ישראל תחגוג את חגי תשרי בסגר? לצד ההיערכות לפתיחת מערכת החינוך ב-1 בספטמבר, פתיחת השמיים והתייצבות יחסית בנתוני התחלואה בנגיף קורונה בישראל - הפרויקטור פרופ' רוני גמזו מוביל בקשה להטיל סגר בחגים. ד"ר אשי שלמון, ראש המחלקה ליחסים בין-לאומיים במשרד הבריאות, שוחח הבוקר (שלישי) עם גולן יוכפז וענת דוידוב בתוכניתם ב-103FM ועדכן בפרטים.
יוכפז: המלצה של גמזו לעשות הגבלות נרחבות בחגים, את ראש השנה כנראה נחגוג עם המשפחה הגרעינית בלבד. אתמול החלו הדיבורים גם על הטלת סגר, לא כשאלה של 'האם' אלא כשאלה של 'מתי'. שלום לד"ר אשי שלמון, ראש המחלקה ליחסים בין-לאומיים. למה להטיל סגר כשהנתונים משתטחים, אולי אפילו יורדים מעט?
"אנחנו עדיין באזור 1,500-1,400 חולים בממוצע ליום. כל שינוי ביום שהמספר קצת ירד כולם באופוריה ולהפך, צריך לראות את המגמה הכללית. זה נכון שישנה התייצבות או ירידה קלה אבל אנחנו עדיין במספרים מאוד גדולים".
דוידוב: למה מייחסים את זה? למה אין את הירידה שרוצים?
"מאחר ואין בפועל ריחוק חברתי מספיק אפקטיבי בישראל, כל מי שהסתובב בקניונים, או אפילו טייל בטיילת באילת בשבוע האחרון, היה בחוף הים בסוף השבוע, נכנס באמת לאזורים צפופים בכל מיני אזורים בארץ, הסתובב באירועים, ראה אירועים המוניים חרף האיסור - אין לנו כרגע ריחוק חברתי מספיק".
יוכפז: מה שלא מצליחים להבין זה איך יכול להיות שהפרויקטור שרגע לפני שמונה לתפקיד ממש פתח בקמפיין נגד סגר והבהלה מהקורונה וההיסטריה, והוא זה שעכשיו מוביל את הבקשה להטיל סגר?
"נכון לשאול אותו, אני לא הדובר שלו, יש לו דוברת מיומנת אני מניח שהוא ישמח להסביר. לגופו של עניין, המספרים לא יורדים. אנחנו במחצית השנייה של אוגוסט, מוסדות החינוך לא עובדים, אנשים רבים עובדים באופן חלקי, ועדיין המספרים גדולים. השאלה המאוד גדולה היא מה יקרה אחרי הראשון בספטמבר, מה יקרה בחגים, ראינו מה קרה בארץ ובעולם".
יוכפז: ראינו מה קורה כשמטילים סגר, במהלך הסגר מצליחים להשתלט על הגרפים אבל אחר כך זה חוזר.
"זה גורלנו עד שיהיה חיסון לכן המטרה היא לא לעשות סגר ולחזור לחיים רגילים אלא אם בכלל ובלית ברירה לסגור ולצמצמם ואני לא מדבר בהכרח על סגר מלא. המטרה היא להוריד את המספרים למאות בודדות או פחות ולחזור לריחוק חברתי מסודר. אם נחזור באמת לאותה קיצוניות מסגר מלא לפתיחה מוחלטת, אנחנו שוב נראה את אותן קפיצות מטורפות. זה נכון באמת להחזיק את הקורונה שחיה לצידנו עד שיהיה חיסון על אש כמה שיותר קטנה".
דוידוב: זה הפתרון כיוון שאין פתרון אחר ברגע הזה? האם כל פעם יהיה סגר עם כל ההשלכות של הדבר ויפתחו ושוב יסגרו.
"המטרה היא לא להגיע לתנודות המטורפות הללו ברור שזה רע לחברה ולכלכלה. הדרך הנכונה הייתה למצוא דרך בה יש שילוב של משמעת חברתית והימנעות מאותן תופעות, אירועים ומקומות בהם יש הדבקה ולשמור את העסק על אש קטנה. אנחנו רואים את זה בכל העולם, כל הזמן יש פתיחות וסגירות זה לא שהולכים מסגר מלא לפתיחה מלאה ברוב העולם עד היום לא פתחו את מערכת החינוך, בהרבה מקומות בעולם אירועים גדולים אסורים בין אם דתיים או אחרים, יש הגבלות ניכרות גם בהתנהגות במרחב הציבורי והרבה הגבלות נוספות".
דוידוב: האם אתה חושב שלא צריך לפתוח את בתי הספר?
"אנחנו לא חושבים שצריך להשאיר את מערכת החינוך סגורה, אמרנו את זה לאורך כל המשבר, גם בסוף הגל הראשון אלא שהיה צריך לפתוח את זה בצורה הרבה יותר הדרגתית תחת כללי ריחוק חברתי".
יוכפז: זה היסטוריה, מה עכשיו?
"יש מתווה מסתמן של משרד החינוך והבריאות, מתווה זהיר, אני מקווה שכולנו למדנו את הלקחים מהפתיחה בחודש מאי ונוכל לפתוח את מערכת החינוך בזהירות ולהוריד למינימום את ההדבקות".
