פיתוח ישראלי חדש, שהוטמע לאחרונה באוניברסיטאות ובמרבית המכללות בישראל, מסוגל לוודא את רמת המקוריות של עבודות בכל שפה במדעי הרוח, במדעי החברה וברוב מדעי החיים.
מי שעומדת מאחורי הפיתוח היא חברת מקוריות בע"מ (Originality) אשר פיתחה מערכת הכוללת מאגר של כ־7 מיליון עבודות שהוגשו בישראל בעשר השנים האחרונות. הפתרון הפך מבוקש במיוחד על רקע המעבר ללימודים מרחוק בחסות מגפת הקורונה והצורך בריחוק חברתי.
"במחקר שנערך במספר מוסדות להשכלה גבוהה בישראל התגלו התוצאות הבאות - במדעי הרוח ובמדעים מדויקים חלה צניחה משמעותית ברמת היושרה לעומת ירידה מתונה בלבד במדעי החברה ומדעי הבריאות", אומרים בחברה.
"לפני הקורונה רמת היושרה במכללות הפרטיות הייתה גבוהה יותר מזו של האוניברסיטאות, אך מגמה זו התהפכה בתקופת הקורונה, כלומר רמת היושרה במכללות הפרטיות הפכה נמוכה יותר מזו שבאוניברסיטאות. מה שאומר, שתופעה זו החלה לחלחל גם למכללות הקטנות יותר".
ברוב המקרים הענישה במקרה שסטודנט נתפס מעתיק עבודה אקדמית אינה דרמטית. בישראל הענישה נתונה לשיקול דעתה של ועדת משמעת של המוסד האקדמי ונתמכת בתקנון המוסד. היא נעה בין אזהרה או נזיפה, פסילת בחינה, איסור לגשת למועד מסוים, ביטול השתתפות בקורס ועד לסנקציה החמורה ביותר - הרחקה מהמוסד האקדמי לתקופה מוגדרת או לצמיתות – מה שקורה לעתים נדירות.
שיטות הרמייה וההעתקות הפכו יצירתיות יותר בשנתיים האחרונות וכהוכחה לכך ניקח לדוגמה את מבחני הבית בזום. זווית המצלמה מוגבלת יחסית וסטודנטים לעתים מנצלים זאת כדי להעביר תשובות באמצעות הוואטסאפ ללא בקרה או פיקוח.
ראש המחלקה להוראת מדעים במכללה האקדמית אחוה ד"ר עומר פליק טוען: "אילו הסטודנטים היו משקיעים את כל היצירתיות שלהם בללמוד לבחינה ולא באיך להעתיק, מצבנו היה נפלא. במקום שבו האמון נפגע הטכנולוגיה יכולה לפתור את הבעיה ולהראות לנו אם עבודה הועתקה או לא. אנחנו מעבירים את כל העבודות אצלנו דרך התוכנה וככה מוודאים שהעבודות אכן מקוריות".