על שולחן החג בביתו של אופיר דבש יהיה בראש השנה הקרוב דבש מתורבת, ללא דבורים, שמייצרת חברת הפודטק בי־יו דבש (bee-io), שהוא עומד בראשה. לעומתו, כולנו נצטרך להתאזר בסבלנות עד שנוכל לטעום ממנו.

"אני לא מחכה לחג. אני כבר לא מכניס הביתה דבש רגיל, אלא צורך את הדבש שלנו", הוא אומר. "אני מכור לדבש שלנו, אבל אסור לנו לחלק לחברים בינתיים. אנחנו מתעתדים למכור את המוצרים שלנו קודם כל לשוק האמריקאי ובהמשך לזה הישראלי. כיום לחברה יש יכולת ייצור של 156 טון דבש בשנה. זה שווה ערך ליכולת ייצור של 4,500 כוורות - בערך 3% מתצרוכת של דבש במדינת ישראל. זה לא מעט ביחס לעובדה שכרגע מדובר במפעל פיילוט לצורכי פיתוח".

משפחה דבש

את החברה המייצרת דבש מתורבת באמצעות טכנולוגיה פורצת דרך הקים דבש (שבעצמו אוהב דבש מאוד) בינואר 2021 עם יזם מעולם הפודטק. "העובדת הראשונה שצורפה לחברה וסייעה לי בכל תהליכי הפיתוח הייתה אחותי ד"ר אפרת דבש ריזנפלד, CTO בי־יו דבש, מהנדסת מזון וביוטכנולוגיה ובעלת דוקטורט בגנטיקה מולקולרית ממכון ויצמן למדע", הוא מספר. "שכנעתי אותה להצטרף למיזם הזה, מפני שהוא לא רק יעשה שינוי לטובה בכל מה שקורה לאוכלוסיית הדבורים, אלא גם יעשה טוב לצרכן הסופי שיקבל מוצר באיכויות גבוהות ללא פגיעה בבעלי חיים".

חברת בי־יו דבש ממוקמת בפארק המדע ברחובות, ומציעה פתרון חדשני הנותן מענה לביקוש הגובר לדבש בעולם בדרך ידידותית לסביבה ובת־קיימה - ייצור דבש ללא דבורים. "כל עולם הפודטק התחיל לא מזמן", אומר דבש.

 ד''ר אפרת דבש ריזנפלד ואופיר דבש במעבדת בי-יו דבש (צילום: רפי דלויה)
ד''ר אפרת דבש ריזנפלד ואופיר דבש במעבדת בי-יו דבש (צילום: רפי דלויה)

"חברות פנו לייצור בשר וחלב, אבל שוק שכבר היום נמצא בחוסר הוא דווקא שוק הדבש, מכיוון ששליש מאוכלוסיית הדבורים נכחדה ב־20 השנים האחרונות. גם חומר הגלם - הצמחים - הולך ומתמעט בגלל תהליכי אורבניזציה. העולם אינו מצליח לייצר מספיק דבש שייתן מענה לביקושים ההולכים וגוברים בשנים האחרונות בשל מוטיבציה של אנשים לתזונה בריאה יותר, המבוססת על מזונות־על, ודבש הוא מזון־על. גם מחירי הדבש מאמירים. אם שום דבר לא ישתנה, דבש יהפוך בעתיד למוצר שרק מעטים יוכלו לקנות".

דבש מוסיף: "לאופן שבו החברה עתידה לייצר דבש מתורבת יש יתרון מובהק בפן רווחת בעלי החיים על פני דרך הפקת הדבש באופן מסורתי ברדיית כוורות. מעבר לעצם גזילת פרי עבודתן של הדבורים, רדיית הדבש כרוכה פעמים רבות בהרג הרימות, זחלי הדבורים וחלק מהדבורים הבוגרות מהשפעת עשן או כימיקלים 'להרגעה' או מניסיונות להגן על הכוורת. כמו כן, לעתים בוחרים הכוורנים לקחת את הדבש ממושבות שלמות ובכך לגזור רעב ומוות על הכוורות או לחלופין לרדות כמות גדולה של דבש ולהאכיל את הדבורים במי סוכר במהלך החורף - מה שפחות טוב לתזונתן ומביא לייצור דבש באיכות ירודה יותר. נוסף על כך, הריבוי, הצפיפות והשינויים הגנטיים בדבורים יצרו פגיעות רבה יותר למחלות.
"הריבוי המלאכותי של דבורת הדבש מביא לדחיקת מאביקים מקומיים לכדי הכחדה ולשינוי בדפוסי ההאבקה של פרחים ועקב כך לפגיעה במערכת האקולוגית כולה. המטרה שלנו היא גם למנוע ניצול של הדבורה וגם לספק את כמויות הדבש החסרות".

