תמיד אמרו לנו שכסף לא גדל על עצים, וזה נכון, אבל המהפכה הכלכלית בענף התשלומים שחלה בשנים האחרונות לימדה אותנו שמטבעות כן יכולים "לצמוח" באינטרנט ושהארנק שהכרנו הוא כבר לא אותו ארנק. סכום ההשקעות העולמי בענף הפינטק (טכנולוגיות בתחום הפיננסי) הוערך בשנת 2019 בכ־135 מיליארד דולר ונמצא בעלייה מתמדת. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהגופים הפיננסיים המוסדיים והעסקיים, הרגולטורים ונותני השירות הוותיקים כמו הבנקים הבינו בשנים האחרונות שעליהם להתאים את עצמם לעידן הדיגיטלי ולהרגלי הצריכה והציפיות החדשות של קהל הלקוחות שלהם.

המהפכה הטכנולוגית הכלכלית ענפה וכוללת שינויים כמו אוטומציה במוסדות פיננסיים, מעבר לקבלות ירוקות, שירותי מס דיגיטליים וכמובן ארנקים דיגיטליים - במטרה לצעוד לעולם ללא שטרות או מטבעות פיזיים. אחת הדוגמאות הבולטות למהפך בענף היא הפופולריות והרווחיות הגדלה בשנים האחרונות של המטבעות הדיגיטליים, המפורסם בהם הוא הביטקוין, אבל הוא ממש לא לבד.

כינויו של המטבע הדיגיטלי הוא cryptocurrency או מטבע קריפטו, ומדובר בנכס דיגיטלי בלבד המשמש כאמצעי לתשלום ומסחר ומושתת על הצפנה (קריפטוגרפיה) כדי לאבטח את העסקאות ולאמת את העברת הנכסים בין המשתמשים. עד כאן זה נשמע פשוט, אבל בניגוד למטבע מוסדי כמו שקל או דולר, מטבעות דיגיטליים נשלטים באופן מבוזר ולא ריכוזי, וערכן לא נקבע בידי בנק מרכזי במדינה, אלא על ידי רשת משתמשים שסוחרת בו באמצעות פרוטוקול P2P, עמית לעמית, שמוכר מעולמות שיתוף הקבצים כמו ביטורנט ותוכנות דומות.

אבל כאן עולה שאלה חשובה: אם אין גוף מוסדי מרכזי שמנהל את המערכת, איך נדע שלא גונבים מאיתנו ומה למעשה מונע מאיתנו לייצר כסף וירטואלי ללא הגבלה ולשלוח אותו לעצמנו? התשובה היא מערכת הבלוקצ'יין (Blockchain), שהפכה אף היא לפופולרית בשנים האחרונות בשל העובדה שהיא מאפשרת לקבוצות הומוגניות, כמו חברות בתחום התרופות והציוד הרפואי, להקים רשת סחר פנימית ב־P2P. המערכת משמשת כמסד נתונים ציבורי לעסקאות פיננסיות, והגדרת המטבע והעברתו נעשים באמצעות חוזים חכמים בין המשתמשים ברשת תחת הצפנה חזקה. היא אף יצרה תעשייה חדשה בשם "כריית קריפטו", שנרחיב עליה בהמשך.

ביטקוין (צילום: Shutterstock)ביטקוין (צילום: Shutterstock)

חשש להונאות

בשנים האחרונות החלו יותר ויותר מדינות, כמו ארה"ב, סינגפור, שווייץ וישראל, לפעול ליצירת מגנוני פיקוח על סחר במטבעות קריפטו והשימוש בהם, בעיקר בביטקוין. זו אחת הסיבות ששווי השוק של המטבע הפופולרי קפץ ביותר מ־415 מיליארד דולר ליותר מטריליון דולר, לפי נתוני בלומברג. הדבר מוביל משקיעים רבים לחפש את המטבע הנוצץ הבא, הביטקוין החדש, מה שטומן בחובו גם חשש גדול להונאות רבות ברשת. "יש שני סיכונים עיקריים", מסביר רו"ח שי מדינה, שותף ומנהל מחלקת ביקורת חקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה בע"מ, "האחד, שכבר מתחיל להיות מטופל ברחבי העולם, בנושא הלבנת הון, והשני הוא הונאות פירמידה (תרמית פונזי). הכוונה היא שתצא מערכת דיווחים פיקטיבית על השקעות, כביכול מוצלחות במטבע, כשאין באמת נכס מאחורי העסקאות או שהוא לא כיסה פסיק מסך ההוצאות.

