המחשבה מאחורי סטארט־אפ סיטי הייתה להקים מרכז קליימטק שמרגלית קורא לו "הדבר החם הבא בעולם ההשקעות" עם מרכז בניו יורק, המשמש כהאב ואקסלרטור לחברות הזנק ישראליות, אירופיות ואמריקאיות בחממה ניו יורקית, ואולי אם תרצו - התשובה של התפוח הגדול לממלכת הסטארטאפים הידועה בעמק הסיליקון.
ההשקה ההיא סוקרה כאן בספטמבר, אבל ספק אם אפילו מרגלית, האיש שמיטיב לנבא את רחשי לב המשקיעים הפוטנציאליים, צפה שההצלחה תהיה כה מהירה - ובמונחים של עולם העסקים אפילו "מיידית" - כי מרגלית סטארט־אפ סיטי בניו יורק כולל כיום כ־38 חברות שמתפתחות כולן בקצב מהיר בדרכן להיות מובילות שוק ברמה בינלאומית.
מרכז הקליימטק הוא פרי שיתוף פעולה ראשון מסוגו בעולם בין קרן הון הסיכון של מרגלית ושותפיו JVP לבין MINI מקבוצת BMW, עיריית ניו יורק ואוניברסיטת קולומביה. היוזמה מובילה תפיסה הוליסטית חדשה לתחום הקליימטק, שעוסקת בשלל תחומים תחת מטרייה אחת: טכנולוגיות, כגון סייבר, פינטק, אינשורטק, פודטק, ואגטק, מתגייסות כולן כחלק מהסיוע למשבר האקלים לצד אנרגיות מתחדשות ומוביליטי, ולעתים אף משלימות זו את זו, כאשר פתרון תעבורתי חובר לרעיון מתחום המחזור, משתמש בשירותי הפינטק ועוד, כלומר העבודה היא לא רק מהמרכז החוצה, אלא גם בין החדרים השונים שחולקים את אותו החלל.
על המשפט הבא ראוי להתעכב מעט: אילו היה זה מדור ייעוץ השקעות, היינו בוודאי מסייגים וכותבים כאן את כל האזהרות המתבקשות, ובכל זאת - בלי לקרוא לאיש להשקיע שלא על פי הבנתו או ייעוץ מקצועי שיקבל - מרגלית מסמן פה, בביטחון העצמי האופייני לו, את התחום שאליו לא רק הוא מנתב את מרב המאמצים, אלא זה שאליו ינתבו לא מעט גופים את השקעותיהם בטווח של שלוש שנים. מעניין.
צוות ההשקעות של JVP פגש רבים מהיזמים, שחלקם נמצאים בתהליכי בחינה להשקעה. לצד זאת, הבשורה שיצאה מניו יורק ומירושלים הפכה לתהליך בינלאומי, ושיתופי פעולה אסטרטגיים נבנים עם ערים מרכזיות באירופה במטרה לאתר את הנושאים החדשים ואת הטכנולוגיות שהולכות להציל את העולם, להשקיע בהן ולעזור להן לצמוח. המחשבה של מרגלית היא לחבר את ישראל למעגל בינלאומי המוביל את תעשיית הקליימטק. "אני בטוח שזה בסוף יהיה חזק יותר מהסייבר, לא משום שאנחנו טובים יותר טכנולוגית בזה מהסייבר, אלא מפני שהסיפור של הקליימטק הופך להיות השיח ברחוב, ולא רק אצל אנשי טכנולוגיה".
מאחורי הרעיון של ההאב עמדה היפותזה שכדאי להכניס דיסציפלינות נוספות מההייטק הישראלי אל תוך עולם הקליימטק הצומח, כחלק משינוי פרדיגמה להתמודדות יעילה יותר עם משבר האקלים. באמצעות המרכז החדש נשלחה קריאה ליזמים ישראלים - וכמובן לא רק אליהם - להגשת סטארטאפים בנושאים שונים בעלי אוריינטציה של קליימטק. "בהתחלה קיבלנו סטארטאפים מאוד ראשוניים וחברות עם הצעות מעניינות", אומר מרגלית. הוא מוסיף כי מאז התקבלו כמה הצעות להקים האב דומה לזה שבניו יורק, גם ממקומות שונים באירופה, בדגש על מדינות סקנדינביה. "הם רוצים ישראלים, והם רוצים שנעשה גם אצלם את מה שעשינו בניו יורק".
