אחת הטרוניות הנשמעות תדיר כנגד האקדמיה היא על היותה מנותקת, מבודדת במגדל השן שלה, עסוקה במחקר ובתאוריה ובעצם אינה חלק מהמציאות ומחיי היום יום. מאידך, סקירה קצרה של ההיסטוריה בהיבט של תעשייה, קידמה וטכנולוגיה תצביע על כך שרוב הפיתוחים וההמצאות צמחו מתוך מחקרים וגילויים של מדענים, פילוסופים וצמחו לא אחת באוניברסיטאות.
כך צמח הפרויקט הייחודי של אוניברסיטת בר-אילן, במטרה לחבר את שני הקצוות, לכאורה, הללו, של עולם המעש, התעשייה והעסקים עם גילויים, חדשניים, מחקרים ופיתוחים אקדמיים. לטובת כל הנוגעים בדבר.
כך, גם הסטודנטים, המרצים והחוקרים, נהנים מרווח מוחשי ומתמורה עסקית הולמת למאמציהם האקדמיים, בעוד העולם העסקי זוכה ליתרון בולט על פני מתחריו בכך שיש בידיו לנצל ידע, גילויים והמצאות שנמצאים עדיין בין כותלי המחקר האוניברסיטאי. ובסופו של יום, מי שבעיקר מרוויח הם הלקוחות, כלומר הציבור, שזוכה לפיתוחים חדשים ולמוצרים טובים בהרבה.
את הרעיון מאחורי המרכז מבסס פרופ' צבן על עקרונות הרב-תחומיות, בין-תחומיות והנחלת תרבות אימפקט, שמאפיינים גם את המכון לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים ומקנים לו את יתרונותיו הייחודיים. הרעיון המנחה הוא שילוב מגמות, תחומים, רעיונות ומידע ליצירת דבר מה שלם וממשי יותר לטובת הכלל. מה שהופך את התוכנית להרבה יותר מאשר "מרכז תיווך" בין חוקרים ומחקרים פורצי דרך לבין יזמים וחברות מבחוץ. הגדולה של אנבוקס היא בהכשרה הלכה למעשה של החוקרים ואנשי האקדמיה להיות בעצמם שותפים עסקיים ויזמים. כך שיוכלו להשתמש בידע הרב שהם רכשו לאורך השנים באקדמיה לטובת הכלל, לשימוש מעשי במוצרים וכן יזכו לתגמול הכספי המתלווה לכך. הדגש הוא לא עסקי מחושב אלא באמת הסתכלות כיצד שילוב של אקדמיה, מדע, טכנולוגיה ויזמות עסקית יכולים ליצור עתיד טוב ומבטיח יותר. סיגל הראל, מנהלת הקהילה של אנבוקס מגיעה למיזם מעולם היזמות החברתית: "כל המיזמים שקמים אצלנו שואפים לאימפקט גלובלי חיובי. לצד מיזמים עסקיים שגדלים במרכז, קמים גם מיזמי סושיאל-טק, המחויבים ליצירת אימפקט חברתי-סביבתי. במחזור הראשון כבר קמו שני מיזמי סושיאל-טק MuLTI ו-OtherReality המביאים פתרונות של ממש לבעיות גדולות ומבטיחים לנסות לשנות לטובה את החברה שלנו".
החוקרים מתקבצים לצוותי עבודה ומקבלים ליווי צמוד ומתמשך, כזה שמכשיר אותם לעמוד מול היזמים ומול השוק החופשי בחוץ ולומדים כיצד לקחת את הפתרון שיש להם בידיים בדמות תגלית טכנולוגית, מחקרית או מדעית ולמצוא את הצורך או השאלה האמתיים שקיימים בעולם בחוץ ועליהם הם יכולים לענות. התכנית היא ללא עלות. אבל מאחר ולא מדובר רק בתיווך או במלגה לצורך פיתוח מוצר, נדרשת מחויבות לתהליך ותשוקה ללמידה ועשייה, שכן המטרה היא להפוך את החוקרים לחלק פעיל ביצירה ולא רק להתהדר ב"המצאה".
