זה קרה בחודש ספטמבר האחרון: היזם הישראלי המוביל אראל מרגלית השיק בדאון טאון, ניו יורק, את מה שמכונה "סטארט־אפ סיטי", מרכז קליימטק (או אקלים־טק), שנתיים לאחר השקת מרכז הסייבר, שהושק ממש רגע לפני שפרצה הקורונה.
המחשבה מאחורי סטארט־אפ סיטי הייתה להקים מרכז קליימטק שמרגלית קורא לו "הדבר החם הבא בעולם ההשקעות" עם מרכז בניו יורק, המשמש כהאב ואקסלרטור לחברות הזנק ישראליות, אירופיות ואמריקאיות בחממה ניו יורקית, ואולי אם תרצו - התשובה של התפוח הגדול לממלכת הסטארטאפים הידועה בעמק הסיליקון.
ההשקה ההיא סוקרה כאן בספטמבר, אבל ספק אם אפילו מרגלית, האיש שמיטיב לנבא את רחשי לב המשקיעים הפוטנציאליים, צפה שההצלחה תהיה כה מהירה - ובמונחים של עולם העסקים אפילו "מיידית" - כי מרגלית סטארט־אפ סיטי בניו יורק כולל כיום כ־38 חברות שמתפתחות כולן בקצב מהיר בדרכן להיות מובילות שוק ברמה בינלאומית.
מרכז הקליימטק הוא פרי שיתוף פעולה ראשון מסוגו בעולם בין קרן הון הסיכון של מרגלית ושותפיו JVP לבין MINI מקבוצת BMW, עיריית ניו יורק ואוניברסיטת קולומביה. היוזמה מובילה תפיסה הוליסטית חדשה לתחום הקליימטק, שעוסקת בשלל תחומים תחת מטרייה אחת: טכנולוגיות, כגון סייבר, פינטק, אינשורטק, פודטק, ואגטק, מתגייסות כולן כחלק מהסיוע למשבר האקלים לצד אנרגיות מתחדשות ומוביליטי, ולעתים אף משלימות זו את זו, כאשר פתרון תעבורתי חובר לרעיון מתחום המחזור, משתמש בשירותי הפינטק ועוד, כלומר העבודה היא לא רק מהמרכז החוצה, אלא גם בין החדרים השונים שחולקים את אותו החלל.
שיח ציבורי
"התהליך שהתחלנו בניו יורק צובר תאוצה רבה", מספר מרגלית, היו"ר והמייסד של JVP ושל מרגלית סטארט־אפ סיטי, כמעט ארבעה חודשים אחרי ההשקה החגיגית. "יש בקנה פרויקטים מעניינים מאוד ושיתופי פעולה מרתקים בין ישראלים, אירופים ואמריקאים. אין ספק שקליימטק, ברמה המורחבת של המילה, לחלוטין הולך להיות קטגוריית ההשקעה המובילה בתוך שלוש שנים, וכמעט כל אחד עומד למצוא את הדרך שלו להירתם לתחום".
על המשפט הבא ראוי להתעכב מעט: אילו היה זה מדור ייעוץ השקעות, היינו בוודאי מסייגים וכותבים כאן את כל האזהרות המתבקשות, ובכל זאת - בלי לקרוא לאיש להשקיע שלא על פי הבנתו או ייעוץ מקצועי שיקבל - מרגלית מסמן פה, בביטחון העצמי האופייני לו, את התחום שאליו לא רק הוא מנתב את מרב המאמצים, אלא זה שאליו ינתבו לא מעט גופים את השקעותיהם בטווח של שלוש שנים. מעניין.
צוות ההשקעות של JVP פגש רבים מהיזמים, שחלקם נמצאים בתהליכי בחינה להשקעה. לצד זאת, הבשורה שיצאה מניו יורק ומירושלים הפכה לתהליך בינלאומי, ושיתופי פעולה אסטרטגיים נבנים עם ערים מרכזיות באירופה במטרה לאתר את הנושאים החדשים ואת הטכנולוגיות שהולכות להציל את העולם, להשקיע בהן ולעזור להן לצמוח. המחשבה של מרגלית היא לחבר את ישראל למעגל בינלאומי המוביל את תעשיית הקליימטק. "אני בטוח שזה בסוף יהיה חזק יותר מהסייבר, לא משום שאנחנו טובים יותר טכנולוגית בזה מהסייבר, אלא מפני שהסיפור של הקליימטק הופך להיות השיח ברחוב, ולא רק אצל אנשי טכנולוגיה".
מאחורי הרעיון של ההאב עמדה היפותזה שכדאי להכניס דיסציפלינות נוספות מההייטק הישראלי אל תוך עולם הקליימטק הצומח, כחלק משינוי פרדיגמה להתמודדות יעילה יותר עם משבר האקלים. באמצעות המרכז החדש נשלחה קריאה ליזמים ישראלים - וכמובן לא רק אליהם - להגשת סטארטאפים בנושאים שונים בעלי אוריינטציה של קליימטק. "בהתחלה קיבלנו סטארטאפים מאוד ראשוניים וחברות עם הצעות מעניינות", אומר מרגלית. הוא מוסיף כי מאז התקבלו כמה הצעות להקים האב דומה לזה שבניו יורק, גם ממקומות שונים באירופה, בדגש על מדינות סקנדינביה. "הם רוצים ישראלים, והם רוצים שנעשה גם אצלם את מה שעשינו בניו יורק".
