כ־280 אלף עורכים ועורכות פועלים כיום במסגרת ויקיפדיה ברחבי העולם, ב־300 שפות שונות, שבהן הם יוצרים ועורכים ערכים מגוונים בהתנדבות מלאה, ומתוך אמונה בחשיבות חופש המידע. "מי שכותב את ויקיפדיה - כותב את ההיסטוריה בעצם", אומר אריה ענבר, בן 75, שיחד עם זוגתו, שלומית קדם בת ה־74, מהווה עורך ותיק בוויקיפדיה העברית, מתוך 1,200 עורכים שפועלים בה. "יש חלקים בהיסטוריה שלא ידועים בציבור, ופה ממש כותבים אותם".
למלאכת ההתנדבות הזו התגלגלו השניים דרך בנה של שלומית, שערך בעצמו בוויקיפדיה והציע להם להצטרף. "בהתחלה חשבתי שזה קצת מוזר לכתוב ערכים באנציקלופדיה אינטרנטית", מספרת קדם. "אבל הוא הסביר לנו כיצד עושים זאת. כבר כ־15 שנים אנו עושים זאת באהבה רבה".
"בבעלותי עסק של הוצאה לאור של תשבצים", מספר ענבר. "לשם בניית התשבצים נעזרתי רבות בספרות עזר, באנציקלופדיות ובמילונים. כשבנה של שלומית החל להשתמש בוויקיפדיה, זה גרם לי גם לקחת משם מידע עבור התשבצים. הרגשתי לא נעים לקבל בלי לשלם, אז החלטתי 'לשלם' לוויקיפדיה בכך שאוסיף לשם תוכן מהידע שלי".
ענבר: "אני התעסקתי בערכים הקשורים ליהדות רומניה והיסטוריה, אבל כשרצינו גיוון, התחלנו לעבוד על ערכים מתחומים שלא קשורים אלינו, כמו אנטרקטיקה למשל, וזה היה מאוד מיוחד. יצרתי גם ערכים שלא היו קיימים בוויקיפדיה העולמית כלל, ולשנינו יש כיום כמה וכמה 'ערכים מומלצים' עם כניסות רבות".
קדם: "אני מרגישה שזה נותן ביטוי לכל הדברים שאני אוהבת: מוזיקה, תרגום, כתיבה ועריכה. זה נותן לי אפשרות להתבטא, וביחד עם זה פותח דרך לידע נכון וחופשי עבור הציבור. לתת מהידע שלי לכולם - זה דבר גדול בעיניי. כל עוד יש מי שזוכר ויכול לספר על מה שהיה כאן פעם, לפני שהדור שלנו ייעלם, צריך לכתוב. זו ממש עבודת קודש".
ענבר: "המורה של אחד מנכדיי ביקשה שאופיע בפני הילדים בכיתה ואספר להם על העשייה בוויקיפדיה. הגעתי לבית הספר יחד עם כרכי אנציקלופדיות שונות כדי להסביר לילדים מהי אנציקלופדיה בכלל. השומר ראה אותי בשער, צחק ואמר לי: 'מה זה הספרים האלו שאתה סוחב, מי עוד מסתכל באנציקלופדיות בימינו? היום יש הכל בוויקיפדיה'".
הוויקיפדיה העברית נוסדה כשנתיים לאחר הוויקיפדיה באנגלית. דוד שי הינו עורך בוויקיפדיה העברית מיום הקמתה. "החלק החשוב בעיניי בוויקיפדיה הוא שהיא תשתית להבנת האקטואליה", אומר שי, בן 69 מהרצליה. "למשל, כאשר סיקרו רבות בתקשורת את ההתעסקות בכנסת סביב חוק התקציב, יצרתי את הערך 'חוק התקציב'. כך מי שצופה בחדשות ורוצה להבין את משמעויות החוק לעומקן ומדוע הוא כל כך משפיע על הממשלה - יכול להיכנס לוויקיפדיה ולגלות. אנחנו לא מתחרים באתרי החדשות, אנחנו נותנים תשתית ידע נחוצה להבנת האירועים האקטואליים בצורה עקיפה. אני, אישית, יצרתי אלפי ערכים וערכתי בוודאי עשרות אלפים. ביום ממוצע אני עורך 20־30 ערכים ומשקיע בזה שעות רבות".
לצד העורכים המבוגרים בוויקיפדיה יש גם לא מעט עורכים צעירים, ואפילו נערים וילדים. אופק ג'רסי למשל, בן 16 מנס ציונה, עורך בוויקיפדיה העברית מאז שהיה בן 9. "נולדתי לעולם שכבר יש בו ויקיפדיה, וזה הרגיש לי מאוד טבעי להיכנס לשם ולחפש מידע", מספר ג'רסי. "בבית הספר היסודי הבנתי שניתן לערוך בעצמי ערכים. את הערך הראשון שלי, שהיה על העיירה עוואלי בבחריין, כתבתי בגיל 11. אני מאוד אוהב גיאוגרפיה ופוליטיקה, וכל האזור של חצי האי ערב מאוד מעניין אותי, ולכן, כתבתי גם את הערך 'הסכם בחריין־ישראל'. ממש נשאבתי לזה. זה נהיה תחביב לכל דבר ועניין, והיום יש כבר למעלה מ־1,000 ערכים שאני יצרתי".
ארבע שנים לאחר הקמת הוויקיפדיה העברית הוקמה עמותת ויקימדיה ישראל, הפועלת בשיתוף פעולה עם הקרן הבינלאומית. "מטרתנו היא לקדם את העשייה והחזון של ויקיפדיה בישראל על ידי קידום רעיונות של תוכן חופשי, ידע והשכלה, עידוד כתיבה ועריכה וכן הנגשת מידע במגוון רחב של תחומים", אומרת רויטל פולג, מנכ"לית עמותת ויקימדיה ישראל. "אנו מקיימים פעילויות רבות במערכת החינוך בשפה העברית והערבית, וגם באקדמיות ובגופים ציבוריים נוספים. בנוסף, אנו מקיימים קורס עריכה ייחודי לגמלאים וגמלאיות שמתאים גם לאנשים עם מוגבלויות למשל. בנוסף, אנו פועלים להרחבת מגוון העורכים, תוך עידוד ושיתוף של נשים בפעילויות העמותה. המהות שלנו כאנציקלופדיה חופשית היא שהיא חיה, נושמת ודינמית 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. העורכים נמצאים ברשת בכל רגע נתון. המידע משתנה ומתעדכן תמיד, ואפילו ישנה תחרות כביכול, בין העורכים, מי יהיה הראשון שיעדכן מידע חדשותי באותו הרגע שמתפרסם. השאיפה היא לתת את הידע העדכני והאמין ביותר. ככל שיהיו יותר עורכים בוויקיפדיה, כך יהיה יותר מידע, איזון ותוכן. מילה שנמצאת בוויקיפדיה - נשארת לדורות הבאים".
התרעות פיקוד העורף