"כמו שאתה יכול לכאורה למכור נייר ערך שלא באמת קיים, כך גם עם מטבעות קריפטו, ואני לא מתכוון למטבעות המבוססים הקלאסיים כמו ביטקוין, אלא למטבעות וירטואליים חדשים, וכל הזמן נכנסים לשוק מטבעות חדשים. בשנים האחרונות חלה ירידה בהונאות הפונזי הקלאסיות ועלה חלקן של הונאות במטבעות הקריפטו, ויש לא מעט סיפורים על מטבעות שהוצאו לציבור, והחלו לסחור בהם, וביום בהיר אחד מי שלכאורה ייצג את המטבע נעלם. חשוב לבחון עד כמה המטבע סחיר, ויש איפה לבדוק, ואם רואים שמדובר במטבע חדש ולא סחיר לגמרי - יש סיכון גדול. מכיוון שלהיכנס היום לביטקוין זה עסק יקר, וכולם רוצים להיות חלק מזה, יש רבים שמנסים לרכוב על גב ההצלחה שלו, וככל שהמטבעות האלו יהיו פופולריים יותר, הסיכון ילך ויגבר".

הסיכון השני שעליו מדבר מדינה, הלבנות ההון, נובע מהעובדה שבראשית הדרך היו רבים מסוחרי המטבעות המבוזרים ארגוני פשיעה, אך הרשויות בישראל וברחבי העולם החלו לטפל בתופעה ביתר שאת בשנה האחרונה. "בשימוש במטבעות קריפטו, הפעילות לא גוררת דיווח לרשויות, ואתה יכול לעשות פעילות כלכלית בלי שהרגולטורים יבואו לשאול שאלות", הוא מסביר, "אבל הרגולטורים התעוררו ועשו פעולות כך שכל המערכת תעבור מנגנון של דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. כעת, אף שאין מערכת בנקאית מוסדרת, יש כתובת, וכל מי שעושה עסקאות במטבעות צריך לדווח עליהן, והם נמצאים בהשגחה של הרשות לאיסור הלבנת הון".

ביטקוין (צילום: שאטרסטוק)ביטקוין (צילום: שאטרסטוק)

כריית מטבעות

כפי שציינו, המטבעות הדיגיטליים נוצרים ברשת האינטרנט ומצב זה יצר תעשייה חדשה שנקראת "כריית מטבעות קריפטוגרפיים", בדומה לכורים שעובדים במכרות לשליפת היסוד המבוקש מהאדמה, כריית מטבעות נעשית באמצעות מחשבים אישיים, משתמשים שמאפשרים את ניצול כוח העיבוד שלהם כדי להריץ שורת נוסחאות מתמטיות מורכבות, ובתמורה הכורה מפוצה במטבעות דיגיטליים. הסיבה לכך היא שרשת הבלוקצ'יין מבוססת על הצפנה ואימות, והן נעשות על ידי אותם מחשבים אישיים שמתחזקים את הרשת ומגנים עליה - ככל שיש יותר כורים שעובדים ברשת, היא חזקה, מהירה ומאובטחת יותר.

כדי להבין עד כמה מדובר בתעשייה צומחת, אפשר לראות את הודעת ענקית הטכנולוגיה והשבבים האמריקאית אנבידיה, שהכריזה לאחרונה על סדרת מוצרים חדשה בשם NVIDIA CMP - כרטיסי מסך, שבבי עיבוד מסוג GPU, שכל מטרתם היא לספק את הביצועים הטובים ביותר לצורך כריית מטבעות דיגיטליים. הכרטיסים מציעים זרימת אוויר משופרת (בין היתר הודות לוויתור על יציאת חיבור המסך), מציעים צריכת אנרגיה נמוכה יותר ומיועדים לענות על הצרכים הרלוונטיים לכריית מטבעות דיגיטליים. לפי נתוני אתר statista, הענף של כריית מטבעות דיגיטליים רק צמח לאורך השנים, עד שהגיע לרמת הכנסה של כ־50 מיליון דולר בממוצע ליום במהלך 2021. רוב הכורים הווירטואליים מבוססים במדינות שבהן עלות צריכת החשמל היא לא יקרה.