מה שמעניין בקליימטק הוא שלא מדובר רק בדיסציפלינה אחת.
"אני לומד המון, מדובר בכמה דיסציפלינות. למשל, פתאום יש ארכיטקטים שמתמחים בעיצוב שמחקה את הטבע ומדברים על כלכלה קיימותית. פגשתי בדנמרק ארכיטקט ותיק מאוד בן 80 שמדבר על הרווח בין הבניינים, על מה שהמודרניזם עשה ברמה הארכיטקטונית ועל כך שצריך להחזיר את העיר להולכי הרגל, להביט באנשים במרחב, שקיימות היא משהו בין אנשים לעיר ולא בין האוטו לעיר. אז כשאנחנו חושבים על קיימות, אנחנו אומרים שנחשוב באופן קצת יותר רחב".
פה בישראל יש לנו מיטב המוחות בסטארט־אפ, אבל נדמה שאנחנו די מאחור בכל הנוגע למודעות סביבתית ולקיימות.
"באירופה כולם מדברים על הנושא הזה. אנחנו עוד קצת בורים. הרבה מהדברים שהם עושים כמדיניות אדמיניסטרטיבית במדינה הם בעצם חלק מהרעיון לסטארט־אפ. כשמקבלים את האפשרות לעשות התמרה של אנרגיה בעזרת קולטי שמש, להזדכות עם חברת החשמל, לקבל קרדיט וגם לתת לשכן, עושים אדמיניסטרציה וגם בונים בלו פרינט של חברת פינטק של אנרגיה. אנחנו מקבלים הרבה מאוד רעיונות מכל מיני מקומות, ואפשר למצוא המון ישראלים שנמצאים בכל מקום".
ואיך משבר האנרגיה הנוכחי תופס את האירופים? מצד אחד הוא מעצים את הצורך במעבר לפתרונות ארוכי טווח וכאלו של אנרגיה חליפית, ומצד שני יש הרבה שאומרים שזאת ההוכחה שרצנו מהר מדי, שעדיין היינו צריכים לשמור על יכולות ההפקה של דלקים, כי לפחות היה לנו חם בחורף...
"בחלק מהמדינות באירופה אנשים נבחרים או לא נבחרים לפרלמנט או לראשות הממשלה בגלל עיסוק וחשיבה על נושאי הקיימות. אז תראו פי כמה אנחנו מאחור".
שותפים לשינוי
עד שגם בישראל יבחרו מועמדים לכנסת לפי שאלות, כמו עד כמה הם מחויבים לנושא האקלימי ולא עד כמה הם שונאים זה את זה, אני מנסה לבחון מזווית הראייה של מרגלית את אחד הפרדוקסים הגדולים בתחום.
כל הסיפור של אחריות תאגידית הוא משהו שנכנס חזק מאוד כצורך לחברות, אבל, עם יד על הלב, בסוף אלה שמזהמים הם לא התאגידים הגדולים?
"דווקא השותפים הכי גדולים שלך בשינוי הם אלה שעשו הכי רע בעבר, אחרת הם לא ישרדו. הם ממציאים את עצמם מחדש ויש להם מחויבות. ומה התפקיד שלנו? החבר'ה האלה לא מכירים סטארטאפים, בתוך הארגון עצמו לא יהיה להם המחקר הכי מתקדם, והם לאו דווקא יביאו את ההמצאה החדשה. לכן את צריכה ליצור את הסביבה המתאימה של חילופי רעיונות כדי לפתוח אותם לשיתוף פעולה ולשינוי".
אין כמו המחשת שיתוף הפעולה בין התחומים השונים תחת מטריית הקליימטק כדי להדגים את הרעיון שכבר קורם עור וגידים במציאות. אחת מני רבות: "קחי לדוגמה את השילוב בין פינטק וקליימטק. הרעיון - חברה שמראה לך על כל שימוש בכרטיס אשראי עד כמה הפעולה שלך ירוקה. כיום, כשאת מסתכלת על רכישות, את מבינה שהדאטה שקיים לא מתוחכם. אם את מנהלת חנות ספורט ומישהו קונה ממך, את רוצה לדעת היכן הדברים יוצרו, כיצד הם נשלחו, ומקבלת בסוף דאטה כללית. מה שחברות ישראליות יודעות לעשות הוא לקחת את הסיפור הזה, לפתח את הדאטה, לשפר את האלגוריתם וליצור שפה חדשה שתענה בדיוק על הצורך שלך".
