"כדאי להקדים ולומר שלא הכל נתון לרגולציה האמריקאית", אומר עו"ד אייל חיאט, שותף ומנהל פעילות סין והמזרח הרחוק במשרד ליפא מאיר ושות', המייצג חברות סטארט־אפ וחברות טכנולוגיות הפועלות בסין, "אין ספק שהנשיא טראמפ מפעיל לחץ כבד גם על חברות אמריקאיות וגם משתמש בסמכויות, ולראיה מה שקרה עם אפליקציית הטיק טוק. אבל בעיניי ההחלטה החשובה יותר מכך היא הניסיון שלו לסגור את אפליקציית הוויצ'אט, תוכנת המסרים הסינית שהיא אולי הדרך היחידה והיעילה ביותר לאנשי עסקים ליצור קשר עם סין. לפני כמה ימים הייתה לי שיחה עם קולגה סיני בלוס אנג'לס, שפשוט היה חרד מכך שיסגרו את הוויצ'אט. זה יהיה אסון לעסקים".
זה אולי המקום להזכיר שעוד לפני עידן השלום עם האמירויות, שגם אליו נגיע מיד, חברות ישראליות חיפשו מאז ומעולם השקעות בכל מיני יעדים. בסין, כידוע, יש הרבה כסף, אם כי השוק הסיני לא תמיד התאים לכל סוגי חברות הסטארט־אפ. חיאט: "לא כולן מייצרות גרביים בסין, ובכל זאת, הפזילה של השוק הישראלי לכיוון הייתה מהסיבה הפשוטה שהשוק הסיני הוא ענק ועתיר כסף והזדמנויות".
חיאט מסביר שכיאה לראש היהודי, שיודע להסתדר ולכופף הנחיות גם כאן, יש כל מיני דרכים לעקוף את המכשולים אך צריך לנהוג בזהירות. "יש דרך לעבוד דרך פרייבט לייבל, למשל. חברה שמייצרת את המותג שלה תמכור אותו לרשת סינית שתמכור את זה שם. זה לא משהו שהוא בלתי־אפשרי לגילוי, אבל זה יכול להרחיק את האש מהעיניים האמריקאיות".
ההשלכות על החברות שמשחקות בשני המגרשים בשלב זה מסתכמות אולי רק בעובדה שהן צריכות לעשות זאת יותר בזהירות. גם תחום העיסוק של החברה חשוב כאן, "אני חושבת שההשלכות של משבר הסחר עדיין לא ניכרות בשטח, אבל בכל מה שקשור לחברות טכנולוגיות ולנושאי דאטה וטכנולוגיה חכמה, הסיפור הוא אחר לגמרי". אומרת עדי לבנון, מנהלת בקרן ההון סיכון פלינט קפיטל.
לבנון סבורה שבתקופה הנוכחית סטארט־אפים חדשים חייבים להביא בחשבון את הבעיה הזאת עוד בתחילת הדרך ולבחור את כיוון השוק שמתאים להם ביותר. "אני חושבת שכבר בראשית הדרך החברה צריכה להבין לאיזה שוק היא רוצה לפנות ומה היא מנסה למכור. זה ימנע הרבה בעיות בהמשך. יש מוצרים שמתאימים מאוד לשוק הסיני, אבל צריך להביא בחשבון שזה שוק לא פשוט - זה שוק מאתגר, הן ברמת מערכות היחסים, התרבות וצורת העסקים והן מבחינת ההשלכות. אולם צריך להביא בחשבון שזה לא חד־משמעי ולא שחור או לבן".
עד לפני חמש שנים הייתה ארה"ב השוק העיקרי, ואולי היחיד, עבור סטארט־אפיסטים ישראלים, מכיוון שבאירופה אין אפשרויות כל כך, וארה"ב היא שוק קל ונוח. בשנים האחרונות נהרו הסינים לתוך ההייטק הישראלי והחלו להשקיע כסף רב בקרנות הון סיכון, ובכך שינו את התמונה עבור היזמים הישראלים, שנפתחה להם עוד אפשרות עתירת ממון.
"ההשקעות הסיניות היו מעין חתונה חדשה עבור החברות הישראליות, ואז, ממש מהר, קרה המתח הזה בין ארה"ב לסין, והחברות הישראליות עמדו בפני שוקת שבורה", אומר ינון דולב, מנכ"ל מעבדת החדשנות של ענקית הביטוח היפנית סומפו בישראל, "התאגידים האמריקאיים לא הסתירו את מורת רוחם מכך שהם לקוחות של חברות ישראליות שממומנות בידי סין. ברגע שיש משקיעים סינים עם אינטרסים, זה יוצר בעיה גם עבור חברות שלא מוגבלות בידי הממשל".
אסור לשכוח שהשוק האמריקאי הוא גדול מאוד, אבל גם צפוף מאוד. לארה"ב יש את הסיליקון ואלי, ועוד חברות רבות שיושבות בבוסטון ובניו יורק, והחברות הישראליות צריכות להתחרות בחברות אמריקאיות גדולות מהן. "זאת תחרות צפופה ולא קלה, בייחוד למי שמוכר בתחום ה־BTB. לכן הגעת הסינים נחשבה לברכה. זה לא רק הכסף, אלא גם ההזדמנות. אלא שלמכור לשוק הסיני בתחומים מסוימים זה גם בעייתי מאוד".
ובכל זאת, נימה אופטימית. דולב טוען שמשבר הסחר פתח הזדמנויות שהיו סגורות עד עתה דווקא בשווקים אחרים, צפופים פחות, כמו הודו, יפן ואפילו איחוד האמירויות. "המקומות הללו הפכו להיות אטרקטיביים יותר מאשר בעבר. להקים חברה ביפן, למשל, לוקח יום אחד. הם עמוסים הרבה פחות, וכפועל יוצא ממה שקורה עם סין, קרנות ההון סיכון מחזרות יותר ויותר אחר מקורות כסף הודיים ויפניים. יפן היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, ויש בה פחות תחרות".