ביטקוין (צילום: רויטרס)ביטקוין (צילום: רויטרס)

רכישות ללא מגע

אחד הדברים המרגשים שקרו בתחום הפיננסי בשנים האחרונות, וכעת מתפתח גם בישראל, הוא תשלומים "ללא מגע", המאפשרים רכישות בבתי עסק באמצעות קירוב אמצעי התשלום כגון כרטיסי אשראי, מכשירי סלולר ומוצרים לבישים כשעון חכם.

לאחרונה הכריזה מאסטרקארד על השקת טכנולוגיית "Tap on Phone", המאפשרת תשלום ללא צורך במסופון EMV, ובזכות אפליקציה ייעודית כל מכשיר אנדרואיד הופך למכשיר סליקה. מנכ"ל מאסטרקארד ישראל עומר אונגר מציין כי 2021 היא שנת מפנה בענף התשלומים בישראל. למעשה, ברבעון השלישי של שנת 2020 תשלומים ללא מגע (Contactless) היו יותר מ־80% מעסקאות הרכישה האישיות באירופה. כיום בישראל, כשליש מכלל העסקאות הפיזיות וכשני שליש מהעסקאות במסופים שכבר תומכים בתקן EMV נעשות ללא מגע. כלומר, בזמן קצר יחסית ישראל סוגרת את הפער. "לאחר שלאחרונה הושקו כמה ארנקים דיגיטליים בישראל, שפועלים על בסיס טכנולוגיית הטוקניזציה של מאסטרקארד, ולאחר כניסתם הצפויה של ארנקים דיגיטליים בינלאומיים, קצב האימוץ בישראל רק ילך ויגבר", אומר אונגר, "השימוש במזומן יפחת, ואנחנו צופים שישראל תהיה מהמדינות המובילות בעולם מבחינת אימוץ טכנולוגיית התשלום ללא מגע בתוך זמן לא רב, הן בכרטיסים והן באמצעות ארנקים דיגיטליים ומכשירים לבישים.

"יש מחקרים רבים על התועלת בכך, מלבד לעלויות של האבטחה ושינוע של כסף מזומן, כלכלה שבה עוסקים בכסף פיזי נוחה יותר להעלמות מסים, להלבנות הון וגרוע מכך - למימון טרור, וזו מטרה שממשלות רבות מתחברות אליה", מוסיף אונגר. לדבריו, ישראל היא אנומליה כי מצד יש חדירה גדולה של תשלומים שאינם במזומן, אך מנגד, השוק פיגר מאחורי אירופה וערים גדולות בארה"ב בהטמעת מערכות ה־EMV וקונטקט לס. "עוד לפני הקורונה רוב המחזור בכרטיסי אשראי היה בעסקאות בכרטיס לא נוכח", הוא מסביר, "לא רק באי־קומרס, ישראלים גם משלמים על ביטוחים ושירותים באמצעות כרטיסי האשראי. נבנתה פה מערכת יעילה שגרמה לחדירה גדולה יחסית של תשלומים אלקטרוניים, בין 40% ל־60% אחוז מהצריכה הפרטית".

שי מדינה (צילום: איל טואג)שי מדינה (צילום: איל טואג)

הוא מוסיף כי אף שזה נעשה באיחור, יש שיפור ניכר באימוץ האופנה של תשלום ללא מגע בישראל: "הבחנו כי 67% מהעסקאות, היכן שמתאפשר, הן ללא מגע. כלומר, אנו סוגרים את הפער בזמן קצר יחסית. באירופה, רבע מהעסקאות נעשות בארנקים דיגיטליים, ובישראל החלק הזה של המהפכה הוא רק בהתחלה - כמעט אחוז מהעסקאות. השלב הראשון שלנו היה פריסת המסופים והתשתית, השלב השני הוא עסקאות בכרטיסים ובאמצעי תשלום ללא מגע והשלב השלישי הוא סגירת הפער בתשלומים ובארנקים דיגיטליים, ואני מאמין שנראה שם התייצבות".