"לוקחים חלק בייעול ישראל": זוכי פרס א.מ.ת מספרים על הישגיהם

ששת זוכי פרס א.מ.ת, המכונה "הנובל הישראלי", זכו בכבוד על מצוינות והישגים אקדמיים ומקצועיים, אשר הובילו לתרומה משמעותית לחברה הישראלית. נציגי ועדת השיפוט העניקו את הפרס לזוכים לשנת 2022 בשלוש קטגוריות: מדעי החברה, מדעי החיים ומדעי הרוח. טקס חלוקת הפרס יתקיים בחודש יוני בנוכחות ראש הממשלה נפתלי בנט, שיעניק את הפרס לזוכים.

חברי ועדת הפרס הם כבוד שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, פרופ' מיכאל סלע, עו"ד חיים אהרון, עו"ד שלומית ברנע פרגו, פרופ' רות ארנון, מר אריה דובסון, פרופ' יצחק בן־ישראל ופרופ' רבקה כרמי. הזוכים מגיעים מתחומים ועולמות שונים, בהם האקדמיה, הרפואה והמשפט. הם תרמו לתגליות חשובות ועזרו לחזק את מעמדה של ישראל, הן כמדינה מובילה בתחום המחקר והן כמדינת חוק דמוקרטית וחזקה.

פרופ' אמנון רובינשטיין - זוכה פרס א.מ.ת בתחום מדעי החברה

אמנון רובינשטיין, פרופ' למשפטים וחבר בסגל הבכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, זכה בפרס א.מ.ת על תרומתו בתחום מדעי החברה. פרופ' רובינשטיין, חתן פרס ישראל למשפטים לשנת 2006, נחשב לאבי המשפט החוקתי בישראל. הוא שירת כשר החינוך בממשלת יצחק רבין השנייה ובממשלת שמעון פרס. בתפקידו כשר התקשורת היה אחראי לרפורמה הגדולה שהכניסה את הטלפונים הנייחים לכל בית בישראל, אך עיקר פועלו ביוזמות שנקט לקידום הגנה על זכויות אדם, ששיאן חקיקת חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו".

"אני מאוד שמח לקבל את הפרס, זה סימן לקריירה ארוכה ומסע שהחל כתלמיד באוניברסיטה העברית, נמשך דרך הכנסת, שהייתי חבר בה 25 שנה ושכיהנתי במשרות כשר בממשלה במשך כ־20 שנה", אומר פרופ' רובינשטיין.

"במשרד התקשורת הייתה לי הזכות לבטל מחסור של שנים וליצור שירות טלפוני שעומד בסטנדרט של מדינה מתקדמת", נזכר פרופ' רובינשטיין, "אבל הפעילות שלי בכנסת לא פסקה והחוקים שהעברתי, בעיקר חוק כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק, היו מאוד משפיעים וזכו להתייחסות עשרות פעמים מבית המשפט העליון.

"אני מאמין בדמוקרטיה ליברלית", מדגיש פרופ' רובינשטיין, "מאמין בדמוקרטיה שבה האדם מרגיש וחש משוחרר, ויש שוויון מלא ואין אפליה בשל גזע. הייתי רוצה שישראל תתקדם לקראת זה, יש לנו אומנם אויב קשה ומלחמה קשה, אבל הוכחנו שאפשר לחיות עם זכויות אדם ועם מלחמה.

"אני שמח שיכולתי לקחת חלק בייעול ישראל, להפוך אותה לפחות בירוקרטית, להגדיל את היצע השירותים לאזרח ובעיקר לחזק את המדינה, כך שכבוד האדם וחירותו יהיו במרכז".

פרופ' רות לפידות - זוכת פרס א.מ.ת בתחום מדעי החברה

פרופ' רות לפידות מהאוניברסיטה העברית, הנחשבת למייסדת המשפט הבינלאומי־ציבורי במדינת ישראל, זכתה בפרס א.מ.ת על תרומתה בתחום מדעי החברה. בקריירה שפרושה על פני למעלה מ־60 שנה היא הטביעה את חותמה במחקר, בהוראה ובעשייה.

פרופ' לפידות היא בוגרת המחזור הראשון של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וחוקרת בעלת שם עולמי במגוון תחומים של המשפט הבינלאומי, בדגש מיוחד על דיני הים, חקר אוטונומיות ומעמדה של ירושלים. היא כיהנה כיועצת המשפטית של משרד החוץ בשנים דרמטיות במיוחד, שבהן הושלם הסכם השלום עם מצרים והחלו שיחות ההמשך בנוגע לאוטונומיה בשטחים.

פרופ' לפידות זכתה בפרסים רבים לאורך השנים ואף נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ה־47 למדינת ישראל. "מאוד שמחתי ששמעתי על הענקת הפרס", אומרת פרופ' לפידות, "ואני רוצה להודות לדיקנית הפקולטה למשפטים בירושלים, פרופ' דפנה לוינסון־זמיר, שהגישה את המועמדות שלי, ותודות לכל מי שהמליצו עליי וכמובן למוריי לאורך השנים, אני מאוד מקווה שהצלחתי לסייע קצת למדינה לאורך השנים.

פרופ' חרמונה שורק - זוכת פרס א.מ.ת בתחום מדעי החיים

פרופ' חרמונה שורק מהאוניברסיטה העברית, המתמחה בתחום מדעי המוח המולקולריים, זכתה בפרס א.מ.ת על תרומתה בתחום מדעי החיים, על הישגיה בתחום חקר המוח.

פרופ' שורק מוערכת וידועה בשל מחקריה על המסלולים המולקולריים של ויסות נוירוטרנסמיטרים חשובים במוח האדם והשימוש ברנ"א, ומחקריה שפכו אור על תפקידם במצבי בריאות וחולי. פרופ' שורק היא ראשת המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן והמרכז לחקר המוח על שם אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית בירושלים, ודיקן הפקולטה למדעי הטבע. מחקריה ומאמציה הובילו בין היתר לפיתוח תרופות חדשניות למניעה וטיפול בתסמונת פוסט־טראומטית ובמחלות ניווניות של המוח ומערכת העצבים.

"זה מאוד מרגש", אומרת פרופ' שורק על קבלת הפרס, "אני התחלתי את המעורבות שלי במחקר מהתחום של הרנ"א בשנות ה־80, בימים שידענו הרבה פחות על ההשפעה וחיברתי את זה לתחום חקר המוח. כדי להבין את מה שאנחנו עושים צריך לחשוב על ביטוי גנים בתור פירמידה: למעלה יש את הגנים, בתחתית יש את החלבונים ובאמצע יש את הרנ"א.

פרופ' רפאל מלאך - זוכה פרס א.מ.ת בתחום מדעי החיים

פרופ' רפאל מלאך, העוסק בתחום חקר המוח במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן, זכה בפרס א.מ.ת בתחום מדעי החיים על הישגיו בתחום הנוירולוגיה. פרופ' מלאך זוכה להערכה רבה על עבודתו בחקר הבנת תהליכים במוח ותגליותיו על קשרי מבנה־פונקציה במוח האנושי ותגליותיו לגבי מנגנונים עצביים בתפיסה החושית והחשיבתית.

"אני לא רואה בזה פרס אישי אלא פרס לקבוצה, לסטודנטים הנהדרים שלי שבנו את החומר שממנו נוצר הפרס, וכמובן כל המערכת מסביב והמכון שמאוד תמך", אומר פרופ' מלאך.

"בתחום חקר המוח אוהבים להדגיש את הקטע הבריאותי, שהוא כמובן חשוב, אבל אסור שהציבור יפספס קו נוסף וזו הפליאה. יש חומר אורגני בראש שלנו שבזכותו נוצר כל העולם הפסיכולוגי, המחשבתי והרגשי. כחוקרי מוח יש לנו את אחד האתגרים הגדולים של האנושות, והוא רק בראשיתו. כל דבר שאנו מבינים או לומדים משליך מהר מאוד על האפשרות שלנו להבין איך לעזור לאנשים שהפונקציות האלו נפגעו אצלם.

פרופ' עודד ליפשיץ - זוכה פרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח

פרופ' עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב זכה בפרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח על הישגיו ותרומתו לעולם הארכיאולוגיה. פרופ' ליפשיץ נחשב לשם דבר ובעל מוניטין בינלאומי בחקר ההיסטוריה והארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת האלף הראשון לפני הספירה.

בלב העניין הארכיאולוגי וההיסטורי של פרופ' ליפשיץ עומדת הכרה חדשנית בכך שבמהלך רוב האלף הראשון לפני הספירה עוצבה הארכיאולוגיה וההיסטוריה באזורנו על ידי נוכחותן של האימפריות - אשור, בבל ופרס. "כשבוחנים את התקופה הזו, אין כמעט זמן שיהודה הייתה עצמאית", מספר פרופ' ליפשיץ, "רוב הזמן שבו נכתב התנ"ך למעשה זה היה תחת שלטון אימפריות זרות, ואנחנו מבינים ככה יותר את תקופת הגלות ואיך ממלכת יהודה התנהלה תחת שלטון זר.

פרופ' גדעון שלח־לביא - זוכה פרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח

פרופ' גדעון שלח־לביא מהאוניברסיטה העברית זכה בפרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח על תרומתו לעולם הארכיאולוגיה. פרופ' שלח־לביא ערך מחקר ארכיאולוגי נרחב בצפון סין ובמונגוליה, ותרם לידע האקדמי והארכיאולוגי הישראלי על ידי חקר תרבויות ואזורים שהיו זרים לעולם המחקר הישראלי, ובכך הביא להרחבת אופקי האקדמיה הישראלית בתחום.

"הארכיאולוגיה מרתקת אותי בשל האפשרות להבין את התפתחות החברה והתרבות האנושית בחלקים שונים של העולם", מסביר פרופ' שלח־לביא. "המחקרים שלי בסין ובמונגוליה באים אומנם לענות על שאלות בעלות מאפיין מקומי, אבל יש להם גם מאפיין אוניברסלי.
"המחקר הגדול האחרון שעשינו היה בנושא תחילת החקלאות, המעבר של בני אדם מציידים־לקטים לחקלאים. זה המעבר שלנו לחברה של יושבי קבע וחקלאים, אולי השינוי הכי גדול שקרה למין האנושי, וזה שינוי שאנחנו עדיין לא מבינים איך זה קרה. בקנה מידה ארכיאולוגי מדובר בשינוי שמתרחש לאורך אלפי שנים שלא פענחנו לעומק".