בוקה ומבולקה שוררת ברחבי העולם על רקע וירוס הקורונה שגרם לפאניקה עולמית, בעצם החשש שהוא מעורר מפני הידבקות. ארגון הבריאות העולמי עדכן כלפי מעלה את מספר המתים מחולי הקורונה ל־3.4%, לעומת 2% בהערכה הקודמת, תלוי באיכות שירותי הבריאות בכל מדינה. 

עד כדי כך גדול הפחד מהבלתי נודע, שענקית הטכנולוגיה, חברת גוגל, ביקשה מעובדיה לעבוד מהבית ככל האפשר. עובד של ענקית המשלוחים והטכנולוגיה אמזון כבר נמצא נגוע במשרדיה הראשיים בסיאטל, מדינת וושינגטון. גם בנקים בישראל פיצלו עובדים לחדרים נפרדים כדי לפזר סיכון וכן עוד כמה חברות. כן הדבר גם בישראל: ביקשו מעובדים שיעבדו מהבית. מזל שאנו בתקופה דיגיטלית.

שערי המניות בעולם מצביעים על תנודות חריפות שגרמו למשקיעים הפסדים ולאחרים רווחים של טריליוני דולר. אני חושש שעוד נרגיש את ההפסדים בדיווח הרבעוני של קופות הפנסיה, הגמל וההשתלמות, לרבע הראשון של השנה.

באופ"ק קיים חשש מפגיעה קשה וכואבת במחיר הנפט בשל צניחה בביקוש הסיני (סין היא יבואנית הנפט הגדולה בעולם). הירידה בביקוש כבר הביאה לירידה חריפה במחירי הנפט. אומנם אנחנו, הצרכנים, ממשיכים ליהנות מהירידה במחירי הבנזין והגז, אך חברות אופ"ק ורוסיה מתכנסות עתה בווינה להחליט על קיצוץ התפוקה והעלאת מחירי הנפט.

החשש של הבנק המרכזי של ארה"ב ,-שנגיף הקורונה יפגע במשק בצפון אמריקה, גרם לו לנקוט בצעד נמהר. הוא הפחית השבוע את הריבית בשיעור חד. גם אנו בישראל ניהנה, בהמשך, מירידה בריבית (שבוא תבוא!), מה שיעזור בתשלומי המשכנתה, ולירידה בעלות גיוס ההון ומחיר ההלוואות לחברות, לעסקים ולמשקי בית.

אל תמהרו לשמוח, בבקשה, כי חברות כבר מוציאות עובדים לחופשה מרוכזת או ללא תשלום, וגם מפטרות עובדים כדי לא לפשוט רגל. כך שטעם הלענה המריר בפיטורין, יגבר על מתיקות הירידה בתשלומי המשכנתה.

הקורונה בארההקורונה בארה

העובדה שאנו בשנת בחירות בארה"ב, גם היא בעלת משמעות: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ דורש בתוקף להפחית את הריבית כדי לאושש את שוקי ההון ולגרום בכך לתחושת עושר מענגת בקרב הבוחרים. הוא מקווה כי יגמלו לו ויבחרו בו לתקופת כהונה שנייה על רקע הצמיחה ונתוני התעסוקה הנאים שמציג כיום המשק החזק והגדול בעולם. יו"ר הפד ג'רום פאוול התנגד עד כה, משך תקופה ארוכה, להפחתת הריבית וטען כי הפד, שהוא הבנק המרכזי של ארה"ב, "עצמאי בהחלטותיו", וכי הוא, שעומד בראשו, אינו כפוף לדרישות הנשיא. 

