האיחוד האירופי מזהיר את טורקיה, שכלכלתה קורסת, כי יטיל עליה עיצומים אם תמשיך לקדוח בחיפושיה אחר בארות גז במזרח הים התיכון, במים הטריטוריאליים של יוון (החברה באיחוד האירופאי), נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אומר כי הימים שבהם טורקיה התכופפה בפני המערב בגלל לחצים כלכלים וצבאיים חלפו. "אירופה אינה יכולה לאיים על טורקיה", אמר. מאגרי גז התגלו סמוך לכרתים ולקפריסין, ואליהם לוטשת טורקיה עיניים. בהקשר זה נזכיר כי טורקיה טוענת לזכויות ימיות סמוך לקפריסין הטורקית, שמדינות העולם אינן מכירות בה: טורקיה פלשה בשנת 1974 לקפריסין, שנותרה מחולקת, וכל מאמצי הפיוס לאיחוד מחדש עלו בתוהו. מזכיר נאט"ו - שבו חברות שתי המדינות, טורקיה וגם יוון - יינס סטלוטנברג הודיע כי שתי המדינות יקיימו שיחות טכניות בדבר המתיחות ביניהן, אך היוונים הכחישו זאת ואומרים כי טורקיה מפירה את זכויותיהם הכלכליות בים האגאי. ארדואן הודיע בתגובה כי העביר 40 טנקים מהחזית הסורית למערב טורקיה, בואך יוון. בשנת 1996 הייתה "מיני־מלחמה" בין המדינות העוינות, על זכויות באיים לא מיושבים בים האגאי. קידוחי הגז בשטחה הימי הכלכלי של יוון, כך לטענת בת בריתה של ישראל, נעשים בליווי ספינות מלחמה טורקיות.

היוונים אומרים כי לא ישוחחו עם הטורקים, שעמם יש להם קונפליקט בן מאות שנים שבהן הייתה יוון תחת שלטון עות'מאני - כל עוד הכוח הימי של טורקיה לא ייסוג מהשטח הימי הכלכלי של יוון. מה שחשוב לציין הוא שגם גרמניה, בת בריתה של טורקיה עוד מהתקופה העות'מאנית, הזהירה את טורקיה לא לנקוט צעדים חד־צדדיים. הקנצלרית אנגלה מרקל שוחחה בסוגיה עם ארדואן, אך זה מוסיף להקשיח את העמדה הטורקית. יוון, יחד עם צרפת - בת בריתה במאה השנים האחרונות - איטליה וקפריסין, ערכו תרגילים ימיים צבאיים במשך שלושה ימים כדי להבהיר לטורקיה כי יוון לא עומדת לבד מול האיום הטורקי. משרד ההגנה הצרפתי שלח לאזור מטוסי רפאל, מסוקים ופריגטות. נשיא צרפת מקרון אומר חד־משמעית כי ארצו תעזור ליוון ולקפריסין ותתמוך בהן מול ההתגרויות הטורקיות המפירות את זכויותיהן. טורקיה הודיעה כי אוניות מלחמה שלה ערכו באזור תרגילים יחד עם המשחתת האמריקאית USS Winston S Churchill.

אמריקה נגד אירופה? נשמע מוזר, ולכן זה אולי המקום להבהיר כי האמריקאים עורכים תרגילים משותפים עם הטורקים כדי להרגיעם ולא כדי לעזור להם, שכן היחסים בין טורקיה לארה"ב נמצאים בשפל מאז שהחליט ארדואן לפני כשנתיים לרכוש מערכות הגנה אווירית מרוסיה ובכך הרתיח את האמריקאים. בתגובה החליטה וושינגטון, לראשונה מאז שנות ה־80 של המאה שעברה, לבטל את האמברגו על מכירת כלי נשק לקפריסין, מה שהכעיס מאוד את טורקיה.

