האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה ויתר חברי צוות משימת AX-1 נחתו הערב (שני) בחופי פלורידה, 17 ימים לאחר ששוגרו לחלל. לרגע המרגש הזה, שלווה בצרחות אושר בחדר הבקרה, קדמו עיכובים רבים בדרך. הארבעה שהו בחלל במשך כ-16 שעות, כאשר רגע לפני הכניסה לאטמוספירה, תא הצוות של החללית נפרד מתא השירות (הכולל את הפאנלים הסולאריים), והפעיל מנועיו. ההיפרדות מתא השירות בוצעה על מנת שמגן החום יוביל את כניסת הקפסולה בה נמצאים האסטרונאוטים - לאטמוספירה. הכניסה התבצעה במהירות של כ-17 אלף מייל לשעה, שהם 27 אלף קמ"ש.

כאמור, החיכוך בשכבת האטמוספירה האט את החללית בצורה דרסטית, תוך חימום הקפסולה לטמפרטורות שגבוהות מ-1,600 מעלות. לאורך כל התהליך, מערכות אוורור בחללית ובחליפות שמרו על חברי הצוות ועל החללית עצמה. בשלב זה, המהירות של החללית המשיכה לרדת עד שהגיעה למהירות של 560 קמ"ש, דבר אשר איפשר את פתיחת המצנחים. בעת הנחיתה במים, האטה החללית עד למהירות של כ-30 קמ"ש.

מיד לאחר מכן, סירות מהירות הגיעו למקום ובדקו את המצב הכללי של הקפסולה. הצוותים וידאו שאין פגיעות או דליפות לא צפויות בגוף החללית, ובהמשך הגיעה אונייה, שהעלתה את הקפסולה וארבעת חברי הצוות הוצאו מהחללית, לאחר שעברו בדיקה רפואית ראשונית. משם, הם הוטסו לאתר השיגור בקייפ קנברל, פלורידה, בו המתינו להם צוותי Axiom Space, SpaceX ונאס"א לביצוע בדיקות רפואיות נוספות.

איתן סטיבה והצוות בתוך הקפסולה בדקות לפני הנחיתה. צילום: מתוך השידור החי של Axiom Spaceאיתן סטיבה והצוות בתוך הקפסולה בדקות לפני הנחיתה. צילום: מתוך השידור החי של Axiom Space

משם הם הוטסו לבדיקות בבית חולים, כדי לוודא שמצבם הפיזי טוב. לאחר מכן, פגשו את בני המשפחה והחברים הקרובים, שבוודאי ספרו את הדקות והשניות עד לחיבוק הכל כך מתבקש הזה. כזכור, עוד לפני השיגור שהו האסטרונאוטים הנוסעים בבידוד ארוך של מספר שבועות, במטרה למנוע הידבקות במחלות כלשהן. הבידוד התארך בצורה משמעותית בשל הדחיות, שהגורם להן היה מזג אוויר בעייתי. 

לצד סטיבה, שהיה השלישי לצאת מהחללית, השתתפו במשימה גם מייקל לופז-אלגריה, אחד מהאסטרונאוטים המעוטרים והמוערכים ביותר של נאס”א, שמחזיק גם בשיא הליכות החלל - ושימש כמפקד. הנוסעים הנוספים היו לארי קונור, אייל נדל”ן וטייס בעברו, ומארק פאתי, איש עסקים קנדי. כל אחד מהם שילם כ-55 מיליון דולרים עבור החוויה, שהתארכה בצורה משמעותית.

רגעי הנחיתה של איתן סטיבה. צילום: מתוך השידור החי של Axiom Spaceרגעי הנחיתה של איתן סטיבה. צילום: מתוך השידור החי של Axiom Space

גורמים רבים מעורבים בתהליך החזרה לכדור הארץ, בהם סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א), רשות התעופה הפדרלית (ה-FAA), אקסיום וספייס איקס, לצד משמר החופים האמריקאי, אשר אמון על יצירת אזור נחיתה סטרילי עבור החללית. בכל נחיתה של חללית מסוג 'דרגון' יש מספר אתרי נחיתה אופציונליים הפרוסים לאורך חופי פלורידה באוקיאנוס האטלנטי ובמפרץ מקסיקו. 

הדחיות שנרשמו במועד החזרה לכדור הארץ, העניקו לסטיבה מספר ימים נוספים בחלל, אותם הוא ניצל לביצוע פעילויות חינוכיות ומדעיות נוספות. בימים האחרונים ביצע סטיבה בדיקות נוספות במסגרת ניסויי רפואה מרחוק. כך מאגר הנתונים הזמין עבור החוקרים הישראלים גדל, והמידע החדש צפוי לסייע להם. 

עם הנחיתה המוצלחת אמר סטיבה: "היה לי הכבוד להיות חלק מ-Ax-1, משימת הצוות הפרטית הראשונה לתחנת החלל הבינלאומית, ולהוביל את משימת רקיע. המטרה הבסיסית של רקיע הייתה להכיר ביתרונות הפוטנציאליים של חקר החלל, באמצעותם אנו שואפים לשחרר את הפוטנציאל היצירתי שלו. במהלך ימי המשימה נערכו על סיפון תחנת החלל עשרות ניסויים מדעיים שפותחו על ידי חוקרים ומדענים ישראלים,  ובמישור החינוכי רקיע אפשרה העברה חיה של תכנים חינוכיים למאות אלפי תלמידים ישראלים בעברית, לראשונה מה-ISS".

"משימת רקיע והאנשים מאחוריה מוכיחים שאף חלום אינו מעבר להישג יד. אני נרגש לראות איך המשימה תשפיע עוד שנים רבות קדימה ולפגוש את השותפים הרבים שיצרו את המשימה הזו עם שובי לישראל", אמר סטיבה.