וירוס הקורונה העניק חבל הצלה לפאוול, הטוען לעצמאות, והביא את הפד (ביום שלישי השבוע) להפחית את הריבית בשיעור חד של חצי אחוז לתחום שבין 1%־1.25%. לדעתי, היה מספיק להפחית את הריבית ברבע אחוז, מה שהיה מסחרר את השווקים כלפי מעלה ובמקביל מחליש את הדולר ומביא לעלייה בכושר התחרות של הסחורות והשירותים האמריקאיים בזירת המסחר הבינלאומית. דווקא הפחתת הריבית בחצי אחוז הביאה לזעזועים ולירידות (וגם עליות) בשוקי המניות. ציבור המשקיעים חושש כי בידי הפד נתונים ותחזיות עגומים לגבי השפעת וירוס הקורונה על המשק העולמי, והם אלה שהביאו אותו להחלטה אגרסיבית להפחתת הריבית בחצי אחוז. למה להפחית בחצי אחוז אם אין חשש כבד לפעילות המשקית, שאלו את עצמם המשקיעים.

התנודות והירידות לא איחרו לבוא. הפד סבור כי הפחתת הריבית תוכל לעזור להגדיל את היצע הסחורות והשירותים במשק האמריקאי, עם הוזלת עלות הכסף וההון, על רקע הפגיעה האדירה בפעילות החרושת בסין (משם התפשטה לשאר העולם עם ירידה בביקושים), הוצאת עובדים לחופשות כפויות ופיטורי עובדים ברחבי העולם. 

הווירוס הדמוקרטי

הפד לא חיכה שהאפידמיה של וירוס הקורונה תהפוך לפנדמיה שתתגלגל להאטה כלכלית עולמית ותתפשט לארה"ב תוך העמקת פיטורי עובדים. המשקיעים בעולם התאכזבו מההודעה האנמית של שרי האוצר של ארגון שבע המדינות החזקות בעולם, G-7, שלאחר כינוס חירום הודיעו כי ינקטו "בכל הצעדים ההכרחיים" להבטיח צעדים שימנעו סיכונים בשווקים, על רקע ההתפשטות המהירה של הווירוס. לא הייתה בהודעה זו פעולה של ממש. כלומר, כל מדינה נשלחה לעשות חשבון נפש לעצמה.

ציבור המשקיעים בעולם החליט לשעוט לכיוון האג"ח הממשלתי הבטוח בעולם, התשואות ירדו לשיעורים נמוכים מאוד, עלות גיוס ההון על ידי האוצר האמריקאי הגיעה לשפל של כל הזמנים, תוך תנודות ניכרות בשערי המניות. קרן המטבע הבינלאומית הכריזה כי תיתן הלוואות למדינות חלשות בהיקף של 50 מיליארד דולר (ללא ריבית!). מדינות חלשות אפילו לא יצטרכו לתת הסברים ארוכים למהות השימוש בכסף. 

איום נוסף על המשקיעים, שמגביר את התנודתיות בשווקים מעבר לעניין וירוס הקורונה, הגיע מכיוון ברני סנדרס, אחד משני המובילים להיות מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. סנדרס אינו עושה חשבון לאף אחד, מחזיק בדעות של השמאל הקיצוני במפלגתו, עד כדי כך שוותיקי ומנהיגי המפלגה יוצאים בגלוי בתמיכה בסגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, מתוך חשש שאם סנדרס (המוביל פי שעה), יעמוד מול הנשיא טראמפ, הוא יובס ע"י הפחדים של הציוויליזציה הקפיטליסטית האמריקאית, שתתרום לטראמפ ותבחר בו על פני סנדרס שנתפש כ"קרוב לקומוניסט".

סנדרס מבקש למסות את עשירי אמריקה בעול מסים כבד, ההפך מהפחתת המסים של הנשיא טראמפ. הוא טוען שלא ייתכן כי במדינה העשירה בעולם יהיו 40 מיליון עניים ו־34 מיליון ללא ביטוח בריאות. הוא סבור שכל אמריקאי זכאי למשרה מתגמלת, לשירותי בריאות איכותיים, חינוך מושלם, דיור בר השגה, סביבה נקייה ופנסיה הולמת. האוטופיה הזאת כמוה כווירוס נוסף לשווקים, ולראייה - ביום שבו הובס סנדרס השבוע על ידי ביידן, שערי המניות עלו.