דוידוב: כולל זה שאין קפסולות בכיתות נמוכות.
"דובר על כיתות נמוכות, קבוצות של עשרה תלמידים עם מורים ללא הסתובבות רבה של מורים, מורה אחד מתחמים של עד 20 איש. בסופו של דבר מערכת החינוך מתארגנת כך גם שבכיתות הנמוכות תשמר סוג של הרחקה חברתית, ברור שבכיתות הגבוהות ההרחקה תהיה רבה יותר".
יוכפז: הסיפור של ההילולה באומן, אנחנו זוכרים שלפני כמה שבועות הייתה ידיעה מוחלטת או הבהרה שלא יהיו טיסות לאומן, רה"מ נתניהו יחד עם נשיא אוקראיני שהוא יהודי ניסו להגיע להבנה נתניהו ניסה ללחוץ עליו שלא יאפשר לחסידים מברסלב להגיע לאומן, זה לא ממש קרה. כנראה האוקראינים לא ממש רצו לעזור לנו ואז חסידי ברסלב אומרים לנתניהו שאם ייוודע שהוא סוגר את ההגעה לאומן 'לא נצביע יותר נתניהו וליכוד בקלפי'. איפה זה עומד?
"זה עומד כרגע בחליפת איגרות בין ממשלת ישראל לממשלת אוקראינה בה תהיה קריאה לא לנסוע לאומן, אומן נמצאת במדינת אוקראינה שהיא מדינה ריבונית ולנו אין זכות שיפוט שם".
יוכפז: למה צריך את אוקראינה? אם זה מסוכן תתנו הוראה, למה צריך את הנשיא?
"אני לא יודע לתת הוראה, הלוואי היינו יודעים, זה מדינה אחרת. החסידים הודיעו לנו שגם אם נמצא דרך למנוע טיסות ישירות הם יטוסו למקומות אחרים".
יוכפז: אי אפשר למנוע את הטיסות הישירות לאומן?
"נניח שאפשר אז יטוסו דרך בלארוס, פולין, אנחנו מודעים לכל העניין הזה. זה לא יעבוד אלא אם ממשלת אוקראינה תיקח אחריות על העניין ותמנע את האירוע כפי שהוא מסתמן כרגע. גם אתמול התקיימו מגעים ברמות הכי גבוהות עם ממשלת אוקראינה, גם עליהם לוחצים חברי קונגרס אמריקנים ולוחצים בכל מיני דברים. יש פה גם הרבה מאוד עניין כלכלי להרבה גופים בפרשה הזו, זה עניין רגיש. מצד שני ברור שלא ניתן לקיים אירוע כל כך גדול, עם כל כך משתתפים, בצפיפות ושאף אחד לא יבלבל את המוח ויספר לנו על קפסולות שיעשו שם, זה לא יקרה. המשמעות תהיה קודם כל בעיה מקומית שם ובהמשך המחלה תגיע לכאן".
יוכפז: איגרות יעזרו?
"הממשלה האוקראינית צריכה להבין שממשלת ישראל עומדת לצידה בהתעקשות לשמור על כללי הריחוק החברתי באומן, שאף אחד לא ינסה להאשים מישהו באנטישמיות או בעניין אחר. מדובר באופן טהור בבריאות הציבור".
דוידוב: אין לכם שליטה.
"בסופו של יום אם ממשלת אוקראינה לא תמנע את יום האירוע הוא יתקיים בהיקפים כאלו ואחרים, כנראה פחותים משנים קודמות. לנו תהיה בעיה כי ההנחה שיחזרו לפה 10,000 או יותר איש ביום כיפור, שוו בנפשכם מה המשמעות של יהודים שומרי מצוות לא ללכת לבית כנסת ביום כיפור עד כמה הפיתוי הגדול יהיה לא לשמור בידוד בחגים - סוכות וכדומה. ההערכה שלנו שהדבר יוביל לתחלואה רבה".
יוכפז: מה יקרה בבתי כנסת?
"יש אבסורד מצד אחד מדברים על הגבלות משמעותיות ביותר בבתי כנסת, מצד שני מדברים על אירוע של 20,000-10,000 איש. אני מניח שבתי הכנסת יוגבלו, אני לא יודע את המספרים הסופיים, אבל באופן משמעותי, יתקיימו מניינים קטנים, תפילות יפוצלו להרבה מניינים כדי ליצור ריחוק חברתי. אני מניח שיהיו הגבלות נוספות שמטרתן, שוב לא סגר, אבל לצמצם את אותה התקהלות שאנחנו כל כך אוהבים מדי שנה סביב החגים, הן במבנה המשפחתי הרחב והן כמובן באירועים הגדולים יותר".
דוידוב: נפתחו השמיים למעט מאוד מדינות, גם כאן עושה רושם שיש אי סדר כל יום יש דרישות.
"אנחנו הצהרנו אתמול בצורה ברורה שאנחנו פעם בשבועיים נעדכן את הרשימות, השבוע אנחנו נעריך עוד מספר רב של מדינות ויכול להיות שבעדכון הקרוב, מספר מדינות באירופה ובמקומות אחרים יצורפו".