האוכלוסייה המבוגרת נמצאת בסיכון מוגבר להידבק בנגיף, לפתח סיבוכים רפואיים ואף למות. כתוצאה מכך, ועל אף ההקלה המתמשכת בהנחיות הסגר, קשישים צפויים לשהות בסגר זמן ממושך יותר. המחקר, שערכו חוקרות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמרכז הבינתחומי הרצליה, מגלה כי על אף שמבוגרים מוגדרים כקבוצת סיכון, הם חרדים לשלום בני משפחתם וחבריהם יותר מאשר לעצמם.
כאמור, מעבר לתוצאות המפתיעות ביחס לחרדה באוכלוסיה זו, נמצא כי ביחס לדאגות קיומיות מידיות, כמו חשש להידבק, להיפגע כלכלית או להתנתק חברתית, הם פחות חוששים מהחיים בסגר ממושך ומהשלכותיו. בנוסף, המחקר מראה כי אנשים בעלי בריאות פחות טובה, בעלי פחות השכלה ומי שאינם ילידי הארץ מביעים רמות חרדה גבוהות יותר, וכי ככל שהגיל עולה חרדים פחות.
בחינת השינויים בהרגלי השימוש באינטרנט הראתה עלייה משמעותית בהיקף השימוש נוכח ההתפרצות. באופן ספציפי, 64.1% ממשתתפי המחקר העידו על עלייה בשימוש בתוכנות שיח ותקשורת בינאישית כמו WhatsApp, Skype ו-Zoom, ו-41.7% דיווחו על עלייה בסידורים מקוונים כגון קניות, שירותי בנקאות, שירותי בריאות ועוד. 40.1% תיארו עלייה בשימוש ברשתות חברתיות כגון פייסבוק ו-36.6% סיפרו על שימוש רב יותר באתרים הקשורים לתחומי פנאי ועניין.
בדיקת הקשר בין רמת החרדה הכוללת לבין השינויים בשימוש באינטרנט הצביעה על קשר מובהק בין רמת חרדה גבוהה לבין שימוש מוגבר באינטרנט לתקשורת בינאישית. מכיוון שתקשורת בינאישית מספקת תמיכה רגשית ונפשית, העלייה המשמעותית בשימוש בתוכנות תקשורת וברשתות חברתיות מלמדת אותנו כי המבוגרים משתמשים בהן יותר כאסטרטגיית התמודדות עם החרדה. כמו כן, ייתכן כי העלייה בשימוש נובעת מרצונם לעקוב ולפקח על האנשים שהם דואגים להם. בנוסף, רמת חרדה גבוהה נמצאה קשורה גם לביצוע סידורים באופן מקוון.
עם זאת, אסטרטגיות ההתמודדות הללו לא נמצאו כתורמות לשלומות הפסיכולוגית של המבוגרים. "השינוי היחיד שנמצא כמועיל הוא הגברת השימוש באינטרנט למטרות פנאי. לכן, יש לעודד את האוכלוסייה המבוגרת לעשות שימוש במגוון אפשרויות הפנאי שהאינטרנט מציע – משחקים מקוונים, האזנה למוזיקה, צפייה בסרטונים, לימודים ואף התעמלות והתנדבות" אומרת פרופ' נמרוד. "ייתכן שפעילויות אלו פחות מהנות ביחס לשגרה, אך הן עשויות לפצות במידת מה על האובדן הזמני שלהן ולתרום לשביעות הרצון מהחיים".
התרעות פיקוד העורף