ברני סנדרס. צילום: רויטרסברני סנדרס. צילום: רויטרס

אוסטרליה, התלויה בסין, יעד הייצוא העיקרי שלה, לא חיכתה זמן רב והחליטה עוד לפני הפחתת הריבית בארה"ב, להחליש את הדולר המקומי ולעודד את הפעילות המשקית באמצעות הפחתת הריבית ברבע אחוז, ל־0.5% - שפל של כל הזמנים. הנגיד האוסטרלי אמר כי הפחתת הריבית נועדה להילחם בהשפעותיו השליליות של וירוס הקורונה. קנדה, שהיא מדינת ייצוא סחורות במהותה, ושענף הייצוא העיקרי שלה הוא נפט, מיהרה להפחית את הריבית בחצי אחוז בעקבות הפחתת הריבית בשכנה מדרום. לא לוקחים סיכון בקנדה. 

ה־OECD, הארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח, כבר הפחית את תחזית הצמיחה של אוסטרליה בשיעור חד - ל־1.8%, לעומת 2.3% בהערכה הקודמת. עוד קודם לכן ה־OECD קיצץ בחדות את תחזית הצמיחה העולמית מ־2.9% ל־2.4%. תחזית הצמיחה לסין קוצצה בחריפות, מ־5.7% ל־4.8%. במילים אחרות: סין תצמח בשיעור האיטי ביותר מאז תחילת הצמיחה הפנומנלית בסוף שנות ה־70 של המאה הקודמת. 

גוש היורו יהיה בקיפאון בעשור הקרוב, ללא צמיחה כלל, כך מזהירים כלכלנים באחד הבנקים הגדולים בעולם, ING, שטוענים כי עוד טרם פריצת וירוס הקורונה, נקשרו עננים קודרים מעל שמי אירופה. המשבר באירופה, ובעיקר במערכת הבנקאות הכושלת והחלשה שלה, שנמשך כבר עשור, היה עד כה, איכשהו, נסבל, כאשר עד לפני שנה גרמניה עוד הצליחה להחזיק את אירופה בצמיחתה, בזכות חריצותה והודות למדיניותה התקציבית השקולה של ממשלתה. לא עוד. עם התפשטות החולשה הסינית, בגרמניה, שהסתמכה על השוק הסיני כיעד לתוצרתה ושירותיה, נעצרה הצמיחה עוד בטרם נכנסה סין לתרדמת הקורונה.

הצמיחה בגוש היורו ברבע האחרון של 2019 הייתה עלובה, 0.1% בלבד - השיעור האיטי ביותר מאז 2013. במטה האיחוד האירופי בבריסל יצטרכו להפחית את תחזית הצמיחה של גוש היורו ל־0.8% (במקרה הטוב), לעומת 1.2% בתחזית הקודמת. 

חוסר אונים בישראל

ישראל פגיעה וחשופה לנעשה באירופה ובארה"ב. בשנת 2019 הייצוא לכל העולם היה 209 מיליארד שקלים. האיחוד האירופי צרך כ־30% מהייצוא הישראלי, ארה"ב ייבאה כ־27% ואסיה כ־23%. סין והונג קונג, הכלולות בין יעדי הייצוא לאסיה, ייבאו 13% מהייצוא הישראלי. ההאטה העולמית תפגע בישראל, וכעת השאלה היא כיצד אנחנו מתגוננים מפני הרעה החולה. אומנם יצוא השירותים, כגון שירותי מחקר ופיתוח ומכשור רפואי או תוצרי היי־טק, הוא פחות פגיע מאשר יצוא סחורות, אבל אם העולם יעבור לצמיחה נמוכה, גם בייצוא השירותים תהיה פגיעה בעתיד.

