45 אלף עסקים קטנים נסגרים מדי שנה, כשברובם המוחלט מדובר בניהול לא נכון, מסורבל ולא יעיל. אמיר נחמיה, יזם צעיר בן 35, פיתח אפליקציה ייחודית שמקילה את תפעול העובדים ואת ניהולם, ובכך מאפשרת שליטה נבונה ויעילה יותר במה שקורה בעסק. בארה"ב זה כבר הצליח לשנות את תעשיית הלואוטק כמעט לחלוטין, ועכשיו זה קורה גם בארץ.

נחמיה, המייסד והמנכ״ל של חברת Connecteam, מאמין שדין שטראוס כדין המכולת השכונתית. "הייעול שהטכנולוגיה מביאה לחברות הענק חייב להיכנס לעסקים הקטנים. העולם השתנה וקם דור חדש של מנהלים ושל עובדים שלא מקבלים את העובדה שסידור המשמרת כתוב על הלוח בכניסה לעסק, ושהתכתבויות עוברות בפתקים ולא בצורה מסודרת. מעבר לכך, הטכנולוגיה מקילה את תפעול העובדים ואת ניהולם", הוא מסביר.

הטכנולוגיה גורמת לעסקים לצמוח במהירות, מטייבת אותם ומאפשרת למנהליהם לנהל את העסק בצורה טובה יותר. אבל מה עם העסקים הקטנים שעברו שנתיים קשות ועדיין נמצאים במלחמת הישרדות ובסכנת קריסה? איך גורמים לאותם עסקים שאנחנו נתקלים בהם באופן יום־יומי בכל רחוב ומנוהלים לפעמים על ידי אנשים מבוגרים במשך עשרות שנים, להתאים את עצמם לעידן המודרני, לתפעל את עובדיהם ואת עצמם בצורה יעילה ולמשוך אליהם עוד עובדים?

"זה מתחיל בהבנה שלא כל העובדים בפוקס, באגד ואפילו באיכילוב מקבלים מייל. אז לא רק שהם לא יושבים מול מחשב ואין להם מייל חברה, אלא הם וגם המנהלים נמצאים בסיטואציה מסוימת שמקשה מאוד על ההתנהלות ועל התקשורת ביניהם", הוא מסביר.

האפליקציה שפיתח נחמיה עם צוות החברה פונה לחברות לואוטק שלפחות 70% מעובדיהם אינם נגישים למחשב. "מדובר בחברות שמירה, ניקיון, אחזקה, הסעה, אירוח ואפילו בייביסיטינג ודוג ווקינג. רובנו בכלל לא מודעים למצב הזה, ואפילו אני הופתעתי לגלות שזה המצב. אבל תסתובבי בחוץ ותראי שרוב חברות הבנייה, ואפילו החנויות והרשתות בקניון, הן לואוטק".

הכנסת אפליקציה לעולמות האלה היא קצת דיסוננס, לא?
"לא כל כך היום, וזאת מהות השינוי. אני זוכר את עצמי לפני חמש שנים בניו יורק יורד עם המנכ"לים של החברות לחדר העובדים ומבין שלא לכולם יש טלפון חכם. פעם זה היה יקר יותר. חשבי שבתעשיות האלו יש אוכלוסיות שהן 'בעייתיות' יותר, למשל בארה"ב המהגר המקסיקני שהגיע לפני חודש למדינה ועדיין לא יודע את השפה. בעבר גם פה מכשיר סלולרי חכם היה עסק יקר. חשבי על מחירי האינטרנט והגלישה בעבר. בישראל אנחנו לא מכירים את זה היום, כי מהפכת כחלון הייתה מזמן, אבל בארה"ב רק לפני שנתיים המחירים של הסלולר והגלישה הפכו להיות זולים, וחברות לא היו מוכנות להוריד אפליקציה לעובדים שלהם. היום אף אחד לא בודק כמה דאטה עוברת באפליקציה".

