עשרות חברות מובילות במשק הודיעו על סגירת העסקים שלהם ברוסיה, זאת בעקבות הסנקציות הכלכליות שהוטלו על מוסקבה והנשיא פוטין בעקבות הפלישה לאוקראינה.

נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל, שוחח עם ענת דוידוב ב-103FM והתייחס למלחמה הכלכלית: "הסנקציות האלו חסרות תקדים בכך שהקצב בהן הן הוטלו היה חסר תקדים. המדינות האירופאיות גאות בכך שהן הצליחו להתאחד בצורה משמעותית וללכת יחד. יש כאן לא רק מסר כלכלי אלא מסר פוליטי מיוחד במינו". זה לא הצליח לעצור את פוטין וכנראה שגם לא יצליח כי סנקציות צריכות להיות לאורך זמן והשעון של המשבר ההומניטרי ושל המשברים האחרים שנמצאים ברגע עובד בקצב הרבה יותר מהיר ממה שהשעון של קריסת וההשפעות הכלכליות".



"עם זאת, צריך לזכור שאירופה תלויה מאוד בגז שמגיע מרוסיה. 50 אחוזים מהגז של גרמניה מגיע משם, כנ"ל באיטליה, פולין והאיחוד האירופי באופן כללי מאוד תלוי. הסנקציות הן חרב פיפיות, מצד אחד זה משפיע באופן ישיר על רוסיה ומצד שני משפיע שלילית על הכלכלות של אלו שמטילים את הסנקציות. לכן האיזון הוא מאוד רגיש", הוסיף.

נגיד בנק ישראל לשעבר תיאר את השפעת העיצומים הכלכליים על רוסיה ואמר: "הרובל קרס, הבורסות הרוסיות סגורות, אי אפשר לבצע שום עסקה בינלאומית. הדבר המשמעותי מאוד שקרה שם זה שהסנקציות כוללות בעצם הקפאה טוטאלית של הנכסים של הבנק המרכזי הרוסי. לאחר הפלישה לקרים פוטין בנה לעצמו מאגר מאוד גדול של רזרבות בינלאומיות, קרוב ל-700 מיליארד דולר, שחשב שיאפשר לו לעבור יום סגריר. הדבר שהוא לא לקח בחשבון זה שהסנקציות יוטלו גם על הרזרבות של הבנק המרכזי שעכשיו אין לבנק גישה לאותן רזרבות וזה דבר דרמטי. אני לא מאמין שפוטין לקח בחשבון שהבידוד יהיה כה משמעותי".

כמו כן, בהתייחסו להשפעות של הסנקציות על המערב, אמר פרופ' פרנקל כי "הם יצרנים מרכזיים בתחום המתכות, דברים שמהווים חומרי גלם מאוד חשובים בתעשיות השונות. זה גם ישפיע על שרשרת האספקה ויעכב ייצור של מספר קווים וגם יעלה את העלויות. הדברים האלו ברורים וכמובן יחד עם עליית מחירי הדלק בעולם גם עליות השינוע יעלו".

לשאלה האם היה ממליץ להפחית ממיסי הבלו בישראל, אמר הנגיד לשעבר כי "העלויות למשק הישראלי, בעיקר של הדברים שאנחנו מייבאים, יעלו. אין מנוס ואין דרך שממשלה כלשהי יכולה או צריכה לנטרל לחלוטין תופעות שמשפיעות עלינו כפי שהן משפיעות לכל העולם. צריך לבוא ולשאול אם מקלים בדבר אחד אז במה מחמירים? כל השאלה היא מי ישלם עבור העלויות שהמשק הישראלי יצטרך לשאת, וכמובן שזה המשק הישראלי".

"כל דבר שנעשה עולה, ואם זה עולה צריך למצוא דרך לממן אותו. המשק הישראלי יחסית למדינות אירופה נמצא היום במצב הרבה יותר טוב או פחות גרוע, אנחנו תלויים פחות במה שקורה. עם זאת, אין כל ספק שמחירי החיטה עולים וזה יעלה את כל הדברים שמשתמשים בחיטה. כפי שאמרתי - אנחנו תלויים הרבה פחות", הוסיף.

שדה חיטה (צילום: REUTERS/Eduard Korniyenko/File Photo)שדה חיטה (צילום: REUTERS/Eduard Korniyenko/File Photo)

כמו כן, תמך בהתחלת תהליך הנעת הריבית כלפי מעלה ואמר: "האינפלציה בארה"ב עלתה מאוד ובשנה האחרונה היא הגיעה לסביבות שמונה אחוזים. מספרים שארה"ב לא ראתה מזה 40-50 שנה, תקופה ענקית, ולכן אין כל ספק שהריבית השלילית שהייתה בארה"ב שנוצרה כתוצאה מרצון להתמודד עם המשברים הקודים, הגיע הזמן עכשיו לאור העלייה להעלות ריבית. הייתה שאלה עד לפני זמן לא רב, עד תחילת המלחמה והפלישה הרוסית, האם הנגיד האמריקאי צריך להעלות בבת אחת בחצי אחוז או ברבע אחוז, לא הייתה בכלל שאלה האם צריך להעלות".

"באנגליה הריבית כבר עלתה. דעתי היא שלא יהיה מנוס בארה"ב מהעלאת הריבית, היא לא תהיה בחצי אחוז אלא רק ברבע אחוז. הריבית הריאלית בישראל היא שלילית, זה ידוע. לכן הלחצים פחותים בהשוואה למדינות הללו, עם זאת בנק ישראל הוא חלק מהכלכלה העולמית ולכן הוא לא יוכל להתעלם מהעובדה שבכל העולם מעלים ריביות. אני מניח שבנק ישראל יסתכל על הנושא הזה ויגיע למסקנות הנכונות", אמר.

בסיום אמר פרופ' פרנקל שעל מנת לשמור על קופת המדינה והיעדים שהציבה הממשלה צריך "לשאול את עצמנו כדי לתת לשני בלי לקחת מהאחד, איך מגדילים את העוגה, איך מעלים את הפריון ואיך יוצרים תוצר יותר גדול ולא רק איך מחלקים אותו. זה אומר תחרותיות, הון אנושי, חינוך וכל הדברים האלו שלוקחים זמן ליצור אבל שיעור התשואה שלהם מאוד גבוה. חייבים לצאת מהתפיסה של כיסאות מוזיקאליים ולעבור לתפיסה של גידול הצמיחה והרחבת המקורות. אז יהיה אפשר לתת לכולם יותר".

סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm