זה לא היה נעים כל כך לראות את הלובר סגור, את רחבת מגדל אייפל שוממת, את מוזיאון המטרופוליטן ובניין האופרה של סידני עומדים ריקים מאדם. הראשון להיפגע ממשבר הקורונה היה ענף התיירות - וכפי שזה נראה עתה, הוא יהיה גם האחרון להתאושש, אם בכלל יצליח לחזור למספרים של לפני הקורונה. שנת 2019 הייתה השנה המתויירת ביותר בעולם, השילוב בין טיסות מוזלות ועלייתו של מעמד בינוני בארצות מרובות אוכלוסין כמו סין והודו גרם לכך שאפילו תקופות שנחשבו פעם לאוף־סיזן, למשל חודשי החורף באירופה, הפכו לגדושות בתיירים מכל העולם.

יתרה מזאת, במידה רבה הקורונה היא מגיפה של גלובליזציה ולואו־קוסט: התפשטות מהירה של נגיף מעיר בסין ועד לדרום אמריקה היא אפשרית רק בעולם שבו נמצאים מאות מיליוני תיירים בתנועה מתמדת. רק שאף אחד, כך נדמה, לא התכונן למצב שבו הכל ייסגר באחת ושבתוך ימים ספורים הפכו מונומנטים תיירותיים לשוממים מאדם.

התמונות של המונומנטים המפורסמים בעולם - אלה המכניסים מיליוני דולרים בשנה - עומדים שוממים, היו לתמונות שמייצגות טוב מכל את גודל הקטסטרופה. במהלך חודש יוני, כך אומרים, רובם יחזרו לפעול, עם הגבלות במספר המבקרים הנכנסים למדינות, במספר המבקרים במוזיאונים, במספר הצופים בהופעות וכך הלאה. במילים אחרות: גם אם הכל ייפתח מחר, עדיין צפויות ירידות חדות בהכנסות. גם הטיסות, לפי הערכות, יעלו יותר. כלומר בהתחלה נהנה ממבצעים אטרקטיביים שמטרתם לגרום לשוק להתאושש, אבל לטווח הארוך אין זה מן הנמנע שתיירות בינלאומית תחזור להיות משהו ששמור למה שכינו פה פעם "חוג הסילון". מטבע הדברים, עדיין אין לנו מספיק נתונים רשמיים על היקף הפגיעה שספגו "אתרי חובה" בתחום התיירות בגין עצירת הענף, אבל מספיק לראות את סדר הגודל של המבקרים וההכנסות במהלך 2019 כדי להבין את הגובה הרב שממנו צנחו חלק מהמקומות לאפס תיירים ואפס הכנסות.

פריז

כשמדברים על אומנות ופריז, השם הראשון שעולה הוא הלובר, אף שיש עוד מוזיאונים רבים וחשובים בבירת צרפת. הלובר הוא המוזיאון הגדול ביותר בפריז, והוא משתרע על פני שטח של 100,160 מ"ר. תאריך הקמתו הרשמי הוא 1793. תקצר היריעה מלמנות את היצירות המפורסמות המוצגות בו, החל בימי הפרעונים במצרים ובוונוס ממילו וכלה במונה ליזה של דה וינצ'י, יצירה שבשנים האחרונות היה קשה מאוד לראות אם לא נדחקתם לצד עוד אלפי תיירים אחרים שניסו להצטופף אל מול הציור הקטנטן.

בשנת 2013 שברו בלובר שיא של מבקרים בכל הזמנים, עם 9.3 מיליון אורחים בשנה. בשנת 2018 נשבר שוב השיא, בעת שעברו בשעריו 10,200,200 מבקרים, המספר הגדול ביותר בהיסטוריה של מוזיאון כלשהו. אומנם בשנת 2019 דווחה ירידה  בכמות המבקרים, ומספרם עמד על 9.2 מיליון (עם הכנסה של 122 מיליון יורו), אבל אז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים.

הידיעה שהתפרסמה בראשית מרץ על סגירתו הזמנית של המוזיאון הכתה את כולם בתדהמה. בעוד באתרי תיירות אחרים התמהמהו עם סגירת השערים, הפך הלובר לאחד האתרים הראשונים שנסגרו למבקרים. אומנם סיורים וירטואליים מוסיפים להתקיים בו, אך המחיר הכלכלי אדיר: הפסד של מאות אלפי יורו לכל יום של סגירה.