ניהול בלחיצת כפתור

האפליקציה הייחודית שמותאמת באופן אישי לכל עסק מכילה בתוכה שעון נוכחות, ניהול משמרות, ניהול משימות, תיבת פניות, צ'ט פנים־ארגוני, ספר טלפונים, טפסים דיגיטליים "וכל מה שחברה צריכה כדי לנהל ולהתנהל מול העובדים שלה, אפילו התנהלות שבחברות הייטק ידועה כמחלקת HR, מסמכים, הדרכות ובחירת מתנות לחג", הוא מספר. "לעובד שהיה עד היום ממש מנותק מהארגון יש אפליקציה אחת שעושה כל דבר שקשור לארגון. והמנכ"ל, שעד היום התקשה מאוד לתקשר עם העובדים, רואה בדיוק ובלחיצת כפתור מי עשה מה, בלי שזה יעבור כמה תחנות בדרך".

לפני ארבע שנים, בגלגולו הקודם של הסטארט־אפ של נחמיה, הוא בכלל שיווק הדרכות במובייל לחברות מובילות במשק, ובעיקר בהייטק ובטכנולוגיות מתקדמות, אך הבין משיחות עם לקוחות פוטנציאליים, דווקא בעסקים קטנים יותר בני 5־30 עובדים, שהם זקוקים לשדרוג ולייעול ואפילו לא יודעים איך לכנות זאת במילים.

Connecteam (צילום: יחצ)
Connecteam (צילום: יחצ)


"זה התחיל כשהמוצר שפיתחנו נמכר לחברות הייטק, כמו נייס ואמדוקס, וככל שיצא לי להכיר עוד ועוד חברות לואוטק, הבנתי שבהייטק ההדרכה במובייל נחמדה, אך בלואוטק היכולת להגיע עד אחרון העובדים ולתת להם את הכלים שהם צריכים ביום־יום היא גיים צ'יינג'ר רציני - ושם הייתה נקודת המפנה של החברה. אני זוכר שפגשתי מנכ"ל של רשת המבורגר שאמר לי שיש לו 40 סניפים, והוא אפילו לא מצליח לאמוד את המספר המדויק של העובדים שלו. הוא תהה אם בכלל אפשר ליצור מערכת שתספק לו מידע בכל רגע נתון - מה קורה בכל אחד מהסניפים ואם יש אופציה לשלוח הודעות לכל העובדים כשצריך. בשיחה הזאת נפל לי האסימון שזה בדיוק מה שצריך לפתח".

אני מניחה שלמרות הצורך הקיים המילה "טכנולוגיה" הפחידה את רובם, ובפרט את מי שנמצא בתחתית הלואוטק.
"כן, ולפני ארבע שנים הדבר הזה היה כמעט בלתי אפשרי. גם לא כולם הבינו שלכל העובדים יש טלפונים סלולריים חכמים ואם הם בכלל יודעים להשתמש בפונקציות שנראו להם מסובכות. אני מודה שהחברה, כמו שהיא היום, לא הייתה מצליחה באותה מידה לפני שבע שנים, ולא כי הייתה בעיה במוצר, אלא כי קרו המון תהליכים בשנים האלה שגרמו לדבר הזה להצליח".

הקורונה?
"דווקא הקורונה לא הביאה את השינוי המשמעותי, אף שזה מפתיע. אני חושב שהשינוי החל קודם לכן. היה דור שהתחלף בתקופה הזאת. היום אפשר לומר שכל עובד עד גיל 60, ואפילו קצת יותר, יכול להשתמש באפליקציות. אנשים שעד היום לא השתמשו בטכנולוגיה או לא ידעו להפעיל מחשב פתאום מסוגלים להשתמש בפייסבוק ובוואטסאפ, אפילו סבתא של אשתי.

"מה שקרה בארבע השנים האחרונות הוא שדורות שלמים הפכו לטכנולוגיים טיפה יותר, כאלה שלא היו בכלל מלכתחילה. היום כולם יודעים להשתמש באפליקציה כזו או אחרת, וקל להם לאמץ טכנולוגיות חדשות".

וזה דור חדש של מנהלים צעירים יותר.
"זאת תופעה מעניינת מאוד. מנהלים בני 30 ו־40 לא רוצים לעבוד כמו ההורים שלהם. כבר לא נראה להם הגיוני שהם יקבלו פקסים, יצטרכו להחתים את העובדים שלהם ולרדוף אחרי כל דבר ודבר או להתקשר מאה פעם כדי לקבל טופס או להעביר הודעה. החיים הפרטיים שלנו הפכו למשודרגים יותר, וזה מוזר מאוד לא לקחת את זה לכיוון העסקי".

