הבוקר (שלישי) אישרו שרי הממשלה את תכנית הסגר הלילי על ערים אדומות ברחבי הארץ, כחלק מתכנית הרמזור. בכירים בעולם הפוליטי מותחים ביקורת על אישור ההחלטה, וטוענים כי מדובר בהחלטה שגויה שלא צפויה לפתור את הבעיה. בנוסף, נשמעת ביקורת על אישור סגר חלקי, כאשר נמשך אי הוודאות בנוגע לסגר כללי בתקופת החגים.
השר אריה דרעי היה היחיד שהתנגד לאישור ההחלטה היום בישיבת הממשלה. לאחר מכן אמר לכאן: "המומחים אומרים שרק 30-40% מהחולים נמצאים באותן ערים. כולם מעריכים שבסופו של דבר יהיה סגר מלא. זה לא המהלך הנכון כרגע". הזעם בקרב אנשי הציבור החרדי נמשך וסגן השר אורי מקלב (יהדות התורה) אמר: "לצערנו בחרו בדרך הקלה והלא יעילה, בחרו שלא להתמודד עם מצב החולים ולסגור ערים שלמות - סגירת מערכת החינוך במקומות אלה מהווה פגיעה חמורה בחינוך, בכלכלה ומגבירה את התחלואה".
דרעי כבר התנגד לסגר על הערים האדומות לפני כשבוע. באחת הישיבות בנושא, בה לקחו חלק מספר מומחים, נאמר לשרים כי הסגר לא יוריד בקצב דרמטי את התחלואה. דרעי ביקש לדעת גם האם הסגר על הערים האדומות צפוי להביא לסגר כללי בהמשך, ונענה על כך בשלילה. בעקבות זאת, כאמור, הוא החליט לא לשנות את דעתו והתנגד פעם נוספת להטלת הסגר.
ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, ששכונות רבות בעירו הוגדרו כאזורים אדומים על פי תכנית הרמזור, וצפויות להיכנס הלילה לסגר אמר בראיון בכאן ב': "לא מבין מה זה סגר לילי. כבר חודשיים אנו מתריעים לגבי החתונות ההמוניות במזרח העיר. כשאנחנו מדברים על סגר לילי ברמות, שכונה של 55 אלף תושבים, זה אומר שהם נכנסים לסגר בגלל בערך 300 חולים. אני לא יכול להסביר את זה לתושבים". על רקע החשש מפני סירובם של ראשי רשויות מקומיות לציית להנחיות הסגר אמר ליאון: "ברור שנשתף פעולה עם ההנחיות, אבל אני חושב שתפקידי הוא לתת את הערותיי, ותפקיד מקבלי ההחלטות הוא לקבל את מה שאני אומר ולהתייחס לזה".
במכתב ששלח ליאון לממונה ההתמודדות עם נגיף הקורונה, פרופ' רוני גמזו, כתב כי לפי בדיקה שעשה, נמצאות "בעיות מרכזיות באמינותה של תכנית הרמזור". לדבריו, קביעת תכנית הרמזור בנוגע להימצאות חולי הקורונה בירושלים אינה נכונה וכי "מסתבר כי הוחלט להטיל 'קנס' של חצי נקודה על כל רשות בשטחה יש למעלה ממאה מאומתים. המידע לא פורסם במסגרת הליך פרסום שיטת הרמזור, והוא מנוגד לכל הגיון כשמדובר על רשות בה מתגוררים למעלה ממיליון תושבים".
בבני ברק הביעו אתמול בכירים בעירייה את מורת רוחם. "הציבור מאוד זועם וכועס. רבים שואלים מדוע בבלפור מותר ובבני ברק אסור?" אמר ל"מעריב" מחזיק תיק הבריאות בעיריית בני ברק, עו"ד משה מורגנשטרן, על האפשרות להטלת סגר על העיר.
אתמול במהלך היום תושבים שעמדו בתורים למרכולים ולחנויות ברחבי העיר, מחשש כי אכן יוטל סגר נוסף. ה"התחושה במהלך היום הייתה נוראית. שאחרי הכישלון של נתניהו להתמודד עם הקורונה, הפכו ציבורים מוחלשים, החרדים והערבים, לשק חבטות", אומר עוד מוגנשטרן, שטען בלהט: "ברור שסגר לא יעזור להפחתת התחלואה בקורונה. הנתונים שמציגים אינם משקפים את המציאות. תלמידי הישיבות לא נמצאים בעיר, אלא רק בתוך המתחמים של הישיבות, מתחילת שנת הלימודים עד למוצאי יום כיפור, כך שבני ברק לא צריכה להיות תחת ההגדרה של 'עיר אדומה'".
מוגנשטרן הוסיף וטען כי גם הטענה על שיעורים גבוהים של כ-15% של נשאים חיוביים מקרב תושבי העיר בבדיקות, אינה נכונה. "מי שהולכים להיבדק הם רק אלו שלא חשים בטוב ויש להם תסמינים. אנחנו דרשנו שיגדילו משמעותית את מספר הבדיקות ואז יראו ששיעור החיוביים נמוך משמעותית", הוא מסביר ומוסיף כי "עד סוף השבוע יבוצעו בבני ברק כ-10 אלפים בדיקות של כלל התושבים ואני מאמין ששיעור החיוביים יהיה נמוך יותר".
לדבריו, לקראת פתיחת שנת הלימודים נשלחו כ-700 מורים, אנשי צוות גננות לבדיקות קורונה, ורק נבדק אחד מכל אלו נמצא חיובי. כמו כן, הוא טוען כי אין להפריד בין בני ברק לערים שכנות שמוגדרות כצהובות. "אנחנו תאומים סיאמיים של רמת גן. ברחוב בן גוריון צד אחד הוא בבני ברק והצד השני ברמת גן וישנם רחובות נוספים שהם משותפים. אנחנו גם גובלים עם תל אביב ופתח תקווה. אי אפשר לעשות הפרדה מלאכותית".
מורגנשטרן הוסיף והזהיר מפני השלכות הכלכליות החמורות של סגר נוסף. "בני ברק מבוססת על כלכלת חגים. בפסח היה סגר ונגרמו לעיר נזקים כלכליים כבדים, עשרות עסקים נסגרו מאז. לקראת ראש השנה ופסח חנויות קונות סחורות שנמכרות לקראת החג. אי אפשר בתקופה הזו לסגור את העסקים שוב, זה עלול לגרום לחיסולם וזו תהיה מכה כלכלית קשה מאוד לעיר, שהדירוג הסוציו-אקונומי שלה נמוך כבר כיום".