בשל התפשטות נגיף הקורונה, טקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי צה"ל ייערכו השנה ללא קהל, וכן נאסר על המשפחות השכולות לפקוד את קברי יקיריהן שנפלו בקרב. אליפז באלוה, אביו של נדב באלוה ז"ל שנפל בקרב במהלך מלחמת לבנון השנייה, שוחח הבוקר (שני) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM והתייחס לתחושות הקשות.
ספר לנו על ההתארגנות של ההורים.
"אני לא יודע אם זו התארגנות ממש של ההורים, אני כתבתי ואמרתי את זה עוד לפני למעלה משבוע והורים נוספים כל אחד באופן ספורדי, אני חושב, מרגיש את אותן תחושות שאני מרגיש. אני אגיד דבר פשוט כשאני קם בבוקר, גם בימי הקורונה, המחשבה הראשונה שלי היא על הבן שלי שנפל. בשבילי יום הזיכרון זה הרבה יותר חשוב מללכת לסופר לדאוג לי לאוכל, כי בשבילי זה משהו, כמישהו שלא הולך במשך השנה לבית העלמין מלבד יום הזיכרון והאזכרה, בשבילי זה יום שהוא היום הכי חשוב. זה משהו שהוא מהות החיים בשבילי, יום הזיכרון. אני חושב שאמירות שנאמרו כבר לפני חודש וחצי על ידי ראש הממשלה ושרת התרבות שלא יהיה השנה יום הזיכרון, זה שאף אחד לא מסוגל, גם אחרי שרואים שכול ההליכות אימים עלינו וההפחדות לא בדיוק קורות, אף אחד לא מסוגל לקום וללכת ולהגיד מה אנחנו יכולים לעשות ביום הזיכרון".
מה אתה חושב שיקרה? מאות משפחות יעלו בכל זאת?
"אני אקום ואלך ואני מניח שיבוא איתי גם בניי וביתי ואשתי".
ואם יהיו שוטרים?
"אני אעבור דרכם ואם אני אאלץ לשבת בכלא אזוק בגלל שרציתי ללכת אז זה המחיר שאני אשלם. כשהבן שלי הלך הוא לא שאל מה יהיו המשמעויות כשנתנו לו משימה, בשבילי זו משימה להיות בבית העלמין".
אתה מדבר על עצמך ומשפחתך, זאת האווירה בקרב הורים שכולים? גולן – יש משפחות שמבינות שיש כאן סיטואציה מאוד מורכבת וחד פעמית כנראה שחייבים להתחשב בבריאות הציבור.
"אפשר להתחשב בבריאות הציבור, אפשר לחשוב על למצוא פתרונות. אם ניתן לעשות טקסים בל"ג בעומר במירון שזה פחות חשוב מיום הזיכרון עם כל הכבוד ואני מכבד את הדת ואני מתפלל זה פחות חשוב מללכת ליום הזיכרון. אם הם אומרים שיקיימו טקסים כאלה, אם היום ניתן לעשות תפילות במרחב הפתוח, ואם אפשר לעשות הפגנות שזה הדבר הדמוקרטי הראשון במדינת ישראל, אז אפשר למצוא פתרון לעשות טקס להורים, למשפחה המצומצמת, גם אם זה יהיה במשמרות.
"אז יש פתרונות, הפתרון הקל ביותר שכולם הולכים אליו, זה לבטל. אם זה לא היה יום הזיכרון, שהיה יום קדוש לכל עם ישראל, אז אני פשוט הייתי מארגן הליכה על פי החוקים במרחק של 2 מטר שמאות יצעדו לבית העלמין כהפגנה. אבל היות והיום הזה הוא כל כך קדוש אי אפשר לעשות את זה, אחרת אני מבטיח לכם שמאות אזרחים, לא רק משפחות שכולות, היו צועדים בבית העלמין. אני יודע מה אומרים החברים של נדב, כמה הם רוצים לבוא".
דיאלוג עם משרד הביטחון, ראש הממשלה?
"האמת אני לא חושב שיש דיאלוג, כי יו"ר יד לבנים לא מייצג את ההורים, הוא מייצג את הדעה שלו. אם אני הייתי יו"ר יד לבנים הייתי בא ואומר אני לא מדליק משואה אם לא ימצא פתרון להורים, זה מה שאני הייתי אומר".
הוא פנה, נכון?
"הוא אמר שר' הממשלה יכריז שהוא לא הולך כאח שכול לבית העלמין, גם אני אצהיר שאני לא אלך. זה לא הפתרון, זה הפתרון הקל. הפתרון הנכון הוא לבוא ולמצוא פתרון אפשר לעמוד במרחק של 2 מטר ממשפחה למשפחה, אפשר להכניס בטפטוף כדי שלא יהיה מגע, מה יש? אנחנו עומדים בתור לקנות לחם ואנחנו לא יכולים לעמוד ולהיכנס לבית העלמין?"
הבן שלך נפל בלבנון ב-2006, אתה ער לסערה שיש בימים האחרונים ברשתות החברתיות של לוחמים מרצועת הביטחון בלבנון שחושפים את המצוקות והפחדים שלהם מאחורי מה שהיה במלחמה הארורה הזאת. מה אתה חושב על ההצפה הרגשית?
"אני לחמתי במלחמת לבנון הראשונה, אני איבדתי חברים שם, נלחמתי אחר כך במשך עוד 5 שנים ברצועת הביטחון, מחוץ לרצועת הביטחון במילואים, ואני מבין אותם. אני יודע בדיוק כשהיינו צריכים לצאת למארבים וסיורים בבוקר איזה פחד היה כשהיינו צריכים לצאת, כמה פעם נתקלנו. אני בהחלט מבין את כל זה, אני חושב שההנהגה במדינת ישראל הפכה להיות אטומה כלפי העם, אם ההנהגה בימים קשים כאלה מדברת על 34 שרים, אם ההנהגה לא מבינה את הרגישות ולא מבינה מה כל אחד שהיה בלבנון אפילו שבוע, מה עבר עליו - זה אטימות. אין מי שמייצג היום את העם בכנסת, אין מי שיצעק את קול הלוחמים".
הצעקה היא חלק מהאטימות?
"אני כתבתי פוסט שהפוסט שלי היה על האטימות, על כאלה שיושבים, מי שיש לו כוח ומי שמחפש אחר כך את התיק, הוא זה שמדבר או שותק כדי שלא יזרקו אותו הצידה. זו האטימות, וזה לא משנה כרגע מה התוצאות, אם הצליחו או לא, עשו נכון או לא נכון בקורונה. אנחנו רואים אטימות מוחלטת למה שקורה בעם. אטימות מוחלטת וזה בכל התחומים, והתחום הזה של יום הזיכרון והעזרה ללוחמים, הכבוד שצריך לתת לכל אחד שנלחם והיה בלנון במשך 18 שנה, זו בדיוק האטימות. זה מה שההנהגה שלנו הובילה אותנו בשנים האחרונות".