במציאות של מחסור באלפי מורים, מוצעות בשנים האחרונות אין־ספור תוכניות הסבה להוראה, ביניהן כאלה המיועדות לעובדי הייטק. בעקבותיהן יש לא מעט מהם שעשו שינוי קריירה, בחרו לעזוב את אחד המקצועות הכי נחשקים ולוותר על משכורת גבוהה למען אידיאלים של חינוך - ולפעמים גם כדי להפחית את העומס ושעות העבודה המרובות שרבים מעובדי ההייטק נדרשים להם. אבל יש גם עובדי הייטק שהחליטו לא לזנוח את המקצוע המקורי, אלא ליהנות משני העולמות גם יחד.
"התלבטתי רבות בנושא, עשיתי הסבה להוראה לפני תשע שנים, אבל לא מימשתי זאת בהתחלה. תקופה מסוימת התנדבתי בתחום החינוך", אומר עמיר שחל, 54, איש פיתוח אלגוריתמים שעובד שנים רבות במשרה מלאה בחברת הייטק אמריקאית, ובמקביל מתחיל את השנה השלישית כמורה למחשבים בתיכון רוטברג ברמת השרון.
"בהייטק אני עובד מהבית, לא פוגש בכלל אנשים בעבודה שלי. אני מדבר עם מחשבים במהלך היום, והרגשתי שחסר לי הקטע הזה", הוא אומר. "כשהילדים שלי גדלו ועניין הטיפול בהם הפך פחות משמעותי, אז גם נוצר לי זמן. היום שלי בהייטק מתחיל בשעות 15:00־16:00, אז מהבחינה הזו זה גם מתאים כי הבוקר פנוי. בשנה האחרונה לימדתי בבית הספר בימי ראשון, כשבארה"ב לא עובדים. השנה אלמד שעה וחצי ביום שני וארבע שעות ביום שלישי".
בעקבות ניסיונו האישי אור החל לעבוד על תוכנית שתאפשר לאנשים נוספים, בעיקר מההייטק, כדבריו, אבל לא בהכרח, לעשות מסלול דומה של גם וגם. "חברתי לכמה יזמים ויזמיות מתחום ההייטק ומתחום החינוך, התחלנו לבנות את התוכנית ולעשות לה בדיקת היתכנות, כלומר איך תוכנית כזו תיראה מבחינת מסלול ההסבה. אנחנו גם מדברים עם אנשים במשרד החינוך, פנינו לכמה מכללות, לכמה בתי ספר, לרשויות מקומיות, לחברות הייטק, לאנשים שאולי היו רוצים להצטרף, כדי לשאול מה דעתם", הוא מספר.
חן שמילו, מנכ"ל עמותת בוגרי 8200, מעודד את בוגרי היחידה להשתלב בתחום החינוך. בימים אלה העמותה משיקה בשיתוף המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט תוכנית ייחודית ומקוצרת לבוגרות ובוגרי היחידה לתואר שני בהוראה ותעודת הוראה לבית הספר העל־יסודי. "אנו שואפים לסייע לבוגרים להשתלב במערכת החינוך בדרכים שונות ולאו דווקא באמצעות הסבה מלאה ונטישת משרות בהייטק", הוא אומר.
"מהלך זה מצטרף לשורה של מהלכים חברתיים וחינוכיים שמקדמת העמותה למען החברה הישראלית. לבוגרות ולבוגרי היחידה ידע טכנולוגי הרלוונטי לחלק מהמקצועות הנדרשים היום במערכת החינוך. אנחנו מאמינים שהבוגרים יתרמו באופן מהותי להרחבת הידע ולתחושת המסוגלות של הדור הצעיר בתחומים משמעותיים ומרכזיים, וקוראים לבוגרים להתגייס למשימה בליווי שלנו".
"אני חושב שמצב שבו בן אדם משלב בין הייטק או מקצוע אחר להוראה הוא פתרון מעולה למחסור במורים, אבל ישראל היא לא מדינה שמעודדת אנשים לרדת באחוזי משרה. תחום החינוך לוקח מה שיש, אבל הייטק בישראל זו תעשייה שמצפה מאנשים שיעבדו 100% משרה. כשבן אדם מצפה לרדת באחוזי משרה, לרוב אומרים לו שאין דבר כזה", אומר לביא שחר, 39, שעובד יומיים כמנהל מוצר בענקית השבבים אפלייד מטיריאלס, ויום וחצי ילמד השנה פיזיקה בחטיבת ביניים דה־שליט ב' ברחובות. בשאר הזמן הוא מתפתח כמרצה עצמאי בתחומי חשיבה חדה ומדע, וגם מהווה אושיית טיקטוק.
באפלייד מטיריאלס שחר החל לעבוד לפני 10 שנים במשרה מלאה. "לפני שבע שנים התחלתי בפרויקט התנדבותי קטן בבתי ספר דרך העבודה, קורס לוגיקה לילדים בכיתה ד'. ככה בעצם נחשפתי לעולם הזה", הוא מספר. "אגב, עוד לפני שהבן שלי (כיום בן 8) נולד, ברגע שהבנתי שאני עומד להיות אבא ושיום אחד הילד שלי יהיה במערכת החינוך, ידעתי שאני צריך להשפיע בתחום הזה. אמרתי לעצמי שכשהוא ילך לכיתה א', אעבור לחינוך".
בשנים האחרונות שחר שילב את ההוראה באופנים שונים עם עבודתו בהייטק. "במהלך שנה אחת לימדתי בהתנדבות חשבון בבית הספר במקביל לעבודה", הוא מספר. "אחר כך במשך שנתיים הייתי מורה לפיזיקה בתיכון רבין במזכרת בתיה. זה כבר היה בתשלום, פעמיים בשבוע שעתיים. עדיין הצלחתי לשלב זאת עם משרה מלאה, כשבמקביל אני חורש את האינטרנט ולומד פרקטיקות פדגוגיות, תיאוריות חינוכיות. לאחר מכן עשיתי הסבה להוראה.
התרעות פיקוד העורף