עסקים מתוקים

חברת בי־יו דבש, הנסחרת בבורסה בתל אביב - Bee-io Honey Ltd - BHNY, דיווחה לאחרונה על חתימת מזכר הבנות עם משקיע אסטרטגי להשקעה של 30 מיליון דולר בחברה. 6 מיליון דולר נוספים יושקעו על ידי בעלי מניות החברה, כך שסך ההשקעה צפויה להסתכם ב־36 מיליון דולר. מטרת ההשקעה היא המשך פיתוח פעילות החברה והקמת מפעל לייצור דבש מתורבת בנפחים גדולים ובהיקפים מסחריים.

"השנה", מסביר דבש, "היא קריטית מבחינת החברה, מפני שאנחנו כבר נמצאים בתהליכי תכנון מפעל בארה"ב. המטרה בשנה־שנה וחצי הקרובות היא להקים את המפעל, כדי שנוכל לספק דבש לשוק האמריקאי. נעבוד גם על תהליכים רגולטוריים מול משרד הבריאות על מנת לקבל אישורים למוצר שלנו, ואז נוכל למכור גם בארץ. אנחנו מאמינים שבחודשים הקרובים יהיה לנו אישור בארה"ב.

"השוק האמריקאי הוא הגדול ביותר בעולם מבחינת צריכת דבש - יותר מ־500 אלף טון דבש בשנה, וגם מבחינת רגולציה, התהליכים שם מהירים יותר עבורנו. לכן הכל מתחבר לכך שזה יהיה השוק הראשון שלנו. במקביל אנחנו עובדים על רגולציה במדינות נוספות. בהינתן אישורים רלוונטיים נקים גם בהן מפעלי ייצור".

כיצד בעצם מתבצע תהליך הייצור שלכם?
"בטבע הדבורה עפה לכיוון הפרחים ושותה מהם צוף. לאחר מכן הצוף מגיע לקיבת הדבש בגוף הדבורה. שם מופרשים אנזימים וחלבונים נוספים המבצעים תהליכי פירוק וחמצון, האחראיים להפיכת הצוף לדבש. אז הדבורה פולטת את נוזל הצוף המעובד ואוגרת אותו בתוך יערת הדבש בכוורת. שם, לאחר אידוי המים מהנוזל, הוא נעשה צמיגי, וזהו הדבש שאנחנו מכירים.

"אנחנו בעצם יודעים להוציא מהמשוואה הזאת את הדבורה. אנחנו לוקחים צמחים אורגניים, מפיקים מהם את רכיבי הנקטר ובמקביל מייצרים חלבונים בתהליך תסיסה מדויקת ללא צורך בדבורה, אלא בשימוש במיקרואורגניזמים שאנחנו מהנדסים, והם מייצרים עבורנו את חלבוני המטרה שלנו.

דבש של חברת בי-יו דבש (צילום: רפי דלויה)
דבש של חברת בי-יו דבש (צילום: רפי דלויה)

"לאחר מכן אנחנו מבצעים תהליך אינטגרציה מורכב, שבו אנו משלבים את כל הרכיבים כדי לקבל בסוף התהליך מוצר הזהה ברמה המולקולרית כמעט לחלוטין לדבש טבעי, עם כל הערכים הבריאותיים והתזונתיים הטובים שלו, אך ללא המרכיבים הנפוצים היום בדבש, כגון כימיקלים (למשל, מצמחים מרוססים שהדבורה עפה אליהם), וללא אנטיביוטיקה המשמשת דבוראים לטיפול במחלות בדבורים (למעשה, חלק מהדבש הטבעי היום הוא כבר לא כל כך טבעי, אלא תעשייתי, שמכיל חומרים לא רצויים ואף לעתים עובר תהליכים כאלה ואחרים, כמו תהליכי פסטור וחימום).

"הגשנו שבעה פטנטים שונים בארה"ב בשנה וחצי האחרונות. שניים מהם כבר קיבלו ביקורת חיובית, ואנחנו בשלב האחרון לקבל פטנט לשניהם".

