מבוססת בינה מלאכותית: זו האפליקציה שזכתה להכי הרבה חיפושים בגוגל

הצ'אט בוט GPT, אפליקציית הבינה המלאכותית שכבשה את העולם בחודש האחרון, הפכה להיות האתגר הגדול של האקדמיה, על רקע החשש שסטודנטים יכתבו בעזרתה עבודות ומאמרים במקום ללמוד בפועל

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
בינה מלאכותית
בינה מלאכותית | צילום: אינגאימג'

האלגוריתם של הצ’אט בוט, שנכנסה לשימוש בסוף נובמבר, מספק מענה אינטלקטואלי ומקצועי שנראה אנושי, ומסוגל לעבור על כמויות עצומות של נתונים, ומתוכם לספק את מה שאמור להיות התוצר הטוב ביותר. נכון לכתיבת שורות אלה, הצ’אט בוט כותבת ועונה באנגלית בלבד, אך סביר להניח שזה עניין של זמן עד שהיא תתורגם לשפות נוספות, בהן עברית.

מי שבעיקר מודאגים מקיומה בימים אלה הם המרכזים האקדמיים, האוניברסיטאות והמכללות. כך למשל, במחלקת החינוך של ניו יורק, שנחשבת למחוז בתי הספר הגדול ביותר בארצות הברית, כבר הודיעו כי יחסמו את הגישה ל־ChatGPT בבתי הספר וברשתות הפתוחות לשימוש התלמידים והצוותים החינוכיים, מחשש להשפעות שליליות על אופן הלמידה של התלמידים. גם בסין ובהודו החלו לאסור לאחרונה על השימוש באפליקציה למטרות לימודיות.

ומה לגבי ישראל? “יכול מאוד להיות שיש בצ’אט בוט צדדים חיוביים, אבל אני כרגע רואה את הצדדים הפחות טובים ואין שום ספק שזה אתגר עצום עבורנו”, אומר פרופ’ חיים היימס, רקטור אוניברסיטת בן־גוריון בנגב. “אנחנו לומדים את הכלי הזה ונצטרך למצוא לנושא פתרונות”. אוניברסיטת בן־גוריון הייתה הראשונה להרים את הכפפה ולמצוא פתרונות אכיפה לשימוש הסטודנטים בצ’אט בוט לצורכי לימודים. “סעיף חדש בתקנות ועדת המשמעת, שאוסר על הגשת עבודה שנכתבה על ידי צ’אט בוט, בקרוב יובא לאישור הגוף האקדמי העליון”, הוא אומר. “אבל ההכנסה לתקנון היא לא ערובה לכך שלא ישתמשו בכלי הזה. עם זאת, זה תמרור אזהרה”.

פרופ’ אריה רייך, סגן הרקטור ומומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת בר־אילן, חש מצדו אחרת. “זה שאחת האוניברסיטאות הודיעה שהיא מתכננת לתקן את תקנון המשמעת שלה ולהגדיר זאת כ’עבירת משמעת’ - זה משהו שאני לא חושב שהוא נכון”, הוא אומר. “יש פה כלי חדש, וצריך ללמד את הסטודנטים להשתמש בו. זה כמו שאני לא ארשה לך להשתמש בגוגל. ברור שאם אקבל עבודה שכולה מועתקת – אפסול אותה, ואפילו אעלה לוועדת משמעת אם הסטודנט לא יציין שהוא נעזר בזה. הצ’אט בוט מייצרת פסקאות שלמות בצורה איכותית. ניסיתי את זה על בני המשפחה שלי, שאלתי את הצ’אט בוט באנגלית מהם הלקחים המוסריים שאפשר ללמוד מפרשת ‘וייגש’ וקיבלתי תשובה נחמדה. יש לדבר הזה עוצמה”.

