פרופסור ברק קול: "הוקינג תמיד צחק על הקול הרובוטי שלו"

המדען ציין כי "הוקינג שילב במהלך ההרצאות שלו הומור רב, אני מעריך שזה מה אפשר לו להתמודד עם החיים בכיסא הגלגלים והמחלה הקשה". הוא התייחס למערכות שבעזרתן הוקינג תקשר עם הסביבה: "היו בדיחות על כך שהמבטא של הסינתיסייזר שלו היה אמריקאי וחלק מהמילים לא היו ברורות, בעוד שהוא עצמו היה בריטי". קול אמר כי "הסיפור של הוקינג הוא לא רק הסיפור המדעי, זה גם הסיפור האנושי, שהפך אותו לבן בית מוכר בכל העולם. הוא ניהל חיים, גידל ילדים ואפילו התגרש פעמיים". לדבריו, המדען, שעסק בפרסום תגליות מדעיות לקהל הרחב, היווה דוגמה חיה לכך שרוח האדם יכולה להשפיע על החיים. "דרכי ההתמודדות שלו עם המצב, בהן ההומור, קנו את כולם", ציין.

קול סיפר על הקשר הישראלי למחקרים של הוקינג. "היו לו קשרים טובים עם ישראל, הוא ביקר פה כמה פעמים ואף זכה בפרס וולף בשנת 1988, פרס בינלאומי השני בחשיבותו רק לפרס הנובל", ציין, "היו לו קשרים רבים עם מדענים ישראלים, כשהחשוב בהם היה קשר מחלוקת ויצירה משותפת עם פרופסור יעקב בקנשטיין מהאוניברסיטה העברית, שנפטר לפני מספר שנים". הוא הסביר על התגלית של השניים: "התגלית הגדולה ביותר של הוקינג היתה קשורה לתחום החורים השחורים, מדובר בתגלית שזכתה לשם 'קרינת הוקינג', בשנת 1974. פה בעצם נכנס לתמונה פרופסור בקנשטיין - שאמר שנתיים לפני כן שחורים שחורים הם גופים פולטי אנרגיה, דבר שסתר את תיאוריות המוקדמות, בהן תיאורית היחסות של איינשטיין". הפרופסור הסביר כי הוקינג התנגד בתחילה לרעיונות. "למרבה האירוניה, אחרי כשנתיים הוא הוכיח והעמיק אותם, והתורה של תרמודינמיקה של חורים שחורים נקראת על שם שניהם".