ישראל פגיעה גם מכך שבנק ישראל, כמו גם בנקים מרכזיים אחרים, ניצב חסר תחמושת להילחם בתופעה של האטה כלכלית. הבנק המרכזי של ישראל הוא למעשה חסר אונים: הריבית הנוכחית עומדת על 0.25% בלבד. עתה, לאחר הפחתת הריבית ע"י הפד, הבנק המרכזי של ישראל ייאלץ להפחית את הריבית ל־0.1% או אף לאפס, שהרי אם לא ייעשה כן, השקל עלול להתחזק ולפגוע עוד יותר בכושר התחרות של המשק הישראלי. למעשה, בנק ישראל צריך לערוך דיון חירום ולקבוע מהי המדיניות המוניטארית עוד לפני הפגישה הבאה שלו, שנקבעה רק לאפריל. אחת הסיבות שבנק ישראל מתקשה כיום להפחית את הריבית היא חששו שהפחתה כזו תבעיר מחדש את שוק הדיור, שאת מחיריו הצליח שר האוצר משה כחלון לדכא במאמץ רב - ואף להביא לירידה במחיר הדירות החדשות ב־3% בשנה האחרונה, כ־40% מהן, דירות של "מחיר למשתכן".

הקורונה בישראל. צילום: אבשלום ששוניהקורונה בישראל. צילום: אבשלום ששוני

ישראל פגיעה גם מחוסר ההבנה של אגף התקציבים באוצר, שהוא בעל השפעה כבדה על מתווה התקציב, גודלו וייעודו. אם ימשיך אגף התקציבים ללחוץ על הפחתת התקציב והטלת מסים, הוא יביא לדרדור המשק לכדי האטה של ממש - ראו השגיאה של דחיפת המשק למיתון (במודע!) בשנת 1965. לא קשה לדרדר את המשק על רקע ההאטה בפעילות הכלכלית בעולם וההיסטריה של וירוס הקורונה. באגף התקציבים אין אנשי שוק הון בעלי ראייה רחבה. אז רק לידיעתם: גודלו של הגירעון כיום אינו מהווה סיכון למשק הישראלי, בייחוד כאשר המדינה יכולה ללוות הון לעשר שנים בשיעור נומינלי של 0.3%!, כלומר, בריבית ריאלית שלילית. בשיעור ריבית כזה כדאי לממשלה ללוות כסף ולהשקיע בתשתיות שיניבו תשואה גבוהה יותר. 

ישראל פגיעה גם מפני שאפשר שהמדינה תלך לבחירות בפעם הרביעית בתוך קצת יותר משנה, או שתקום ממשלה חלשה ולא יציבה שלא תוכל לקבל החלטות טובות או מהותיות לטווח הארוך. מערכות רבות אינן מתפקדות (כולל בענייני רווחה) באין תקציב מאושר ובאין אפשרות לחוקק חוקי תקציב, וכן על רקע העברת השליטה מהפוליטיקאים לפקידים, במקרה זה, עובדי האוצר.

כמובן שכל קומבינציה של וירוס הקורונה, האטה באירופה וסין, מועמדות של ברני סנדרס, המלכודת שבה נמצא בנק ישראל, שלטון אגף התקציבים ואיום בחירות בפעם הרביעית ברציפות (או לחלופין הקמת ממשלה חלשה), יביאו לכך שאולי ניהנה בטווח הקצר מירידה באינפלציה בשל ייסוף השקל וירידה במחירי האנרגיה (בנזין ותעריפי חשמל), אבל לטווח בינוני, חלק מאיתנו יפוטר או יעבור למשרה חלקית ואופק ההכנסות ורמת החיים ייסוגו לאחר עשור שלא שהיה דוגמתו. נחמה פורתא תהיה בכך שללא אופק כלכלי והבטחת זרם הכנסה ממשכורת קבועה, הביקוש לדירות ירד, ובהתאם גם מחיר הדירות.