בגזרת הסטודנטים, יש מי שכבר החלו להשתמש בצ’אט בוט. אחד מהם הוא ר’, סטודנט לתואר ראשון בלימודי ספרות אנגלית באחת האוניברסיטאות, שכבר השתמש באפליקציה בחודש האחרון לכתיבת עבודות. “בהינף מקש אתה יכול לקבל עולם שלם של מידע רלוונטי לכל שאלה או נושא”, הוא אומר. “זה חוסך שעות של עבודת נמלים. אני לא רואה פסול בלהשתמש בטכנולוגיה כדי ללמוד ולהתקדם, אבל כן אני חושש מזה שהמרצים לא יבינו את החשיבות הזו. בעבודה שהוטלה עליי אני רוצה להתבלט מעל כל השאר ולחפש נקודות מבט שונות ומגוונות שקשה מאוד למצוא בחיפוש בגוגל או בספרייה”.

גם מ’, סטודנטית ללימודי פילוסופיה באחת האוניברסיטאות, כבר נעזרה באפליקציה. “מרגע שגיליתי את הצ’אט בוט, החיים שלי השתנו”, היא אומרת. “אם בעבר הייתי קבורה בין מאמרים ומקורות ולא תמיד הייתי מצליחה להגיע לתוצאה הרצויה, הצ’אט בוט בדקות ספורות משיגה לי תוצאה יותר טובה ממה שהייתי משיגה לבדי. רוב החברים והחברות שלי משתמשים בזה, וכולנו בהלם מהדיוק והכוח שיש לצ’אט בוט. אני לא מחפשת קיצורי דרך, אבל חשוב לי ללמוד ואם אני מקבלת עזרה מהתוכנה שמסבירה לי הרבה דברים, ואגיש עבודה רק אחרי שאבין מה הצ’אט בוט הציעה ואעבור על זה כדי לוודא שאין טעויות, אז למה לא? המטרה היא ללמוד, וזו הדרך החדשה ללמוד”.

“אני לומדת טכנולוגיות למידה ובאחד הקורסים שאני לוקחת כרגע המרצה ביקש מאיתנו בפירוש להשתמש בצ’אט בוט כדי לכתוב חלקים מעבודת הסיום של הקורס”, מספרת ל’, סטודנטית מהמרכז. “בחיים לא הייתי חושבת להשתמש בבינה מלאכותית כדי לחסוך לי עבודה ללימודים, ובגלל זה כל כך מוזר בעיניי שאני מתבקשת לעשות את זה”.

“זה כלי עוצמתי וחזק עם יכולות מאוד גבוהות, ואין ספק שזה שינה את כללי המשחק”, מסכם ד”ר משה בוטמן, מרצה בפקולטה למדעי המחשב במכללה למנהל. “זה צריך להיות כלי עזר נוסף לסטודנטים. בכל פעם שנוסף כלי חדש, אז יש חשש חדש – למשל במעבר מאנציקלופדיות לגוגל. בסופו של דבר הכלי הזה יכול לסייע, אבל הסטודנט צריך לרכוש את המיומנות בעצמו. זה כמו שילד לומד את לוח הכפל, למרות שהוא יכול להשתמש במחשבון. בבחינות או בעבודות רציניות, הצ’אט בוט לא באמת תוכל להחליף את הידע שסטודנט רוכש בעצמו בלימודים. זה כן יאתגר אותנו, אבל בסך הכל אני חושב שזה כלי נהדר”.

לקראת שיחתנו ביקש בוטמן מהצ’אט בוט עצמה להסביר כיצד האקדמיה צריכה להתמודד איתה, ולהלן התשובה שהתקבלה: “זה חשוב גם שהסטודנטים יבינו את המתודות והרציונל מאחורי הפתרונות, כדי שיוכלו ליישם זאת בבעיות אחרות. זה תחום מתפתח ויהיה מעניין לראות איך הכלי הזה ישפיע על האקדמיה בעתיד”. כה אמרה הצ’אט בוט.

תגיות:
אפליקציה
/
בינה מלאכותית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף