"ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, אבל היא כן מתחרזת".המשפט הזה מיוחס לסמואל קלמנס, הידוע בשם העט מארק טוויין, והוא מתאר מצבים שחוזרים על עצמם לאורך ההיסטוריה, אם כי לא בדיוק באותה הצורה כבעבר.

כמו משברים רבים שחווה העולם, גם למשבר הקורונה, שהוא בריאותי במהותו, יש השפעה כלכלית לא מבוטלת, הבאה לידי ביטוי בשיתוק כלכלי במדינות רבות בעולם. כתוצאה מכך, שוקי ההון בעולם רשמו ירידות חדות במרבית אפיקי ההשקעה, למעט איגרות חוב ממשלתיות נבחרות הנחשבות ל"נמל מבטחים" בתקופה סוערת זו. היסטורית, משקיעים בעלי יתרות נזילות, שידעו לעשות השקעות סלקטיביות בתקופות של ירידות חדות בשווקים, ראו תשואה נאה על השקעתם בטווח זמן של עד 5־4 שנים.

להלן כמה נקודות התומכות בטענה זו:

1. נגיף הקורונה יחלוף, הריביות הנמוכות הן כאן כדי להישאר.
לאחר שלוש הפחתות ריבית של 25 נ"ב (נקודות בסיס) אשתקד, וכתגובה מיידית למשבר הקורונה, חתך הפד את הריבית בחדות בעוד 150 נ"ב, לרמה של 0%־0.25%. נוסף לכך השיק הפד תוכנית תמריצים חדשה, שבמסגרתה הוא מתכוון לערוך רכישות נרחבות של איגרות חוב ממשלתיות, ולראשונה גם איגרות חוב קונצרניות.

בנקים מרכזיים אחרים, בדומה לארה"ב, מנהיגים גם הם צעדי הקלה כמותית. גם קרן המטבע העולמית נרתמה למאמץ והכריזה על העמדת קווי אשראי בסך של טריליון דולר למדינות בקשיים. ריביות נמוכות לאורך העקום צפויות להמשיך ולתמוך במחירי הנכסים וביכולת שירות החוב של החברות.

בישראל, הציג הבנק המרכזי, נוסף להפחתת הריבית לרמה של 0.1%, שורה של צעדים להגדלת הנזילות, ועיקר מאמציו מתרכזים בשוק איגרות החוב הממשלתיות ובשוק המט"ח. עם זה, הוא טרם התערב בשוק האג"ח הקונצרני, בניגוד לפד האמריקאי, שמתערב גם בשוק האג"ח הקונצרני. לפיכך ייתכן כי בנק ישראל עשוי יהיה להתערב בשוק זה.

עיקרי הצעדים המוניטריים של בנק ישראל:

השווקים המתעוררים ב-2017  (צילום: צילום מסך)השווקים המתעוררים ב-2017 (צילום: צילום מסך)

2.התותח הפיסקאלי בדרך
נוסף לצעדים המוניטריים שאותם נוקטים הבנקים המרכזיים, גיבשו הממשלות ברחבי העולם חבילות תמריצים גדולות לכלכלה, בדמות הרחבות פיסקאליות שנועדו לתמוך בפעילות הכלכלית. ביום שישי ב־27 במרץ 2020, אישר הקונגרס בארה"ב (בהמשך לאישור הסנאט) חבילת תמריצים בהיקף חסר תקדים של 2.2 טריליון דולר (כ־10% מהתמ"ג האמריקאי). גם בישראל אושרה חבילת סיוע בהיקף של כ־80 מיליארד שקל, שהם מעט פחות מ־6% מהתמ"ג.

3. מדד ה־VIX נמצא ברמות גבוהות, מה שהיסטורית נחשב לנקודת כניסה טובה לשוק.
מדד ה־VIX (הידוע גם כ"מדד הפחד") נמצא ברמות גבוהות ביחס לממוצע ההיסטורי, ובייחוד ביחס לממוצע בשנים האחרונות, לנוכח התנודתיות החדה במדד P 500&S. היסטורית, מי שקנה מניות בתקופות שבהן ה־VIX היה גבוה, ראה תוחלת תשואה חיובית בחודשים שלאחר מכן. או כמו שוורן באפט אמר: "היה פחדן כאשר האחרים תאבי בצע, ותאב בצע כאשר האחרים מפחדים".

ללמוד מסין
בהסתכלות על משבר הקורונה בסין, ניכר כי יש לו תאריך תפוגה. נכון לעת הזאת, הסינים כבר מסירים את הסגר מעל העיר ווהאן, והחיים חוזרים לאט לשגרה וכך גם הפעילות הכלכלית. באירופה ובארה"ב ניכר כי אנחנו בעיצומה, או לקראת עיצומה של המגיפה, והתרחיש הסביר הוא שהחזרה לשגרה תקרה בטווח זמן של שבועות או חודשים, לכל היותר.

המאמצים של הממשלות והבנקים המרכזיים נועדו לעזור לכלכלות לגשר על תקופת השיתוק הנוכחית. נוסף לכך נציין כי יש הירתמות חסרת תקדים מצד הסקטור העסקי והאקדמיה למציאת תרופה ו/או חיסון לנגיף.

כל אלו מובילים למסקנה שלצד כל משבר נוצרות הזדמנויות השקעה בשוקי ההון. מי שאמיץ ונכנס לשוק בהדרגה, תוך כדי שהוא פועל נגד המגמה, עשוי להרוויח גם מהמשבר הזה.

אבישי קרואני, מנכאבישי קרואני, מנכ

* הכותבים הם מנכ"ל ומ"מ מנכ"ל "פעילים ניהול תיקי השקעות"

קורונה - שאלות ותשובות