אם בתחילת הדרך נחמיה והצוות שלו היו צריכים לפנות אקטיבית לעסקים קטנים, היום המצב שונה. "זה מגיע מהצורך שדברים יהיו הרבה יותר שקופים, מהירים וברורים בעסק ממה שהיו פעם. ובכל זאת, מדי פעם אנחנו נתקלים במי שרגיל לעבוד בצורה מסוימת עם לוח ענק, כי הוא עשה את זה ב־20 השנים האחרונות, וזה בסדר".

עד כמה, לדעתך, ההייטק משפיע על הלואוטק בתפיסה? גם עסקים שעוברים בירושה רוצים להיות כבר הייטק, לפחות באווירה?
"אני חושב שזה לא ההייטק שמשפיע כמו המוצרים היום־יומיים שלנו שאנחנו צורכים כבני אדם. אם בתור מנהל חברה אני משתמש בפייסבוק או מזמין את הקניות באונליין ומשהו כבר קורה, התפיסה שלי שהכל קורה מהר והכל מדיד כבר לא יכולה לחזור אחורה. מי שמתרגל לוולט ויודע בכל רגע נתון מתי האוכל אמור להגיע אליו, קשה לו לחזור לאחור. אז מה שקרה הוא שהחיים הפרטיים שלנו התקדמו טכנולוגית בצורה כל כך קיצונית, עד שאנחנו מגיעים לדיסוננס כזה שגורם לנו לחפש דברים דיגיטליים, לא משנה אם מדובר בעסק קטן או גדול".

אפשר למדוד שיפור בעסקים האלה?
"זה הבדל של יום ולילה. הדוגמה שאני אוהב לתת היא על משרדים בשנות ה־70־80, כשעוד לא לכולם היו מחשבים. חשבי רגע על משרד עורכי דין, כשלאחד יש מחשב ולאחר אין. נניח שיש מפגע בטיחות, עובד יכול לדווח מיד באפליקציה שגנבו משהו מהחנות, הרי טופס הגניבה זמין לו והוא לא צריך להטריד אף אחד בטלפון. המנהל, למשל, לא צריך לחכות לדיווח שבועי או חודשי, וכך גם בנוגע להדרכות עובדים. מנכ"ל העסק יכול לדעת בכל רגע נתון אם הוא מרוויח יותר או מפסיד יותר השבוע, וזה עניין קריטי לעסקים רבים".

אתם עובדים בעיקר בארה"ב ועכשיו גם בישראל. עד כמה אנחנו שונים מהאמריקאים?
"אולי תופתעי לשמוע שישראל היא שוק מתקדם יחסית לעומת ארה"ב, ששם כרגע נמצא 70% מהקהל שלנו. ישראל מתקדמת מאוד בכל מה שקשור לרווחת העובד, ותרבות ה־HR חזקה יותר. ישראל, כמו שאני תופס אותה, מקדימה את ארה"ב בשנה וחצי בכל מה שנוגע למתודולוגיות ולהטמעת טכנולוגיות מובייל, וצמחנו פה בצורה יפה מאוד".

מה האתגר הגדול ביותר בשוק המקומי?
"האתגר המשמעותי ביותר הוא לשנות את הקונספט ואת החשיבה של מנהלים שחושבים שהעובדים לא יכולים להסתדר עם טכנולוגיה. זה קורה בעסקים קטנים שהם אולד סקול, והם הרבה פעמים מגלים שהם טעו ושזה גם לטובת העובד. זאת הייתה תפיסה מסוימת שחווינו בצורה קיצונית לפני כמה שנים, והיום כבר כמעט לא רואים אותה, אבל היא עדיין קיימת".
מי הלקוח המעניין ביותר שלכם?
"דווקא בארה"ב בחורה צעירה שהקימה עסק של בייביסיטינג ופשוט משתמשת באפליקציה כדי לנהל את הזמן מול כל הנערות שעובדות איתה. זה עובד יופי גם בתחומים האלה".