עד שגם בישראל יבחרו מועמדים לכנסת לפי שאלות, כמו עד כמה הם מחויבים לנושא האקלימי ולא עד כמה הם שונאים זה את זה, אני מנסה לבחון מזווית הראייה של מרגלית את אחד הפרדוקסים הגדולים בתחום.
אין כמו המחשת שיתוף הפעולה בין התחומים השונים תחת מטריית הקליימטק כדי להדגים את הרעיון שכבר קורם עור וגידים במציאות. אחת מני רבות: "קחי לדוגמה את השילוב בין פינטק וקליימטק. הרעיון - חברה שמראה לך על כל שימוש בכרטיס אשראי עד כמה הפעולה שלך ירוקה. כיום, כשאת מסתכלת על רכישות, את מבינה שהדאטה שקיים לא מתוחכם. אם את מנהלת חנות ספורט ומישהו קונה ממך, את רוצה לדעת היכן הדברים יוצרו, כיצד הם נשלחו, ומקבלת בסוף דאטה כללית. מה שחברות ישראליות יודעות לעשות הוא לקחת את הסיפור הזה, לפתח את הדאטה, לשפר את האלגוריתם וליצור שפה חדשה שתענה בדיוק על הצורך שלך".
גם מבחינת הסייבר, למשל, אפשר וצריך לרתום את החדשנות בסייבר להגנה על האקלים. איך זה קורה? האקרים יכולים לפגוע לא רק בביטחון, אלא גם ביכולת של אוכלוסיות ושל מדינות לשתף פעולה בהגנה על האקלים. אם אבטחת סייבר יכולה לשמש כאמצעי למנוע פגיעה במערכות בחירות או הלבנת הון, היא יכולה גם להגן על אנרגיה נקייה ועל איכות אוויר ומים. איך? זה בדיוק הנושא שמחבר בין התחומים השונים שחוסים כולם תחת קורת הגג של המרכז בניו יורק.
ולא רק בפינטק ובסייבר, אלא כמובן גם בפודטק, אחת התעשיות המתפתחות בימים אלה ברחבי העולם. שינוי צריכת המזון שלנו הוא אחת הדרכים הדרמטיות להציל את כדור הארץ. והדרך לשם מתחילה בשינוי כל פרקטיקות החקלאות המוכרות, כגון הפחתת שימוש בכימיקלים, השקיה חכמה ומבוקרת ואספקת דאטה על שינויים אקלימיים ומיקרו־אקלימיים לחקלאים לניהול נכון ומיטבי של המשאבים שלהם.
"קטגוריית המזון והחקלאות גדולה כמו קטגוריית האנרגיה מבחינת האפקט על כדור הארץ, ואם נצליח לשנות את המזון במאמץ משותף בתוך 7־10 שנים, זאת תהיה תרומה ענקית. הבזבוז כיום הוא מטורף, מה שאנחנו עושים היום הוא בלתי נתפס. הרבה מהחלבון שאנחנו נאכל בעתיד לא יגיע מפרות. הרבה מהחקלאות שתהיה בעתיד לא תשרת את הפרות, וזה כבר יחסוך הרבה. ובאשר לשימוש במים, 95% מהעולם היום משקה בהצפה, אך אי אפשר להשקות יותר בהצפה גם באירופה, שעשירה במים. זה פשוט כבר לא עובד".
מרגלית מספר על כמה דברים שלא ניתן לפרט על אודותיהם, למעט העובדה שכאשר אזרחים ממדינות שכנות לומדים להכיר את הישראלי דרך הרעיונות ולא דרך האידיאולוגיה הלוחמנית, היחס משתנה פלאים: "אנשים רוצים את הישראלים עם הרעיונות", אומר מרגלית. "והתחום הזה, שיהיה עוד שנתיים־שלוש חם להשקעה, כבר היום חם לדיבור, וזאת ההזדמנות. יפה שאף על פי שאנחנו ברמת המדינה עדיין לא שם, וברמת הסטארטאפים - כן, אבל לא בדיוק בתחומים האלו, החיבורים עם אלה שכן מבינים במדיניות, במקום שקיימות היא שם המשחק אצלם לצד היכולת הטכנולוגית שלנו - הם הדברים שיחד יכולים ליצור שינוי עצום".
התרעות פיקוד העורף