הטענות האלה עלו לראשונה בשנת 2019, ומאז נתן האוצר לתע"א שוב ושוב ארכות, שנועדו לאפשר לתעשייה האווירית להגיע להסדר כולל עם הוועד ולעבור למודל שכר מודרני שיאפשר תחרות לגיוס עובדים מול ההייטק. מה שהקפיץ לאוצר את הפיוז הפעם היה פרסום שכר הבכירים של תע"א, בהם חמישה לפחות שקיבלו יותר מ־400 אלף דולר בשנת 2022. לא רק שימוע מצפה להם, הזהיר הממונה על השכר, אלא גם דרישה להשבת סכומים גדולים מאלפי עובדים, שלטענתו ניתנו שלא כדין.
הייטק פלוס
"התעשייה האווירית היא הייטק מהמעלה הראשונה", הוא קובע בנחרצות, כדי שמי שלא הפנים את המסר, שהתעשיות הביטחוניות הפכו לחוד החנית של הטכנולוגיה והנעת המשק, יבין עכשיו. "נמצאים אצלנו המומחים הגדולים ביותר בשוק החלל והטילים, מומחים שהיו משתכרים משכורות עתק בשוק האזרחי".
"בגלל שאנחנו חברה ממשלתית, שכפופה לממונה על השכר, זכותו לדרוש השבה של כספים, אבל אנחנו, ההנהלה, יחד עם ועד העובדים, טוענים שלא רק שאין פה בעיה, יש פה התערבות בשיקולי השכר שלנו. הקביעה של אפי שגויה. אי אפשר לבוא ולהגיד לנו, תתעסקו בשיא ההייטק, קחו את העובדים הכי טובים, ושלמו להם שכר נמוך".
"שכר העובדים בתע"א נמוך", הוא מתחמם, "והעומס גדול והגיע הזמן להתמודד איתו אחת ולתמיד. אנחנו יושבים עם האוצר, עם משרד הביטחון ומסבירים להם את המורכבות של העניין ומקווים שזה ייפתר".
"כתעשייה ממשלתית לא נוכל להתחרות בהיייטק הפרטי, אבל אנחנו נותנים משכורות טובות, אתגרים טכנולוגיים ובית לעובדים. יש פה אלמנט חזק של משפחתיות, עם אנשים שעובדים 40 שנים באותו מקום עבודה. וגם ציונות היא לא מילה גסה, כשבונים פרויקטים מורכבים לטובת ביטחון המדינה ובסוף היום לא יכולים לספר עליהם בבית. בקורונה, אגב, לא פוטר אצלנו אף עובד".
"משרד הביטחון חייב גם לאלביט ורפאל. אנחנו מסתכלים על החוב הזה כחוב הכי בטוח בעולם. אני יודע שאקבל אותו בקרוב ושהוא נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הביטחון".
סקנדל או פסטיבל?
בשנה האחרונה, כשההייטק נקלע למשבר עולמי, וחווה בריחת משקיעים בהשפעת הרפורמה המשפטית, ובזמן שגלי פיטורים טלטלו את ספינת התענוגות של "נדיר האקרמן" וחבריו מוכי ההיבריס, מסדרת המערכונים של "ארץ נהדרת", פתחו התעשיות הביטחוניות מבערים ונתנו זינוק מטאורי קדימה, כשהן שואבות לתוכן פליטי הייטק הלומי מציאות, שחיפשו ביטחון תעסוקתי ולא רק כסף גדול.
ולתעשייה האווירית לישראל, בשמה המלא, או תע"א, בקיצור, יש הרבה מאוד מה להציע להייטקיסטים שמחפשים אתגרים מקצועיים. החברה הממשלתית הרווחית ביותר בישראל מפתחת ומייצרת מוצרים תעופתיים, ביבשה ובים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, סייבר ומוצרי אלקטרוניקה, בין היתר את לווייני אופק, עמוס, מכ"מים, את חללית בראשית, פצצת הלייזר גריפין, חימושים משוטטים, ברק 8, ומטוסי סילון דו־מנועיים ומטוסי קרב. המתקן המרכזי שלה ממוקם ליד נמל התעופה בן־גוריון, ומפעליה פזורים בעוד שמונה יישובים ברחבי הארץ.
לוי מסביר שמי שנכנס לתע"א יודע שלא ישתכשך בבריכת כדורים, אלא מקסימום ידרוך על ערימת תרמילים ריקים שמישהו שכח במחסן. הוא לא מבטיח זרמים של מרק ראמן טרי מהברזים, אלא טיולי מחלקה ופעילויות לפורים. הכל, הוא אומר, ממוקד, נקודתי ומחולק לפי גילים, כי עם כל הרצון הטוב, קשה לארגן מסיבה אחת ל־15 אלף עובדים ביחד.
