בשעת בוקר מאוחרת הקהל במקום מורכב בעיקר מחיילים ומשוטרי מג"ב, אבל גם אזרחים לא מעטים שעצרו לרגע להשביע את הרעב על הדרך. לוי עומד מעבר לדוכן עם עוד שלושה עובדים, והמחבתות רוחשות במטבח הפתוח שמאחוריו. השיטה קבועה - לתוך לחמנייה טרייה מוכנסת חביתה שזה עתה טוגנה, ואליה מצטרפים שלל סלטים ותוספות לפי בחירת הלקוח.
"כן, למשל, לאחרונה התחילו לדבר על עליית מחירים במשק, וקצת הפחידו את הציבור. הבעיה היא שהבהלה הזאת סחפה אחריה את רוב הסוחרים - וכמעט כולם העלו מחירים. אנחנו לא מעלים מחירים וגם לא נעלה! אז נכון, יש לנו מלחמות עם ספקים על המחיר, אבל אנחנו נלחמים בשביל הלקוח".
"אני יכול לספר לך על הרבה טעמים - אבל לא על חביתות, כי אני אלרגי לביצים. כשהייתי ילד אהבתי לאכול פרוסת לחם מרוחה בשמן סויה ועליה סוכר".
"העתיד זה כאן, גם אחד מילדי עובד איתי. כנראה שאני כבר לא בגיל המתאים להקים עוד סניפים".