ארדואן נגד כולם

ארדואן, המחפש עימות מול האויב המסורתי יוון, מלהיט בכוונה את הרוחות כדי להסיט את דעת הקהל בארצו מקריסת הלירה הטורקית ברבע מערכה בתוך שנה אחת מול הדולר וכן מהסטגפלציה - כלומר, אינפלציה של 11%־12%, בעוד המשק קפוא. שביעות הרצון יורדת, היצוא יורד והגירעון המסחרי מתנפח. טורקיה אומרת כי היא שומרת על זכויותיה הימיות בים השחור, שם מצאו הטורקים לפני כמה שבועות מאגר אדיר בן 320 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי. כך גם בים האגאי ובים התיכון, שאותו כבר "חילקו" לטובתם, בעת שהם קובעים גבול ימי כלכלי בינם ובין לוב של טריפולי. הטורקים מקווים כי צינור הגז הראשון יתחיל להזרים גז ליבשת בשנת 2023. עד כה טורקיה תלויה ביבוא גז מרוסיה, מה שפוגע קשות בחשבון השוטף שלה. עלות יבוא הגז אשתקד הייתה אדירה, 41 מיליארד דולר, כסף שאין לטורקים, וגם היא תרמה לפיחות המטבע המקומי. אנליסטים דוחים על הסף את התגשמות חלומותיה של טורקיה להגיע לאספקת גז מהים השחור כבר בעוד שלוש שנים. להערכתם, יידרשו שבע שנים ומיליארדי דולרים לתשתיות מתאימות - מה שאין לטורקיה - לפני שיזרום הגז.

"אי אפשר להתפשר בנוגע למה ששייך לטורקיה", אומר ארדואן, המשלהב את היצרים. ארדואן גם מבקש להחזיר עטרה ליושנה ולהחיות את האימפריה העות'מאנית שהובסה קשות לפני מאה שנה, ולפי שעה הוא אינו פוחד להתגרות אף במעצמות, כולל אלו שהביסו ופוררו את האימפריה העות'מאנית בשעתו. ארדואן מחזיק חרב מונפת באוויר מול האיחוד האירופי: אם יתעמתו איתו, הוא מאיים לשלוח מיליוני מהגרים שהגיעו אליו מסוריה, וגם ממדינות אחרות כעירק ואפילו אפגניסטן, ללבה של אירופה, שזה עבורה בדיוק הזמן הגרוע ביותר לקליטת מהגרים - בשיא מתקפת הקורונה והאבטלה וסמוך לחורף הקרב.

ארדואן אומר כי יוון צריכה להבין בדרך הדיפלומטית, אחרת תלמד בדרך המכאיבה מנחת זרועו של הצבא הטורקי. "טורקיה מוכנה לכל תוצאות מעשיה ואינה יראה", אומר ארדואן. מטוסים יווניים וטורקיים התעמתו מעל הים האגאי, לא היו נפגעים, אבל נגרם נזק למטוס קרב טורקי.

החשיבות של צינורות הגז של יוון, קפריסין וישראל עבור אירופה המערבית גוברת בימים אלה, לאחר שגרמניה הודיעה כי היא צריכה לשקול מחדש את מהות צינור הגז השני (Nord Stream 2) מרוסיה לגרמניה, לאורך 1,220 ק"מ על קרקעית הים הבלטי. האיום הגרמני בא לאחר שהתברר לרופאים בגרמניה כי מנהיג האופוזיציה ברוסיה אלכסיי נוולני בן ה־44, שהובהל לבית חולים בגרמניה, אכן הותקף והורעל ב־20 באוגוסט בגז עצבים (Novichok), שפותח עוד בתקופה הסובייטית. שר החוץ הגרמני דורש מרוסיה לתרום לחקירת ההרעלה, שאם לא כן גרמניה תשקול מחדש את עמדתה בנוגע לצינור הגז. נציין כי כל הממשלים והנשיאים בארה"ב בעשורים האחרונים התנגדו למהלך עוד בתקופת הנחתו של צינור הגז הראשון (ולבטח השני), בטענה שזה יביא לתלות גדולה מדי של אירופה ברוסיה, מה שעלול להחליש את מדינות נאט"ו, הברית שבראשה עומדת ארה"ב. בגרמניה יש קולות אחרים שרוצים להפריד בין מדיניות החוץ (כלומר, כל הקשור להרעלת מנהיג אופוזיציה של מדינה אחרת) לבין עסקים. למרות זאת, הקנצלרית מרקל, שאכן ביקשה בתחילה להפריד בין עסקים לדיפלומטיה, נכנעה לשריה ואף היא מאיימת מבחינה כלכלית על רוסיה.

הצינור הרוסי

וושינגטון, שחוששת כי רוסיה תתחרה בארה"ב שהפכה ליצואנית גז לאירופה, הטילה כבר בשנת 2019 סנקציות על פרויקט צינור הגז Nord Stream 2, וארה"ב תחרים חברות וספינות שישתתפו בפרויקט. הסנקציות, שצפויות להיכלל במסגרת חוקי ההגנה של ארה"ב, טרם הפכו לחוק מחייב. למרות זאת, בשבוע החולף הודיעו חברות שהתכוונו להשתתף בפרויקט הנחת הצינור הצפוני כי הן נסוגות ממנו, בשל החשש מפני הסנקציות הצפויות. ארה"ב, שהחלה למכור נשק לאוקראינה, שחלק ממנה נכבש בידי הרוסים, מעוניינת בחיזוק האוקראינים שבשטחם עבר צינור הגז הראשי לאירופה והעשיר אותם בתמלוגי מעבר. אף ש־94% מהנחת הצינור הצפוני כבר הסתיימו, האמריקאים נחושים להכשיל את הפרויקט. כך אירע שבעוד ספינה רוסית לריתוך צינור הגז בלחץ עדיין עובדת, עזבה את האזור ספינה אחרת ששקדה על המלאכה. הספינה, בבעלות שווייצרית, הפסיקה את פעילותה מפחד האמריקאים. זאת ועוד: גם חברות ביטוח שישתתפו בהנחת הצינור יוחרמו בידי האמריקאים. הסנטור הרפובליקני טד קרוס מטקסס מזהיר את החברה הגרמנית ששותפה לפרויקט ומפעילה את נמל מוקרן  כי עובדיה, חברי ההנהלה ובעלי המניות  יהיו חשופים לסנקציות אישיות מצד ארה"ב, כולל הקפאת נכסים. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שכבר החליט להוציא מגרמניה 12,000 חיילים אמריקאים, טוען שהקנצלרית מרקל נותנת לרוסים מיליארדי דולרים בעוד היא מקמצת בתקציב הביטחון של גרמניה, שאם היה מגיע ליעדו, היו מביא לרכישות נשק מארה"ב. פה המקום לציין כי שתי המפלגות בארה"ב מתנגדות לפרויקט, גם הנשיא הקודם ברק אובמה היה נגדו, כך שלא יועילו לגרמניה ורוסיה חילופי שלטון בבית הלבן.

הקונגרס, יהיה אשר יהיה הרכבו, נחוש להילחם בפרויקט. שגריר רוסיה לאיחוד האירופי אומר כי למרות הסנקציות המתוכננות בחקיקה של הקונגרס האמריקאי, שום דבר לא יעצור את הפרויקט המשותף לרוסיה ולאירופה. ענקית הגז הרוסית גזפרום היא בעלת המניות העיקרית, ושותפים עמה בפרויקט 10 מיליארד היורו גם חברות ממערב אירופה, בהן: Engie, OMV, Shell, Uniper ו־ Wintershall, ששערי המניות של רובן ירדו בחודש האחרון.

בישראל אישרה הממשלה בחודש יולי פרויקט משותף לישראל, לקפריסין וליוון ליצוא גז לאירופה. נקודת הכניסה הגיאוגרפית של הצינור ליבשת ממוקמת בשטחה של איטליה (שהשתתפה כאמור בתמרונים הימיים עם יוון). אבל איטליה טרם התחייבה לצינור, שאורכו יהיה כ־2,000 ק"מ, מהם כרבע יבשתיים. עם זאת, הפרויקט, שנקרא EAST MED, אושר עקרונית, והתקווה היא כי במחירי גז סבירים, צפויות המכירות לכסות את עלות הקמתו ולאפשר הולכת גז אולי כבר בשנת 2026. עלות הפרויקט כיום מוערכת בקרוב לשישה מיליארד יורו. במחירים של הגז המנוזל דהיום לא ברור אם יש לפרויקט כדאיות כלכלית. הצינור יעבור מטבע הדברים על קרקעית הים, בשטח שטורקיה טוענת לבעלות שלה עליו לאחר ש"חילקה" את הים בינה לבין לוב. השבוע חתמו אנקרה וטריפולי על הסכם בתחומי הכלכלה והטכנולוגיה.

