סביר להניח שהם הופתעו גם מכך שבקייב החלו ליישם את הטקטיקות הנהוגות במוסקבה למלחמה בשדה הוירטואלי. שיטות הפעולה האוקראיניות משלבות את הטקטיקות בהן נוהגים לפעול ברוסיה, יחד עם תוספות שדרוגים - שהפתיעו את ממשלו של פוטין. אלו הדרכים בהם אוקראינה עשתה זאת:
חלק מהפעילות האוקראינית ברשתות החברתיות כוללת תעמולה ומודעות פרסום למען העלאת המודעות. הם פועלים בצורה רחבה במיוחד בתחום הזה, כאשר שרים, סוכנויות ומשרדים ממשלתיים, לצד חיילים בצבא, מפרסמים ברשתות החברתיות תיעוד רב מהקרבות - כולל פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על ידי הצבא הרוסי. לפעולות הללו ישנו כוח רב מול מכונת התעמולה הרוסית, המסתמכת במידה רבה על כלי התקשורת הרשמיים, כדי לכנות את זלנסקי - נאצי - ולהאשים את האוקראינים בביצוע מעשי זוועה כלפי אזרחים דוברי רוסית החיים במזרח המדינה.
בעוד שהמסרים הפרו-מוסקוואים עדיין זוכים לתשומת לב והשפעה מסוימת באפריקה ובמדינות באמריקה הלטינית, מסע הפרסום של זלנסקי הוכיח את עצמו במידה רבה כהצלחה, ובעל השפעה על מסגור דעת בעלי הברית המערביים בנושא הפלישה הרוסי.
עם זאת, הקמפיין האוקראיני לא נחל מאה אחוזי הצלחה, שכן חברת מטא סירבה לתחנוני השר פדורוב, ולא הסכימה למנוע את הגישה הרוסית לפייסבוק ולאינסטגרם. החברה ציינה אז כי לרוסים ישנו צורך ב"גישה למידע עצמאי על המלחמה". המהלך לא מנע מהמשטר הרוסי להחליט ולאסור את הרשתות החברתיות הללו, זאת על פי חוקי הצנזורה השונים שהונהגו בשטחה מאז פרוץ המלחמה. הפצרותיו של פדורוב לחסום בצורה מוחלטת את האינטרנט ברוסיה נתקלו גם בספקנות וביקורת מצד ארגוני זכויות אדם, שקראו לשמור על האינטרנט - כדי לתמוך בהתנגדות המקומית ברוסיה למלחמה.
עם זאת, המהירות המרשימה בה הצליח השר האוקראיני הצעיר להוביל לשינויים אסטרטגיים בחברות טכנולוגיה רבות, כדי לצמצם את פעילותן ברוסיה - מסיבות פוליטיות - היא דבר יוצא דופן. למעשה, במקרים רבים מדובר אף בשבירת מדיניות ארוכת שנים של המגזר הטכנולוגי, שלא לקחת צד במקרים כאלה.
עם זאת, בקרב הסייבר הה, החיילים הדיגיטלים של רוסיה עדיין מנצחים - ובגדול, שכן קבוצות האקרים הקשורות לקרמלין תקפו שוב ושוב את אוקראינה באמצעות תוכנות זדוניות, וקמפיינים שונים של פריצות. בחודש אפריל הם אף ניסו להפיל את רשת החשמל המדינה. כמו כן, האקרים בעלי קשר לממשל הבלארוסי, בעלת ברית קרובה של מוסקבה, הצליחו מוקדם יותר השנה לתקוף בהצלחה אתרי אינטרנט של הממשל האוקראיני, כך לדברי גורמים במדינה.
כאמור, בעזרת מיקור חוץ של מאמצי הפריצה שלה - והעברתם להמוני מהנדסי IT ותומכים של אוקראינה, קייב אימצה למעשה היבטים מהאסטרטגיה ארוכת השנים של רוסיה, לתת למומחי אבטחת סייבר סוררים לפעול בצורה חופשית, במידה ויעשו זאת לטובת המדינה.
הרשויות באוקראינה השתמשו בטכנולוגיית זיהוי הפנים של Clearview AI כדי לזהות את החיילים הרוסים שנהרגו בקרבות, כדי שבקייב יוכלו ליידע באופן ישיר את משפחותיהם - זאת במטרה לערער את המורל הרוסי. עם זאת, יש המבקרים את המהלך הזה, וטוענים כי שיטות עבודה מהסוג הזה עלולות להוביל לביצוע זיהוי שגוי של אנשים, ולהפרות ופגיעות פוטנציאליות בפרטיות המשתמשים.
בנוסף, ביוני האחרון נפגש זלנסקי בקייב עם אלכס קארב, מנכ"ל חברת פלנטיר, אשר הודיע על תוכנית להקמת משרד מקומי של החברה בשטח אוקראינה, זאת כחלק ממאמציה לתמוך במאמץ המלחמתי של אוקראינה. "הלוחמה המדורנת שינתה את הכללים, והטכנולוגיה משחקת בה תפקיד גדול", הסביר פדורוב לאחר הפגישה, "שיתוף הפעולה עם פלנטיר בעל חשיבות רבה עבורנו, שכן הוא יעזור לנו לחזק את צבאנו, ולהביס את האויב בהקדם האפשרי".
התרעות פיקוד העורף