נשארים בפריז ובסמלה המפורסם ביותר - מגדל אייפל. כ־7 מיליון מבקרים בממוצע פוקדים את המקום מדי שנה. הם לא חוששים מתורי הענק בכניסה או מ־324 המטרים המשקיפים על פריז ממעל. הקמתו של המגדל על גדות נהר הסיין,  בידי האדריכל גוסטב אייפל, החלה בשנת 1887 ונמשכה כשנתיים, במטרה לשמש שער כניסה ליריד העולמי שציין 100 שנה למהפכה הצרפתית. בזמנו נחשב המגדל למונומנט הגבוה בעולם, והרישיון שניתן לו היה תקף רק ל־20 שנה. אומנם הפריזאים לא ממש מתים על האטרקציה, אבל ממשלת צרפת הבינה את הפוטנציאל התיירותי, ובשנת 1909, עם פקיעת הרישיון, החליטה להאריך אותו.

בשנת 2008 החלו לשפץ את המעלית המערבית של המגדל בעלות של 40 מיליון יורו - והייתה גם שביתת עובדים באמצע - אבל אין מה לדאוג, מכיוון שההכנסה מיום פעילות ממוצע, שבו חולפים במתחם כ־25,000 מבקרים, יכולה להגיע ליותר מ־200 אלף יורו. 75% מהמבקרים במגדל הם תיירי חוץ. בשנת 2019, שהייתה שנה טובה לתיירות, חלפו בו קרוב ל־8 מיליון מבקרים מרחבי העולם. ב־13 במרץ סגר אייפל את שעריו למבקרים והואר במחווה לצוותים הרפואיים של צרפת. בימים אלה פריז מתחילה להתאושש, אתרי התיירות ייפתחו מחדש לאט־לאט במהלך החודש הקרוב (אם לא תהיה התפרצות גדולה נוספת), אך כבר עתה ברור כי אחד ממוקדי המשיכה של תיירים מרחבי העולם כבר לא ישוב להיות אטרקטיבי כבעבר, לפחות עד שיוסרו כל ההגבלות על טיסות והתקהלויות.  

מגדל אייפל בפריז (צילום: רויטרס)מגדל אייפל בפריז (צילום: רויטרס)

אורלנדו

אחיו הגדול של דיסנילנד הוקם במטרה להפוך את ממלכת האגדות של וולט דיסני למעין עיירת נופש אחת גדולה, הכוללת בתי מלון ואטרקציות נופש בתוך פארק השעשועים הגדול בעולם. בכל שנה מגיעים לדיסניוורלד מיליוני תיירים, מקומיים וזרים. בשנת 2014 נשבר השיא הראשון, בעת שביקרו באתר כ־19 מיליון איש, בשנת 2019 המספר זינק ל־20.8 מיליון איש והמשיך במגמת עלייה. בתחילתו של משבר הקורונה נרשמה צניחה של קרוב ל־3% במניות דיסני, שמחזיקה כמה פארקי נופש ברחבי העולם.

הצעדים שננקטו בחברת הענק בחודש מרץ האחרון כדי להתמודד עם המשבר אולי היו חיוניים, אך רווחיה של דיסני נחתכו ב־1.4 מיליארד דולר, אף שבדיסניוורלד היו החודשים ינואר ופברואר מוצלחים יחסית. פארקי השעשועים של החברה בהונג קונג ובשנגחאי נסגרו לחודשיים ונפתחו לפני כמה שבועות במתכונת מצומצמת. כעת החברה מדווחת על צניחה של כ־90% ברווחים ברבעון הראשון של 2020, והרווח הנקי שלה מסתכם ב־475 מיליון דולר. במילים אחרות, אולי לא צריך לדאוג לבעלי המניות של דיסני, אבל אין ספק שעבור מיליוני ילדים ברחבי העולם  זה עצוב קצת.
 
לונדון

לונדון EYE, המכונה גם "גלגל המילניום", נפתח ב־31 בדצמבר 1999 על הגדה הדרומית של נהר התמזה. דיוויד מארקס וג'וליה בארפילד הם צמד האדריכלים האחראים על הפלא שעוברים בו מדי שנה מיליוני מבקרים מרחבי העולם. עלות הקמתו עמדה על 70,000,000 פאונד, גובהו 135 מטרים, ועד שנת 2008 הוא היה הגלגל הענק הגבוה בעולם.

