"אנחנו מנצלים את הדחיות בשיגור כדי להמשיך בתרגול ובלמידה", סיפר האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה בראיון אחרון לפני השיגור, "יש לנו הזדמנות להמשיך ולשאול שאלות – בעיקר כי יש עדיין כל כך הרבה דברים שאנחנו לא יודעים ולא מבינים, וניתקל בהם רק שם".
הוא שיתף בתחושותיו לקראת השיגור: "אני מרגיש מאוד בטוח, וסומך על הציוד שאנחנו משתמשים בו. כל הזמן ממשיכים לבצע בו בדיקות נוספות, לרמה של ביצוע CT כדי לוודא שהכל תקין. הציוד והטכנולוגיה השתפרו מאוד מאז האסון בו נהרג אילן רמון, ובעצם לאורך ההיסטוריה נאס"א חוותה שלוש תאונות קשות כאלה".
"הדחיות הרבות נותנות לנו ביטחון, כי אנחנו מבינים כמה ממשיכים לבדוק את הכל ולתקן במידת הצורך – זה הרבה יותר טוב ומרגיש מתרחיש בו לא בודקים כלום ויוצאים לדרך", הוסיף, "אנחנו מקבלים גם עוד הזמדנות לשבת ולדבר עם המשפחות שלנו – אם כי לא באופן פיזי, שכן אנחנו עדיין בבידוד. מפגש עם אדם שהוא חלילה מצונן עלול להוביל לביטול משימה כזו".
מה יקרה במידה ויהיו דחיות נוספות?
"אם השיגור לא יקרה השבוע – הוא יידחה למאי. במצב כזה נצא מהבידוד וניכנס אליו שבועיים לפני תאריך היעד החדש. אין גבול מבחינתי לתאריכים".
סטיבה ומשפחתו הם חברים טובים של וקרובים של משפחת רמון. "הקשר לאילן ז"ל סייע לי לחוות את התחום מקרוב", סיפר, "כטייס קרב – עצם הטיסה לחלל נראית כמו הישג, חוויה יוצאת דופן שרבים לא זכו לחוות, בעיקר כי כיום ישנו מספר מצומצם למדי של אסטרונאוטים שממריאים לחלל מדי שנה".
הוא התייחס לביקורת שנשמעה לא פעם על הטיסות הפרטיות לחלל, ועל כך שמי שהשתתפו בהם – אינם אסטרונאוטים באמת. "אני לא מייחס להגדרה הזו שום חשיבות, זה לא דרגה או תואר ואין משמעות לאיך קוראים לזה. בכל מקרה, הטיסות הקצרות תורמות המון למדע", הדגיש.
הוא שיתף במחשבות שבוודאי יעברו בראשו ברגעי השיגור: "מדובר ברגע מיוחד מאוד, מזכיר לי קצת את הגיחה הראשונה שעשיתי במטוס קרב, תחושה כזו כאילו מקבלים בעיטה בתחת, ואז קולטים שהכל בשליטה והסטיק אצלך בידיים. רק שפה הכל אוטונומי".
למי הכי תתגעגע בחלל?
"לאשתי ולכל בני המשפחה, שהשנה אחגוג בלעדיהם את ליל הסדר, אבל מניח שנדבר במהלכו".
מה זה אומר עבורך שיפתח וטל רמון הגיעו לאורלנדו לצפות בשיגור?
"אנחנו נמצאים בקשר קרוב ואני מאוד מתרגש מכך שהם הגיעו, בעיקר כי יודע שזה משחזר עבורם חוויות לא פשוטות מלפני 20 שנה".
בסיום הראיון, הוא התייחס למהפך הקיצוני שחווה בשנה האחרונה – מאדם אנונימי לחלוטין, טייס קרב לשעבר, לאדם מוכר מאוד. "החשיפה לא קלה לי, אני לא רגיל לעמוד מול קהל, זה לא טבעי לי ולא נהנה מזה", סיכם, "אבל זה חלק מהתפקיד ואני מרגיש שמה שאני עושה – נכון. היום אני מבין הרבה יותר בניגוד ללפני שנה ושמח לשתף בהכל – כי מעטים זוכים לחוות את הדברים הללו. אני לא נהנה מהחשיפה הציבורית ופרסום זו לא המטרה שלי במשימה".