שבוע האינטרנט הבטוח שמצוין בימים אלו בעולם, וגם בישראל בסימן "לוקחים 30 שניות למחשבה לפני שיתוף והפצה", מתמקד בעיקר בילדים ונוער, ובדרך שבה אנו, המבוגרים המשמעותיים בחייהם, יכולים להשפיע עליהם.
בבריטניה שמים דגש על שבוע האינטרנט הבטוח, ונערכים אליו מדי שנה שבועות רבים מראש, כדי להכין מערכי שיעורים, פעילויות ודיונים, לבית הספר וגם לבית. בין הרעיונות לדיונים שהוצעו למורים עלו השאלות: מה הייתם עושים אילו נתקלתם במישהו שמפיץ תמונה של חיה שהתעללו בה? הייתם מפיצים גם כן? הייתם מבקשים ממנו להסיר אותה? הייתם מדווחים עליו או שהייתם מתעלמים? גם אצלנו בחודשים האחרונים הפכה להיות אקטואלית השאלה: אחרי פיגוע, כמה מחבריך כתבו ברשתות החברתיות מה הם חושבים בעקבות הפיגוע או שלחו מסרים פוגעניים כלפי קבוצה אתנית מסוימת? וכיצד הגבת?
הרשת היום מוצפת בתוכן פוגעני ואלים, גם כאשר זו לא כוונת המפרסם. כך למשל הפצת הסרטונים של פיגועי הדקירה שאירעו בחודשים האחרונים; מדובר בסרטונים אלימים ביותר שאליהם נחשפים ילדים ובני נוער בכל הגילים.
כך למשל התופעה השכיחה של הפצת תמונות בעלות אופי מיני באפליקציות מסרים כמו וואטסאפ. רוב הנערים שמקבלים לידיהם תמונה כזו מיד מעבירים אותה הלאה או משתפים, ולכן חשוב להבהיר להם כי בישראל נוסף תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, ולפיו הפצת תוכן בעל אופי מיני ברשת ללא ידיעת המצולמים היא עברה פלילית שעונשה יכול להגיע לחמש שנות מאסר.
סכנות נוספות הן עברייני מין, קבוצות קיצוניות וגונבי זהות למיניהם. בעיה אחת קשה שעוד לא קיבלה מענה היא בעיית ההימורים. ילד שיש לו גישה למספר כרטיס האשראי של הוריו יכול להמר בקלות באתרי הימורים חוקיים בישראל, ועם קצת תעוזה גם באתרים שאינם חוקיים. מדובר בתופעה רחבה ביותר, שעליה הרחבנו לפני כמה שבועות.
תופעה שכיחה נוספת, בעיקר בקרב בני נוער, היא סחיטה ובריונות. על פי סקר של איגוד האינטרנט הישראלי, 40% מהילדים נחשפו לבריונות ברשת.
באתר "חיים חכם ברשת" מציעים להורים: "חסמו אתרים שאינם מתאימים לילדים בעזרת תוכנות סינון... או על ידי שירות סינון אתרים דרך ספקית האינטרנט... קחו בחשבון שתוכנות אלו אינן פועלות באופן מושלם, וילדים רבים לומדים מהר מאוד להתגבר עליהן". בהמשך מציע האתר "בעזרת אפשרות ה־History בדפדפן בקרו באתרים שהילדים שלכם מבלים בהם ועברו על הצהרת הפרטיות שלהם". שכחו לציין כי עיקר הגלישה היום באינטרנט אינה מהמחשב הביתי, שעליו ההורה יכול לפקח, אלא מהמכשיר הסלולרי שנמצא עם הילד שלנו כמעט בכל רגע נתון, ואותו ניתן לפרוץ, להחליף ולפרמט. עוד הצעת גזור ושמור היא "פתחו עמוד אישי ברשת פייסבוק והציעו לילדכם חברות. כך תוכלו לעקוב אחר עדכוניו השוטפים, להציץ ברשימת החברים ובמידת הצורך גם לפנות אליהם". הבעיה היא שלא תמיד הילדים מאשרים את הצעת החברות הזאת, ולחלקם כבר אין חשבון פייסבוק פעיל, שהרי הם מוצאים עניין ברשתות חברתיות אחרות דוגמת אינסטגרם, סנאפצ'ט ועוד.
גם השחקנים הגדולים בשוק מעורבים בשמירה על בטיחות הגלישה. טוויטר הודיעה לפני מספר חודשים כי היא תילחם בהודעות "פורנו נקמה" שמפרסמים בני זוג נבגדים. לאחר מכן התווספה גם המניעה לפרסם ציוצים שמעודדים טרור או פגיעה בקבוצה אתנית, דתית או לאומית כלשהי. בעיתון "הגרדיאן" הבריטי צוין כי אנשיו ימנעו פרסום של תגובות פוגעניות הקשורות לגזע, לדת או להגירה. כמו כן אתרי חדשות גדולים כמו רויטרס, CNN ואחרים הגבילו משמעותית, וחלקם אף חסמו לגמרי, את האפשרות של הקוראים להגיב בהם.
לכאורה זוהי פגיעה בחופש הביטוי. אך מדובר בחברות פרטיות, שיש להן אפשרות להגביל את השיח המתנהל בפלטפורמות שלהן. יש שיאמרו שזו אף החובה של אותן חברות למנוע זאת, כדי להגביל את חופש השיסוי השכיח כיום ברשת.
התרעות פיקוד העורף