קבלת צוללת אח''י תנין, 2014 (צילום: קובי גדעון, לע''מ)קבלת צוללת אח''י תנין, 2014 (צילום: קובי גדעון, לע''מ)

המשמעות היא כי ישראל, שאינה חברה בנאט"ו, תהיה חייבת לעשות שימוש מיטבי בחיל הים שלה ובצי הצוללות שהזמינה בגרמניה, אם וכאשר יתפתח עימות בין הטורקים ובין החתומות על הנחת הצינור: ישראל, קפריסין ואולי אף איטליה. ישראל קיבלה מגרמניה בשנת 2014 את הצוללת הראשונה - "אח"י תנין" - והפרויקט תפח לתשע צוללות שהוזמנו מתאגיד הפלדה הגרמני טיסנקרופ, בעיקר על דעת ראש הממשלה, ללא ידיעת כל הגורמים הביטחוניים הרלוונטיים, מה שהפך ל"פרשת הצוללות". תכנון צוללת לוקח כ־12־14 שנים, שבהן מסתכלים קדימה, אל עבר הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. בסך הכל תקבל ישראל תשע צוללות חדישות מגרמניה, כוח איום, אש, ובעיקר השפעה של ממש במזרח הים התיכון, שבו מחלקים את שלל הגז תוך שימוש בציי מלחמה כדי לקבוע עובדות בשטח. נכון, ההזמנות של ישראל והגדלת הכוח המרתיע שלה נועדו במקור בעיקר נגד האיום הקיומי של ישראל מצדה של אויבתה המרה איראן, אבל ימים יגידו. ייתכנו שינויים גיאו־פוליטיים בעשרות השנים הבאות בזירה הבינלאומית, והכוח המרתיע עשוי להיות מופנה נגד גורמים אחרים.

לא זאת בלבד, אלא שהשטח הימי הטורקי שעליו הכריזה אנקרה יורד דרומה לקו בין קפריסין וכרתים ולכיוון מצרים, בדיוק היכן שישראל, יחד עם קפריסין ויוון, מתכוונות להניח את צינור הגז. טורקיה הודיעה חד־צדדית כי כל פעולה בשטח שניכסה לעצמה יחייב את הסכמתה. מצרים (העוינת את טורקיה), יוון וקפריסין הודיעו כי אין תוקף להכרזה הטורקית ולהכרזה על גבול ימי כלכלי בינה ללוב של טריפולי (כלומר, הממשלה הלובית הרשמית ולא המורדת). כלומר, מצרים שמתחמשת בצוללות גרמניות נמצאת כרגע בצד הישראלי של סכסוך המים הכלכליים וצינורות הגז. מה שמאיר באור שונה את האישור שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו לאספקת צוללות גרמניות למצרים (ככל הנראה דגם נחות יותר), גם המצרים, כמו ישראל, נמצאים בעסקי שמירת אספקת קווי הגז.

ישראל שמרה על פרופיל נמוך בעימות המדיני מול טורקיה, בעודה בונה צי צוללות אדיר ליום סגריר. ישראל לא נגררת ישירות לסכסוך, אבל חתמה על ההסכם להנחת הצינור לאיטליה. בינתיים צי המלחמה שישראל בונה שומר וישמור על אסדות הקידוח המפיקות גז במים הכלכליים של ישראל, גז שכבר הביא להפחתת תעריפי החשמל (אם כי לא מספיק, בגלל המחיר המופקע ליחידת גז שאותו משלמת חברת החשמל למונופול השותפויות תמר, הגבוה בשליש לפחות מהמחיר שאותו משלמות יצרניות החשמל הפרטיות).