גם מבחינת הסייבר, למשל, אפשר וצריך לרתום את החדשנות בסייבר להגנה על האקלים. איך זה קורה? האקרים יכולים לפגוע לא רק בביטחון, אלא גם ביכולת של אוכלוסיות ושל מדינות לשתף פעולה בהגנה על האקלים. אם אבטחת סייבר יכולה לשמש כאמצעי למנוע פגיעה במערכות בחירות או הלבנת הון, היא יכולה גם להגן על אנרגיה נקייה ועל איכות אוויר ומים. איך? זה בדיוק הנושא שמחבר בין התחומים השונים שחוסים כולם תחת קורת הגג של המרכז בניו יורק.
הלחם והחמאה
ולא רק בפינטק ובסייבר, אלא כמובן גם בפודטק, אחת התעשיות המתפתחות בימים אלה ברחבי העולם. שינוי צריכת המזון שלנו הוא אחת הדרכים הדרמטיות להציל את כדור הארץ. והדרך לשם מתחילה בשינוי כל פרקטיקות החקלאות המוכרות, כגון הפחתת שימוש בכימיקלים, השקיה חכמה ומבוקרת ואספקת דאטה על שינויים אקלימיים ומיקרו־אקלימיים לחקלאים לניהול נכון ומיטבי של המשאבים שלהם.
"קטגוריית המזון והחקלאות גדולה כמו קטגוריית האנרגיה מבחינת האפקט על כדור הארץ, ואם נצליח לשנות את המזון במאמץ משותף בתוך 7־10 שנים, זאת תהיה תרומה ענקית. הבזבוז כיום הוא מטורף, מה שאנחנו עושים היום הוא בלתי נתפס. הרבה מהחלבון שאנחנו נאכל בעתיד לא יגיע מפרות. הרבה מהחקלאות שתהיה בעתיד לא תשרת את הפרות, וזה כבר יחסוך הרבה. ובאשר לשימוש במים, 95% מהעולם היום משקה בהצפה, אך אי אפשר להשקות יותר בהצפה גם באירופה, שעשירה במים. זה פשוט כבר לא עובד".
אתה מדבר על אירופה, על ארה"ב ואולי גם על אסיה. יש שיתוף פעולה גם עם העולם הערבי?
"יש שיתוף פעולה עם האמירויות בשני תחומים. קודם כל, חברות מוכרות שם בעיקר סייבר ופינטק לעולם הפיננסי. התחום השני הוא ביטחון המזון, שמתקדם קצת לאט יותר, מכיוון שהוא תחום חדש, אבל הרבה יותר גורמי השקעה מראים התעניינות בנושא. מבחינה אזורית, טוב לנו ללכת עם פודטק, אגרוטק ובריאות כדבר שאנחנו משתפים איתו פעולה, כי זה יוצר רצון טוב, והסיפור יותר ברור, גם אם אנחנו מוכרים הרבה יותר מוצרי סייבר".
מדינות האיחוד האירופי אינן מרבות לאמץ את הנרטיב שלנו בסכסוך. יש התנגדויות לישראליות שלך?
"שואלים אותי שאלות על מה קורה, אבל בסוף האירופים מבינים שהם חלק מחוליה המקשרת בין שיתופי פעולה אזוריים פה. השיטה עם האירופים היא להראות להם את התפקיד שלהם בחיבור, כי יש להם תפקיד. בסוף בפריז את יכולה לפגוש את כל הפרטנרים מהמזרח התיכון. אבל אין ספק שברמה הפוליטית יש אתגרים שצריך לעמוד בהם ולא הכל הולך להיות פשוט".
מרגלית מספר על כמה דברים שלא ניתן לפרט על אודותיהם, למעט העובדה שכאשר אזרחים ממדינות שכנות לומדים להכיר את הישראלי דרך הרעיונות ולא דרך האידיאולוגיה הלוחמנית, היחס משתנה פלאים: "אנשים רוצים את הישראלים עם הרעיונות", אומר מרגלית. "והתחום הזה, שיהיה עוד שנתיים־שלוש חם להשקעה, כבר היום חם לדיבור, וזאת ההזדמנות. יפה שאף על פי שאנחנו ברמת המדינה עדיין לא שם, וברמת הסטארטאפים - כן, אבל לא בדיוק בתחומים האלו, החיבורים עם אלה שכן מבינים במדיניות, במקום שקיימות היא שם המשחק אצלם לצד היכולת הטכנולוגית שלנו - הם הדברים שיחד יכולים ליצור שינוי עצום".
עם הפנים לאירופה - ואירופה היא ללא ספק היבשת המוכנה ביותר למהפך קיימותי - יש עיר ספציפית שעומדת להיות מרכז קיימות?
"זה לא עומד לקרות במדינה אחת - זה יהיה שילוב של כמה מרכזים - ישראל, ניו יורק ואירופה. ישראל היא המרכז, אבל אנחנו צריכים את העושר התרבותי. אנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו כבעלי יכולת המצאה, וזה נכון, אבל בסוף גם אנשים מאירופה רואים לפעמים דברים שאנחנו לא תמיד רואים".