עם כל הכבוד לצניעות המרשימה, חגיגות ה־70 לחברה, שנערכו לא מזמן, עלו מיליונים, הן נערכו בהשתתפות נועה קירל, ריטה, שלומי שבת, איתי לוי, ברי סחרוף, מירי מסיקה ועילי בוטנר, בהנחייתם הנוצצת של ארז טל ובר רפאלי, במילים אחרות: לא ממש קומזיץ בים או קריוקי פרוביזורי עם מגבר. למי שתוהה איך נערכו שם לוגיסטית, נספר שהיו בסך הכל שלושה סבבים של כל הטוב הזה, בפארק הירקון. כשהעובדים ייצאו לחופשה השנתית, שהפעם תהיה בחו"ל, זה יהיה ברכבת אווירית, שלא הייתה מביישת מדינה קטנה.
חוץ מלוי ומההנהלה שלו, מי שמנצח על הפעילות המגוונת והאטרקטיבית הזו, ודואג לתגמול הנאה, הוא יאיר כץ, יו"ר ועד העובדים ובנו של שר התיירות בהווה, ויו"ר הוועד בעבר חיים כ"ץ, שנחשב לאחד מראשי הוועדים החזקים במשק, אחד שיודע להראות את נחת זרועו השרירית כשצריך.
"אני חושב שוועד חזק בריא לחברה", אומר לוי. "הוא מייצג את העובדים אבל רואה טובת החברה. לכן, ברוב המקרים יש לנו אחידות אינטרסים ולעתים חילוקי דעות. כשיש אמון, הסכמה והבנה חברית. מערכת היחסים שלי עם יאיר מצוינת".
חצי ילד
לוי, 62, נשוי ואב לשניים, בוגר הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, עסק בטילים כבר במהלך שירותו בחיל האוויר. כמהנדס צעיר השתלב בפרויקט החץ שהיה אז בחיתוליו, בתקופה שבעולם לא ידעו איך מיירטים טילים. מכיוון שלא היה להם ממי ללמוד, הם ישבו וכתבו את ספר הלימוד של "איך מיירטים טיל בטיל", בעצמם. עם הזמן הוא עלה בשרשרת הפיקוד של החץ עד שמונה לעמוד בראש הפרויקט.
"הובלתי את חץ 3 משלב הרעיון ועד למוצר. במישור המקצועי אני מאוד גאה. מהנדסי טילים נבחנים בירידה לפרטים הקטנים, כשטעות קטנה יכולה להביא לכישלון והעבודה היא עם טכנולוגיות שהקדימו את זמנן. תחשבי על הפלא שאת מוכרת מערכת, שהיא כמו הילד שלך, למדינה זרה, כדי להגן על אזרחיה".
מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, בסכום הפנטסטי של 3.4 מיליארד דולר, הייתה סגירת מעגל לאיש שליווה אותה מפיתוחה ועד למכירתה. סוג של התרגשות שקשה לתאר במילים. כשאני שואלת אם עובדים כבר על חץ 5, הוא מחייך.
"בעולם שלנו אין מצב של רגיעה. מצד אחד אנחנו מתחזקים את המערכות שנמצאות בשימוש אצל הלקוחות, ומהצד השני מנסים להקדים את הלקוחות לפחות בצעד אחד ולחזות מאיפה יתפתחו האיומים. אסור לנו להיות אף פעם בפער. אם חץ 3 נמצא בשימוש בצה"ל, כבר בימים האלה מושקע כסף בפיתוח חץ 5 שייתן מענה לאיומים שיגיעו. אנחנו פועלים ככה כבר שלושה עשורים ומצליחים לחזות את ההתפתחות הטכנולוגית העתידית ואת הצרכים".
"אחת היכולות היא החיזוי. אנחנו מסתכלים על העולם מהחלל, האוויר, הים והיבשה, עם כלים שחלקם אוטונומיים וחלקם לא, שנותנים למקבלי ההחלטות את היכולת לקבל אותן באופן מיטבי. עולם המל"טים והמטוסים צריך להיות מקושר ללווייני התקשורת, לקרקע ולגורמים נוספים, שיאפשרו לנהל את המערכה בצורה מושכלת.
"אנחנו נמצאים באוויר, בחלל ובים, ועכשיו נכנסנו חזק לעולם היבשה ואנחנו מובילים את עתיד צבא היבשה בהקשר של יכולות אוטונומיות. כשיש קונפליקט, אפשר להביא לחזית מגוון של כלים, רחפנים, מזל"טים, ורובוטים, שייסעו על היבשה כדי לאחוז בשטח, ללא מעורבות של חיילים בשר ודם, ישלטו בהם מרחוק. החיילים יהיו מוגנים ולא ילחצו על ההדק כמו פעם, אלא ייתנו סט של הנחיות".
התרעות פיקוד העורף