בכל אחד מ־32 תאי הנוסעים הממוזגים יכולים להתקבץ 25 נוסעים, ובחישוב מהיר - כ־800 נוסעים בבת אחת. כל סיבוב נמשך כמעט חצי שעה. מיום הקמתו ועד 2020 עלו על הגלגל הענק 60 מיליון מבקרים מרחבי העולם, וההכנסה הממוצעת היא 25 מיליון פאונד בשנה. בזמן שפריז מתחילה להתאושש ולהציג תאריכי יעד לפתיחת המוזיאונים ואתרי התיירות, בלונדון, נכון לרגע זה, נוקטים משנה זהירות והאתר עדיין סגור, לא ברור עד מתי. מכיוון שתושבי לונדון לא משתמשים בגלגל הענק, שמושך בעיקר תיירי חוץ, כבר נשמעים קולות מודאגים אשר לעתידו של אחד מסמליה המודרניים של העיר.

לונדון (צילום: אינגאימג')לונדון (צילום: אינגאימג')

 
סידני

לא צריך להיות חובב אופרה כדי לזהות מיד את בית האופרה של סידני, מהמבנים המודרניים המפורסמים בעולם. הוא נחנך בשנת 1973, אורכו 183 מטר והוא מכיל 100 חדרים, אולם קונצרטים ובו 2,687 מושבים, אולם תיאטרון, אולם חזרות ועוד. בימים אלה נפתחת עונת קונצרטים דיגיטלית, ובית האופרה אף נרתם למען מרכז התרבות Carriageworks שאיים לקרוס בשל גל ביטולי הפסטיבלים בעקבות הנגיף. כמו כן החלו בבית האופרה בקמפיין show must go on online, כיאה למדינה שתומכת בתרבות שלה. אלא שגם התמיכה עדיין לא תתחיל אפילו לגרד את ההפסדים ביחס לשנים 2018־2019. הנה חלק מהמספרים: בשנה הקודמת ביקרו במקום 1.4 מיליון צופים ו־564,000 איש הגיעו לסיור תיירותי מודרך בבניין. ההערכה היא שבית האופרה של סידני תורם לכלכלה האוסטרלית כ־775 מיליון דולר מדי שנה, ואת כולם בלע הנגיף.

ערב השנה החדשה בסידני, ארכיון (צילום: רויטרס)ערב השנה החדשה בסידני, ארכיון (צילום: רויטרס)

ניו יורק

פסל החירות, ברודוויי, האמפייר סטייט בילדינג ומוזיאון המטרופוליטן הם רק חלק ממוקדי ההכנסות העצומים של מה שמכונה "התפוח הגדול" והם מביאים אליהם מדי שנה עשרות מיליוני תיירים מרחבי העולם. ארה"ב, וניו יורק בפרט, נפגעו קשה ממשבר הקורונה, עוד לפני שפרצו מהומות אלימות ברחבי ארצות הברית כולה. המכה הביאה לכך שבניגוד למקומות אחרים בעולם, שבהם יש מאמץ מתוארך לחזרה לשגרה, אתרי התיירות של ניו יורק אפילו לא נקבו במועד חזרה משוער. אם התיירות בעיר המפורסמת ביותר בעולם תיפגע גם לטווח הרחוק, אפשר לומר שניו יורק תספוג את אחד המשברים הכלכליים החמורים בתולדותיה, קשה אף יותר מזה שבחודשים לאחר 11 בספטמבר, הזכור לדיראון עולם.

פסל החירות, ארכיון (צילום: רויטרס)פסל החירות, ארכיון (צילום: רויטרס)

ההכנסות מברודוויי, שדרת התיאטרון המפורסמת ביותר בעולם, עמדו ב־2019 על 1.83 מיליארד דולר, כך על פי דיווח של "הניו יורק טיימס". לרבעון הראשון של 2020 עדיין אין נתונים רשמיים, אך אין ספק שגם אם הצגות התיאטרון חוזרות אל הבמות מחר, מגבלות הריחוק החברתי לא יאפשרו להצגה להימשך בתפוסה מלאה. עדיין לא ברור מה יעלה בגורל הפקות המיוזיקלס המפורסמות, שמחיר כרטיס אליהן יכול להאמיר גם עד ל־500 דולר, במגבלות ריחוק ובקהל מצומצם.