תכנית היזמות של אנבוקס מתפרשת על פני שנה שלמה ומעודדת חוקרים ויזמים לחבור זה לזה בחלל משותף שובר מסגרות והיררכיה, יושבים יחד דוקטורנטים ופרופסורים, לצד מנטורים ואנשי תעשייה שיחד מוצאים בעיה, חוקרים את האתגרים, את ההזדמנויות ואת צורכי השוק, ומגבשים את הפתרון שאותו הם יוצאים לחקור מול לקוחות פוטנציאליים בשוק הגלובלי. לעזרת צוות המרכז עומדת רשת ענפה ואיכותית של מנטורים – הצוותים באנבוקס זוכים למעטפת שלמה שלא קיימת היום בשום מקום שהופכת אנשי אקדמיה לבעלי חשיבה יזמית. כדי שיוכלו למקסם את שיתופי הפעולה המוצעים להם עם התעשייה ויוכלו להקים או להיות שותפים בעצמם בסטארטאפים פורצי דרך במגוון תחומים.
הצוותים זוכים לתוכנית חניכה ליזמות עם מנטור ספציפי המוצמד להם ומותאם לרעיון שלהם בשיטת ליווי שפותחה בסיליקון ואלי והוכיחה את עצמה כמבטיחה מקסום הפוטנציאל מול גורמים מסחריים. יש להם גישה ליזמים סדרתיים, אנג'לים ומשקיעי הון-סיכון המלווים את הצוותים המתגבשים במהלך התוכנית. עוד מקבלים מימון ראשוני של $25,000 לבדיקת הרעיונות עם לקוחות בחו"ל.
ובעיקר, המהלך החריג ויוצא הדופן שעושה אוניברסיטת בר-אילן הוא העברת הקניין הרוחני מהאוניברסיטה לסטארטאפ. גם האוניברסיטה מבינה שכדי לקדם ולסייע לחוקריה ולקדם את התעשייה מחוץ לעולם המעבדות, עליה לעשות ויתורים, המצאות גדולות שנשארות בגדר גילוי תאורטי לא יואילו למשק, ועל כן החליטה האוניברסיטה לצאת מהקופסה ולוותר על זכויותיה לטובת השוק החופשי.
המחזור הראשון של התוכנית הסתיים בהצלחה. ממחזור UnBox ‘19 נוסדו שמונה סטארטאפים, שנמצאים בשלבים מתקדמים של בדיקה וניסוי המוצרים שפותחו בעקבות התוכנית. שמונת הצוותים עדיין מלווים ובקשר רציף עם התוכנית. הליווי נמשך עד השלב הסופי. הסטארטאפים שצמחו בתוכנית השנה מביאים לעולם פתרונות מתקדמים: פלטפורמה לאבחון וטיפול בליקויי שפה, טכנולוגיה חדשנית לאגירת אנרגיה, מערכת החיסון ככלי להחלטה רפואית, פלטפורמה לשיקום עצבי, מציאות מדומה ככלי לשינוי חברתי, מיפוי וחיזוי רעלים באוויר, התקן להתראה מוקדמת של אפילפסיה, טכנולוגיה ספקטראלית לאבחון סרטן.
סלע אומר, "על היזמים של היום לשאול את עצמם, מה השתנה בעולם שמכשיר את הפתרון שלי לאימוץ כעת? בתחילת המאה ה-20 היה זה חשמל, באמצע המאה ה-20 הטרנזיסטור, ובסופה – האינטרנט. היום ובעשורים הבאים העלות השולית האפסית של תובנות מדאטה היא המגמה המשבשת".
הבעיה היא שהקורקינטים מונעים בעזרת מצברי ליתיום יקרים, בעלי אורך חיים קצר וזמן טעינה של 5-4 שעות, דבר המתבטא בכלים הזמינים לשימוש רק בשליש מהזמן, בכל שאר הזמן הם זרוקים וממתינים לטעינה. כך שמפעילות ציי הקורקינטים הללו, מפסידות כסף בזמן שהמצבר לא טעון והקורקינט לא בר-שימוש. בעוד הכלים זרוקים על המדרכות ומהווים מטרד. המיזם של צוות "BikeHive", שכולל את המנטור שלהם שהצטרף גם כשותף עסקי משנוכח בפוטנציאל הטמון ברעיון, פיתחה סוללות בטכנולוגיה חדשנית “Energize N Go”המספקות אותה כמות אנרגיה אך נטענות בדקות במקום שעות כפי שהיה עד כה. "הפתרון משנה את עלויות התפעול של חברות הפעלת הציים ומביא אותן לרווחיות כמעט מיידית. כמובן שהפתרון החדשני תורם להקטנת מספר הכלים בעיר, רמת שירות גבוהה יותר למשתמשים ומזעור ההפרעה לשאר התושבים". אומר מלכה.
התרעות פיקוד העורף