרכזי שמוּנע מהרצון לשאול שאלות מעניינות. מדובר ביצירת אומנות מבוססת חשיבה מחקרית, שבה המדיום הוא בעצם הפיזיקה של התנהגות מים בחוסר כבידה. למדתי המון בתהליך, ואין לי ספק שזה יתרום למחקר במעבדה שלי".

ליאת סגל - קרדיט  (צילום: ויויאן ווילד )ליאת סגל - קרדיט (צילום: ויויאן ווילד )


סגל מוסיפה: "הצלחנו להביא ליצירה משותפת אמיתית, שלא יכולה הייתה להתממש על ידי כל אחת בנפרד. בעבודה אנחנו מתבוננות גם על מקומה של התרבות והאומנות בתקופה שבה האנושות חווה התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות מואצות. כשמתחילים לראות ניצנים של תיירות חלל ולאחר שהתאפשרו בו כבר התנאים לקיום בסיסי ולביטחון, אנחנו מתפנים לשאול שאלות על תרבות אנושית ואומנות גם מחוץ לכדור הארץ".