בשנים האחרונות נרשמו פיתוחים רבים בתחום הטיפולים לסרטן, אשר משנים את אופן ההתמודדות עם המחלה. טיפולים ופיתוחים רבים נמצאים בימים אלה בשלבי ניסוי שונים, בהם פיתוחים כחול לבן דוגמת הטכנולוגיה של חברת האימונו-אונקולוגיה הישראלית NeoTX (נאוטקס). "הטיפול שלנו מתמקד בעצם בהפעלת המערכת החיסונית נגד הגידול הסרטני", סיפרה בראיון מיוחד ד"ר מיכל שחר, מובילת המחקר, "בעצם, המערכת החיסונית שלנו יכולה לטפל בגידולים רבים, ואנחנו רק עוזרים לה לעשות את העבודה. אחרי שהיא מקבלת את העזרה הזו - היא תוקפת את הגידול ומונעת היווצרות של גרורות בגוף החולים, או חלילה חזרה של הגידול".
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
"המטרה שלנו היא למנוע מצב כזה", הדגישה, "התרופה שלנו כוללת חלק חיידקי, שאינו מסוגל להתרבות ונקשר בעצם לתאים הסרטניים, תוך שהוא גורם למערכת החיסון לתקוף אותו - וכך גם את הגידול עצמו. לאחר שהגוף מזהה את החיידק, הוא תוקף אותו, ונכנס בעצם לתוך הגידול הסרטני, תוך זיהוי של התאים הסרטניים בגוף".
במילים אחרות, הפיתוח שלכם בעצם מסמן את הגידול בצורה בולטת ו"שולח" את מערכת החיסון אליו?
"בדיוק. זו מניפולציה למערכת החיסונית של הגוף. אנחנו אומרים לה שקורה פה משהו רע, וכך היא מפסיקה 'לשתף פעולה' עם הגידול, ומתחילה לתקוף אותו".
היא ציינה כי ראשית, הם ביצעו ניסויים בעכברים, מהם עולה כי התרופה שלהם, בשיתוף עם טיפול נוסף, "גורמים לזיכרון חיסוני - מצב בו הגוף זוכר את הגידול, ויודע לתקוף אותו במידה ויחזור, ולמעשה למנוע את התפתחותו המחודשת. כעת, אנחנו מבצעים את השלב הראשון בניסוי קליני בישראל".
ד"ר שחר הוסיפה: "במסגרת הניסוי, שמבוצע בשילוב תרופה נוספת של חברת אסטרהזניקה, אנחנו בודקים את ההשפעה על גידולים סרטניים של חולים במצב קשה. מדובר בניסויים ממושכים ומאתגרים במיוחד, שכן גידולים סרטניים יכולים להתפתח בכלל אברי הגוף, והם שונים אחד מהשני במבנה ובמולקולות שמרכיבות אותם. בשלב הזה, משתתפים בניסוי חולים עם גידולים מסוג מסוים בלבד, שיש להם מולקולה ספציפית".
"כרגע - אנחנו אופטימיים וישנם כיוונים מעניינים והצלחות, לצד מחשבה להרחיב את המחקר למדינות נוספות", אמרה, "אבל בכל מקרה, זו רק ההתחלה וניסויים כאלה לוקחים שנים. במקביל, אנחנו עובדים על הפאזה השנייה של הניסוי, ובודקים את המינונים הנדרשים, ובאיזה תדירות יש לתת את התרופה כדי שתהיה יעילה - ועבור איזה גידולים". היא חשפה כי "במסגרת הפאזה השנייה, ישנו ניסוי בארצות הברית לטיפול בסרטן הריאות, הכולל שילוב של התרופה עם כימותרפיה - דבר בעל פוטנציאל גדול".
בהמשך הריאיון, ד"ר שחר סיפרה כיצד הגיע לתחום עיסוקה, שגם כיום, מספר הנשים בו נמוך מזה של הגברים, בטח כאשר בוחנים את התארים המתקדמים. "בתואר ראשון בביולוגיה ובכימיה לומדות יותר סטודנטיות מסטודנטים, אבל בעבר זה לא היה כל כך נפוץ למצוא אותן, בטח כאשר מדובר בתארים מתקדמים", ציינה, "את הדוקטורט סיימתי לפני המון שנים, בתקופה שתחום הביוטק לא היה נפוץ כל כך, אבל מאז שהייתי ילדה קטנה היה לי ברור שאלך למחקר, למרות התלבטויות רבות בהן נתקלתי בדרך. למשל, כשהמשכתי מתואר שני למסלול של דוקטורט בביוכימיה, התלבטתי בין מסלול של רפואת שיניים (שהיה קל יותר) לבין הדוקטורט בו בחרתי בסופו של דבר, שהיה המסלול הקשה מבין השניים".
למה את חושבת שעדיין ישנו פער בין מספרי הגברים והנשים בתחומים הללו?
"בשנים הראשונות שלי, ולא רק, זכיתי לעבוד עם יזמיות, אך הם לא היו רבות. העובדה שראיתי נשים בתפקידים בכירים, שהובילו פרויקטים, סייעה לי להבין שאפשר להתקדם. אחד ההבדלים בין גברים לנשים, הוא העובדה שהם לא מפחדים להיכשל - בעוד שנשים חוששות, ומחפשות את המקום הנוח יותר, כדי שיוכלו להביא ילדים ולהקים משפחה. וכן, היה לא מעט פחד - אבל עדיין כל שלוש-ארבע שנים עברתי חברה ונכנסתי למשהו אחר לגמרי. צריך לאהוב את האתגר".
החוקרת הבכירה הוסיפה: "את בתי הראשונה ילדתי במהלך לימודי הדוקטורט, ובמעבדה שעבדתי בה בבר אילן היינו רק נשים - למעט אולי גבר אחד שפרץ לזמן קצר - דבר שמראה שיש המון נשים בתחום. עם זאת, הן עדיין 'נעלמות' בשלב מסוים, למרות שעם השנים המצב בפירוש הולך ומשתפר". היא ציינה עוד כי "כשעובדים עם נשים - צריך לתת להן יותר גמישות ואת היכולת לעבוד מהבית. הן יותר יעילות מגברים ויודעות להסתדר כשהן מוגבלות מבחינת זמנים. ואם הן נכנסות להיריון - אז אפשר להסתדר בלעדיהן במהלך חופשת הלידה. סביבה תומכת תוביל לפריחה שלהן".
ד"ר שחר סיכמה: "אני באמת רואה שינוי בנושא - וכיום ישנן המון נשים יזמיות ומוכשרות בביומד. זה לא פשוט מהמון סיבות, בין היתר כי צריך לדחוף את עצמך, ונשים פחות נוטות לעשות את זה, או לקחת סיכונים".