דבש מוסיף: "במקביל לפטנטים שהגשנו חתמנו על שיתוף פעולה עם מכון ויצמן למדע להמשך מחקר ואופטימיזציה של תהליכי הפקת הצוף. גם חתמנו על שיתוף פעולה מחקרי עם המכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס (MIT) בכל הקשור לתהליכי אופטימיזציה של הפקת דבש מתורבת. אנחנו רוצים לבדוק כל דרך לייעל את התהליכים שלנו, כדי שתמיד נוביל בתחום שלנו. זה מעין מכפיל כוח. איתם אנו מנסים לעשות אופטימיזציה לתהליכים הקיימים".

לדבש הדבורים יש מיתוג של בריאות. תוכלו להתחרות בכך?
"הדבש שלנו הוא אנטי־בקטריאלי, לפחות כמו דבש טבעי, והוא מכיל בתוכו ויטמינים, אנטי־אוקסידנטים ומולקולות אקטיביות מהצמח. כמו כן, אנו מביאים בשורה במגוון הזנים שנייצר. בסופו של דבר ברשתות השיווק רואים בעיקר דבש פרחי בר. הדבש הקיים מזנים שונים במכוורות אינו בכמויות מסחריות. אנחנו נוכל לייצר בכמויות מסחריות גם זנים מעניינים, כגון דבש קפה, דבש אקליפטוס, דבש קמומיל ודבש לבנדר. בי־יו דבש תוכל לייצר גם דבשים אקזוטיים שהיום עולים בין 500־1,000 דולר לק"ג כתלות באיכות הדבש, כמו דבש מנוקה".

מה יגידו בענף? טבעונים בטוח מרוצים מהמיזם שלך, אבל מה חושבים על כך דבוראים?
"אנחנו לא באים נגד תעשיית הדבורים, אלא רק אומרים שהיא לא יכולה לכלכל את כולם. כבר היום היא לא יכולה לייצר מספיק דבש לביקושים העולמיים ההולכים וגדלים. אנחנו רוצים שימשיכו להיות כוורות ודבוראים מקומיים, ושימשיכו להאביק את הגידולים החקלאיים וגם לייצר דבש. אבל הפרופורציות יצאו מאיזון. אנחנו אומרים: 'בואו נשמר את הקיים ולא נגיע למצב גרוע יותר'. במקביל לדבוראים נוכל לתת מוצר איכותי לצרכן הסופי, לתת מענה לביקושים העודפים ולאפשר את התזונה של האדם שנים קדימה. אנחנו עדיין לא יודעים להגיד את עלויות התמחור הסופי, אבל נדע לייצר דבש במחיר תחרותי עם הדבוראים.

"אני משער לעצמי שבכל דבר חדש ופורץ דרך יש כאלה שיגיבו כך או אחרת, אבל אנחנו מקבלים הכל באהבה. ביקורות ספציפיות לא שמענו, אך אני בטוח שהכל קיים. חלק מהדבוראים טכנולוגיים מאוד, מתלהבים מאוד מהרעיון ומבינים שבסוף אנחנו לא באים להוציא אותם לפנסיה, אלא לתת מענה לביקושים העודפים, שכן כבר היום הם לא מסוגלים לספק את הכמויות האלה".

המנכ"ל דבש (36) הוא בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בכלכלה ובעל ניסיון בהובלת פיתוח מוצרים צבאיים ומסחריים, מהרעיון הראשוני ועד להשלמה ולייצור. הוא מגיע ממשפחה של חקלאים ואינו רואה בחזונו רק דבש. "אני רואה את החברה כחממה למזון בר־קיימה", הוא מציין. "בשנה הקרובה אנחנו הולכים לתהליכי מסחור של הדבש, אך במקביל עמלים על פיתוח מוצרים נוספים, כשאחד מהם הוא מזון מלכות מתורבת, סופר־פוד מדהים. כמו כן, כבר דיווחנו שהצלחנו לבטא חלבונים שמקורם בחלב באפלו - החלב השני הנצרך ביותר בעולם.

"המטרה שלנו בעתיד, כמובן לאחר מסחור הדבש, היא להמשיך לפתח מוצרים שאינם פוגעים בבעלי חיים ומביאים ערך אמיתי לאנושות. לשם אנחנו חותרים, כחלק מהראייה שלנו שהעולם משתנה, האוכלוסייה בכדור הארץ גדלה ואי אפשר להמשיך ולהשתמש בדרכים המסורתיות על מנת להאכיל את כולם ועדיין לשמור על כדור הארץ ועל הטבע שלנו. צריך לחשוב בצורה אחרת, יעילה יותר, ולרתום את הטכנולוגיה לתחום המזון".