גם מוזיאון המטרופוליטן, לצורך העניין, היה עמוס במיליוני מבקרים בשנה, אלפי מבקרים ביום, רובם תיירי חוץ. כל זה עתיד להיחתך במחצית (לפחות), כשתחול מגבלת מבקרים על הפתיחה המחודשת. גם האישה המפורסמת בעולם, הגברת ליברטי מפסל החירות האיקוני, מוקד עלייה לרגל של מיליונים מרחבי העולם, תיאלץ להרכין את הלפיד, והשאלה שמעסיקה את מפעילי האתר עתה היא אם עלויות פתיחת המקום ותחזוקתו לא יעלו על הרווח ממספר המבקרים המצומצם שצפוי לנוכח מגבלות הריחוק החברתי.

בשנת 2018 הגיעו לניו יורק כ־65 מיליון תיירים, הכוללים 51.6 מיליון מבקרים הנחשבים כתיירות פנים ו־13.5 מיליון ממקורות בינלאומיים. בשנת 2019 רשמה העיר שיא בתיירות הנכנסת, עם עלייה של כ־20%, והכנסות המלונות בה (לא כולל דירות להשכרה קצרת מועד) עמדו על 623 מיליון דולר. את שנת 2020 עדיין לא סופרים, וכשיעשו זאת, זה יהיה במשנה זהירות.

כרגע התושבים מתמודדים עם מהומות וביזה, וגם האופטימיים בהם חוששים מביטול המצעד של מייסיס בחג ההודיה ומקריסה של מסעדות ועסקי פנאי רבים, כחלק מהמכה התיירותית הקשה, שעדיין לא ברור כיצד ואיך הם יתאוששו ממנה.

רומא
מתחם הוותיקן הוא אחת האטרקציות הגדולות ביותר עבור כל מי שמבקר ברומא. באותה נשימה כמעט עם הקולוסיאום (לפי "הגארדיאן" ביקרו בו בשנת 2018 7.4 מיליון מבקרים בשנה, והוא נחשב למונומנט התיירות הפופולרי ביותר באירופה). מוזיאון הוותיקן הוא למעשה מתחם של מוזיאונים הממוקמים בקריית הוותיקן. אחד המוצגים המפורסמים, שגורם למיליוני אנשים לעמוד מדי שנה בתור כדי לחזות בו הוא הקפלה הסיסטינית (בקיץ האחרון נרשמו בה בממוצע כ־20 אלף מבקרים ביום), שבה התקרה המפורסמת שצייר מיכלאנג'לו.
וכמה כסף מרוויחים בוותיקן מתיירות? בשנת 2011 נכנסו כ־5 מיליון מבקרים בשערי הוותיקן, ואם חשבו אז שזהו השיא, המספר עלה אקספוננציאלית בעשור האחרון. כלומר גידול של כ־30%. ההכנסות: 80 מיליון יורו בכל שנה בממוצע. 25% מתוכם, 20 מיליון יורו, מתקבלים ממכירת מזכרות בלבד.
כמו לא מעט ממשלות ברחבי העולם, גם הוותיקן - המדינה הקטנה ביותר על הגלובוס - מצוי בקשיים. לפי דיווחים שונים, הכס הקדוש חווה משבר כלכלי ומנסה לאזן את התקציב בתקופה הסוערת של הקורונה. בכנסייה מכחישים את הדיווחים, לכן מסובך להעריך את ההשפעה המדויקת של סגירת מוזיאוני הוותיקן על המאזן של מדינת הוותיקן. המאזן האחרון פורסם רק בשנת 2017, והתייחס לשנת 2015. גם הוא, אגב, לא אושר רשמית בידי האפיפיור, שרק "בדק" את המסמך.
מוזיאוני הוותיקן נפתחו השבוע מחדש במתכונת מיוחדת של הזמנות מקוונות מראש, מדידת חום בכניסה והגבלת מספר המבקרים. תנאים דומים יחולו על מבקרי בית הקיץ של האפיפיור בטירת גנדולפו, מדרום לרומא. אך בהיעדר תיירות בינלאומית, קשה לדמיין את התורים הארוכים בכניסות לקריית הוותיקן ולמוזיאונים מתחדשים בקרוב.